מסלול השמש קבוע בכל שנה. סדר העונות המובא כאן מתייחס למעגל הפנימי של הארץ. 

תחילתו ב׳יום השויון האביבי׳ (Vernal Equinox 20-21/3) בשער האמצעי מתוך השבעה, הוא השער הרביעי העובר מעל קו המשווה, שמו משווה משום שביממה ההיא אורכי היום והלילה שוים ולאחריה מתחילים הימים להתארך והלילות להתקצר. במשך שלושה חדשים בני 30 ימים כל אחד השמש מצפינה דרך השערים החמישי והשישי אל השער השביעי.

ביום ה-91 הוא יום ׳פגוש׳ בין עונת האביב לעונת הקיץ, חל ׳יום ההיפוך הקיצי׳ והוא היום הארוך ביותר בשנה ומהווה את תחילת הקיץ (Summer Solstice 20-21/6). בשלושת החדשים הבאים השמש נעה חזרה אל קו המשווה אשר בשער הרביעי ובהם היום הולך ומתקצר במשך 90 ימים, עד ליום ה-91 הפוגש בין הקיץ והסתיו והוא נקרא יום השויון הסתוי, ובו היום והלילה שוב שוים בארכם (Autumnal Equinox 22-23/9). מכאן השמש מדרימה דרך השער השלישי והשני במשך שלושת חדשי הסתיו, והיום הולך ומתקצר, עד הגיעה אל הנקודה הדרומית ביותר, השער הראשון.

היום ה-91 של הרבעון הוא היום הקצר ביותר בשנה ובו מתחיל החורף (Winter Solstice 20-21/12). השמש נעה חזרה אל קו המשווה דרך השער השני ושער השלישי במשך שלושת חדשי החורף, בהם היום הולך ומתארך עד שיבת השמש חזרה אל השער הרביעי, אל קו המשווה, הוא יום השויון האביבי, וכך נשלמת שנה.

הנה התאור המדוייק מספר חנוך:

וזה חוק המאורות הראשון למאור השמש אשר מוצאו בשערי מזרח השמים ומבואו בשערי מערב השמים.

[רבעון 1] בחודש הראשון יצא השמש בשער הרביעי והוא הגדול משבעת השערים במזרח, ולו שנים עשר חלונות פתוחים לרווחה מהם תצא אש כשהם נפתחים בעתם. והשמש יצא דרך השער הרביעי ויזרח בשמים שלושים בוקר ויעריב ויבוא בשער הרביעי במערב השמים. בחודש הזה ילך היום ויארך והלילה ילך ויקצר בתשיעית והוא חלק אחד עד הבוקר השלושים. אז היום יגיע לנכון לעשרה חלקים והלילה לנכון לשמונה חלקים. בחודש השני יצא השמש משער המזרח החמישי ובא בשער החמישי במערב וכך יזרח שלושים בוקר. בחודש ההוא יארך היום והיה לאחד עשר חלקים והלילה יקצר והיה לשבעה חלקים. בחודש השלישי שב ויצא מן שער הששי במזרח ובא בשער הששי במערב שלושים ואחד בוקר על פי האות שלו. ביום ההוא יארך היום מן הלילה והיום יהיה פי שנים מן הלילה והיה היום לשנים עשר חלקים והלילה יקצר והיה לששה חלקים ושב השמש למזרח.

[רבעון 2] ובחודש הרביעי יצא מן השער השביעי במזרח ובא בשער השביעי במערב וכעבור שלושים בוקר יקצר היום בחלק אחד בדיוק והיה היום לאחד עשר חלקים והלילה לשבעה. בחודש החמישי יצא השמש בשער הששי לשלושים בוקר והעריב בשער המערב הששי. ביום ההוא יחסר היום שני חלקים והיה היום לעשרה חלקים והלילה לשמונה חלקים. ובחודש הששי יצא השמש וזרח מהשער החמישי לשלושים ואחד בוקר לפי האות שלו ובא בשער החמישי במערב. ביום ההוא ישוה אור היום ללילה והלילה יהיה לתשעה חלקים והיום לתשעה חלקים.

[רבעון 3] בחדש השביעי יצא השמש בשער הרביעי ובא בשער הרביעי במערב לשלושים בוקר. וביום ההוא יארך הלילה מן היום והיום יקצר עד הבוקר השלושים והלילה יהיה נכון לעשרה חלקים והיום לשמונה חלקים. ובחודש השמיני יצא השמש מן השער השלישי במזרח ובא בשער השלישי במערב שלושים בוקר ושב אל המזרח. וביום ההוא יהיה הלילה לאחד עשר חלקים והיום לשבעה חלקים. ובחודש התשיעי יצא השמש מן השער השני במזרח ובא והעריב בשער השני וזרח שלושים ואחד בוקר לפי האות שלו. ביום ההוא יארך הלילה והיה פי שנים מן היום והלילה יהיה נכון לשנים עשר חלקים והיום לששה.

[רבעון 4] ובחודש העשירי יצא השמש מן השער הראשון במזרח והעריב בשער הראשון במערב השמים לשלושים בוקר ובלילה ההוא ימעט הלילה בארכו בתשיעית והיה הלילה לאחד עשר חלקים והיום לשבעה חלקים. בחודש עשתי עשר יצא השמש מן השער השני במזרח ובא בשער השני במערב השמים לשלשים בוקר ושב למזרח. ביום ההוא ימעט הלילה בארכו והיה הלילה לעשרה חלקים והיום לשמונה. בחודש השנים עשר יזרח בשער השלישי לשלושים ואחד בוקר לפי האות שלו והעריב בשער השלישי במערב השמים. ביום ההוא יתמעט הלילה והיה לתשעה חלקים והיום לתשעה חלקים ושוה הלילה ליום. ובזה ישלים השמש את מחלקותיו ושב והקיף את מחלקותיו והשנה היא בימיה לנכון שלוש מאות ששים וארבעה ימים.

אורכי היום והלילה

ואורך היום והלילה וקוצר היום והלילה נבדלים הם בשל מהלך השמש אשר יעלה מעלה לקצר את היום ולהאריך את הלילה. על כן יארך מהלכו מיום ליום ויקצר מהלכו מלילה ללילה. ויצא המאור הגדול שנקרא שמש לעולמי עולמים כאשר צוה ה׳ כצאתו כן יבוא ולא יתמעט ולא ינוח כי אם ירוץ יומם ולילה.

נקודות השויון וההיפוך זהות לפרשיית המבול בתורה, בספר חנוך ובספר היובלים: ״והאחד לחודש הראשון והאחד לחודש הרביעי והאחד לחודש השביעי והאחד לחודש העשירי ימי זכרון הם וימי מועד הם בארבע תקופות השנה כתובים וקיימים לעדות לעולם. וישימם נח לו למועדים לדורות עולם כי היה לו בהם זכרון. באחד לחודש הראשון נאמר לו כי יעשה תיבה ובו גם יבשה האדמה ויפתח ויראה את הארץ. ובאחד לחדש הרביעי נסגר פי מעמקי תהום תחתיה ובאחד לחודש השביעי נפתחו כל פיות מעמקי הארץ ויחלו המים לרדת אל תהום תחתיה. ובאחד לחודש העשירי נראו ראשי ההרים וישמח נח ועל כן שם אותם לו לחגים לזכרון עד עולם וכה הם שומים. ויעלום על לוחות השמים לזכרון שלושה עשר שבועות מהראשון עד השני מהשני עד השלישי מהשלישי עד הרביעי (91 ימים). ויהי כל ימי המצווה חמישים ושתים שבתות ימים בכל שנה תמימה. ככה נחרת והוקם בלוחות השמים ולא תעבור שנה אחת ללא זכרון.״