נח קורא לחנוך

שנה 1650 נח קורא לחנוך

ובימים ההם ראה נח את הארץ והנה שקעה וקרוב הִשמדה: וישא את רגליו וילך משם אל קצוי ארץ ויקרא אל חנוך אביו הזקן ויקרא נח שלוש פעמים בקול מר שמעני שמעני שמעני: ואז היה רעש גדול על הארץ וקול נשמע מן השמים ויפול נח על פניו: ואחר אחזוֹ חנוך אביו הזקן בידו ויקימנו ויאמר אליו מדוע צעקת אלי צעקה מרה ותבך: ויאמר אל חנוך הגידה לי מה קרה על הארץ שהארץ ככה עיפה ותנוע כי ירֵאתי פן אאבד איתה: ויאמר אליו אכן שאלתי מאת אדון הרוחות על הרעש הזה על הארץ: ופקודה יצאה מלפני ה׳ על יושבי הארץ כי מלאה שחיתתם יען אשר לָמדו את כל מסתרי המלאכים וכל חמס בני השטן וכל מסתרי כוחותיהם וכל כח המכשפים וכח החבָּרים וכח עושי פסילי מסכה לכל הארץ: ואיך יתהווה הכסף מעפר הארץ ואיך תֵעשׂה מתכת מזֻקקת מן הארץ: כי עופרת ובדיל אינם מוּצָאים מן הארץ כמו הכסף כי מעין הוא המוציא אותם ומלאך עומד בתוכו ונעלה הוא המלאך ההוא: ויאמר אליו ברשעתם נחתם משפטם ולא יֵחָשבו לפני האדון וידעו כי הארץ תכחד וכל היושבים עליה: ולא תהי להם פליטה לעולם על הורותם להם את הנסתרות והם נָדונו לעד: ואדון הרוחות חִזֵק את שמך להיות בין הקדושים וישמרך בין היושבים על הארץ ויחזק מזרעך את זרע הצדק למלכות ולכבוד גדול ומזרעך יצא עם צדיקים וקדושים בלי מספר לְעולם: ואחרי כן הראהו את מלאכי החבלה הנכונים לבוא ולפתח את כל שפעת המים אשר מתחת לארץ למען יביאו משפט וכליון על כל יושבי הארץ ושוכניה: ואדון הרוחות פקד על המלאכים היוצאים בל ירימו את הידים כי המלאכים ההם היו על שפעת המים: ועתה בני אדון הרוחות יֹדֵע כי טהור הנךּ ונקי מאשמה זאת בנסתרות: ויצא נח מאת פני חנוך:

ובימים ההם היה דבר ה׳ אל נח ויאמר אליו נח חלקך בא לפני חלק בלי אשם חלק אהבה וישר: ועתה יעשו המלאכים תבת עץ והיה כהשלימם את המלאכה ושמתי את ידי עליה ושמרתיה וממנה יצא זרע חיים וחליפה (תחלופה) תבוא בה והארץ לא תשאר בלי יושב: ואני אחזק את זרעך לפני לעולמי עולמים והפיצותי את השוכנים אתך על פני הארץ ולא ידיחו את זרעך כי זרעך יבורך וירב על הארץ בשמי: ואכלא את המלאכים אשר עשו רשע בנחל הבוער אשר הראך לפני כן חנוך אביך הזקן במערב בין הרי זהב וכסף וברזל והמתכת המזקקת והעופרת: וירא את הנחל ההוא אשר בו הייתה הֶמיה גדולה והֶמית המים: וכאשר המתכת ההיא נמסה באש יצאה ההמיה והיה שם ריח גפרית ויחובר אל המים ההם: ונחל המלאכים אשר החטיאו את האנשים בער מתחת לארץ ההיא: ובנחלים האלה נמשכו נהרות אש אשר בהם נדונו המלאכים אשר התעו את יושבי הארץ:

בימים ההם המים ההם יהיו למלכים ולתקיפים ולרמים וליושבי הארץ למרפא הנפש והבשר כי רוחם מלאה תאווה למען יוָסרו בבשרם כי כחשו באדון הרוחות והם ראו משפטם יום יום ובשמו לא יאמינו: וכרֹב שרפת גויותיהם כן ישונה רוחם לעולמי עולמים כי לפני אדון הרוחות לא ידבר איש דבר דופי: כי המשפט יבואם על הֲאַמִינם בתאות בשרם וכָפְרַם ברוח ה׳: ובימים ההם ישֻנו גם המים ההמה וכאשר ידוֹנו המלאכים ההמה ישנו מעיני המים ההם את חומם וכעלות המלאכים ההם ישונו מי המעינות ההם והתקררו: ואשמע את מיכאל עונה ואומר המשפט הזה אשר בו ישפטו המלאכים עֵדות הוא אל המלכים ואל התקיפים ואל מושלי הארץ: כי מי המשפט האלה המה מרפא למלכים ולתאוות גופם והם לא יראו ולא יאמינו כי המים ההם ישֻנוּ והיו לָאש הבוערת לעולם:

ואחר כך נתן לו חנוך אביו הזקן את תורת כל הנסתרות ואת דברי ספר המשלים ויאספם יחד למענו: