השכיחו מאיתנו את הספר הכי חשוב: התנ"ך

למה לא חונכנו מגיל צעיר ללמוד את הספר אשר מעורר את הלב ומהווה חלק בלתי נפרד מידיעת התורה וידיעת ההיסטוריה של עמנו? מהי הסיבה האמיתית שאין לומדים בצורה מסודרת ועקבית את התנ"ך, ומתעלמים כמעט לגמרי מהיסוד והשורש לכל ההיסטוריה היהודית הארוכה? ממה חוששים?

סיבה ראשונה היא השקפת העולם המנשבת מהתנ״ך: מי שקורא ולומד תנ״ך הופך לאדם רוחני עצמאי שאינו תלוי יותר ביד המקרה (דבר אותו השקפת העולם החילונית מאדירה) הכל מושגח. רוחניות זו אינה מתמקדת אך ורק בלימוד התורה והמצוות אלא ברוח הממלאה את האדם הלומד. ההשראה המתקבלת מחיי האבות, הדיבור הישיר והעצמתי של אלוהים אל עמו בפי נביאיו, הרעיונות הנשגבים המובעים בספרים - כל אלו מובילים לצימאון רוחני, לדבקות ולהשראה - ובעיקר להכרת מהותו ואופיו של האלהים. חיפוש רוחני מהסוג הזה, רחוק מלעמוד בראש סולם הערכים של מערכת החינוך.

סיבה שנייה למניעת לימוד התנ״ך היא מניעת החשיבה העצמאית שלימוד זה מקנה ללומדו. בלימוד ״מחשבה יהודית״, למשל, יכול האדם לבלות שנים רבות מבלי שיתחיל לחשוב על משמעות היותו יהודי, משמעות המצוות ועיקרי האמונה. עסוק הוא בניתוחים לימודיים. אך כשהאדם לומד את ההיסטוריה של עם ישראל, את פעולותיהם, מלחמותיהם, ניצחונותיהם וכישלונותיהם של האישים הגדולים בו, דברי המוסר או הנחמה של הנביאים - הוא מתחיל פתאום לחשוב... פתאום הוא קולט שלמושג הזה, ״העם היהודי״, יש התחלה וסוף טוב בפתח, ימי זוהר וימי גלות - ובעיקר ייעוד. הוא מתחיל לשאול שאלות ולבקש הסברים, ומזה, מזה בדיוק מפחדים שם, כי הם לא רוצים שנגיע לחשיבוֹת, ובטח לא לתשובות. גם בישיבות לא מחנכים לחשוב. לא שואלים ואין משיבים.

סיבה שלישית: לכל אורך התנ״ך, מתגלה לה השקפת עולם ברורה מאוד של אהבת החיים והיצירה. האדם האידאלי של התנ״ך איננו הלמדן או המתמיד דווקא. איש התנ״ך הינו זה שיש לו כרמים ופרדסים, חורש וזורע, מפרנס ומכלכל את משפחתו מתוך שמחת עמל החיים והכרת תודה לבוראו. הדבר שהנביאים מבקשים מעם ישראל הוא לשמוע בקול ה׳ ולשמור מצוותיו, ולעשות צדק ומשפט בארץ, במסר שחוזר על עצמו פעמים רבות: הַחֵפֶץ לַיהוָה בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל יְהוָה הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים׃ (שמואל א׳ טו, כב).

סיבה רביעית להרחקת התנ״ך היא - לימוד ספר יהושע המספר על כיבוש ערי וישובי ארץ ישראל. קריאה בספר 'מלכים' על המלחמות עם העמים הקרובים והרחוקים אל ארץ ישראל, מעירה את הרצון להחזרת הבעלות עליה. אינך יכול לקרוא את ההיסטוריה של הערים בארץ ישראל, ולא להתמלא באש קנאה יוקדת על החזרת כל ארץ ישראל לידי עם ישראל, נתיצת כל בתי העבודה הזרה הפזורים בארץ לאין מספר, סילוק העממים המשחיתים אותה ואותנו, וחזרה לימים ההם, בהם ה׳ שכן בארץ. אינך יכול שלא לרצות לכבוש אותה מחדש, והפעם באמת.

ישנם בתנ״ך ביטויים רבים לאהבת החיים והאלהים מתוך חיבור מלא לעולם, וגילויי נפש ורגש עזים ובריאים, והמקרא אינו מסתיר דבר! לא את הצלחות האבות ולא את טעייתם וחטאם - האמת גלויה לכל. לאורך כל התנ״ך, אין כל היסוס מלבטא בעוז את כל העוצמות של הנפש והחיים. הכל פתוח, אמיתי, טבעי ובריא. מספיקה קריאת כמה פרקים בתנ״ך בכדי להרגיש בריאות ובהירות שכלית, וזה פלא, ומתנה!

הגיע הזמן ללמוד תנ״ך, ולחזור אל השקפת העולם השפויה והבריאה שייעד לנו ה׳, אל הרוח המנשבת ומתנגנת מכל פרק וכל פסוק בתנ״ך. אל השקפת העולם הייחודית שיוצר האדם הכין בחכמתו להצלחת עמו, המאוזנת, האמיתית כל כך, ומלאת הרגש והכיסופים למי שברא את השמים את הארץ ואת הים וכל אשר בם, יהוה אלהי ישראל שמו.

וְשָׁמְעוּ בַיּוֹם הַהוּא הַחֵרְשִׁים דִּבְרֵי סֵפֶר וּמֵאֹפֶל וּמֵחֹשֶׁךְ עֵינֵי עִוְרִים תִּרְאֶינָה׃ (ישעיהו כט, יח)

נכתב בהשראת הפוסט ׳אלה הן הסיבות שבישיבות לא לומדים תנ"ך׳ / קובי הר טוב / בחדרי חרדים / 2017