הבריאה בספר נח מוכחת מהתנ״ך


חק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר:


בספר נח שנמצא תוך ספר חנוך א׳ נמצאת פרשייה עלומה העוסקת בשבועה המשתמשת בשם נעלם. בשבועה זו נשמרו חוקי הבריאה שברא ה׳ בששת הימים, המתוארת אמנם באופן מילולי שונה מהמוכר לנו מבראשית א׳, אך מתאימה בדיוק מופלא לתאורי הבריאה הפזורים בשפע רב בספרי התנ״ך.



וזאת פקודת כזביאל אשר הראה לקדושים [לעירים] את שר השבועה ושמו ביקא ומושב יקרו בשמים ממעל: הוא אמר למיכאל להראותו את השם הנעלם למען יוכל להזכירו בשבועה ולמען אשר יחרדו מפני השם ההוא אלה שהראו לבני האדם את הנסתרות והלחש:

ואלה הם מסתריו וזה כח השבועה הזאת כי כבירה ועצומה היא וישם [ה׳] את השבועה הזאת ביד מיכאל:


בשבועה הזאת נתלה הרקיע בשמים בטרם נבראה תבל מן העולם ועד עולם:

  • וַתִּשָּׂא הָאָרֶץ מִפָּנָיו וְתֵבֵל וְכל יֹשְׁבֵי בָהּ: |(נחום א, ה)

  • בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל: (תהלות צ, ב)

  • בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים מִמָּעַל בַּעֲזוֹז עִינוֹת תְּהוֹם׃ (משלי ח, כח)

ונראה שהתרגום אינו מדוייק ויש להחליף ׳נבראה׳ ב׳נראתה׳, שכן תבל היא היבשה עליה יושב האדם, והיבשה נגלתה לאחר הקוות המים ביום השלישי. הפסוק המתוקן בספר נח הנו: בשבועה הזאת נתלה הרקיע בשמים בטרם נראתה תבל מן העולם ועד עולם:



והארץ נוסדה על המים וממסתרי ההרים יזלו מים טובים אל החיים למן בריאת תבל ועד עולם:

  • לַיהוָה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ: כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ: (תהלות כד, א-ב)

  • עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר: (דברים ח, ז)


ובשבועה ההיא נברא הים ואת החול שם לו גבול לעת קצף ולא יעבור למן בריאת תבל ועד עולם:

  • אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם חק עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ וְלֹא יוּכָלוּ וְהָמוּ גַלָּיו וְלֹא יַעַבְרֻנְהוּ: (ירמיהו ה, כב)

  • וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם בְּגִיחוֹ מֵרֶחֶם יֵצֵא: (איוב לח, ח)

  • בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ פִיו בּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ׃ (משלי ח, כט)


ובשבועה ההיא חוזקו תהומות ויעמדו ולא ינועו ממקומם למן העולם ועד העולם:

  • כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם נֹתֵן בְּאֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת: (תהלות לג, ז)


ובשבועה ההיא ישלימו השמש והירח מהלכם ולא יסורו מפקודתם למן העולם ועד העולם:

  • כֹּה אָמַר יְהוָה נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה: (ירמיהו לא, לה)

  • עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ: (תהלות קד, יט)


ובשבועה ההיא ישלימו הכוכבים את מהלכם ויקרא להם בשמותיהם והם יענוהו מן העולם ועד העולם:

  • מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא: (תהלות קמז, ד)

  • שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ אִישׁ לֹא נֶעְדָּר: (ישעיהו מ, כו)

  • מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא: (שופטים ה, כ)


וכן רוחות המים וכל הרוחות המנשבות ודרכיהם מכל אגודות הרוחות:

  • עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט: (תהלות קד, ד)


ובה משומרים קולות הרעם ואור הברק ואוצרות הברד ואוצרות הכפור ואוצרות האד ואוצרות המטר והטל:

  • לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם וַיַּעַל נְשִׂאִים מִקְצֵה אָרֶץ בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה וַיֹּצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו: (ירמיהו נא, טז)

  • הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר: (תהלות קמז, טז)

  • מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח וּכְפֹר שָׁמַיִם מִי יְלָדוֹ: (איוב לח, כט)

  • אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ: (תהלות קמח, ח)


כל אלה יאמנו ויודו לפני אדון הרוחות וישבחהו בכל כחם ותודתם היא כל מזונם:

  • וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְהוָה אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדֹשִׁים: (תהלות פט, ו)

  • יוֹדוּךָ יְהוָה כּל מַעֲשֶׂיךָ: (תהלות קמה, י)


והם יודו וישבחו וירוממו את שם אדון הרוחות לעולמי עולמים:

  • יְהַלְלוּהוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ יַמִּים וְכל רֹמֵשׂ בָּם: (תהלות סט, לה)

  • הַלְלוּ אֶת יְהוָה מִן הַשָּׁמַיִם הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים:

  • הַלְלוּהוּ כל מַלְאָכָיו הַלְלוּהוּ כּל צְבָאָו:

  • הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הַלְלוּהוּ כּל כּוֹכְבֵי אוֹר:

  • הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם: (תהלות קמח, א-ד)

ועליהם קיימת כל השבועה הזאת ובה הם משומרים ודרכיהם משומרים ומהלכם לא יפרע:

  • יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהוָה כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ: וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם חק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר: (תהלות קמח, ו-ז)



הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ: הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ: הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר: הַלְלוּהוּ בְתֹף וּמָחוֹל הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב: הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ:

הַלְלוּ יָהּ