על החבלות הרבות שבנוסח התורה שבידנו עסקנו רבות, וגם הפעם נראה כיצד מבלי פחד הוציאו פסוק ופרשייה העוסקים במקראי קודש תוך הכוונה השזורה כחוט השני ברבות מן החבלות - להרחיק את ישראל מלוח השנה המקורי, מקרבה אל ה׳, כהניו וקרבנותיו. ראשית נביא את ההוכחות למחיקת הכתובים, נמשיך עם הבאת קיומם של המועדים בכתובים אחרים ועדי אמת, ולאחר מכן נרכיב את הנוסח המתוקן - לא על ידי חיבור פסוקים שהגינו מלבנו - חלילה לאיש מלהתערב כך בקודש - אלא נשתמש בנוסח הפסוקים הקשורים עצמם לשם התיקון, ובמקום ההכרחי בלבד.

1. העדר ראש החדשים מלוח המועדים מספר וידבר כח-כט:

חשיבות ראש השנה הישראלי נודעת מפסוקי התורה, ולאורך נביאינו וכתובינו וכן בספרי דורות ראשונים, הנה כל אזכוריו, וכאן מן התורה:

• הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחדְשֵׁי הַשָּׁנָה: (שמות יב, ב)

• בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד: (שמות מ, ב)

אולם אזכור המועד על קרבנותיו נעדר מרשימת קרבנות המועדים שבספר וידבר, על אף חשיבותו ועל אף שראש חודש הוא, וחשיבותו כפולה. אמנם, לאור ביטול הלוח המקראי והחלפתו הלוח הירחי-אלילי על ידי הוגי ומחברי הלכות הבעל־פה, לפיהן ראש השנה חל בחודש השביעי, אין פלא שלא מצאנו את אזכורו. אך לא אלמן ישראל מאלהיו, והנה במגילת המקדש, אחת ממגילות הכהונה האמינות שבידינו, מובא המועד על חשיבותו בהיותו מקרא קדש בו לא תיעשה מלאכה, ועל מספר קרבנותיו הזהים לקרבנות ראשי החודשים:

//ובאחד לחודש ה‏ראישון ראוש חודשים ראישון הוא לכמה לחודשי‏ השנה כול מלאכת עבודה לוא תעשו: ועשיתמה שעיר עזים לחטאת‏ לבד הוא יעשה לכפר עליכמה: ועשיתמה עולה פר בן בקר אחד‏ איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימים‏ מ‏לבד עולת החודש ומנחתה: שלושה עשרונים סולת בלולה בשמן‏ מחצית ההין‏ לפר האחד ויין לנסך מחצית ההין ריח ניחוח ליהוה: ושני‏ עשרונים סולת מנחה בלולה בשמן שלישית ההין ‏ויין לנסך תקריבו שלישית‏ ההין לאיל האחד אשה ריח ניחוח ליהוה: ועשרון‏ סולת‏ מנחה בלולה בשמן רביעית ההין ויין לנסך תקריבו‏ ‏רביעית ההין לכבש‏ האחד‏ כבשים ולשעיר‏//

2. העדר ראש השנה וראשי החדשים מצוויי המועדים שבספר ויקרא כג-כד

מהוראות המועדים ברשימה נוספת המופיעה בספר ויקרא נעדר אזכורי מקרא הקודש למועדי ראש השנה ולראשי כל חֹדש אף על פי שנודעת להם חשיבות: וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חׇדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: (וידבר י, י). ניתן לראות בפסוקים הבאים כמה בולט העדרם בכך שזבח הפסח הוא הראשון לכל המועדים:

אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהֹוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם: בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַיהוָֹה: וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חַג הַמַּצּוֹת לַיהוָֹה שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ: (ויקרא כג, ד-ו)

לשם השוואה ועדות, במגילת המקדש מופיעים המועדים בזה הסדר: עולת התמיד, עולת השבת, עולת ראש חודש, עולת החודש הראשון, עולת זבח הפסח וממשיך עם המועדים כסדרם, וכך סדר הדברים גם בספר וידבר כפי שנראה מטה.

על כל אלה שמנו לבנו לתקן את שתי החבלות, נתחיל מהשני:

1. להוסיף את הוראת ראשי החדשים וראש השנה כמקראי קודש אל רשימת מקראי הקודש בספר ויקרא כג, לפי סדר המועדים שבמגילת המקדש להלן התוספת בצבע מודגש:

וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי יְהֹוָה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי: שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַיהֹוָה בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם: אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהֹוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם: בְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָֹה: בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן רֹאשׁ חֳדָשִׁים מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָֹה: וּבַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַיהוָֹה: וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חַג הַמַּצּוֹת לַיהוָֹה שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ: בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָֹה שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: (ויקרא כג)

2. להוסיף את הוראת קרבנות ראש השנה לאחר אזכור לקרבנות ראש כל חודש אל וידבר כח, מספר הקרבנות בראש השנה, הזהה למספר הקרבנות בראשי החדשים לפי מגילת המקדש המובאת לעיל, ולכן העתקנום כפי שהם מן התורה:

וּבְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן רֹאשׁ חֳדָשִׁים מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָֹה: פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם: וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַפָּר הָאֶחָד וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לָאַיִל הָאֶחָד: וְעִשָּׂרֹן עִשָּׂרוֹן סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד עֹלָה רֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיהֹוָה: וְנִסְכֵּיהֶם חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר וּשְׁלִישִׁת הַהִין לָאַיִל וּרְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ יָיִן זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה: וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַיהֹוָה עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ: (וידבר כח)

ניתן לקרוא את התוספות במקומן בנוסח המתוקן לתורה.