ויכתוב את כל האותות לכל בריאה אשר ברא ה׳

אמינות ספר חנוך ב

רקע וגילוי


הספר חנוך ב׳ ידוע גם כ׳חנוך הסלאווי׳ שהגיע מהביזנטיון לבולגריה, רוסיה וסרביה בזמן התהוות הביבליה הסלאווית, ונמצאו לו שתי גרסאות, קצרה וארוכה. מצד לשונו והיכולת לתרגמו לשפות אחרות עולה ששפת המקור שלו היא עברית ואצלנו בשיטה אחרת, לפיה אם שמות האנשים והמקומות מתפרשים בשפה העברית בלבד - זוהי הוכחה לכך ששפת הכתיבה היתה עברית.



תוכן הספר


בספר הראשון (פרקים א-כ) מתוארת עליתו של חנוך השמימה בידי 2 מלאכים, מפגשו עם ה׳ ותאור מעשה הבריאה מפיו, חשיבות הספרים שכתב, את חזרתו לשלושים יום להורות מצוות ואזהרות ולקיחתו הסופית מן הארץ. תאור כמעט זהה של שבעת הרקיעים נמצא במגילת צוואת לוי ועוד עליו להתברר. עלייתו בשמים עלייתו דרך שבעה רקיעים אמנם אינה מוזכרת בחנוך א׳, שם התוכן מבולבל־פסוקים, אך מראות דומים מאד חנוך רואה שם. מלבד זאת תכני שני הספרים דומה רק הניסוח טוב יותר בחנוך ב׳.


בחלקו השני של הספר נשאל מתושלח בנו מהאנשים להיות כהן לה׳ ומתוארת כהונתו של ניר, נכדו, שגם היא זמנית עד להולדת מלכיצדק ולידתו המופלאה כלידת הצלוב וכלידת דמויות ראשיות רבות בעולם האלילי. בגרסה הארוכה מובא גם תאור קצר של המבול. לתוספת זו של כהונת מלכיצדק בספר חנוך ב׳ ואזכור השם בתורה ובתהלות נתייחס במאמר נפרד בעזר האל, כעת נדירהו מספרייתנו וגם מרעיוננו. במאמר זה, בכתבנו ׳חנוך ב׳ בכל מקום התייחסותנו לגרסה הקצרה בלבד.



הספרים המוזכרים בחנוך ב׳ ועל מה כתב חנוך


  • מעשי השמים והארץ וכל היסודות

  • מנין המלאכים ושירת בני החיל

  • חיי בני אדם

  • המצוות

  • התוכחות

  • על האותות לכל הבריאה

  • ספר נשמות בני האדם ומקומותיהם


עקרונות הלוח המקראי תואמים לעקרונות בתנ״ך, בספר חנוך א׳ ובספר היובלים

מההבדל בין שנת השמש והירח - ׳לשנת שמש ימים שלוש מאות וששים וחמישה ורבע היום האחד ולשנת הירח שלוש מאות חמישים וארבעה והיא עושה שנים עשר חודש. אם לחשבון עשרים ותשעה ימים יחסרו בכל שנה אחד עשר יום לירח.׳ 364 ימים בשנה - ׳ובתוכו העמיד את השמש למען ילך בשבע תקופות השמים מי העמיד מאה ושנים ושמונים כסא למען יצא ביום קטן ועוד מאה ושמים ושמונים כסא למען יצא ביום גדול׳. רמזים ל-30 ימים בחודש - ׳ויהי אוריאל מספר לי ימים שלושים ולילות שלושים ופיו אינו פוסק מדבר ואני לא חדלתי לכתוב את כל האותות לכל בריאה׳, ׳ואשב שלושים יום ושלושים לילה ואעתיק הכל כמשפט ואכתוב בספר׳, ׳ויהי על הארץ שלושים יום וידבר איתם׳. ה׳ חילק את הזמן - ׳ויברא את כל הבריות למענו ויחלק לעתים ומן העתים עשה שנים ומן השנים קבע ירחים ומן הירחים ימים ויקבע שבעה ימים ובהם קבע שעות ואת השעות מדד לחלקים למען יחשב האדם את העתים׳. ארבע תקופות, ימים פגושים - ׳ארבע עתים [הפגושים] שמתי ומן העתים עשיתי ארבע תקופות ובתקופות שמתי את השנים ובשנים שמתי את החדשים ומן החדשים ספרתי את הימים ומן הימים מדותי את השעות ואמנה וארשום אני.׳


אמינות חנוך ב׳


ספר חנוך ב׳ מהווה את אחד מספריו של חנוך, הוא ספר עלייתו השמימה וחזרתו לספר לבני האדם את שלמד ולתת להם את ספריו. החיבור בהיר, מאוחד וכתוב ברצף סיפורי ומבחינה זו גרסת ספר חנוך ב׳ אמינה יותר מגרסת ספר חנוך א׳.

מעקב אחר שמות הספרים המוזכרים בו וההתייחסות הרבה לחשיבות הפצת הספרים וביאורם ומעקב אחר סדרם ושמותיהם מאפשר את ספר חנוך האמיתי, כי בלתי ניתן להתעלם מן השפה האחידה בשני הספרים, מסמרים נטועות מרועה אחד ניתנו, ונקל לנבון לראות.





קריאת ספר חנוך ב׳

השוואה עם הספרים בחנוך א׳

חשיבות הלימוד והשמירה על ספר חנוך


הערות:


מומלץ לקרוא את הערך Enoch 2 בויקיפדיה באנגלית.

ספר חנוך ג׳ הוא ׳ספר ההיכלות׳ לר׳ ישמעאל, ואין בתכניו קשר לחנוך א׳ או ב׳ או לכתובי ישראל, מדובר בספר מיסטיקה ששיבש הדעות על חנוך בן ירד.