וּבְרָאשֵׁי חדְשֵׁיכֶם

האם ראש חודש הוא מקרא קודש?

מספר היובלים

מתורת משה


בתורה ראשי חדשים אינם מוזכרים ברשימת מקראי הקודש (ויקרא כג) ולא הצטוונו על אי עשיית מלאכה בהם. לעומת זאת ביום החודש היו זובחים בבית המקדש עולות מיוחדות וכן מצאנו פסוקים רבים בהם ראש החודש חשוב כשבת וכמועד, לדוגמה: וְהִשְׁבַּתִּי כּל מְשׂוֹשָׂהּ חַגָּהּ חדְשׁהּ ושַׁבַּתָּהּ וְכֹל מוֹעֲדָהּ׃ (הושע ב, יג) ובספר היובלים: ושכחו את כל תורתי כל מצותי וכל משפטָי והפֵרו חדש ושבת ומועד ויובל וחוק ויזנחו כל משמרת: (ספר היובלים).


ועולה כתמיד השאלה - מדוע חוסר הבהירות? האם יד בעלי המסורה במעל? הרי למדנו מספר נחמיה שקרבן העצים היה כתוב פעם בתורה והנה כיום איננו, ולא חסרות החבלות...

לשם כך אספנו את כל האזכורים לראש החודש מהמקרא, מספר היובלים וממגילת המקדש

  • וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם: (וידבר י, י)

  • וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַיהֹוָה פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם: וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַפָּר הָאֶחָד וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לָאַיִל הָאֶחָד: וְעִשָּׂרֹן עִשָּׂרוֹן סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד עֹלָה רֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיהֹוָה: וְנִסְכֵּיהֶם חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר וּשְׁלִישִׁת הַהִין לָאַיִל וּרְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ יָיִן זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה: (וידבר כח, יא-יד)

  • תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ (תהלות פא, ד)

  • וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל יְהוֹנָתָן הִנֵּה חֹדֶשׁ מָחָר וְאָנֹכִי יָשֹׁב אֵשֵׁב עִם הַמֶּלֶךְ לֶאֱכוֹל וְשִׁלַּחְתַּנִי וְנִסְתַּרְתִּי בַשָּׂדֶה עַד הָעֶרֶב הַשְּׁלִשִׁית: (שמואל א כ, ה)

  • וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ אַתְּי הֹלֶכֶתי אֵלָיו הַיּום (אלישע הנביא) לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת וַתֹּאמֶר שָׁלוֹם׃ (מלכים ב ד, כד)

  • ושכחו את כל תורתי כל מצותי וכל משפטָי והפֵרו חדש ושבת ומועד ויובל וחוק ויזנחו כל משמרת: (ספר היובלים)

  • וְהִשְׁבַּתִּי כּל מְשׂוֹשָׂהּ חַגָּהּ חדְשׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ וְכֹל מוֹעֲדָהּ׃ (הושע ב, יג)

  • לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא לִי חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא לֹא אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה׃ (ישעיהו א, יג)

  • חדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח נִלְאֵיתִי נְשֹׂא׃ (ישעיהו א, ד)

  • לֵאמֹר מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֶשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר וְהַשַּׁבָּת וְנִפְתְּחָה בָּר לְהַקְטין אֵיפָה וּלְהַגְדּיל שֶׁקֶל וּלְעַוֵּת מֹאזְנֵי מִרְמָה׃ (עמוס ח, ה)

  • ושני פרים בני בקר ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימים:‏ ומנחה סולת בלולה שלושה עשרונים בחצי ההין שמן‏ ויין לנסך חצי ההין ל‏פר האחד: ומנחה סולת בלולה בשמן שני‏ עשרונים‏ בשלישית‏ ההין ויין לנסך שלישית ההין לאיל האחד‏: ועשרון‏ עשרון מנחה סולת בלולה ברביעית ההין ויין רביעית ההין לכבש האחד ריח‏ ניחוח ליהוה בראשי חודשיכמה:‏ זאות עולת חודש בחודשו‏ לחודשי השנה‏: (מגילת המקדש)

באחרית הימים

  • כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית הַפֹּנֶה קָדִים יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ: (יחזקאל מו, א)

  • וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר יְהוָה׃ (ישעיהו סו, כג)



לא הצלחנו להכריע מן הכתובים, והצורך לכך בעיניו עומד, ולכן התחשבנו בשלושה עקרונות הנלמדים מן התורה: 1. מוטב להחמיר ולא להקל במצוות ה׳. 2. מוטב לחטוא ב׳אל תעשה׳ מאשר ב ׳עשה׳ - עדיף לא לעשות מלאכה מלעשותה. 3. מוטב לקדש חול מלחלל קודש.

מוטב לקיים בראש החודש מקרא קודש: כל מלאכה לֹא יעשה בו, אך אשׁר יאכל לכל נפשׁ הוא לבַדו יֵעָשֶׂה׃ (בלוח השנה המקראי ראש חודש לעולם אינו נופל בשבת).

ההחלטה אם לקיים מקרא קודש או לא - ככל מצווה בתורה - היא אישית, ועל כל אדם לברר בעצמו מה הנכון והטוב והישר לעשותו.