ספר הענקים (ארמית)

ותוקפכה
באדין אמר‏ אוהיה לההיה
לנא‏ ו‏ ה לעזאזל ועבד לה
גבריא ועירי‏א יתנשון כול חבריהון על

‏
פרשגן לוחא תנינא די איגרתא‏
בכתב יד חנוך ספר פרשא‏
וקדישא לשמיחזה ולכול חברוהי‏
ידיע להוא לכון די‏ ל
ועובדכון ודי נש׺׺׺׺‏
אנון‏ ו‏בניהון ונשיא די‏
בזנותכון בארעא והות עליכון קאמה‏
וקבלה עליכון‏ ועל עובד בניכון
חבלא די חבלתון בה‏
עד רפאל מטה ארו אבדנא‏ כול די בשמיא ובארעא
ודי במדבריא וד בימיא ופשר צבותא דא‏ יהוה
עליכון לבאיש וכען שרוא אסירכון מה


מיא וסלקו עד כסי דביא
‏והוית חזה עד כל דביא רדפין לענא דן אבדו
שקעין וטבעין ו‏מיא חפו עליהון וענא נגדו מן
מיא אלן ואזלו צדיותא אתר זילא איתי בה
מין ועשבין ועיניהון התפתחו וחזו וחזית
עד מרא ענא רעא להון ויהב להון מיא‏ למשתא
‏ועשבא למאכל ואמרא סלק לראש כף חד רם ומרא
‏ענא שלח לה לות ענא וכלהון קמו מן‏ רחיק באדין
חזית והא מרא ענא קאם לקובל ענ‏ה וחזיה תקיף‏

‏
ל‏לוט ולצער אנה די ידי
וכל בית פלטא די אהך לה
נפשת קטילין קבלן על קטליהון ומזעקן
׺תא ונמות כחדא ונתן שיציא
‏ קצף שגיא ואהוה דמך ולחם
‏ אחרת לשכני חזותא ואף
‏ על לכנשת גבריא


על מות נפשנא‏ ועלו כל חברוהי ואוהיה אחוי אנון זמא זי אמר לה
גלגמיס וחובבס אפחא ומתאמר דין על נפשה וחיבא לט לרוזניא
וחדו עלוהי גבריא ותב ואתלט וקבל עלוהי באדין חלמו תריהון חלמין
ונדת שנת ‏ עיניהון מנהון וקמו‏ שנת‏ עיניהון


מנהון וקמו ופתחו עיניהון
ואתו על שמיחזה אבוהון‏(?) ובאדין‏ חלמיהון אשתעיו בכנשת חבריהון‏
נפיליא ואמר ההיה גברוא אנה ב‏חלמי הוית חזא בליליא דן‏ הא‏
גנתה רבה הות נציבה בכל מיני עעין ו‏לה‏ הוא גננין והוא משקין
כל‏ עע‏ בגנתה דא כל יומין‏(?) ושרשין רברבין נפקו מן עקרהון
‏ומן עע חד נפקו תלתת‏ שרשהי חזא‏ הוית עד די לשנין די נור מן
שמין נחתו חזא הוית‏ עד‏ די אתכסי עפרא בכל מיא ונורא דלק בכל
עעי פרדסא‏ דן‏ כלה‏ ולא דלק בעעא ושרשוהי ב‏ארעא כדי היא‏(?) הות‏
מתאבדה בלשנין די נור ובמיא די מבול‏א עד כא סוף חלמא‏


‏באדין שאל להון ההיה פשר חלמאה‏ ולא‏ השכחו גבריא לחויא לה
חלמא ואמר לעזזאל‏(?) חלמא דן תנתן‏ לחנוך לספר פרשא ויפשור לנא
חלמא‏ באדין ענה הווא אחוהי אוהיה ואמר קדם גבריא אף
אנה חזית בחלמי בליליא דן גברוא‏ הא שלטן שמיא לארעא נחת
וכרסון יחיטו וקדישא רבא יתב מאה מאין לה משמשין אלף אלפין לה
סגדין כל קדמוהי הוא קאמין וארו‏(?) ספרין פתיחו ודין אמיר ודין
‏רבא בכתב כתיב וברושם רשים ומלך רבא‏ על כל חיא ובסרא ועל
כל די שליטין עד כה סוף חלמא וארו‏ דחלו כל גבריא
ונפיליא ו‏קרו מהוי ואתה לכנשת נפיליא‏(?) וגבריא ושלחוהי על חנוך
וחשבו ואמרו לה אזל עלוהי די‏ ארחת‏ אתרא דמיתא לכה די
קדמי‏ שמעתא קלה ואמר לה די יחוא ל‏כה פשר חלמיא ודי כלא מנח
עם כפנוהי ביצבא הן איתיו בה ארבא ביניהון‏


על יד שמאל‏א וימינא ואתבעי‏ כול בית וצדיק לא‏ אשתכח
בין עקר זרעהון‏
כדי אנה מתגבר ובתקוף חיל דרעי ובחסן גברותי
‏וסלקת על כול בשר ועבדת עמהון קרב ברם לא
תקפת ולא‏ משכח אנה עמן לאשתררה דבעלי דיני
מלאכיא דבשמי‏א יתבין ובקדשיא אנון שרין‏ ולא
אתמחו דאנון תקיפין מני‏
ארו קל גערה די חיות ברא אתה ואיש ברא קרין
נקמתהון‏ וכדן אמר לה‏ אוהיה חלמי אנסני
ונדת מני שנת עיני למחזא‏ חזוה ארו ידע אנה די על
חזוה לא אדמוך ולא אבע להון דין כנשתא
ואדין גלגמיש אמר‏ חלמכה שלם


בעות ארכת גבריא‏
כעלעולין ופרח בידוהי‏ כעל‏ כנשר למדנח ארעא ועבר עלא מן‏
חלד וחלף לשהוין מדברא רבא‏ ורחק מנהון ליד פרדס קשטא‏
וחזהי‏ חנוך וזעקה ואמר לה מהוי מה לכה וענה לה מהוי אשתלחת‏
לתנא ולכה תנינות למהוי‏ך פשרא לי‏ נא לתרין חלמיא‏ (די‏/)וא/נשמע‏ ‏
למליך וכל נפילי ארעא הן הובל‏ פשרא די תרין חלמיא די כל‏
מן ימו במומתהון ויתוסד על מנדע וחכמה די ספר פרשא על‏
דברת די ננדע מנך פשרהון באדין פשר חנוך חלמיא‏ (ל)מהוי‏
‏ואמר‏ (לה) על גננין די מן שמין נחתו אנון עירין די נחתו


עירין אטמיו‏
גברין ונפילין‏ ׺
די עירין‏ אולדו ואלו כגברין‏
בדמה ועל יד מה ומת
גברין די לא שפק להון ולבניהון‏ ‏ולבניהין‏
ובעין למאכל שגיא מל


ולאחירם
ול‏ענאל ולברקאל ולנפילין
‏ ול‏ אל ולנעמאל ולרזאל‏ ולעמיאל ול
‏ ול‏כול אלין גבריא מה חטי‏א לכה די קטלתה
׺ הלא כול אלין אזלו בחרבכה
דם שגיא שפיך‏ כנהרין רברבין על ארעא
עליכה עשאל‏