מספר היובלים
עדות המלאך למשה בדבר בחירת לוי לכהן
על כן צוויתיך לאמור העד את העדות הזאת בישראל ראה את אשר היה לשכם ולבניה אשר ניתנה ביד שני בני יעקב ויהרגום במכאובים ותהי להם צדקה ותכתב להם לצדקה: ויבחר זרע לוי לכהנים וללוים לשרת לפני ה׳ כמונו בכל הימים ויבורך לוי ובניו לעולם כי קינא לעשות צדק ומשפט ונקמה מכל הקמים על ישראל: וכן תכתב לו כעדות בלוחות השמים ברכה וצדק לפני אלהי הכל: ואנחנו נזכור את הצדקה אשר עשה האדם בחייו בכל עיתות השנה עד אלף דור ברכה תכתב ותבוא עליו ולדורותיו אחריו ונכתב אוהב וצדיק בלוחות השמים:
יצחק מתנבא על בחירת לוי לכהן
וילך יעקב אל בית אברהם אל יצחק אביו ואל רבקה אימו ושנים מבניו לקח איתו לוי ויהודה ויבוא אל יצחק אביו ואל אימו רבקה:...ויחלוף הצל מעיני יצחק וירא את שני בני יעקב לוי ויהודה ויאמר הבניך הם אלה בנִי כי ידמו לך: ויאמר לו כי בניו הם ובאמת ראית כי בני הם: ויקרבו אליו ויפן וינשקם ויחבקם כלם יחד וירד רוח הנבואה בפיו ויקח את לוי ביד ימינו ואת יהודה בשמאלו: ויפן אל לוי ויחל לברכו ראשונה ויאמר אליו יברך ה׳ אלהי הכל אדנֵי כל העולמים אותך ובניך בכל העולמים: ויתן ה׳ לך ולזרעך גדולה וכבוד וקרב אותך וזרעך אליו מכל הבשר לשרתו במקדשו כמלאכי הפנים וכקדושים כן יהיה זרע בניך לכבוד ולגדולה ולקדושה ויגדלם בכל העולמים: והיו נשיאים ושופטים וכהנים מכל זרע בני יעקב אשר דברי ה׳ בצדק ידברו וכל משפטיו בצדק ישפטו והגידו דרכיו ליעקב והראוּם לישראל ברכת ה׳ תושם בפיהם לברך כל זרע יקיר: לך קראה אמך שמך לוי ובאמת קראה שמך תלווה לה׳ תהיה ואוהב לכל בני יעקב שולחנו לך יהיה ואתה ובניך תאכלו עליו ובכל הדורות יהי שלחנך מלא ולא יחסר לך מאכלך לכל העולמים: וכל שונאיך לפניך יפלו וכל צריך יכרתו ויאבדו ומברכיך ברוכים הם וכל עם מארריך ארורים יהיו:
לוי מועשר לכהונה על ידי יעקב
וילן בלילה ההוא בבית אל ויחלום לוי והנה מינוהו ויושיבוהו לכהן לאל עליון אותו ואת בניו לעולם ויקץ משנתו ויברך את ה׳: וישכם יעקב בבוקר בארבעה עשר לחודש השביעי ויעשר את כל מה שבא עמו מאדם עד בהמה ומן הזהב עד כל הכלים והבגדים ויעשר מכל: ויהי בימים ההם ותהר רחל את בנימין בנה ויספור יעקב את בניו ממנו ומעלה ויפול לוי בגורל ה׳ וילבישהו אביו בגדי כהונה וימלא את ידיו: ובחמישה עשר לחודש הזה העלה על המזבח פרים בני בקר ארבעה עשר ואילים עשרים ושמונה וצאן ארבעים ותשעה כבשים וששים טלאים וגדיי עזים עשרים ותשעה עולה על המזבח לקרבן אשה ריח ניחוח לה׳ אלהים: זה קרבן נדרו אשר נדר לעשר ומנחתם ונסכיהם: ויהי כאשר אכלה האש ויקטר קטורת על האש עליהם ולקרבן תודה פרים שנים ואילים ארבעה כבשים עשרה ושעירים ארבעה וכבשים בני שנה שנים וגדיי עזים שנים ככה יעשה כל בוקר שבעת ימים: ויאכלו שם הוא וכל בניו ואנשיו בשמחה שבעת ימים ויברכו ויהללו את ה׳ אשר הצילו מכל תלאותיו ואשר הקים לו את נדרו: ויעשר את כל הבהמה הטהורה ויעש עולה ואת הבהמה הטמאה נתן ללוי בנו ויתן לו את נפשות האדם: ויכהן לוי בבית אל לפני יעקב אביהו מעשרת אחיו ויהי שם לכהן ויתן לו יעקב את נדרו ויעשר כן מעשר שנית לה׳ ויקדשהו ויהי קודש לו:
תחילת המעשר לכהנים
ועל כן צווה בלחות השמים לחוק לעשר מעשר שני לאכל לפני ה׳ במקום אשר יבחר לשכן שמו שם שנה בשנה ואין לחוק הזה קץ הימים עד עולם: והמצווה הזאת כתובה לעשותה שנה בשנה לאכל מעשר שני לפני ה׳ במקום אשר יבחר ולא ישאירו ממנו משנה לשנה הבאה: כי בשנתו יאכל הזרע עד תשובת השנה והגפן עד ימי הגפן והזית עד ימי הזית זמנו: וכה יאכלוהו יחד בבית הקודש ולא יעשוהו ישן והנותר ממנו תבל יהיה ובאש ישרף כי טמא הוא: וכל מעשר בקר וצאן קודש לה׳ ולכהניו יהיה אשר יאכלהו לפניו שנה בשנה כי כן צווה ונחרתו דברי המעשר בלחות השמים:
מצוואת לוי
חלום לוי - קבלת הכהונה
והנה נפלה עלי תרדמה וארא הר גבוה ואני בתוכו. והנה נפתחו השמים ומלאך ה׳ דיבר אלי ויאמר לוי לוי בוא. ואבוא אל תוך הרקיע הראשון וארא מים רבים תלויים. וארא רקיע שני כהה ועליו אחד מאיר ונוצץ הרבה מן הראשון וכי נגה לבלי חק בו ואמר אל המלאך למה הוא כן. ויאמר המלאך אל תתמה על אלה כי תראה עוד שמים אחרים בהירים מאלה אשר אין ערוך להם. וכאשר תבוא שמה תעמוד ליד ה׳ ותשרת לפניו ואת תעלומותיו תגלה לבני איש ותבשר על אשר יבוא לגאול את ישראל. ומחלק ה׳ יהיו חייך והוא לבדו יהי לך שדה וכרם ותבואת הארץ וזהב וכסף. ואל עליון שמע תפילתך להבדיל אותך מרשע ולהיותך לו לבן לעבדו ולשרת לפניו. באור הדעת תאיר על יעקב וכשמש תהיה לכל זרע ישראל וברכה תנתן עליך ועל כל זרעך עד אשר ישקיף ה׳ על כל העמים ברחמיו עד עולם. ועל כן תנתן לך עצה ודעת למען תודיע על כל לבניך.
ואחרי כן פתח לי המלאך את שערי השמים ואראה את קדוש עליון יושב על כסא. ויאמר אלי לוי לך נתתי את ברכות הכהונה עד אבוא ואשכון בתוך ישראל.
החזון בבית אל
ונסע ונבוא בית אל וארא שם חזון כבראשונה שבעים יום אחרי אשר ישבנו שם. וארא שם שבעה אנשים ובגדיהם לבנים. ויאמרו אלי קומה ולבשת את מעיל הכהונה ואת נזר הצדק ואת חושן הדעת ואת בגד האמת ואת ציץ האמונה ואת מגבעת הישר ואת אפוד הנבואה. וישאו כולם את הבגדים ויאמרו אלי מעתה היה כהן לה׳ אתה וזרעך. וימשחני הראשון בשמן הקודש וירחצני השני במים טהורים. וילבישני השלישי מעיל קדש ותפארת וילבישני הרבעי לבוש בוץ כעין האפוד. ויתן לי החמישי ענף עץ זית שמן וישם עלי השישי נזר כהונה על ראשי. והשביעי מילא את ידי קטורת לכהן לפני ה׳ אלהים.
ויאמרו אלי את אשר יבוא. לוי לשלשה ראשים יפרד זרעך לאות תפארת ה׳. והחלק הראשון גדול יהיה ולמעלה ממנו לא יהיה אחר והשני לכהונה יהי והשלישי שם חדש יקֹרָא לו ומהם יהיו כהנים ושופטים וסופרים ועל פיהם ישמר הקודש.
יעקב חולם על כהונת לוי
ויהי כאשר באנו בית אל ויחלום יעקב אבי חלום על אודותיי כי אהיה להם לכהן לפני האלהים. ויקם בבוקר השכם ויעשר על ידי הכל לה׳.
יצחק מלמד את חוקת ה׳ ומשפט הכהונה ללוי
ויקראני אבי יצחק תמיד להזכירני את חקת ה׳ כאשר גם הורני המלאך. וילמדני את משפט הכהונה הקרבנות העולות השלמים והביכורים. ויורני יום יום ויעש איתי הכל לפני ה׳ ויאמר אלי. השמר מרוח הזנות כי היא תשריש ותטמא בזרעך את הקֳדָשים. ולכן קח לך בנעוריך אשה אשר אין בה מום ולא חללה ולא משבט הגוים. ולפני בואך אל הקדש בהקריבך קרבן תרחץ וככלותך להקריב תשוב תרחץ. ושנים עשר עצים אשר העלים עליהם תביא לפני ה׳ כאשר הורני אברהם אבי. ומכל החי הטהור ומכל העוף תקריב קרבן לה׳ ומכל בכוריך ומן היין תקריב ראשיתם קרבן לה׳ ואת כל קרבנך תמלח במלח.