אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לאֶחָיו׃



לאחר המבול ולאחר ברית הקשת בענן שבין אלהים לבין כל חי, ישנה פרשייה קצרה:

וַיִּהְיוּ בְנֵי נֹחַ הַיֹּצְאִים מִן הַתֵּבָה שֵׁם וְחָם וָיָפֶת וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן: שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה בְּנֵי נֹחַ וּמֵאֵלֶּה נָפְצָה כָל הָאָרֶץ: וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם: וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה: וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן אֵת עֶרְוַת אָבִיו וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי אֶחָיו בַּחוּץ: וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּׂמְלָה וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם וּפְנֵיהֶם אֲחֹרַנִּית וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לֹא רָאוּ: וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן: וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו: וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהוָֹה אֱלֹהֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ: יִפָּת אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ: (בראשית ט, יח-כט)


מספר שאלות העולות מן הפרשיה:

1. מדוע חשוב לתורה להזכיר שחם הוא אבי כנען, בנו הקטן, פעמיים?

2. האם חטאו של חם כל כך חמור שבגינו קולל?

3. מדוע קולל דווקא כנען מכל בני חם, ובכלל מדוע נח מקלל את כנען אם חם הוא שחטא? והרי בתורתנו כתוב: לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ: (דברים כא,טז)

4. אם חם הוא שאמר לאחיו בחוץ, מדוע כתוב: וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן: והרי בנו הקטן הוא יפת.



וַיִּהְיוּ בְנֵי נֹחַ הַיֹּצְאִים מִן הַתֵּבָה שֵׁם וְחָם וָיָפֶת – בני נח כתובים לפי סדר ההולדה כנהוג במקרא.

וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן - כנען הוא בנו הצעיר של חם: וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן:

וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה - נח שותה, משתכר ומעלפון השכרות נגלה גופו. שתיית יין לשכרה מובילה למעשי זימה, ולחוסר ידיעת השותה את הנעשה עמו: וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן יַיִן בַּלַּיְלָה הוּא וַתָּבֹא הַבְּכִירָה וַתִּשְׁכַּב אֶת אָבִיהָ וְלֹא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ: (בראשית יט,לג) נזכור שבנות לוט הן בנות אישה כנענית.

וַיִּתְגַּל - זוהי מילה יחידאית, כלומר מילה שמופיעה רק פעם אחת במקרא כולו. הפועל ג.ל.ה הוא הפועל המרכזי בפרשת איסורי הערווה: עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה: (ויקרא יח, ז)

וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן אֵת עֶרְוַת אָבִיו וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי אֶחָיו בַּחוּץ - חם אבי כנען נכנס לאוהלו של נח, ראה את ערוות אביו ויצא לומר לשני אחיו בחוץ, שם גם אחרים יכלו לשמוע.

וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּׂמְלָה ... וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לֹא רָאוּ - כשפועל יחיד וַיִּקַּח כתוב על מעשה שעשו שני אנשים, הדבר אומר שהראשון היה יוזם הפעולה, או הראשי בה: וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה (שמות ז, י) ועוד רבים במקרא. מזה נלמדת מידת הצניעות והכבוד בה התברך שם.

וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן - יפת הוא בנו הקטן של נח, ולכן יש להבין את הפסוק הבא כמקרא חסר, כלומר מקום בו התורה מחסירה את המידע משום שהוא ברור וניתן להסקה מעיון: וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן של חם, כנען. במקרא גם הנכד נקרא בן: לבן ליעקב: הַבָּנוֹת בְּנֹתַי וְהַבָּנִים בָּנַי: (בראשית לא, מג) ומדובר בבני יעקב, וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרַיְמָה יַעֲקֹב וּבָנָיו: (בראשית מו, ח) ומדובר בבניו ונכדיו.

וַיֵּדַע - לשורש י.ד.ע במלרע ישנה משמעות מינית ופרושה משכב: וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ (בראשית ד, א)

אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ: נעשה מעשה של ממש על נח עצמו, ולא רק בהגדת קלונו של נח בחוץ לבניו. המילה מעשה מופיעה אף היא בפרשת העריות: וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ:

מיד אחר כך נח מקלל את נכדו, ומגלה לנו מי החוטא: וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו:


כנען שטוף הזימה לא עזב את דרכו, כידוע:

וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ... אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל־שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי יְהוָה׃ וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא׃ וּבְכָ ־בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה בָהּ וְאִשָּׁה לֹא תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הוּא׃ אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם׃... כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם וַתִּטְמָא הָאָרֶץ׃


ולמעשה ישראל, עם הקודש שנתקדש בברית עם ה׳ באבר הרבייה דווקא, הם האחראים להשמדתו של כנען מעל פני האדמה: כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ: למַעַן אֲשֶׁר לֹא יְלַמְּדוּ אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת כְּכֹל תּוֹעֲבֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם וַחֲטָאתֶם לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם: (דברים כ, יז-יח)