וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ

התפילין הם עבודה זרה

ראשית - המילה תפילין אינה מוזכרת בתנ״ך או במגילות המיוחסות לבית המקדש.

פרוש המילה טוטפות - לשון זכרון, והמילה מוסברת בעצמה בתורה,

שמות פרק יג -ט: וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ:

8 פסוקים אחר כך: וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ:

תפילין משמשים לעבודה זרה

תפילין משמשים לעבודה זרה

מנין הגיעו הטוטפות לחז״ל?

במטאפורות ושירה ישנן מילים מיוחדות והרבה שאולות מהעמים סביבתם חיו ישראל. במקרה זה המילה ׳טטפת׳ בקופטית (מצרית עתיקה) מדברת על קמע ששמים במצח. והכוונה במטאפורה היא לומר: שים את הדברים מול העינים בכדי שתזכור אותם כל הזמן, כמו הטוטפת של המצרים.



  מצרים מקור התפילין? תפילין משמשים לעבודה זרה

בדברי הרשב״ם על תפילין הוא מסביר כי על פי הפשט פסוקי הציווי על התפילין מדברים על ענין רעיוני, ולא על קשירה פיזית (רשב"ם שמות פרק יג פס' ט : "לאות על ידך - לפי עומק פשוטו יהיה לך לזכרון תמיד כאילו כתוב על ידך. כעין שימני כחותם על לבך"


תפילים הם ע״ז



לא כתוב בכל התורה ״צו את בני ישראל ואמרת להם״ לא ״וידבר ה׳ אל משה/אהרן״, איש לא הניח תפילין בכל התנ״ך.


קשירת תפילין שלא קיימת במקרא

מה עושים עם תפילין שבבית?


מה שעושים עם כל פריט המשמש לעבודת אלהים אחרים : וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּֽתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרם הוּא׃ (דברים ז, כז).


לפני כן, בתוך התפילין ישנו קלף עליו כתובות הפרשיות עם שם אלהינו, אותו עדיף לא להשליך אלא לוודא שאין עליו אותיות זרות לתורה על הקלף ואם כן לגזור את התוספת (מדובר בכשף) ולהשליכה הפחה, ואת הקלף עם פסוקי התורה לשמור במקום טהור.