top of page
מלאך‏ אלה‏א ירד מן שמיא עם שבע לוחיא בידוהי

ספר חנוך א׳

צוואת יעקב

צוואות

וחזית בחזו ליליא

ארו מלאך‏ אלה‏א ירד מן שמיא עם שבע לוחיא בידוהי ואמ‏ר ל‏י

יברכך א‏ל אלי‏ן/עליון אנתה ובנ‏י זרעך וישתארון כל צדיקיא וישירי ‏א             

ולא עוד יתעבד כל‏ל עול וכל שקר לא עוד ישתכח

וכען סב לוחיא וקריא כולא די כתיב בהון

ואנסב לוחיא וקרית והתקרון בהון כל חסרנ‏י וכל עקתי

וכל די יתא עלי כל מאה וארבעין ושבע שני חיי תובא אמר לי סב‏ב לוחא מן ידי

ואנסב דן לוחא מן ידוהי וקרית לוחא כולא

וחזית כתיב בה די לא יתבנה אתרא דן למקד‏ש

וד‏י תפקון מנה וביו‏ם תמניה קרבניכון לא לון ריקין מן קודם אל עליו‏ן      

בארעא ותכלון פריה וכל טבתה ותוחון

למשטא ולמטעא ולמהך בארחת טעו זיו

ובאישתכון עד ד‏י תהון קדמוהי ל

כל חטאיכון וכל חוביכון וכל פשעיכון

תמטנכון ביד פשעיכון

א תמטנכון

והי די‏י     כון‏

ואנתון תהון ממרין ומקשין לקובלה ול

קשיטיא טביא ול‏

יתכנון לרחצן עלמין וית

פשעי‏

רה והיך להוא/ון ‏


א  והיך להוא בנינ‏א                    

והיך כהניהון להון לבשין וטהירן ידיהון

והיך להון‏ מסקין דבחיא למדבחא

והיך כל יום להון בכל ארעא אכלין מן קצת דבחיהון

והיך להון שתין מיא די להון נפקין מן קריתא ומן תחות שוריהא

ואן להון משתפכין מין שגיאין

קדמי ארע רבעין תרין וארע

נצבת קושטא

ארבעא אלפין‏

מכסיא ונפקשוה

בית אל  אתה באר זית על מי

מן קשוט לחלת קרבא ונפק לרמון

כל עמא עלל

עממין‏

כל ארעא

ית עלון למחזה חורב וא‏

מן רבנות

אדין בש

טן הטפי‏ 

ש   ‏ל ענש תענש עד

לעב

מבועי תאנ‏ת

שלה‏ה      ן לעמק רמת חצור ואזל

כל דנה אתרא אחזיני די עמלהון ושרית

די על ארעא

חלקי ספר חנוך א׳

על ספר חנוך ב׳

מצאנו היתכנות לכך שפרקים מספר חנוך ב׳ הוצאו מספר חנוך א׳ והורחקו ממנו בכוונה תחילה.

20 פרקיו הראשונים של ספר חנול ב׳ העוסקים בעלייתו השמימה ומינויו/הקדשתו על ידי ה׳ לתפקיד סופר צדק הכותב את כל מעשי האדם חסרה מספר חנוך א׳ ומובאת כאן בשלמות. גם דבריו אל בני ביתו בספר חנוך א׳, כשנשלח אליהם לתת את הכתובים ולהפרד, חסרה בהם השלמות והאחידות שבחנוך ב׳. הכתובים אינם מתנגדים אלא משלימים זה את זה ולכן בעינינו קריאתו מועילה ביותר להשלמת הארועים בסיפור.

פרקי התוספת העוסקת בשושלת ניר ומלכיצדק שנבחר כביכול לכהונת עולם (ואינה מובאת בנוסחנו) היא תוספת קדם-נוצרית ממקור אלילי קדום, כנעני המתנגדת לתורת ישראל, שהרי הכהונה ניתנה לשבט לוי ומתוכו לאהרון בן קהת בן עמרם ובניו. אמנם התורה מודיעתנו על אי היתכנות זו בספר בראשית במפגש מלכיצדק ואברהם, בהיות מלכיצדק מלך שלם גם מלך וגם כהן לאל עליון, כמקובל בגויים, שם המלך הוא גם הכהן הראש. לעומת אלו, בעם ישראל התפקידים ניתנו לשני משיחים: כהן לה׳ מזרע אהרן ומלך מזרע יהודה.

על כן לא הבאנו בתוך ספר חנוך ב׳ את חלקו המיותר, אותו ניתן לקרוא כאן.


נעיר, שעל פי הדברים הללו, בתקופה מאוחרת יותר, כהני בית חשמונאי שלקחו לעצמם את המלוכה יחד עם שרות הכהונה התנגדו בזאת למצוות ה׳, והוכיחו בכך נאמנותם לשיטה אחרת.

bottom of page