פולחן אשרה - עבודה זרה

פולחן האשרה החל בישראל בראשית תקופת השופטים: וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה' וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת ה' אֱלֹוהֵיהֶם וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָאֲשֵׁרוֹת“ (שופטים ג, ז). בעולם האלילות הדואליסטי, פולחן הבעל הוא הביטוי הזכרי של האלהות המתבטא בדין והרס ופולחן האשרה הוא הנקבי ומתבטא בפריון וצמיחה.

הביטוי עץ ואבן מתייחס לשניהם בהתאמה לבעל בנו מזבחות אבן ואילו האשרה היא מצבת עץ הניטעת באזור המזבח לקיים המצאות שני המינים במקום פולחן אחד, ועל כן נאמר לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ: (דברים טז, כא)

במלוך המלך יאשיהו ביהודה, הוא סילק את כל סממני העבודה הזרה מן הארץ, כולל את האשרה שניטעה בבית ה׳: וַיֹּצֵא אֶת הָאֲשֵׁרָה מִבֵּית יְהוָה מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם אֶל נַחַל קִדְרוֹן וַיִּשְׂרֹף אֹתָהּ בְּנַחַל קִדְרוֹן וַיָּדֶק לְעָפָר וַיַּשְׁלֵךְ אֶת עֲפָרָהּ עַל קֶבֶר בְּנֵי הָעָם: וַיִּתֹּץ אֶת בָּתֵּי הַקְּדֵשִׁים אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה אֲשֶׁר הַנָּשִׁים אֹרְגוֹת שָׁם בָּתִּים לָאֲשֵׁרָה (מלכים ב כג, ו-ז).

הנשים היו אורגות כיסויים לאלילתן, אז וגם היום:

חומרת המעשה ניכרת אל מול מהזכות הגדולה שבמעשה ההפכי, להסירה מן הארץ. עוון ישראל יכופר אם יסיר את סממני עבודת האלילות - כל אלילות - מן הארץ: לָכֵן בְּזֹאת יְכֻפַּר עֲוֹן יַעֲקֹב וְזֶה כָּל פְּרִי הָסִר חַטָּאתוֹ בְּשׂוּמוֹ כָּל אַבְנֵי מִזְבֵּחַ כְּאַבְנֵי גִר מְנֻפָּצוֹת לֹא יָקֻמוּ אֲשֵׁרִים וְחַמָּנִים: (ישעיהו כז, ט)

ואכן, בתורת ישראל אין סובלנות לדת אחרת על אדמתה.