חלום אברהם

כמה‏ ׺׺׺ ושפיר לה צלם אנפיהא וכמא

נעים וכמא רקיק לה שער ראישה כמא יאין להון לה עיניהא ומא רגג הוא לה אנפהא וכול נץ אנפיהא‏

כמא יאא לה חדיה וכמא שפיר לה כול לבנהא דרעיהא מא שפירן וידיהא כמא כלילן וחמיד כול מחזה ידיהא כמא יאין כפיהא ומא אריכן וקטינן כול אצבעת ידיהא רגליהא כמא שפירן וכמא שלמא להן לה שקיהא

וכל בתולן וכלאן די יעלן לגנון לא ישפרן מנהא ועל כול נשין שופר שפרה

ועליא שפרהא לעלא מן כולהן ועם כול שפרא דן חכמא שגיא עמהא ודלידיהא יאא

וכדי שמע מלכא מלי חרקנוש ומלי תרין חברוהי די פם חד תלתהון ממללין שגי רחמה

ושלח לעובע דברהא וחזהא ואתמה על כול שפרהא ונסבהא לה לאנתא ובעא למקטלני

ואמרת שרי למלכא דאחי הוא כדי הוית מתגר על דילהא ושביקת אנה אברם בדילהא ולא קטילת

ובכית אנה אברם בכי תקיף אנה ולוט בר אחי עמי בליליא כדי דבירת מני שרי באונס‏

בליליא דן צלית ובעית ואתחננת ואמרת באתעצבא ודמעי נחתן

בריך אנתה אל עליון מרי לכול עלמים די אנתה מרה ושליט על כולא ובכול מלכי ארעא אנתה שליט למעבד בכולהון דין וכען קבלתך מרי על פרעו צען מלך מצרין די דברת אנתתי מני בתוקף עבד לי דין מנה ואחזי ידך רבתא בה ובכול ביתה ואל ישלט בליליא דן לטמיא אנתתי מני וינדעוך מרי די אנתה מרה לכול מלכי

ארעא ובכית וחשית בליליא דן שלח לה אל עליון רוח מכדש למכתשה ולכול אנש ביתה רוח

באישא והואת כתשא לה ולכול אנש ביתה ולא יכל למקרב בהא ואף לא ידעהא והוא עמה תרתין שנין

ולסוף תרתין שנין תקפו וגברו עלוהי מכתשיא ונגדיא ועל כול אנש ביתה ושלח קרא לכול חכימי‏ מצרין ולכול אשפיא עם כול אסי מצרין הן יכולון לאסיותה מן מכתשה דן ולאנש ביתה ולא יכלו כול אסיא ואשפיא וכול חכימיא למקם לאסיותה ארי הוא רוחא כתש לכולהון וערקו‏

באדין אתה עלי חרקנוש ובעא מני די אתה ואצלה על מלכא ואסמוך ידי עלוהי

ויחה ארי בחלם חזני‏ ואמר לה לוט לא יכול אברם דדי לצליא על מלכא ושרי אנתתה עמה

וכען אזל אמר למלכא וישלח אנתתה מנה לבעלהא ויצלה עלוהו ויחה

וכדי שמע חרקנוש מלי לוט אזל אמר למלכא כול מכתשיא ונגדיא אלן די מתכתש ומתנגד מרי מלכא בדיל שרי אנתת אברם יתיבונה לשרי לאברם בעלה ויתוך מנכה מכתשא דן ורוח שחלניא

וקרא‏ מלכא לי ואמר לי מא עבדתה לי בדיל‏ שרי ותאמר לי די אחתי היא והיא הואת אנתתך

ונסבתהא לי לאנתה הא אנתתך דברה אזל ועדי לך מן כול מדינת מצרין וכען צלי עלי ועל ביתי ותתגער מננה רוחא דא באישתא וצלית עלוהי מגדפאהו

וסמכת ידי על ראישה ואתפלי מנה מכתשא ואתגערת‏ מנה רוחא‏ באישתא וחי וקם ויהב לי מלכא ביומא‏ דנא מנתנן‏ שגיאן וימא לי מלכא במומה די לא‏ הא ואתיב לי לשרי ויהב לה מלכא כסף ודהב שגיא ולבוש שגי די בוץ וארגואן ו‏קודמיהא ואף להגר ואשלמה לי ומני עמי אנוש די ינפקונני ולמן מצרין‏

ואזלת אנה אברם בנכסין שגיאין לחדא ואף בכסף ודהב וסלקת מן‏ מצרין‏

ולוט‏ בר אחי עמי ואף לוט קנה לה נכסין שגיאין ונסב לה אנתה מן בנת‏ מצרין‏ והוית שרא עמה//