שחזור 3 ספרי נח מלפני המבול [לא סופי]

ספר 1 - מתושלח מגיע לחנוך לברור לידת נח - שנה 1056

קו,א ואחר ימים נשא מתושלח אשה לבנו למך ותהר לו ותלד בן:

קו,ב ובשרו היה לבן כשלג ואדום כפרח שושן ושער ראשו וקווצתיו כצמר צחר ועיניו יפות

ובפקחו את עיניו האיר את כל הבית כשמש וכל הבית היה מאיר מאד:

קו,ג ויקום מיד המילדת ויפתח את פיו וידבר אל אדון הצדק:

קו,ד ולמך אביו ירא מפניו וינוס ויבוא אל מתושלח אביו:

קו,ה ויאמר אליו בן מוזר נולד לי משונה ואיננו כאדם והוא דומה לבני אלהים בשמים

ואינו דומה אלינו ועיניו כקרני השמש ופניו מאירים:

קו,ו ונראה לי שהוא איננו ממני כי אם מן המלאכים ואירא פן יהיה אות בימיו על הארץ:

קו,ז ועתה אבקש ממך אבי ואתחנן לפניך כי תלך אל חנוך אבינו

וידעת ממנו את האמת כי עם המלאכים שבתו:

קו,ח וישמע מתושלח את דברי בנו ויבא אלי אל קצות הארץ

ואבוא אליו ואומר אליו הנני בני כי באת אלי:

קו,ט ויען ויאמר בשאלה גדולה באתי אליך ומפני מראה קשה קרבתי ועתה אבי שמעני:

קו,י ללמך בני נולד בן אשר אין דומה לו וברייתו איננה כבריָת איש

ומראהו לבן משלג ואדם מפרח שושן ושער ראשו לבן מצמר צחר ועיניו כקרני השמש

וכאשר פקח את עיניו האיר כל הבית:

קו,יא ויקום בידי המילדת ויפתח את פיו ויברך את אדון השמים:

קו,יב ולמך אביו פחד וינס אלי ולא יאמין כי הוא ממנו כי הוא בדמות מלאכי שמים

ועתה באתי אליך למען תודיעני את האמת:

קו,יג ואען אני חנוך ואמר אליו ה׳ עושה חדשה על הארץ ואני כבר ראיתי זאת במראה

ואודיעך כי בימי ירד אבי עברו מלאכים ממלאכי השמים את דבר האלהים:

קו,יד ויחטאו ויעברו חק וידבקו בנשים ויחטאו עמהן וישאו מהן ויולידו מהן בנים

ויולידו על הארץ גבורים לא ברוח כי אם בבשר

קו,יז ומשפט גדול יהיה על הארץ וכליון גדול יבוא

קו,טו והיה מבול שנה אחת והארץ תטהר מכל טמאה:

קו,טז והבן הזה הנולד לכם ישאר על הארץ וכאשר יגוע כל אדם אשר על הארץ הוא ושלשת בניו ימלטו.

קו,יח ועתה הודע ללמך בנך כי הנולד הוא בנו באמת וקראת שמו נח כי הוא ישאר לכם

והוא ובניו ימלטו מן הכליון אשר יבוא על הארץ

על כל החטא ועל כל החמס אשר יֵעשה על הארץ בימיו:

קו,יט ואחרי כן ירב החמס על הארץ מאשר נעשה בראשונה כי ידעתי מסתרי הקדושים

כי הוא האדון הראני והודיעני ואקרא אותם ברוחות השמים:

קז,א וארא כתוב עליהם כי מדור לדור יחטאו עד אשר יקום דור צדק

והרשעה תכלה והחטא יעבור מן הארץ וכל טוב יבוא עליה:

קז,ב ועתה בני לך והודעת אל למך בנך כי הבן אשר נולד הוא באמת בנו ואיננו שקר:

קז,ג ויהי כשמוע מתושלח את דברי חנוך אביו כי הראהו את כל המעשים בסוד וישוב

ויקראהו את שם הבן נח כי הוא ינחם את הארץ אחרי כל הכליון:

ספר 2 - חטא המלאכים וענשם

ו,א ויהי כי רבו בני האדם בימים ההם ובנות יפות ונאות נולדו יולדו להם:

ו,ב ויראו אותן המלאכים בני השמים ויחמדו אותן

וידברו איש אל רעהו לכה נבחרה לנו נשים מבנות האדם ונולידה לנו בנים:

ו,ג ויאמר אליהם שמחזי והוא נשיאם יראתי פן תמאנו לעשות את הדבר הזה

והיתי אני לבדי נושא העון הגדול:

ו,ד ויענוהו כלם ויאמרו השבע נשבע כלנו והתקשרנו בחרם בינותנו

לבלתי סור מן העצה הזאת ובה נעשה את המעשה הזה:

ו,ה אז נשבעו כלם יחד ויתקשרו בינהם בחרם:

ו,ו ויהיו כלם מאתים מלאך וירדו בימי ירד על ראש הר חרמון

ויקראו להר חרמון כי בו נשבעו והחרימו בינהם:

ו,ז ואלה שמות נשיאיהם שמחזי והוא הגדול בהם

ארכבה רמאל כוכביאל תמיאל רמיאל דניאל זכיאל ברקיאל עזאזל

ארמרס בטריאל ענניאל זקיאל סמפספא סתראל

טוראל יומיאל ארזיל [וכזביאל] אלה הם שריהם לעשרותיהם:

ז,א ויקחו להם הם וכל האחרים עמהם נשים ויבחרו להם איש אחת אחת

ויחלו לבוא אליהן וידבקו בהן וילמדון קסמים וכשפים ויורוּן לכרות שורשים וצמחים:

ז,ב והן הרו ותלדנה גבורים גדולים שלושת אלפי אמה גבהם אשר אכלו את כל יגיע בני האדם:

ז,ד וכאשר לא יכלו עוד בני האדם לכלכלם ויהפכו הגבורים נגדם ויאכלו את בני האדם:

ז,ה וכשהחלו לחטוא בעוף ובחיה ובשרץ ובדגה ולאכל איש את בשר רעהו ולשתות את דמו:

ז,ו אז קוננה הארץ על בני החמס:

ח, ד ויהי כאשר גוועו בני האדם ויזעקו ותעל שועתם השמימה:

ט,ג ואל קדושי השמים נפשות האנשים מתחננות לאמור הגישו משפטינו לפני עליון:

ט,א אז השקיפו מיכאל ואוריאל ורפאל וגבריאל משמים

ויראו את הדם הרב אשר נשפך על הארץ ואת כל החמס הנעשה על הארץ:

ט,ב וידברו זה אל זה הארץ נעדָרת יושביה צועקים וקול צעקתם עד שער השמים:

סח,ד ויהי בעמדו לפני אדון הרוחות ויאמר מיכאל אל רפאל

אני לא אהיה בעדם לעיני האדון כי אדון הרוחות קצף עליהם

יען עשותם בדמות האדון:

ט,ד ויאמרו אל אדוני האדונים אלהי האלהים מלך המלכים כסא כבודך בכל דורות העולמים

ושמך קדוש ומהולל ומבורך בכל העולם:

ט,ה אתה עשית כל ולך כח על כל והכל גלוי ופתוח לעיניך והכל תראה ואין דבר יכול להסתר ממך:

ט,ו אתה ראית את אשר עשה עזאזל אשר לימד את כל החמס על הארץ

ויגָל מסתרי עולם אשר נעשו בשמים ואשר לדעת שאפו בני האדם:

ותשחת כל הארץ בלמוד מעשי עזאזל

ט,ז ושמחזי אשר לו נתת את הכח למשול בחבריו אשר עמו:

ט,ח וילכו יחד אל בנות האדם על הארץ וישכבו עמהן עם הנשים ויטמאו ויגלו להן כל החטאים:

ט,ט והנשים ילדו את הגיבורים ותמלא כל הארץ דם וחמס:

ט,י ועתה הנה נפשות המתים קוראות ושולחות תחנוניהן עד שערי השמים

ותאניתן ואנחותיהן עלו מפני מעשי החמס אשר נעשו על הארץ ולא תוכלנה לצאת:

ט,יא ואתה יודע כל דבר בטרם יהיה ואתה ראית את הדברים ההם ותישאם

ולא אמרת לנו דבר לעשות להם על אלה ועתה הגידה חפצך ונעשה עמדם בעבור זה:

י,א אז העליון הגדול והקדוש דיבר וישלח את אוריאל אל נח בן למך ויאמר אליו:

י,ב לך אל נח ואמרת אליו בשמי הסתירה ראשך וגילית לו את הקץ הבא

כי כל הארץ תכחד ומבול יבוא על כל הארץ ומחה את כל אשר עליה:

י,ג ועתה למדהו להמלט ונשאר זרעו לכל דורות העולם:

י,ד ועוד אמר ה׳ אל רפאל אסור את עזאזל בידיו ורגליו והשלכתו אל החשך

ועשית פתח אל המדבר אשר בדודאל והשלכתו שמה:

י,ה ושמת עליו סלעים קשים וחדים וכיסיתו בחושך וישב שם עד עולם

וכיסית את פניו לבל יראה אור וכתבת עליו את כל החטא

וביום הדין הגדול ישלך אל תוך האש:

י,ז ורפאת את הארץ אשר השחיתו המלאכים ובישרת את רפואת הארץ

כי ירפא לארץ ולא יכחדו כל בני האדם מפני כל הרזים אשר גילו העירים:

י,ט ואל גבריאל אמר ה׳ צא לקראת הממזרים המתועבים

והכחדת את בני הזימה בני העירים מתוך האנשים והוצאתם ושלחתם איש ברעהו

למען ישמידו איש את אחיו במלחמה כי ארך ימים לא יהי להם:

י,י ולאשר ישאלו ממך אבותיהם לתקוותם בשגם חייהם ימשכו לעולם

וכי כל איש מהם יחיה חמש מאות שנה אל תשמע:

י,יא ויאמר ה׳ אל מיכאל לך ואסרת את שמחזי ורעיו אשר עמו

שהתחברו אל נשים וַיטַמאו איתן בטומאתן:

י,יב וכאשר ירצחו כל בניהם ויראו בהשמד בניהם ואהובותיהם

תאסרם לשבעים דור מתחת לגבעות הארץ עד יום דינם

וכלאתם עד כלות המשפט אשר לעולמי עולמים:

י,יג בימים ההם יובאו אל תחתיות האש אל הצער והמאסר והיו כלואים בו לעולם:

י,יד והשמדת את כל רוחות התאווה ואת בני העירים יען אשר חמסו את בני האדם:

י,טו ובערת את כל החמס מעל פני הארץ ואשר יבוער וישמד מהם יאסר אתם יחד עד סוף כל הדורות:

סח,ב וביום ההוא ענה מיכאל לרפאל ויאמר כֹח הרוח יעבירני וירגיזני

מפני קְשי דין הנסתרות דין המלאכים

מי יוכל לשאת את הדין הקשה אשר נחרץ ואשר ימסו לפניו:

סח,ג ומיכאל ענה שנית ויאמר אל רפאל מי הוא אשר לבו לא ירך מזה וכליותיו לא תשתוננה

בדבר המשפט הזה אשר יצא עליהם בשל אשר הביאו לזאת [לחמס]:

סח,ה ועל כן יביא עליהם המשפט הנסתר לעולמי עולמים

כי גם מלאך גם אדם לא יקחו חלק והם לבדם קיבלו משפטם לעולמי עולמים:

סט,ב ואלה שמות המלאכים ההם

הראשון בהם הוא שמחזי השני ארטקיפא והשלישי ארמן והרביעי כוכבאל

החמישי טוראל השישי רומיאל השביעי דניאל השמיני נקאל התשיעי ברקאל

העשירי עזאזל האחד עשר ארמרוס השנים עשר בטריאל השלושה עשר בססאל

הארבעה עשר חננאל החמישה עשר טראל והששה עשר סמפסאל השבעה עשר יתראל

השמונה עשר תומאל התשעה עשר טראל והעשרים רומאל והעשרים ואחד חזיזאל:

סט,ג ואלה ראשי מלאכיהם ושמותיהם מהם שר מאה ומהם שר חמישים ומהם שר עשרה:

סט,ד שם הראשון יֵקון הוא אשר התעה את כל בני האלהים ויורידם על הארץ ויתעם בבנות האדם:

סט,ה והשני היה שמו עזביאל והוא יעץ לבני המלאכים עצה רעה

ויתעם עד טמאם את בשרם בבנות האדם:

סט,ו והשלישי היה שמו עדריאל הוא אשר הראה לבני האדם את חבלי המות

את השריון ואת המגן ואת חרב המלחמה ואת כל כלי המות לבני האדם

סט,ז ומידו יצאו על יושבי הארץ למן היום ההוא ועד עולם, והוא התעה את חוה:

סט,ח והרביעי היה שמו פֹּנֵמוּאֶה הוא הורה לבני האדם את המר ואת המתוק

והוא הורה להם את כל מסתרי חכמתם:

סט,ט והוא לימד את האדם לכתוב בדיו עפצים ובניר

ובזה חטאו רבים מן העולם ועד העולם ועד היום הזה:

סט,י כי בני האדם לא נבראו לחזק את אמונתם בעט ובדיו עפצים:

סט,יא כי לא נברא האדם בדרך אחרת מן המלאכים כי אם להיות טהורים וצדיקים

והמות המכלה כל לא יגיע אליהם ורק בדעתם יאבדו ובכח זה יבַלעני אותי:

סט,יב והחמישי שמו היה כשדֵיא הוא אשר הראה לבני האדם כל מכות השדים והרוחות הרעות

ומכות העובר בבטן אשר יפול ומכות הנפש

נשיכות פתן וקטב ישוד צהרים ואת בן הנחש נקרא טבעת:

ח, א עזאזל לימד את בני האדם לעשות חרבות ומאכלות ומגינים ושריונות

ויראם את אשר אחריהם [עתיד] ויודיעם את מחצבות האדמה ומלאכת מחשבתן וצמידים ועדיים

ומעשה הפוך וליפות את גבות העינים וכל האבנים היפות וכל צבעי רקמתים:

ח, ב ותהי רשעה רבה ויעשו זימה ויתעו וישחיתו את כל דרכיהם:

ח, ג שמחזאי לימד כשפים ולחשים וכרות שורשים ארמרוס התר כשפים

ברקיאל חזות בכוכבים כוכביאל מערכת הכוכבים

ותמיאל ראות בכוכבים וסהריאל תקופת הירח:

סט,יג וזאת פקודת כזביאל אשר הראה לקדושים [לעירים] את שר השבועה

ושמו ביקא ומושב יקרו בשמים ממעל:

סט,יד הוא אמר למיכאל להראותו את השם הנעלם למען יוכל להזכירו בשבועה

ולמען אשר יחרדו מפני השם ההוא אלה שהראו לבני האדם את הנסתרות והלחש

סט,טו ואלה הם מסתריו וזה כח השבועה הזאת כי כבירה ועצומה היא

וישם [ה׳] את השבועה הזאת ביד מיכאל:

סט,טז בשבועה הזאת נתלה הרקיע בשמים

בטרם נבראה תבל מן העולם ועד עולם:

סט,יז והארץ נוסדה על המים וממסתרי ההרים יזלו מים טובים אל החיים

למן בריאת תבל ועד עולם:

סט,יח ובשבועה ההיא נברא הים ואת החול שם לו גבול לעת קצף

ולא יעבור למן בריאת תבל ועד עולם:

סט,יט ובשבועה ההיא חוזקו תהומות ויעמדו ולא ינועו ממקומם למן העולם ועד העולם:

סט,כ ובשבועה ההיא ישלימו השמש והירח מהלכם ולא יסורו מפקודתם

למן העולם ועד העולם:

סט,כא ובשבועה ההיא ישלימו הכוכבים את מהלכם ויקרא להם בשמותיהם

והם יענוהו מן העולם ועד העולם:

סט,כב וכן רוחות המים וכל הרוחות המנשבות ודרכיהם מכל אגודות הרוחות:

סט,כג ובה משומרים קולות הרעם ואור הברק ומשומרים בה אוצרות הברד

ואוצרות הכפור ואוצרות האד ואוצרות המטר והטל:

סט,כד כל אלה יאמנו ויודו לפני אדון הרוחות וישבחהו בכל כחם ותודתם היא כל מזונם

והם יודו וישבחו וירוממו את שם אדון הרוחות לעולמי עולמים:

סט,כה ועליהם קיימת כל השבועה הזאת ובה הם משומרים

ודרכיהם משומרים ומהלכם לא יפרע:

ספר 3 - נח קורא לחנוך

סה,א ובימים ההם ראה נח את הארץ והנה שקעה וקרוב הִשמדה:

סה,ב וישא את רגליו וילך משם אל קצוי ארץ ויקרא בקול אל חנוך אביו הזקן

ויקרא נח שלוש פעמים בקול מר שמעני שמעני שמעני:

סה,ד ואחרי כן היה רעש גדול על הארץ וקול נשמע מן השמים ויפול נח על פניו:

סה,ט ואחר אשר אחזוֹ חנוך אביו הזקן בידו ויקימנו

סה,ה וחנוך אביו הזקן בא ויעמוד על ידו ויאמר אליו מדוע צעקת אלי צעקה מרה ותבך:

סה,ג ויאמר אל חנוך הגידה לי מה קרה על הארץ שהארץ ככה עיפה ותנוע

כי ירֵאתי פן תאבד:

ויאמר אליו כי שאלתי מאת אדון הרוחות על הרעש הזה על הארץ:

סה,ו ופקודה יצאה מלפניו על יושבי הארץ כי מלאה שחיתתם

יען אשר למדו את כל מסתרי המלאכים וכל חמס בני השטן וכל מסתרי כוחותיהם

וכל כח המכשפים וכח החבָּרים וכח עושי פסילי מסכה לכל הארץ:

סה,י ויאמר אליו ברשעתם נחתם משפטם ולא יחשבו לפני החדשׁים

אשר חקרו וידעו כי הארץ תכחד וכל היושבים עליה:

סה,יא והם נדונו ולא תהי להם פליטה לעולם על הורותם להם את הנסתרות

ואתה בני אדון הרוחות יודע כי טהור הנך ונקי מאשמה זאת:

סה,יב והוא חיזק את שמך להיות בין הקדושים וישמרך בין היושבים על הארץ

ויחזק את זרע צדקך למלכות ולכבוד גדול

ומזרעך יצא גזע צדיקים וקדושים בלי מספר לעולם:

סו,א ואחרי כן הראהו חנוך את מלאכי החבלה

הנכונים לבוא ולפתח את כל שפעת המים אשר מתחת לארץ

למען יביאו משפט וכליון על כל יושבי הארץ ושוכניה:

סו,ב ואדון הרוחות פקד על המלאכים בל ירימו את הידים כי אם יניחום

כי המלאכים ההם היו על שפעת המים היוצאים:

סח,א ואחר כך נתן לו חנוך אביו הזקן את תורת כל הנסתרות ואת המשלים אשר ניתנו לו

ויאספם יחד למענו בדברי ספר המשלים:

סו,ג ויצא נח מאת פני חנוך:

ספר המשלים

סז,א ובימים ההם היה דבר ה׳ אל נח ויאמר אליו נח חלקך בא לפני חלק בלי אשם חלק אהבה וישר:

סז,ב ועתה יעשו המלאכים תבת עץ והיה כהשלימם את המלאכה ושמתי את ידי עליה ושמרתיה

וממנה יצא זרע חיים וחליפה תבוא בה והארץ לא תשאר בלי יושב:

סז,ג ואני אחזק את זרעך לפני לעולמי עולמים והפיצותי משם את השוכנים אתך

ולא ידיחו את זרעך על פני הארץ כי אם יבורך וירב על הארץ בשם ה׳:

קטעים שטרם נמצא מיקומם:

1.

סז,ד וכלא את המלאכים אשר הראו רשע בנחל הבוער אשר הראהו לפני כן חנוך אביו הזקן

במערב בין הרי זהב וכסף וברזל ומתכת מזקקת ועופרת:

סז,ו ונחל המלאכים אשר החטיאו בער מתחת לארץ ההיא:

סז,ה וירא את הנחל ההוא אשר בו הייתה הֶמיה גדולה וריח גפרית

והֶמית המים אשר יצאה במקום ההוא מן המתכת הנמסה באש ותתחבר אל המים ההם.

סז,ז ובנחלים האלה נמשכו נהרות אש אשר בהם נדונו המלאכים אשר התעו את יושבי הארץ:

סז,ח והמים ההם יהיו בימים ההם למלכים ולתקיפים ולרמים וליושבי הארץ למרפא הנפש והבשר

למען יוָסרו בבשרם כי רוחם מלא תאווה:

סז,י כי המשפט יבואם על האמינם בתאות בשרם וכפרם ברוח ה׳ כי כחשו באדון הרוחות

והם יראו משפטם יום יום ובשמו לא יאמינו:

סז,יא ובימים ההם כאשר ידונו המלאכים ישונו גם המים ההמה

וישנו מעיני המים את חומם והתקררו כעלות המלאכים ההם:

סז,יג כי מי המשפט האלה המה מרפא למלאכים ומות לגופם

והם לא יראו ולא יאמינו כי המים ההם ישונו והיו לאש הבוערת לעולם:

סז,ט וכרוב שרפת גויותיהם כן ישונה רוחם לעולמי עולמים כי לפני אדון הרוחות לא ידבר איש דבר דופי:

2.

סט,א ואחרי המשפט הזה יפחידום וירגיזום על הראותם זאת אל יושבי הארץ: