סיפור חיפושו ומציאתו של ספר חנוך באתיופיה (לשעבר אביסיניה, היא חבש) כל כך מעניין שהיה צורך להסתירו. לא תקראו עליו בויקיפדיה ולא במאמרי האקדמיה, וודאי לא בעברית. מאמצי ההסתרה, ההרחקה והאזהרה ידועים, וקל וחומר שאיש לא יגלה לנו, שספר חנוך נמצא בתוך כתב היד העתיק ביותר של התנ״ך שנמצא אי פעם, ושאת מרבית המידע על מציאתו של ספר חנוך א׳ מצאנו בספרים בני 150-200 שנים ובאנגלית גבוהה, ושכולם נכתבו בידי אנשי דת נוצרים.
בתחילת המאה ה-19 היתה בהלה לזהב מהסוג הספרותי, שליחי כנסיה חצו ימים ויבשות בחיפוש אחר אוצרות דעת מהסוג המשובח ביותר - כתבי קודש. באותה העת ספר חנוך היה מוכר בעולם, מקטעים ממנו נמצאו בגנזכי דתות קדומות ובשפות שונות, אך מלבד מקטעים ותרגום ׳ספר העירים׳ ליוונית בידי גאורגיוס סינקלוס (מאה 8 לערך), לא היה בנמצא עותק שלם.
אחד מהשליחים היה ג׳יימס ברוס, שהגיע לחבש בתואנת חיפוש אחר מקורותיו של ׳הנילוס הכחול׳, מעין אגדה שיצרה את עצמה באמצעות ספרים שכתב על מסעיו וקורותיו, אך מה שבאמת חיפש ברוס היה כתבי קודש, ובעיקר את ספר חנוך. לאחר שחזר בידיים עמוסות בכמויות ענק של כתבי קודש ודברי ימים של אתיופיה, החל בתרגומו של הספר ולא יסף. פרקיו הראשונים של ספר חנוך שעסקו במרד בני האלהים ולקיחתן את בנות האדם ביעתו אותו, ולא יכל להמשיך. לבסוף תרגמוֹ אוגוסט דילמן, תאולוג נוצרי שנשלח לבצע ׳משימה מטעם׳ ותרגם גם את כל התנ״ך האתיופי, ואת ספר היובלים. מרבית תרגומי ספר חנוך מבוססים על הנוסח שלו.
אלכסנדר מוריי אסף והכין למכירה בבית המכירות הפומביות ׳כריסטיס׳ את כל הכתבים שהביא ג׳יימס ברוס מחבש, ובקטלוג הוא מגלה ככותב לתומו שהיתה זו משימת שליטי אירופה יחד עם הכנסיה, לשים ידם על כתבי יד עתיקים מהיבשת. את כתבי היד מכרו למרבה במחיר. בית מכירות פומביות, הוא מוסד וותיק שפעמים רבות נועד ׳להלבין׳ רכוש שאינו של בעליו, מאז - ומה גם עתה.
תרגמנו את תאור התנ״ך שמצא ולקח ברוס מתוך החוברת המאגדת את כל הממצאים בקטלוג המכירה:
״התנ״ך מכיל 5 כרכים בגודך 35 ס״מ אורך ו- 30 ס״מ רוחב כל אחד ובהם:
כרך 1 - בראשית ושמות
כרך 2 - ויקרא, וידבר, דברים
כרך 3 - יהושע, שופטים, רות, דברי הימים 1+2, שמואל א+ב, מלכים א+ב
ספר 4 - ספר הנביא חנוך, איוב, ישעיהו, הושע, עמוס, מיכה, יואל, עובדיה, יונה, נחום, חבקוק, צפניה, חגי, זכריה, מלאכי, משלי שלמה, חכמת שלמה, קהלת, שיר השירים, שושנה, ספר דניאל.
ספר 5 - ירמיה, איכה, יחזקאל, עזרא, נחמיה
חמשת הכרכים מכילים את כל ספרי הקודש של התנ״ך למעט ספר התהלות (אשר מצא בנפרד ונערך ע״י לודולף בשנת 1701). כל דף בספר מחולק לשלושה טורים. הספרים הועתקו בגונדר עבור ברוס מתוך כתב יד ששימש את הכנסייה היוונית באלכסנדריה בתקופה רחוקה ולא ידועה.
עותקים מכתב היד מאד נדירים בחבש, גם בכנסיות. ניתן למצוא חלקים מהתנ״ך אך לא בשלמות. חלק מהספרים מוזנחים לגמרי והיה צורך לחלצם מאבק. העותק שנאסף על ידי מר ברוס גרם טרחה והוצאות רבות בטרם הושלם, ובטרם השלים את מה שטרם נעשה לפניו, והוא שבחזקת אירופה יהיו כלל כתבי היד של אתיופיה. יש להתייחס לכתב היד כעל ׳יחידאי׳ ולתמחרו בהתאם, הוא מכיל את העותק הקדום ביותר של הספטואגינטה (תרגום השבעים ג.פ).
ספר הנביא חנוך שבכרך 4 בכתב היד הוא בן 32 דפים, כתוב ביופי ובצפיפות. הוא מחולק ל 96 פרקים ו- 19 חלקים בחלוקה בה אין קשר לפרקי הספר ומבלי קשר לנושאי העבודה. השפה היא השפה אתיופית הטהורה ביותר, וייחודית משאר הספרים בכבוד ובסגנון. ספר חנוך הזה הובא לאירופה ע״י מר ברוס ושלושת העותקים היו שייכים לו במקור, כיום אחד בפריז, אחד באוקספורד והשלישי באוסף הזה, שנמסר לבית המכירות כריסטיס.״
והבן.
מתורגם מתוך:
Aethiopic and other oriental manuscripts collected by James Bruce taken from catalogue made by Alexander Murray 1827
בויקיפדיה, במיוחד בנושאים הקשורים לספרי חנוך, נמצא ערכים דקים ושדופים בעברית לעומת אותו הערך בשפה האנגלית, ערכים שמנים וטובים, נסו נא את הערכים: ג׳יימס ברוס, חנוך א׳, חנוך ב׳ והוכחו.