בהשתפך עלי נפשי - מ.מ. דוליצקי

בִּבְכִי

לִוִּיתִיךָ לֵיל,

בִּנְהִי

פְּגַשְׁתִּיךָ יוֹם,

בִּילֵל

נָשָאתִי עֵינִי רוֹם

עֵת עַרְבְך בָא

וְדִמְעָה בָהּ

רוֹתַחַת וְקוֹפֵאת,

וּתֹפִילתִי על־שְׂפָתִי בּוֹעֶרֶת כְּאֵשׁ

וּמַרְתִּיחָה נִשְמָתִי עַד הַיְסוֹד:

הֲשָׁכַחְתַּ אֵל, חנּוֹת

וְלֹא תוֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד?

רְאֵה עַמְּךָ בַשְּבִי

לְקָלוֹן וָרֵישׁ

וּלְטִבְחָה כַשֶּׂה

לְכָל לְאוֹם וּלְאוֹם!

הֲרַק לִשְׁחִיטָה יָעַדְתָּ הגּוֹי הַזֶּה

וּלֶמִי

נַתַתָּ תוֹרָתְך? לָנוּ אוֹ לָהֶם?

וַתְּבַקַּע מַעְיְנוֹת תְּהוֹם

וַתָּשֶׂם לֶחָרָבָה אֶת הַיָם

לִבְנֵי יֲעקֹב ואַבְרָהָם

אוֹ לִבְנֵי שְׁכֶם?...

בִּבְכִי

לִוִּיתִיךָ לֵיל,

בִּנְהִי

פְּגַשְׁתִּיךָ יוֹם,

בִּילֵל

נָשָאתִי עֵינִי רוֹם

מֵעַל מפְתָּן־השְׁאוֹל-

הֲתֵעָלֵם דִמְעָתִי מֵאֵל?...