לוח השנה בספר חנוך ניתן ״למען יחשב האדם את העתים ומנה את השנים ואת הירחים ואת הימים ואת השעות ואת השינויים ואת ההתחלות ואת הקצים״, וכה לימד: השנה מתחילה באביב, והיא בת 364 ימים המתחלקים ל- 52 שבתות. כל אחת מארבע עונות השנה מונה 91 ימים, שהם שלושה חדשים בני 30 יום כל אחד, ועוד יום פגוש הנקרא גם ׳אות׳, בין עונה לעונה.
בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ: (בראשית ח, יג), בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים: (בראשית ח, ה), דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ: (ויקרא כג, כד)
״חוק הכוכבים אשר מספר כל ימיהם אשר ילך השמש בשמים בבואו ובצאתו בשערים שלושים יום עם שרי האלפים ועם ארבעת הימים הנוספים המבדילים בין ארבעת חלקי השנה אשר ינהיגום בסדר הכוכבים ויבואו אתם.״ (חנוך)
״והאחד לחדש הראשון והאחד לחדש הרבעי והאחד לחדש השביעי והאחד לחדש העשירי ימי זכרון הם וימי מועד הם בארבע תקופות השנה כתובים וקיימים הם לעדות לעולם. וישימם נח לו לחגים לדורות עולם כי היה לו בהם זכרון. באחד לחודש הראשון נאמר לו כי יעשה תיבה ובו יבשה האדמה ויפתח ויראה את הארץ. ובאחד לחדש הרביעי נסגר פי מעמקי תהום תחתיה והאחד לחודש השביעי נפתח כל פי מעמקי הארץ ויחלו המים לרדת את תהם תחתיה. ובאחד לחדש העשירי נראו ראשי ההרים וישמח נח. ועל כן שם אותם לו לחגים לזכרון עד עולם וכה הם שוּמים״ (יובלים)
והן ארבעת עונות השנה
