גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל-חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת: (זכריה ט, ט)

משיח, מן השורש מ.ש.ח, הוא מי שנמשח בשמן משחת הקודש, וזהו הכהן שנמשח לשרת בקודש או המלך, הנמשח על ידי נביא. הראשון שנמשח הוא אהרן ע״ה בעת הקדשתו על ידי משה, ולאחר מכן מלכים נמשחו על ידי נביא, הראשון היה שאול ולאחריו דוד, שניהם בידי שמואל. המשוחים בשמן המשחה הם נציגיו של ה׳ עלי אדמות: הכהן הקרב לשרת בקודש והמלך היושב על כסא ה׳ להנהיג את ישראל.

מצאנו שהמילה משיח נאמרה גם על כוֹרש מלך בבל, שהצהרתו החזירה את הגולים לבבל ארצה לבנות את העיר והמקדש: כֹּה אָמַר יְהוָה לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּי בִימִינוֹ לְרַד לְפָנָיו גּוֹיִם וּמתְנֵי מְלָכִים אֲפַתֵּחַ לִפְתֹּחַ לְפָנָיו דְּלָתַיִם וּשְׁעָרִים לֹא יִסָּגֵרוּ׃ (ישעיהו מה, א) ומשיח בהקשר זה הוא בחיר ה׳.

למשיח מבית דוד שיהיה נשיא ישראל אנו לומדים ישנו תפקיד מרכזי באחרית הימים. הוא יביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם העמים שונאי ישראל ויכניעם. תפקידו להביא צדק, שלמות בתורה ובקיום מצוות ושלום עולמי. בכדי להסיר דעות טועות מלב, וללמוד את האמת על תפקיד הנשיא המשוח לבית דוד באחרית הימים, עלינו לאסוף את כל האזכורים מהמקרא ומספר חנוך, שבו מצויות נבואות אחרית רבות.

הקדשת זרע דוד למשיח נעשתה בימי חייו של דוד, לאחר שבקש לבנות בית לה׳, נענה כי לא הוא שיבנה אלא בנו שלמה, והוסיף:

וְעַתָּה כֹּה תֹאמַר לְעַבְדִּי לְדָוִד כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֲנִי לְקַחְתִּיךָ מִן הַנָּוֶה מֵאַחַר הַצֹּאן לִהְיוֹת נָגִיד עַל עַמִּי עַל יִשְׂרָאֵל: וָאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ וָאַכְרִתָה אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ וְעָשִׂתִי לְךָ שֵׁם גָּדוֹל כְּשֵׁם הַגְּדֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ:... וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד עוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד עוֹלָם: כְּכֹל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּכְכֹל הַחִזָּיוֹן הַזֶּה כֵּן דִּבֶּר נָתָן אֶל דָּוִד:

וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי יְהוָה וַיֹּאמֶר מִי אָנֹכִי אֲדֹנָי יְהוִה וּמִי בֵיתִי כִּי הֲבִיאֹתַנִי עַד הֲלֹם: וַתִּקְטַן עוֹד זֹאת בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי יְהוִה וַתְּדַבֵּר גַּם אֶל בֵּית עַבְדְּךָ לְמֵרָחוֹק וְזֹאת תּוֹרַת הָאָדָם אֲדֹנָי יְהוִה: וּמַה יּוֹסִיף דָּוִד עוֹד לְדַבֵּר אֵלֶיךָ וְאַתָּה יָדַעְתָּ אֶת עַבְדְּךָ אֲדֹנָי יְהוִה: בַּעֲבוּר דְּבָרְךָ וּכְלִבְּךָ עָשִׂיתָ אֵת כָּל הַגְּדוּלָּה הַזֹּאת לְהוֹדִיעַ אֶת עַבְדֶּךָ: עַל כֵּן גָּדַלְתָּ אֲדֹנָי יְהוִה כִּי אֵין כָּמוֹךָ וְאֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ בְּכֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ בְּאָזְנֵינוּ:

בהמשך, רק בנבואות אנו קוראים על המשיח ועל סגולותיו, הוא לא ישפוט כשופט בשר ודם:

וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה: וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהוָה רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהוָה: וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יְהוָה וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ: וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע: וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו: וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם: וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן: וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה: לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד: (ישעיהו יא)

וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא וְיָשַׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת בְּאֹהֶל דָּוִד שֹׁפֵט וְדֹרֵשׁ מִשְׁפָּט וּמְהִר צֶדֶק׃ (ישעיהו טז, ה)

תפקידו לעשות משפט וצדק בארץ, בימיו תהיה ישועה, שהיא הצלה מוחלטת, לישראל ויהודה:

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ: בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח וְזֶה שְּׁמוֹ אֲשֶׁר יִקְרְאוֹ יְהוָה צִדְקֵנוּ: (ירמיהו כג)

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וַהֲקִמֹתִי אֶת הַדָּבָר הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל בֵּית יְהוּדָה: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא אַצְמִיחַ לְדָוִד צֶמַח צְדָקָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ: בַּיָּמִים הָהֵם תִּוָּשַׁע יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם תִּשְׁכּוֹן לָבֶטַח וְזֶה אֲשֶׁר יִקְרָא לָהּ יְהוָה צִדְקֵנוּ: כִּי כֹה אָמַר יְהוָה לֹא יִכָּרֵת לְדָוִד אִישׁ יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא בֵית יִשְׂרָאֵל: (ירמיהו לג)

הנשיא המשיח יאחד את בית ישראל לעם אחד שילך בדרך התורה, וישב לעד בארץ ישראל:

וְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְהוִה הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֵּין הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הָלְכוּ שָׁם וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מִסָּבִיב וְהֵבֵאתִי אוֹתָם אֶל אַדְמָתָם: וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל וּמֶלֶךְ אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם לְמֶלֶךְ וְלֹא יהיה עוֹד לִשְׁנֵי גוֹיִם וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד: וְלֹא יִטַמְּאוּ עוֹד בְּגִלּוּלֵיהֶם וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם וּבְכֹל פִּשְׁעֵיהֶם וְהוֹשַׁעְתִּי אֹתָם מִכֹּל מוֹשְׁבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר חָטְאוּ בָהֶם וְטִהַרְתִּי אוֹתָם וְהָיוּ לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים: וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם וּבְמִשְׁפָּטַי יֵלֵכוּ וְחֻקֹּתַי יִשְׁמְרוּ וְעָשׂוּ אוֹתָם: וְיָשְׁבוּ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בָהּ אֲבוֹתֵיכֶם וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ הֵמָּה וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם עַד עוֹלָם וְדָוִד עַבְדִּי נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם: וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם וּנְתַתִּים וְהִרְבֵּיתִי אוֹתָם וְנָתַתִּי אֶת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם: וְהָיָה מִשְׁכָּנִי עֲלֵיהֶם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם: וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל בִּהְיוֹת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם: (יחזקאל לז)

כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ בֵּן נִתַּן לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִי עַד שַׂר שָׁלוֹם׃ לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ עַל כִּסֵּא דָוִד וְעַל מַמְלַכְתּוֹ לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם קִנְאַת יְהוָה צְבָאוֹת תַּעשֶׂה זֹּאת׃ (ישעיהו ט, ה-ו)

על המשיח ממזמורי תהלות

מזמורי התהלות מתארים את המשיח ממספר נקודות מבט, האלהית, וזו של המשיח עצמו, כי יְהוָה עֹז לָעָמוֹ וּמְעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ הוּא׃ (תהלות כח, ט)

מזמור פט - בחירת ה׳ במשיח מבני דוד

אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ וַתֹּאמֶר

שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל גִּבּוֹר הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם:

מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי בְּשֶׁמֶן קָדְשִׁי מְשַׁחְתִּיו:

אֲשֶׁר יָדִי תִּכּוֹן עִמּוֹ אַף זְרוֹעִי תְאַמְּצֶנּוּ:

לֹא יַשִּׁא אוֹיֵב בּוֹ וּבֶן עַוְלָה לֹא יְעַנֶּנּוּ:

וְכַתּוֹתִי מִפָּנָיו צָרָיו וּמְשַׂנְאָיו אֶגּוֹף:

וֶאֶמוּנָתִי וְחַסְדִּי עִמּוֹ וּבִשְׁמִי תָּרוּם קַרְנוֹ:

וְשַׂמְתִּי בַיָּם יָדוֹ וּבַנְּהָרוֹת יְמִינוֹ:

הוּא יִקְרָאֵנִי אָבִי אָתָּה אֵלִי וְצוּר יְשׁוּעָתִי:

אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ עֶלְיוֹן לְמַלְכֵי אָרֶץ:

לְעוֹלָם אֶשְׁמור לוֹ חַסְדִּי וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ:

וְשַׂמְתִּי לָעַד זַרְעוֹ וְכִסְאוֹ כִּימֵי שָׁמָיִם:

אִם יַעַזְבוּ בָנָיו תּוֹרָתִי וּבְמִשְׁפָּטַי לֹא יֵלֵכוּן:

אִם חֻקֹּתַי יְחַלֵּלוּ וּמִצְוֹתַי לֹא יִשְׁמֹרוּ:

וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם:

וְחַסְדִּי לֹא אָפִיר מֵעִמּוֹ וְלֹא אֲשַׁקֵּר בֶּאֱמוּנָתִי:

לֹא אֲחַלֵּל בְּרִיתִי וּמוֹצָא שְׂפָתַי לֹא אֲשַׁנֶּה:

אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי בְקָדְשִׁי אִם לְדָוִד אֲכַזֵּב:

זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִהְיֶה וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי:

כְּיָרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם וְעֵד בַּשַּׁחַק נֶאֱמָן סֶלָה:

(כ-לח)

תהלות יח - מזמור בו מסתתרת נבואת דוד על המשיח שיקום מזרעו

כִּי מִי אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי יְהוָה

וּמִי צוּר זוּלָתִי אֱלֹהֵינוּ׃

האֵל הַמְאַזְרֵנִי חָיִל וַיִּתֵּן תָּמִים דַּרְכִּי׃

מְשַׁוֶּה רַגְלַי כָּאַיָלוֹת וְעַל בָּמֹתַי יַעֲמִידֵנִי׃

מְלַמֵד יָדַי לַמִלְחָמָה וְנתתָה קֶשֶׁת נְחוּשָׁה זְרוֹעֹתָי׃

וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ וִימִינְך תִסְעָדֵנִי וְעַנְוַתְךָ תַרְבֵּנִי׃

תַּרְחִיב צַעֲדָי תַחְתָּי וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָי׃

אֶרְדוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלוֹתָם׃

אֶמְחָצֵם וְלֹא יֻכְלוּ קוּם יִפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי׃

וַתְּאַזְּרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתָּי׃

וְאֹיְבַי נָתַתָּה לִּי עֹרֶף וּמְשַׂנְאַי אַצְמִיתֵם׃

יְשַׁוְּעוּ וְאֵין מוֹשִׁיעַ עַל יְהוָה וְלֹא עָנָם׃

וְאֶשְׁחָקֵם כְּעָפָר אָרֶץ כְּטִיט חוּצוֹת אֲדיקֵם אֶרְקָעֵם׃

תְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי עָם תְּשִׂימֵנִי לְרֹאשׁ גוֹיִם

עַם לֹא יָדַעְתִי יַעַבְדוּנִי׃

לְשֵׁמַע אֹזֶן יִשָּׁמְעוּ לִי בְּנֵי נֵכָר יְכַחֲשׁוּ לִי׃

בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ וְיַחְרְגוּ מִמִסְגְרוֹתֵיהֶם׃

חַי יְהוָה וּבָרוּךְ צוּרִי וְיָרוּם אֱלוֹהַי יִשְׁעִי׃

הָאֵל הַנּוֹתֵן נְקָמוֹת לִי וַיַדְבֵּר עַמִים תַּחְתָּי׃

מְפַלְּטִי מֵאֹיְבָי אַף מִנֹקְמַי תְּרוֹמְמֵנִי

מֵאִישׁ חָמָס תַּצִּילֵנִי׃

עַל כֵּן אוֹדְךָ בַגוֹיִם יְהוָה וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵרָה׃

מַגְדיל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ

לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם׃

תהלה עב - מזמור זה מתחיל בנוסח המסורה במילה ׳לשלמה׳ כאילו רוצה העורל לומר שמיוחס לו על ידי אביו, אך תוכן המזמור מעיד שעל משיח ה׳ באחרית הימים הוא עוסק:

(לשלמה) אֱלֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ:

יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט:

יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה:

יִשְׁפֹּט עֲנִיֵּי עָם יוֹשִׁיעַ לִבְנֵי אֶבְיוֹן וִידַכֵּא עוֹשֵׁק:

יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ וְלִפְנֵי יָרֵחַ דּוֹר דּוֹרִים:

יֵרֵד כְּמָטָר עַל גֵּז כִּרְבִיבִים זַרְזִיף אָרֶץ:

יִפְרַח בְּיָמָיו צַדִּיק וְרֹב שָׁלוֹם עַד בְּלִי יָרֵחַ:

וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ:

לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּים וְאֹיְבָיו עָפָר יְלַחֵכוּ:

מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וְאִיִּים מִנְחָה יָשִׁיבוּ

מַלְכֵי שְׁבָא וּסְבָא אֶשְׁכָּר יַקְרִיבוּ:

וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָל מְלָכִים כָּל גּוֹיִם יַעַבְדוּהוּ:

כִּי יַצִּיל אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ וְעָנִי וְאֵין עֹזֵר לוֹ:

יָחֹס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ:

מִתּוֹךְ וּמֵחָמָס יִגְאַל נַפְשָׁם וְיֵיקַר דָּמָם בְּעֵינָיו:

וִיחִי וְיִתֶּן לוֹ מִזְּהַב שְׁבָא

וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ תָמִיד כָּל הַיּוֹם יְבָרֲכֶנְהוּ:

יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ בְּרֹאשׁ הָרִים

יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ:

יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִכּוֹן שְׁמוֹ

וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ כָּל גּוֹיִם יְאַשְּׁרוּהוּ:

בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ:

וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם

וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן:

מזמור קלב - על ההבטחה לדוד

נִשְׁבַּע יְהוָה לְדָוִד אֱמֶת לֹא יָשׁוּב מִמֶּנָּה

מִפְּרִי בִטְנְךָ אָשִׁית לְכִסֵּא לָךְ׃

אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֻתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם

גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ׃

כִּי בָחַר יְהוָה בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ׃

זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ׃

צֵידָהּ בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ אֶבְיוֹנֶיהָ אַשְׂבִּיעַ לָחֶם׃

וְכֹהֲנֶיהָ אַלְבִּישׁ יֶשַׁע וַחֲסִידֶיהָ רַנֵּן יְרַנֵּנוּ׃

שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נִר לִמְשִׁיחִי׃

אוֹיְבָיו אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת וְעָלָיו יָצִיץ נִזְרוֹ׃ (ח-יח)

המשיח בספר חנוך א

ספר חנוך א׳ שנכתב בידי חנוך בן ירד, דור שביעי לאדם נכתב אז לדורות רחוקים שיגיעו, לדורות אחרונים, הם אנחנו. מראשית הימים ה׳ שלח ביד שליחו את התכנית - מה בשמים, מה בארץ, ומהי התכנית לישראל ולעמים. בספר חנוך נאמר שהמשיח נוצר לפני הבריאה, והתנ״ך מסכים: וְאַתָּה בֵּֽית לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִֽהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה מִמְּךָ לִי יֵצֵא לִהיוֹת מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל וּמוֹצָאֹתָיו מִקֶּדֶם מִימֵי עוֹלָם׃ (מיכה ה, א)

וכאשר יופיע הבחיר לעיני הצדיקים אשר מעשיהם נשקלים בידי אדון הרוחות תופיע אורה לצדיקים ולבחירים היושבים על הארץ: (חנוך א׳)

​

וארא שם איש בא בימים וראשו כצמר לבן ואתו אחר ופניו כמראה אדם ופניו מלאים חן כאחד המלאכים הקדושים: ואשאל את המלאך ההולך אתי ומראני את כל הנסתרות על בן האדם ההוא מי הוא ומאין הוא ומדוע הלך עם ראש הימים: ויען ויאמר אלי הוא בן האדם אשר איתו תשכון צדקה והוא מגלה את כל אוצרות הכתרים כי אדון הרוחות בחר בו ובצדקתו בחלקו יתרון לפני אדון הרוחות לעולם: ובן האדם הזה אשר ראית יסיר את המלכים ואת התקיפים ממושבותיהם ואת בעלי הכח מכסאותיהם ופתח מוסרות החזקים ושבר שיני החוטאים: והוא יוריד מכסאותיהם ומממלכותיהם את המלכים אשר לא ירוממו וישבחו אל עליון ולא יודו מאין ניתנה להם המלוכה: והוא יפיל את החזקים וימלא פניהם בושת וחושך יהי משכנם ורמה תהי משכבם ולא יקוו לקום ממשכבם יען כי לא עילוּ את שם אדון הרוחות: והם בעלי ברית לעירי השמים וירימו ידם נגד עליון וידרכו על הארץ וישבו עליה והם רודפים את הדבקים בשם אלהי הרוחות: וכל מעשיהם יוכיחו רשעתם וחילם בעשרם ואמונתם באלהים אשר עשו ידיהם ובשם אדון הרוחות יכחשו:

ובעת ההיא נקרא בן האדם ההוא אל פני אדון הרוחות ושמו בא לפני ראש הימים: ובטרם השמש והאותות יבראו ובטרם כוכבי השמים יעשו נקרא שמו מלפני אדון הרוחות: הוא יהיה מטֶה לצדיקים והקדושים עליו ישענו ולא יפלו ואור לגויים יהיה ותקווה לאבלי לב: כל יושבי הארץ לפניו יפלו והשתחוו ושבחו וברכו והללו את שם אדון הרוחות: ועל כן נבחר מלפניו בטרם תברא תבל ועד העולם: וחכמת אדון הרוחות גילתה אותו לקדושים ולצדיקים כי ישמור את חלקם יען שנאו וימאסו בעולם הרשע הזה וישנאו את כל מעשיו ודרכיו והם בשם אדון הרוחות יוָשעו ובחפצו יחיו והוא יהיה נוקם חייהם: כי חכמה נשפכה כמים וכבוד לא יחדל לפניו עד עולם כי אדיר הוא בכל מסתרי הצדק: והרשעה כצל תעבור ולא תקום כי הבחיר יעמוד לפני אדון הרוחות וכבודו לעולמי עולמים וגבורתו מדור לדור: ובו תשכון רוח החכמה ורוח הבינה ורוח דעת וגבורה ורוח הנאספים בצדק: והוא ידין את הנסתרות ואיש לא יוכל לדבר שקר לפניו כי הוא הבחיר מלפני אדון הרוחות אשר רצה בו:

​

וכך צוה אדנָי למלכים ולתקיפים ולרמים ולישבי הארץ ויאמר פיקחו עינכם והרימו קרניכם למען תדעו להכיר את הבחיר: ואדון הרוחות הושיבו על כסא כבודו ורוח הצדק נשפך עליו ודבר פיו ימית את החוטאים וכל הרשעים יכחדו מלפניו: וקמו ביום ההוא כל המלכים והתקיפים והרמים מושלי הארץ וראוהו והכירוהו בשבתו על כסא כבודו ובצדק ישָפטו בפניו וכל דבר שקר לא יֵאמר לפניו: ובא עליהם חִיל כאשה בצירֵיה בבוא ילדה על פי רחם והיא חלה בלדתה: והביטו אלה אל אלה וחתו והורידו את פניהם וחִיל יאחזמו בראותם את בן האדם יושב על כסא כבודו: והמלכים והתקיפים וכל מושלי הארץ יברכו וישבחו וירוממו את המושל על כל נעלם: כי מקדם היה בן האדם נעלם והעליון שמרהו לפני חילו ויגלהו אל הבחירים:

ועדת הבחירים והקדושים תזרֵע וכל הבחירים יעמדו לפניו ביום ההוא: וכל המלכים והתקיפים והרמים ומושלי הארץ יפלו לפניו על פניהם והשתחוו וקִווּ לבן האדם ובקשוהו ושאלו רחמים מאתו: ואדון הרוחות יאיץ בהם כי ימהרו לצאת מלפניו ופניהם ילבשו בשת וצלמָות יכסה פניהם: ונמסרו אל מלאכי המשפט להפרֵע מהם על דכאם את בניו ואת בחיריו: והיו לראווה לצדיקים ולבחירים ושמחו על ענשם כי חרוֹן אדון הרוחות יתן פניו בהם ורוותה מדם חרבו:

​

ביום ההוא ישב הבחיר על כסא הכבוד וברר את מעשיהם ונפשות הצדיקים בקרבם והקוראים בשם קדשי תחזקנה למראה בחירי: יהי שם אדון הרוחות מבורך:

המשיח בצוואת יהודה

ואתה תהיה מלך ביעקב ותהיה בינהם כים שבו יתרוצצו צדיק ורשע אלה אסירים ואלה עשירים. ככה יהיה גם בך כל מין האדם אלה מסכנים יהיו ובשבי ילכו ואלה העשירים חומסי הון זרים. כי המלכים כתנינים יהיו ויבלעו אנשים כדגים ובנים ובנות יקחו לעבדים ובתים ושדות ומקנה ורכוש יגזלו. ובבשר רבים ישביעו עורבים ועגורים והמה יפלו ברעה ויתגאו בתאות בצע. ונביאי השקר כסופות יהיו וירדפו כל אנשי צדק.וה׳ יביא עליהם ריבות איש באחיו ומלחמות תמיד תהיינה בישראל. ובבוא (אלהים) זרים יבוא הקץ למלכותי עד אשר תבוא תשועת ישראל עד יופיע אלהי הצדק להשקיט שלום ביעקב ובכל הגויים והוא ישמור כח מלכותי עד עולם. כי שבועה נשבע ה׳ לבלתי השמיד את המלוכה מזרעי עד עולם.

ועתה בני נעצבתי מאד על הפשעים ועל הכשפים אשר תעשו נגד המלוכה כי תלכו אחרי המעוננים והידעונים ורוחות התהו. את בנותיכם תעשו למחוּללות ולקדשות ותתערבו בכל תועבות הגויים. ועל הדברים האלה יביא ה׳ עליכם רעב ודבר מות וחרב רודפת מצד אויבים וחרפת אוהבים. עולליכם ימותו את נשיכם יגזלו את רכושכם יבזו ומבניכם יעשו סריסים לנשותיהם. מקדש ה׳ יהיה לשריפת אש וארצכם שממה ואתם תהיו בשבי בין גויים.

עד אשר תשובו אל ה׳ בלב שלם ותשובו ותלכו בכל מצותיו וה׳ ישקיף עליכם ברחמים ויוציא אתכם משבי הגוים. ואחרי כל אלה יקום לכם כוכב מיעקב בשלום וקם איש מזרעו כשמש צדקה ויתהלך עם בני אדם בתם ובצדק וכל עולה לא תמצא בו. והשמים יפתחו לו לשפוך עליו רוח ברכה והוא ישפוך רוח חן עליכם. ואתם תהיו לו בנים באמת ותלכו בחקתיו. אז יזהיר שבט מלכותי ומגזעכם יצא חטר. וממנו יצמח שבט מישור לגויים לשפוט ולהושיע את כל אשר יקרא אל אלהים.

ואז יקומו אברהם יצחק ויעקב לחיים ואנכי ואחי ראשי שבטי ישראל נהיה הראשון לוי השני אנכי השלישי יוסף הרביעי בנימין החמישי שמעון הששי יששכר וככה כולם על סדרם. ויברך ה׳ את לוי ומלאך הפנים ברך אותי וכוחות הכבוד ברכו את שמעון השמים ברכו את ראובן הארץ ברכה את יששכר הים ברך את זבולון ההרים ברכו את יוסף הרקיע[3] ברך את בנימין המאורות ברכו את דן עדן ברך את נפתלי השמש ברך את גד והירח ברך את אשר. ואתם תהיו עם לה׳ ושפה אחת ולא יהיה שם רוח תעתועים מבליעל כי הוא לאש יוטל עד עולם. וכל אשר ביגון מתו בשמחה יקומו וצבאי יעקב בשמחה ירוצו ונשרי ישראל יעופו בגילה וכל העמים יכבדו את ה׳ לעולמים.

וְאֵלֶּה דִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים נְאֻם דָּוִד בֶּן יִשַׁי וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַם עָל מְשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל:

רוּחַ יְהוָה דִּבֶּר בִּי וּמִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנִי:

אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל

מוֹשֵׁל בָּאָדָם צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים:

וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח שָׁמֶשׁ בֹּקֶר לֹא עָבוֹת

מִנֹּגַהּ מִמָּטָר דֶּשֶׁא מֵאָרֶץ:

כִּי לֹא כֵן בֵּיתִי עִם אֵל

כִּי בְרִית עוֹלָם שָׂם לִי עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה

כִּי כָל יִשְׁעִי וְכָל חֵפֶץ כִּי לֹא יַצְמִיחַ:

וּבְלִיַּעַל כְּקוֹץ מֻנָד כֻּלָּהַם כִּי לֹא בְיָד יִקָּחוּ:

וְאִישׁ יִגַּע בָּהֶם יִמָּלֵא בַרְזֶל וְעֵץ חֲנִית

וּבָאֵשׁ שָׂרוֹף יִשָּׂרְפוּ בַּשָּׁבֶת: (שמואל ב כג, א-ז)