וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אֵלָי וְשָׁמַעְתִּי אֲלֵיכֶם

עקרונות התפילה לפי התנ״ך

אלו עקרונות התפילה כפי שאספנום מפסוקי המקרא, פסוק פסוק ועניינו. נראה שישנו חופש מוחלט ביד האדם לבחור זמני תפילתו, עניינן וניסוחן:


כמה תפילות יש להתפלל ביום?


  • לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמֽוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃ (תהלות צב, ג)

  • עֶרֶב וָבֹקֶר וְצהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי׃ (תהלות נה, יח)

  • חֲצות לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ׃ (תהלות קיט, סב)

  • שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ׃ (תהלות קיט, קסד) שבע כאן לשון ריבוי ויכול להיות יותר משבע, ולכן גם נאמר בלי זמן מוגדר כבפסוק: כִּי שֶׁבַע יפּוֹל צַדִּיק וָקָם (משלי כד, טז)

  • חָנֵּנִי אֲדֹנָי כִּי אֵלֶיךָ אֶקְרָא כָּל הַיּוֹם:(תהלות פו, ג) מוכיח את האמור לעיל.

ונשלמה פרי משפתנו - התבססות תפילות על זמני המקדש


  • על הלויים במשמרתם: וְלַעֲמֹד בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר לְהֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַיהוָה וְכֵן לָעָרֶב: (דברי הימים א כג, ל)

  • על משמרת הכהנים: וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שְׁנַיִם לַיּוֹם תָּמִיד: אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם: (שמות כט, לח-לט)


קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְהוָה אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ: (הושע יד, ג) האות האחרונה מהמילה פרים שייכת למילה שאחריה, שפתינו ובאמת פרי השפתיים הוא התקבלות התפילה, שפרי הוא רמז לגמר או תוצאות המעשים. מוליכי הלכות לימדו מהפסוק שיש לשלם תפילה בזמני הקרבנות במקדש, אך לא פרים אנו משלמים בעולת התמיד, אלא כבשים. הכהנים והלויים חולקו לעשרים וארבע משמרות, כל אחד שרתה שבוע אחד פעם בעשרים וארבע שבועות, כלומר שלא כל הכהנים ולא כל הלויים היו קמים להקרבה ולזמרה מדי בוקר כי אם בזמן משמרתם.



מקום התפילה


  • אם לרבים אם ליחיד תמיד בנקיון

  • לכיוון הר המקדש

  • במקום ללא במה

  • לא יפנה אחוריו לספר התורה

המתפלל


  • יהיה במקום נקי, אם כורע ומשתחווה ידאג לבגד נקי תחתיו

  • יהיה צנוע בלבושו

  • שטוף ידים ורגלים, יחף

  • שיהיה לבו פנוי - לא יתפלל אם דברים חופזים ומחכים לו

  • שיהיה לבו נכון - ויכוון לתפילה ולבוראו מולו הוא עומד

  • שיהיה בדעת התורה - וכתוב: אוטם אזנו משמוע תורה גם תפילתו תועבה.

תנוחת הגוף בתפילה


  • עמידה - וְלַעֲמֹד בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר לְהֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַיהוָה וְכֵן לָעָרֶב: (דהי״א כג, ל) [נאמר על הלויים]

  • כריעה ופרישת כפיים - וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל אֶל יְהוָה אֵת כָּל הַתְּפִלָּה וְהַתְּחִנָּה הַזֹּאת קָם מִלִּפְנֵי מִזְבַּח יְהוָה מִכְּרֹעַ עַל בִּרְכָּיו וְכַפָּיו פְּרֻשׂוֹת הַשָּׁמָיִם: (מלכים א ח, נד)

  • כריעה והשתחוייה - בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יְהוָה עֹשֵׂנוּ׃ (תהלות צה, ו) שיהיו ביראה ובאימה, והכריעה בהדבקת ברכיים.

  • נפילה אפיים ארצה - וַיְבָרֶךְ עֶזְרָא אֶת יְהוָה הָאֱלֹהִים הַגָּדוֹל וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם אָמֵן אָמֵן בְּמֹעַל יְדֵיהֶם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ לַיהוָה אַפַּיִם אָרְצָה: (נחמיה ח, ו) כשרוצה להראות שפלות והכנעה לפני ה׳, האדם מודיע חסרונו ולא מתקשט בקומתו הזקופה אשר נעדף בה מבעלי חיים.

  • פרישת כפים - כָּל תְּפִלָּה כָל תְּחִנָּה אֲשֶׁר תִהְיֶה לְכָל הָאָדָם לְכֹל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יֵדְעוּן אִישׁ נֶגַע לְבָבוֹ וּפָרַשׂ כַּפָּיו אֶל הַבַּיִת הַזֶּה: (מלכים א ח, לח)

  • נשיאת עיניים - אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם׃ (תהלות קכג, א)

  • נשיאת ידים לברכה - וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם: (ויקרא ט, כב)

לשון התפילה


  • שתהא בלשון הקודש

  • איש כראות עיניו יבחר הפסוקים הקרובים ללבו

  • אין רע אם ישנה קצתם להתאימם לזמנים הללו או להלך נפשו ומצבו

  • רק יאמרם בלי שוגג וטעות

  • תוך הבנה שלמה וידיעה אמיתית של מוצא פיו

עקרונות התפילה האישית


  • לחישה - וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ: (שמואל א א, יג) הלחישה יכולה לא להשמע כלל כתפילת חנה, רק יש להניע שפתיים בלחוש התפילה, כי לחישה היא דיבור ודברים שבלב הם רק מחשבות, על כן על נוסח הדברים בה להיות מורכב היטב.

  • קריאה - קוֹלִי אֶל יְהוָה אֶקְרָא וַיַּֽעֲנֵנִי מֵהַר קדְשׁוֹ סֶלָה׃ (תהילים ג, ה) קריאה לקרוב, צעקה לרחוק.

  • צעקה - קוֹלִי אֶל יְהוָה וְאֶצְעָקָה קוֹלִי אֶל יְהוָה וְהַאֲזִין אֵלָי׃ (תהילים עז, ב) אף שה׳ לא צריך לצעקת הצועק כי יודע מחשבתו, הצועק עצמו צריך הצעקה.

  • זעקה - קוֹלִי אֶל יְהוָה אֶזְעָק קוֹלִי אֶל יְהוָה אֶתְחַנָּן׃ (תהילים קמב, ב) הזעקה היא בשעת מצוקה, הצעקה לא מחוייבת לבוא עם מצוקה.


סדר התפילה - כפי שמשתקף מתפילות אבותינו


  • יתחיל המתפלל תמיד בשבח האל וגדולתו

  • ויודה לבוראו על שבחסדו העמיד העולם והוא טוב מאד

  • לאחר מכן יתוודה על עוונות אבותיו ועוונותיו

  • ויתפלל תפילה אישית בה יבקש בקשתו אם בלחש, קריאה או צעקה

  • ויסיים בפסוקי ברכה ושבח


הצעה לתפילה יומית


להלן הצעת תפילה על כל חלקיה, ועוד הוספנו אפשרויות מקוצרות. את התפילה הרכבו מפסוקי המקרא בלבד באופן מזוקק שיכיל בתוכו את העקרונות שראינו בתפילות אבותינו. בסוף המאמר נמצא קובץ להדפסה ללא כותרות.



שבח:


יְהוָה בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי בֹּקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה:

תְּהִלַּת יְהוָה יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃

הָבוּ לַיהוָה בְּנֵי אֵלהים הָבוּ לַיהוָה כָּבוֹד וָעֹז:

הָבוּ לַיהוָה כְּבוֹד שְׁמוֹ הִשְׁתַּחֲווּ לַיהוָה בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ:



יייחוד ואהבה:


יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יְהוָה אֶחָד׃

וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ׃

וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ׃

וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ

וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃

וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ׃

וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃

מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל׃

לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם הַלְלוּ יָהּ׃




גדולת האל בבריאה, קריאת כל יום את יומו:


בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ׃


ליום הראשון - וַיּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בקֶר יוֹם אֶחָד:


ליום השני - וַיּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם: וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בקֶר יוֹם שֵׁנִי:


ליום השלישי - וַיּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי כֵן: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב: וַיּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן: וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב: וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי:


ליוֹם הרְבִיעִי - וַיּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים: וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן: וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים: וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ: וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב: וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בקֶר יוֹם רְבִיעִי:


ליום החמישי - וַיּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב: וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ: וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בקֶר יוֹם חֲמִישִׁי:


ליום הששי - וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי כֵן: וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כָּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם: וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי:



לאחר דבר היום


וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן׃



וידוי על עוונות אבותינו


אָנָּא אֲדֹנָי הָאֵל הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא

שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו:

חָטָאנוּ וְעָוִינוּ והִרְשַׁעְנוּ וּמָרָדְנוּ

וְסוֹר מִמִּצְוֹתֶךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ:

וְלֹא שָׁמַעְנוּ אֶל עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים

אֲשֶׁר דִּבְּרוּ בְּשִׁמְךָ אֶל אֲבֹתֵינוּ:

לַיהוה אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ:

וְכָל יִשְׂרָאֵל עָבְרוּ אֶת תּוֹרָתֶךָ

וְסוֹר לְבִלְתִּי שְׁמוֹעַ בְּקֹלֶךָ

וַתִּתַּךְ עָלֵינוּ הָאָלָה וְהַשְּׁבֻעָה

אֲשֶׁר כְּתוּבָה בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עֶבֶד הָאֱלֹהִים

כִּי חָטָאנוּ לָךְ:



תפילה אישית - כרצון המתפלל


תחנון אישי:


חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי:

הֶרֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי:



בקשה פרטית או בקשה זו:


אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְהוָה אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ

שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה כָּל יְמֵי חַיַּי

לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ:



חתימה:


יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי׃

יְהוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:

בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֵהָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:



מזמורי תהלה שמהוים תפילה עצמאית, להחלפת התפילה לעיל:


מזמור קמה׳ (לפי א״ב)


אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃

בְּכָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃

גָּדוֹל יְהוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃

דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ׃

הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶיךָ אָשִׂיחָה׃

וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ וּגְדֻלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה׃

זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ׃

חַנּוּן וְרַחוּם יְהוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד׃

טוֹב יְהוָה לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃

יוֹדוּךָ יְהוָה כָּל מַעֲשֶׂיךָ וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה׃

כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ׃

לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ׃

מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר׃

סוֹמֵךְ יְהוָה לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים׃

עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ׃

פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן׃

צַדִּיק יְהוָה בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו׃

קָרוֹב יְהוָה לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת׃

רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם׃

שׁוֹמֵר יְהוָה אֶת כָּל אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד׃

תְּהִלַּת יְהוָה יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃




מזמור צ׳


יְהוָה מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹר׃

בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל

וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל׃

תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם׃

כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר

וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה׃

זְרַמְתָּם שֵׁנָה יִהְיוּ בַּבֹּקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף׃

בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ׃

כִּי כָלִינוּ בְאַפֶּךָ וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָלְנוּ׃

שת עֲונֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ עֲלֻמֵנוּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ׃

כִּי כָל יָמֵינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ הֶגֶה׃

יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה

וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה

וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה׃

מִי יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ׃

לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע וְנָבֹא לְבַב חָכְמָה׃

שׁוּבָה יְהוָה עַד מָתָי וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ׃

שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל יָמֵינוּ׃

שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עָנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה׃

יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם׃

וִיהִי נֹעַם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ

וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ

וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ׃

אפשרות תוספת לאחר ׳ואהבת את ה׳ אלהיך׳ - עשרת הדברים:


וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר׃

אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים

לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי׃

לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה

אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ׃

לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם

כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא

פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי׃

וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְו‍ֹתָי׃

לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא

כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהוָה אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא׃

זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ׃

שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ׃

וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה

אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ׃

כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ

אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם

וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי

עַל כֵּן בֵּרַךְ יְהוָה אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ׃

כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ

עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ׃

לֹא תִרְצָח

לֹא תִנְאָף

לֹא תִגְנֹב

לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר׃

לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ

לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ

וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ

וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ׃



וְשָׁמַעְתִּי אֲלֵיכֶם – תפילה יומית
.pdf
Download PDF • 81KB


״בבוקר ובצהרים ובערב טוב לבוא לבית ה׳ להלל לבורא הכל. כי כל נשמה תהללהו ושבחה כל בריאה נראית ואי נראית. אשרי האיש אשר פתח פיו להלל והלל לה׳ בכל לבו וארור האיש אשר יפתח את לבו לחרף וחרף את העני והוציא דיבה רעה על רעהו. אשרי הפותח את פיו לברך ולהלל את ה׳ וארור הפותח פיו לקלל ולחרף כל ימיו לפני ה׳. אשרי המברך את כל מעשי ה׳ וארור המחרף את כל בריות ה׳. אשרי החושב לכלות מעשי ידיו וארור המצפה לאכול עמל אחרים. אשרי השומר יסודות אבותיו הקדמונים וארור המשחית מוסדות אבות אבותיו ואבותיו. אשרי הנוטע שלום ואהבה וארור ההורס השלֵמים באהבה. אשרי שאינו מדבר שלום בלשונו ובלבו שלום לכל וארור המדבר בלשונו שלום ובלבו אין שלום. כל אלה במידות ובמספרים יגוּלו ביום הדין הגדול.״ [חנוך בן ירד]