מִי חָכָם וְיִשְׁמׇר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי יְהוָה
היגדים ומאמרים מופתיים בתנ״ך
הם הבטחות בל יעברו ודעות מוצקות בהן יחזיק האדם
יהוה אלהינו יהוה אחד ואין מלבדו
אַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְהוָה וְעַבַדָּי אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי לְמַעַן תֵּֽדְעוּ וְתַאֲמִינוּ לִי וְתָבִינוּ כִּי אֲנִי הוּא: לְפָנַי לֹא נוֹצַר אֵל וְאַחֲרַי לֹא יהְיֶה אָנֹכִי אָנֹכִי יְהוָה וְאֵין מִבַּלְעָדַי מוֹשִׁיעַ׃
ישעיהו מג, י
יהוה לא ישקר לעולם
וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם׃
שמואל א טו, כט
יהוה משבח בחירת האדם גם ללא מעשה
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל דָּוִד אָבִי יַעַן אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבְךָ לִבְנוֹת בַּיִת לִשְׁמִי הֱטִיבֹתָ כִּי הָיָה עִם לְבָבֶךָ:
מלכים א ח, יח
עוונות יכופרו בחסד ואמת
בְּחֶסֶד וֶאמֶת יְכֻפַּר עָון
וּבְיִרְאַת יְהוָה סוּר מֵרָע׃
משלי טז, ו
הארץ של יהוה לתתהּ
אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶת הָאָרֶץ אֶת הָאָדָם וְאֶת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ בְּכֹחִי הַגָּדוֹל וּבִזְרוֹעִי הַנְּטוּיָה וּנְתַתִּיהָ לַאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינָי:
ירמיהו כז, ה
מות אדם קורה משלוש סיבות
וַיֹּאמֶר דָּוִד חַי יְהוָה כִּי אִם יְהוָה יִגֳּפֶנּוּ אוֹ יוֹמוֹ יָבוֹא וָמֵת אוֹ בַמִּלְחָמָה יֵרֵד וְנִסְפָּה׃
שמואל א כו, י
יהוה השופט והגומל בין אדם לאדם
וְהָיָה יְהוָה לְדַיָּן וְשָׁפַט בֵּינִי וּבֵינֶךָ וְיֵרֶא וְיָרֵב אֶת רִיבִי וְיִשְׁפְּטֵנִי מִיָּדֶךָ׃
שמואל א כד, טז
יהוה חפץ שישמעו בקולו מזבחים
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הַחֵפֶץ לַֽיהוָה בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל יְהוָה הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים׃
שמואל א טו, כב
כל אדמה חוץ מישראל היא טמאה
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה אִשְׁתְּךָ בָּעִיר תִּזְנֶה וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ וְאַדְמָתְךָ בַּחֶבֶל תְּחֻלָּק וְאַתָּה עַל אֲדָמָה טְמֵאָה תָּמוּת וְיִשְׂרָאֵל גָּלֹה יִגְלֶה מֵעַל אַדְמָתוֹ:
עמוס ז, יז
הבטחון באלהינו יביא לנצחון במלחמה
וַיֵּעָזְרוּ עֲלֵיהֶם וַיִּנָּתְנוּ בְיָדָם הַהַגְרִיאִים וְכֹל שֶׁעִמָּהֶם כִּי לֵאלֹהִים זָעֲקוּ בַּמִּלְחָמָה וְנַעְתּוֹר לָהֶם כִּי בָטְחוּ בוֹ:
דברי הימים א ה, כ
התעלמות יהוה היא תוצאת ההתבוללות
בְּצֹאנָם וּבִבְקָרָם יֵלְכוּ לְבַקֵּשׁ אֶת יְהוָה וְלֹא יִמְצָאוּ חָלַץ מֵהֶם: בַּיהוָה בָּגָדוּ כִּי בָנִים זָרִים יָלָדוּ עַתָּה יֹאכְלֵם חֹדֶשׁ אֶת חֶלְקֵיהֶם:
הושע ה, ז
חורבן ירושלם לא יחזור לעולם
וְעָשִׂיתִי בָךְ אֵת אֲשֶׁר לֹא עָשִׂיתִי וְאֵת אֲשֶׁר לֹא אֶעֱשֶׂה כָמֹהוּ עוֹד יַעַן כׇּל תּוֹעֲבֹתָיִךְ:
יחזקאל ה, ט
עשיית הטוב והישר בעיני יהוה תהדוף האויבים
וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי יְהֹוָה לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֶיךָ לַהֲדֹף אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה:
דברים ו, יח
על השבים להשיב אחרים פן יאשמו
לָכֵן אִישׁ כִּדְרָכָיו אֶשְׁפֹּט אֶתְכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה שׁוּבוּ וְהָשִׁיבוּ מִכּל פִּשְׁעֵיכֶם וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם לְמִכְשׁוֹל עָוֹן:
יחזקאל יח, ל
רחמים על משפחתו של השב
כִּי בְשׁוּבְכֶם עַל יְהוָה אֲחֵיכֶם וּבְנֵיכֶם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵיהֶם וְלָשׁוּב לָאָרֶץ הַזֹּאת כִּי חַנּוּן וְרַחוּם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְלֹא יָסִיר פָּנִים מִכֶּם אִם תָּשׁוּבוּ אֵלָיו:
דברי הימים ב ל, ט
כך יכופרו עוונת ישראל
לָכֵן בְּזֹאת יְכֻפַּר עֲוֹן יַעֲקֹב וְזֶה כָּל פְּרִי הָסִר חַטָּאתוֹ בְּשׂוּמוֹ כָּל אַבְנֵי מִזְבֵּחַ כְּאַבְנֵי גִר מְנֻפָּצוֹת לֹא יָקֻמוּ אֲשֵׁרִים וְחַמָּנִים:
ישעיהו כז, ט
יהוה לעזר משיבי מלחמה באחרית
בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָה צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה לִשְׁאָר עַמּוֹ: וּלְרוּחַ מִשְׁפָּט לַיּוֹשֵׁב עַל הַמִּשְׁפָּט וְלִגְבוּרָה מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה שָׁעְרָה:
ישעיהו כח, ה
כל הנפשות ליהוה והחוטאת תמות
הֵן כָּל הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן לִי הֵנָּה הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת׃
יחזקאל יח, ד
יהוה נלחם את מלחמות ישראל
וְיֵֽדְעוּ כָּל הַקָּהָל הַזֶּה כִּי לֹא בְּחֶרֶב וּבַֽחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ יְהוָה כִּי לַיהוָה הַמִּלְחָמָה וְנָתַן אֶתְכֶם בְּיָדֵנוּ׃
שמואל א יז, מז
גלות כמוה כעבודת אלהים אחרים
וְהֵטַלְתִּי אֶתְכֶם מֵעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם אַתֶּם וַאֲבוֹתֵיכֶם וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֶת אֱלֹהִים אֲחֵרִים יוֹמָם וָלַיְלָה אֲשֶׁר לֹא אֶתֵּן לָכֶם חֲנִינָה:
ירמיהו טז, יג
כל ישראל נענשים על חטאי מעטים
וְאַתֶּם תָּשֻׁבוּ הַיּוֹם מֵאַחֲרֵי יְהוָה וְהָיָה אַתֶּם תִּמְרְדוּ הַיּוֹם בַּֽיהוָה וּמָחָר אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִקְצֹף׃
יהושע כב, יח
יהוה מלמד דעת לאדם
אֲדֹנָי יְהוָה נָתַן לִי לְשׁוֹן לִמּוּדִים לָדַעַת לָעוּת אֶת יָעֵף דָּבָר יָעִיר בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יָעִיר לִי אֹזֶן לִשְׁמֹעַ כַּלִּמּוּדִים׃
ישעיהו נ, ד
ברחמי אלהינו לא תהיה כליה מוחלטת
וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ
תהילים עח, לח
פוקד עוון אבות על בנים
הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי יַעַן כִּי נִכְנַע מִפָּנַי לֹא אבי הָרָעָה בְּיָמָיו בִּימֵי בְנוֹ אָבִיא הָרָעָה עַל בֵּיתוֹ:
מלכים א כא, כט
יהוה אינו מתערב ביראת האדם אותו
מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְוֹתַי כָּל הַיָּמִים לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם לְעֹלָם:
דברים ה, כו
הסר מדרך ה׳ משמעו עובד אלהים אחרים
וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם:
דברים א, כח
חסדי יהוה עדיפים מחסדי אדם
וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל גָּד צַר לִי מְאֹד אֶפְּלָה נָּא בְיַד יְהוָה כִּי רַבִּים רַחֲמָיו מְאֹד וּבְיַד אָדָם אַל אֶפֹּל:
שמואל ב כד, יד
יהוה מבטיח רע למזיקי ישראל
קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהוָה רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם נְאֻם יְהוָה:
ירמיהו ב, ג
עיני יהוה בארץ לחזק השלמים לגביו
כִּי יְהוָה עֵינָיו מְשֹׁטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ לְהִתְחַזֵּק עִם לְבָבָם שָׁלֵם אֵלָיו:
דברי הימים ב טז, ט
יהוה אינו חפץ במות הרשעים
אֱמֹר אֲלֵיהֶם חַי אָנִי נְאֻם יְהוה אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְלָמָּה תָמוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל׃
יחזקאל לג, יא
רק יהוה נותן דין על חטא (פלילים)
אִם יֶֽחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ וּפִלְלוֹ אֱלֹהִים וְאִם לַיהוָה יֶֽחֱטָא אִישׁ מִי יִתְפַּלֶּל לוֹ:
שמואל א ב, כה
עבודת אלהים אחרים מסירה השגחת אלהים
וְאַתֶּם עֲזַבְתֶּם אוֹתִי וַתַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים לָכֵן לֹא אוֹסִיף לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם׃ לְכוּ וְזַֽעֲקוּ אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם בָּם הֵמָּה יוֹשִׁיעוּ לָכֶם בְּעֵת צָֽרַתְכֶם׃
שופטים י, יג
אין לעזור ולאהוב את שונאי יהוה
וַיֵּצֵא אֶל פָּנָיו יֵהוּא בֶן חֲנָנִי הַחֹזֶה וַיֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ יְהוֹשָׁפָט הֲלָרָשָׁע לַעְזֹר וּלְשֹׂנְאֵי יְהוָה תֶּֽאֱהָב וּבָזֹאת עָלֶיךָ קּצֶף מִלִּפְנֵי יְהוָה׃
דברי הימים ב יט, ב
שכר גדול ושלם לגֵרי אמת
יְשַׁלֵּם יְהוָה פָּֽעֳלֵךְ וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּאת לַֽחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו׃
רות ב, יב
רעת ישראל באה בשל הפרת הברית
וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הִטּוּ אֶת אׇזְנָם וַיֵּלְכוּ אִישׁ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם הָרָע וָאָבִיא עֲלֵיהֶם אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת אֲשֶׁר צִוִּיתִי לַעֲשׂוֹת וְלֹא עָשׂוּ:
ירמיהו יא, ח
דרך יהוה אלהינו יתברך
ומה היא דרכו? עשות משפט וצדקה (צדק) כי באלה הוא חפץ, וכבר מבואר שמה שקראו חכמים מידות קורא הכתוב דרכים, והעושה חסד ומשפט וצדקה נקרא הולך בדרכיו ושומר דרכיו, והמתבונן במדותיו להשכיל באמיתן ולדעת אותן האיך להתנהג עם בריותיו אם לשבט אם לחסד על גוי ועל אדם יחד, נקרא יודע את ה׳ בכל המקרא, והוא המוצא חן בעיני ה׳, וכמו שאמר משה ״הודיעני נא את דרכיך ואדעך למען אמצא חן בעיניך, ונאמר על יאשיהו ׳אביך הלא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה אז טוב לו, הלא היא הדעת אותי נאום ה׳׳ וזה ראייה ברורה כי רק שמירת דרכיו למי שיודע אותן היא נקראת לבדה דעת את ה׳, ולא כאותן שדמו שהחקירות בנפלאות על יחודו ואמיתו היא דעת ה׳, שכל הכתובים מעידים שלא כן הוא, ועל זה נאמר ודעת אלהים תמצא, דע את אלהי אביך, ומלאה הארץ דעה את ה׳, וכן הרבה.
(יהודה ליב בן צבי הירש שפירא, ׳הרכסים לבקעה׳)