top of page
וּשְׁנֵי חַיֵּי קְהָת שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה

ספר חנוך א׳

צוואת קהת בן לוי

צוואות

ואל אלין לכול עלמין וינהר נהירה עליכון ויודענכון שמה רבאותנדעונה‏ ותנדעונה‏ די הוא אלה עלמיה ומרא כול מעבדיא ושליט בכולא למעבד בהון כרעותה ויעבד לכון חדוא ושמחא לבניכון בדרי קושוטא לעלמין וכען בני אזדהרו בירותתא די מאהשלמא לכון ודי יהבו לכון אבהתכון ואל תתנו ירותתכון לנכראין ואחסן לכון נותכון‏ לכילאין ותהון לשפלות‏ ולנבלו בעיניהון ויבסרון עליכון די להון תוה בתבין לכון ולהון עליכון ראשין להן אחדו בממר יעקוב אבוכון:


ואתקפו בדיני אברהם‏ ובצדקת לוי ודילי והוא קדיש̇ין ודכין מן כול ערברוב ואחדין בקושטא ואזלין בישירותא‏ בל‏ולא ‏בלבב ולבב להן בלבב דכא וברוח קשיטה וטבה ותנתנון לי ביניכון שם טב וחדוא ללוי ושמחא‏ ליעקוב ודיצא לישחק ותשבוחא לאברהם די נטרתון והילכתון ירותתא‏ די שבקו לכון אבהתכון קושטא וצדקתא וישירותא ותמימותא ודכותא וקודשא וכהונתא ככול די פקדת‏כון וככול די אלפתכון בקושוט מן כען ועד כול‏

כול ממר‏ קושטא יאיאתא עליכון‏

ברכת עלמא ישכונן עליכון ולהוין לכון ל‏

קאם לכול דריעלמין ולאעוד תפ‏ ולא תזדעזעון‏ מן יסודכון ותקומון למדן די על‏

ולמחזיא חובת כול חיבי עלמין הבא‏ ובארעא ובתהוימיא ובכול חלליא לבלמ‏

בדרי קושטא ויעדון כול בני רשעא מן ארעא‏ באבדנא ל‏עלמי עלמין


וכען לכה עמרם ברי אנא מפקד ירותתא די מהשלמא‏ לי ודי מקבלין אנתה‏ ובניכאה‏ו‏ל‏בניהון אנא מפקד לכון כול כתביא די קבלו‏/כתבו אבהתנא‏ ויהבו ללוי אבי ולוי אבי לי יהב אף‏/ואנא קהת יהב לכה ברי ולבניכה‏ כול כתבי בשהדו די תזדהרון בהון בירותתא די אבהתכון ותהוה‏לכון בהון‏ זכו רבה באתהילכותהון‏ עמכון‏.

חלקי ספר חנוך א׳

על ספר חנוך ב׳

מצאנו היתכנות לכך שפרקים מספר חנוך ב׳ הוצאו מספר חנוך א׳ והורחקו ממנו בכוונה תחילה.

20 פרקיו הראשונים של ספר חנול ב׳ העוסקים בעלייתו השמימה ומינויו/הקדשתו על ידי ה׳ לתפקיד סופר צדק הכותב את כל מעשי האדם חסרה מספר חנוך א׳ ומובאת כאן בשלמות. גם דבריו אל בני ביתו בספר חנוך א׳, כשנשלח אליהם לתת את הכתובים ולהפרד, חסרה בהם השלמות והאחידות שבחנוך ב׳. הכתובים אינם מתנגדים אלא משלימים זה את זה ולכן בעינינו קריאתו מועילה ביותר להשלמת הארועים בסיפור.

פרקי התוספת העוסקת בשושלת ניר ומלכיצדק שנבחר כביכול לכהונת עולם (ואינה מובאת בנוסחנו) היא תוספת קדם-נוצרית ממקור אלילי קדום, כנעני המתנגדת לתורת ישראל, שהרי הכהונה ניתנה לשבט לוי ומתוכו לאהרון בן קהת בן עמרם ובניו. אמנם התורה מודיעתנו על אי היתכנות זו בספר בראשית במפגש מלכיצדק ואברהם, בהיות מלכיצדק מלך שלם גם מלך וגם כהן לאל עליון, כמקובל בגויים, שם המלך הוא גם הכהן הראש. לעומת אלו, בעם ישראל התפקידים ניתנו לשני משיחים: כהן לה׳ מזרע אהרן ומלך מזרע יהודה.

על כן לא הבאנו בתוך ספר חנוך ב׳ את חלקו המיותר, אותו ניתן לקרוא כאן.


נעיר, שעל פי הדברים הללו, בתקופה מאוחרת יותר, כהני בית חשמונאי שלקחו לעצמם את המלוכה יחד עם שרות הכהונה התנגדו בזאת למצוות ה׳, והוכיחו בכך נאמנותם לשיטה אחרת.

bottom of page