יום הכִּפורים

וְכִפר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו אַחַת בשנָה מִדם חַטאת הַכפרִים אַחַת בשנָה יְכַפר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכם קֹֽדשׁ קָדָשִׁים הוא לַיהוָה׃ (שמות ל, י)

• אַךְ בעָשׂוֹר לַחֹדשׁ הַשבִיעִי הַזה יוֹם הַכפרִים הוא מִקְרָא קֹדשׁ יִהְיה לָכם וְעִניתם את נַפְשֹׁתֵיכם וְהִקְרַבְתם אִשה לַיהוָֹה: וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂו בעצם הַיוֹם הַזה כי יוֹם כפרִים הוא לְכַפר עֲלֵיכם לִפְנֵי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכם: כי כָל הַנפשׁ אֲשׁר לֹא תְעֻנה בעצם הַיוֹם הַזה וְנִכְרְתָה מֵעַמיהָ: וְכָל הַנפשׁ אֲשׁר תעֲשׂה כל מְלָאכָה בעצם הַיוֹם הַזה וְהַאֲבַדְתי את הַנפשׁ הַהִוא מִקרב עַמה: כל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂו חֻקת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכם בכֹל משְׁבֹתֵיכם: שַׁבת שַׁבתוֹן הוא לָכם וְעִניתם את נַפְשֹׁתֵיכם בתִשְׁעָה לַחֹדשׁ בערב מֵערב עַד ערב תשְׁבתו שַׁבתכם: (ויקרא כג, כז-לב)

• ובעָשׂוֹר לַחֹדשׁ הַשבִיעִי הַזה מִקְרָא קֹדשׁ יִהְיה לָכם וְעִניתם את נַפְשֹׁתֵיכם כל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂו: וְהִקְרַבְתם עֹלָה לַיהֹוָה רֵיחַ נִיחֹחַ פר בן בקָר אחָד אַיִל אחָד כבָשִׂים בנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תמִימִם יִהְיו לָכם: ומִנְחָתָם סֹלת בלולָה בַשמן שְׁלֹשָׁה עשְׂרֹנִים לַפר שְׁנֵי עשְׂרֹנִים לָאַיִל הָאחָד: עִשרוֹן עִשרוֹן לַכבשׂ הָאחָד לְשִׁבְעַת הַכבָשִׂים: שְׂעִיר עִזים אחָד חַטאת מִלבַד חַטאת הַכפרִים וְעֹלַת הַתמִיד ומִנְחָתָה וְנִסְכיהם: (וידבר כט ז-יא)

מספר היובלים

המלאך למשה בהר סיני - כל ענשם כלה ונחרץ לגדול כגדלו ולקטן כקטנו וכל אחד כדרכו ישפטנו: ולא ישא פנים ולא יקח שוחד באמרו לעשות משפט לכל בשר גם אם יתן כל אשר בארץ לא ישא פניו ולא יקח מידו כי שופט צדק הוא: ועל בני ישראל כתוב וחרוץ אם ישובו אליו בצדקה יסלח לכל אשמם וישא לכל עונם: קים ונכתב כי ירחם על כל השבים מכל פשעיהם פעם בכל שנה:

ובני יעקב שחטו שעיר עזים ויטבלו את כתונת יוסף בדמו וישלחו אל יעקב אביהם ויהי בעשירי לחודש השביעי: על כן הוקם על בני ישראל לענות נפשם בעשרה לחודש השביעי בבוא היום אשר בו יבכו את יוסף אצל יעקב אביו לכפר בו עליו בשעיר עזים בעשרה לחודש השביעי פעם בשנה בעבור חטאותיהם כי העציבו את רחמי אביהם בעבור יוסף בנו: ויושם היום ההוא להתעצב בו בעבור חטאותיהם ובעבור כל פשעם ובעבור כל שגגותיהם לטהר נפשם ביום ההוא פעם בשנה: (לד, יב -יט)