ספר חנוך ב׳ או ׳רזי חנוך׳ התגלה בספריית בלגרד כתוב בסלאבית כנסייתית עתיקה שתורגמה מיוונית שתורגמה מעברית, ואינו מהווה חלק מממצאי המגילות . כמו חנוך החבשי גם הוא הגיע לאירופה במאה ה-19 ושניהם תורגמו על ידי הבישופ ה.ר. צ׳ארלס. בתחילת העיון היה נראה שמדובר בגרסה אחרת ואולי זרה של ׳ספר חנוך׳, אך קול־אמת בקע ממנו והביאנו להעמיק בחקירה בדבר אמינותו של חנוך ב׳ והיותו הכרחי להבנת הסיפור השלם.

1- מקטעים מחנוך א׳ בתוך חנוך ב׳

מצאנו חמישה קטעים מספר חנוך א׳ מובלעים בתאור שבעת הרקיעים בחנוך ב׳.

1- ברקיע השלישי מתואר טוב גן העדן, ולאחריו פסקה זרה הלקוחה מספר ׳מסתרי השמים והארץ׳ המתארת את אחד ממקומות הדין בארץ לפי חנוך א׳ ולפי התנ״ך, שהרי מקום שאול הוא בבטן האדמה .

״ויוליכוני האנשים ההם לפאת צפון ושם הראוני מקום נורא מאד כל נגע ועינוי במקום ההוא חושך נורא וערפל ואין שם אור. ואש חשכה בוערת תמיד ונהר אש מושך בכל המקום ההוא פה אש ושם קרח צורב ומקרר. ובתי כלא קשים מאד ומלאכים דוחקים בלי רחמים ונושאים הם נשק קשה ומענים הם באכזריות ואומר אוי אוי מה נורא המקום הזה. ויאמרו אלי האנשים חנוך המקום הזה הוכן לרשעים לפני האלהים העושים רעות עלי ארץ כשפים קסמים נחושי שדים והמתהללים במעשיהם הרעים. והגונבים נפשות אדם בסתר ומדכאים עניים וגוזלים את רכושם והם מעשירים מרכוש אחרים בחמסם אותם. ואשר בכחם להשביע ימיתו ברעב ואשר בכחם להלביש יוציאו עירומים. והם לא ידעו את בוראם ומשתחווים למעשי ידיהם הנתעבים לכל אלה הוכן המקום הזה נחלת עולם.״

2- לתאור הרקיע הרביעי נוספו 4 קטעים הלקוחים מתוך ׳ספר המאורות׳:

• מהלכי השמש והירח: ״ויקחוני האנשים ההם ויעלוני על הרקיע הרביעי ויראוני שם את כל המהלכים והמעברים וכל קרני אור השמש והירח. ואמוד את מהלכיהם ואחשב את אורם והנה לשמש אור פי שבעה מאשר לירח וארא את סבובם והמרכבה אשר בה ילך כל אחד. כרוח הולכים הם במהירות נפלאה מאד ואין להם מנוחה יומם ולילה בלכתם ובשובם. וארבעה כוכבים גדולים הולכים לימין השמש וארבעה לשמאלו ולכל כוכב תחתיו אלף כוכב וכולם מספרם שמונת אלפים והם הולכים עם השמש תמיד. וכאשר יצווה להם אלהים כן יסובו ויורדים ועולים הם בשמים ובארץ באור קרניהם ורצים הם בלי הרף.״

• צאת ובוא השמש, בשינויים מספריים מחנוך א׳ ואולי מדובר במהלך אחר: ״ובשער הראשון יצא שנים וארבעים יום ובשני חמישה ושלשים יום ובשלישי חמישה ושלושים יום וברביעי חמישה ושלושים יום ובחמישי חמישה ושלושים יום ובשישי שנים וארבעים יום ועוד ישוב לאחריו מן השער השישי לפי תקופת הזמנים ובא דרך השער החמישי חמישה ושלושים יום דרך השני חמישה ושלושים יום וכן יכלו ימי כל השנה לפי מחזור ארבע העתים״

• שערי השמים: ״ועוד העלוני האנשים ההם למערב הרקיע ויראוני ששה שערים גדולים פתוחים לפי תקופת שערי המזרח לעומתם אשר בהם יבוא השמש ולפי מספר הימים שלוש מאות וששים וחמישה ורבע כן ישקע בשערי המערב. ויראוני את חשבון מהלך השמש והשערים אשר בהם יבוא ויצא והשערים האלה גדולים הם כאשר בראם אלהים כי השמש בריאה גדולה הוא. וכל המהלכים והמעברים ושערי הנצח הגדולים שנים עשר אשר בהם יבוא ויצא השמש לעתים רגילות לזרוח.״

• מסלול נוסף לשמש: ״ועוד חשבון לשמש הראוני האנשים ההם בשער הראשון יבוא ימים שלושים ואחד למקומות השמש כמשפט. בשער השני ימים שלושים וחמישה כמשפט בשלישי ימים שלושים כמשפט ברביעי ימים שלושים כמשפט בחמישי ימים שלושים ואחד שלא כמשפט בששי ימים שלושים ואחד כמשפט בשביעי ימים שלושים כמשפט בשמיני ימים שלושים ואחד שלא כמשפט בתשיעי ימים שלושים ואחד כמשפט בעשירי שלושים ואחד בעשתי עשר שלושים ואחד בשנים העשר ימים עשרים ושנים כמשפט.״

האם היו ביד הסלאבים או היוונים מקטעים מספר חנוך א׳ בנפרד מספר חנוך ב׳ ואיחדו את הכתובים על פי סברה, שמא היה בידם ספר חנוך אחד?

לוח השנה בחנוך ב׳

גם בחנוך ב׳ הלוח בן 364 ימים: ״מי העמיד מאה ושנים ושמונים כסא למען יצא ביום קטן ועוד מאה ושנים ושמונים כסא למען יצא ביום גדול. ושנים כסאות גדולים לו למען ינוח בהם בשובו כה וכה ממעל לכסא הירח. מירח רביעי מיום שבעה עשר יבוא ועד ירח עשירי ומשבעה עשר בחודש העשירי יצא וכן ילך השמש בכל תקופות השמים. וכאשר יקרב אל הארץ ושמחה הארץ והוציאה את פריה וכאשר ירחק והתאבלה הארץ והעצים וכל פרי לא יגדל״

חנוך א וחנוך ב׳ משלימים זה את זה

חנוך ב׳ מעיד שכתב ספרים רבים, אך הם אינם כתובים בספרו אלא בספר חנוך א׳: ״וכל אשר עיני ראו למראש ועד סוף ולמן הסוף ועד התשובה הכל אני יודע והכל כתבתי בספרים״ – הוא ׳חזון הקץ׳ שמסר חנוך למתושלח. ״אני כתבתי את הגובה למן הארץ ועד הרקיע השביעי ולמטה עד שאול תחתיה ומקום המשפט ושאול הגדולה מאד הפתוחה הבוכה״ - זהו ׳ספר מסתרי השמים והארץ׳. ״השמים וקצותם ומלואם וכל הצבאות ומהלכם מדותי ואת הכוכבים המון רב לאין מספר רשמתי ואת כל שמותיהם כתבתי. את תקופת הירח מדותי ואת קרניו ספרתי ובואו וצאתו בכל החדשים ואת התמעטותו בכל הימים ואת נסיונותיו שהוא מתמעט בכל יום ובכל שעה כתבתי״ – הלא הוא ׳ספר מהלך המאורות׳ אשר מספר פסקאות ממנו הגיע אל תוך ספר חנוך ב׳. 

ספר חנוך ב׳ משלים מספר חוסרים בעלילת חנוך א׳, כמו המצוות שמצווה ה׳ על חנוך למסור לבניו, תאור לקיחת חנוך השמימה דרך שבעת הרקיעים, והקדשתו למלאך. גם נעדרת מחנוך א׳ הגדת הבריאה מפי ה׳, וזהו הבסיס לכל תאורי הבריאה בספר היובלים וביותר מ-200 פסוקים בכל ספרי התנ״ך[1].

עוד ספרים שחנוך ב׳ מעיד על כתיבתם ואינם, לו יהי ויתגלו עוד בימינו: ״כל אשר יאכל על האדמה חקרתי ואכתוב וכל זרע אשר תוציא הארץ אשר יזרע ואשר לא יזרע וכל צמח וכל עשב וכל פרח וריח ניחוחם ושמותיהם״, ״ומשכנות העננים וחוקותיהם וכנפיהם ומשפט נשיאתם מטר ונטפי המטר הכל אני חקרתי ואכתוב את דרך הרעם והברק״, ״אני כתבתי את אוצרות השלג ומטמורות הקרח וקור האויר ואת עתיהם חקרתי״, ״אני כתבתי את משכני הרוח ואחקור וארא איך נושאי מפתחותיהם ישאו את המשקלות ואת המידות״, ״אני מדותי את הארץ והריה והגבעות והשדות והעצים והאבנים וכל הנמצאים״.

[1] כל הפסוקים מרוכזים וממויינים באתר בדף ׳כל הפסוקים על מבנה הארץ בתנ״ך׳.