וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹתֵיכֶם

יום הכפורים

יום הששי

10.7

ספר היובלים

המלאך למשה בהר סיני

כל ענשם כלה ונחרץ לגדול כגדלו ולקטן כקטנו וכל אחד כדרכו ישפטנו: ולא ישא פנים ולא יקח שחד באמרו לעשות משפט לכל בשר גם אם יתן כל אשר בארץ לא ישא פניו ולא יקח מידו כי שופט צדק הוא: ועל בני ישראל כתוב וחרוץ אם ישובו אליו בצדקה יסלח לכל אשמם וישא לכל עונם: קים ונכתב כי ירחם על כל השבים מכל פשעיהם פעם בכל שנה: (פרק ה)


ובני יעקב שחטו שעיר עזים ויטבלו את כתונת יוסף בדמו וישלחו אל יעקב אביהם ויהי בעשירי לחודש השביעי: על כן הוקם על בני ישראל לענות נפשם בעשרה לחודש השביעי בבוא היום אשר בו יבכו את יוסף אצל יעקב אביו לכפר בו עליו בשעיר עזים בעשרה לחודש השביעי פעם בשנה בעבור חטאותיהם כי העציבו את רחמי אביהם בעבור יוסף בנו: ויושם היום ההוא להתעצב בו בעבור חטאותיהם ובעבור כל פשעם ובעבור כל שגגותיהם לטהר נפשם ביום ההוא פעם בשנה: (לד, יב -יט) 

תורת משה


וְכִפר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו אַחַת בשנָה מִדם חַטאת הַכפרִים אַחַת בשנָה יְכַפר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכם קֹֽדשׁ קָדָשִׁים הוא לַיהוָה׃ (שמות ל, י)

בזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אל הַקדשׁ בפַר בן בקָר לְחַטאת וְאַיִל לְעֹלָה׃ כתֹנת בד קֹדשׁ יִלְבשׁ ומִכְנְסֵי בַד יִהְיו עַל בשָׂרוֹ ובְאַבְנֵט בד יַחְגר ובְמִצְנפת בד יִצְנֹף בגְדֵי קֹדשׁ הֵם וְרָחַץ במיִם את בשָׂרוֹ ולְבֵשָׁם׃ ומֵאֵת עֲדַת בנֵי יִשְׂרָאֵל יִקח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזים לְחַטאת וְאַיִל אחָד לְעֹלָה׃ וְהִקְרִיב אַהֲרֹן את פר הַחַטאת אֲשׁר לוֹ וְכִפר בעֲדוֹ ובְעַד ביתוֹ׃ וְלָקַח את שְׁנֵי הַשעִירִם וְהעֱמִיד אֹתָם לִפְנֵי יְהוָה פתַח אֹהל מוֹעֵד׃ וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשעִירִם גרָלוֹת גוֹרָל אחָד לַיהוָה וְגוֹרָל אחָד לְעֲזָאזֵל: וְהִקְרִיב אַהֲרֹן את הַשעִיר אֲשׁר עָלָה עָלָיו הַגוֹרָל לַיהוָה וְעָשָׂהו חַטאת׃ וְהַשעִיר אֲשׁר עָלָה עָלָיו הַגוֹרָל לַעֲזָאזֵל יָעֳמַד חַי לִפְנֵי יְהוָה לְכַפר עָלָיו לְשַׁלח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמדְברָה׃ וְהִקְרִיב אַהֲרֹן את פר הַחַטאת אֲשׁר לוֹ וְכִפר בעֲדוֹ ובְעַד ביתוֹ וְשָׁחַט את פר הַחַטאת אֲשׁר לוֹ׃ וְלָקַח מְלֹא הַמחְתה גחֲלֵי אֵשׁ מֵעַל הַמזְבחַ מִלפְנֵי יְהוָה ומְלֹא חָפְנָיו קְטֹרת סַמים דקה וְהֵבִיא מִבית לַפרֹכת׃ וְנָתַן את הַקטֹרת עַל הָאֵשׁ לִפְנֵי יְהוָה וְכִסה עֲנַן הַקטֹרת את הַכפרת אֲשׁר עַל הָעֵדות וְלֹא יָמות׃ וְלָקַח מִדם הַפר וְהִזה בְאצְבעוֹ עַל פנֵי הַכפרת קֵדְמָה וְלִפְנֵי הַכפרת יַזה שׁבַע פעָמִים מִן הַדם באצְבעוֹ׃ וְשָׁחַט את שְׂעִיר הַחַטאת אֲשׁר לָעָם וְהֵבִיא את דמוֹ אל מִבית לַפרֹכת וְעָשָׂה את דמוֹ כאֲשׁר עָשָׂה לְדַם הַפר וְהִזה אֹתוֹ עַל הַכפרת וְלִפְנֵי הַכפרת׃ וְכִפר עַל הַקדשׁ מִטמְאֹת בנֵי יִשְׂרָאֵל ומִפשְׁעֵיהם לְכָל חַטאתָם וְכֵן יַעֲשׂה לְאֹהל מוֹעֵד הַשכֵן אִתם בתוֹךְ טֻמְאֹתָם׃ וְכָל אָדָם לֹא יִהְיה באֹהל מוֹעֵד בבֹאוֹ לְכַפר בקדשׁ עַד צֵאתוֹ וְכִפר בעֲדוֹ ובְעַד ביתוֹ ובְעַד כל קְהַל יִשְׂרָאֵל׃ וְיָצָא אל הַמזְבחַ אֲשׁר לִפְנֵי יְהוָה וְכִפר עָלָיו וְלָקַח מִדם הַפר ומִדם הַשעִיר וְנָתַן עַל קַרְנוֹת הַמזְבחַ סָבִיב׃ וְהִזה עָלָיו מִן הַדם באצְבעוֹ שׁבַע פעָמִים וְטִהֲרוֹ וְקִדשׁוֹ מִטמְאֹת בנֵי יִשְׂרָאֵל׃ וְכִלה מִכפר את הַקדשׁ וְאת אֹהל מוֹעֵד וְאת הַמזְבחַ והֵקְרִיב את הַשעִיר החָי׃ וְסָמַךְ אַהֲרֹן את שְׁתי יָדָו עַל רֹאשׁ הַשעִיר הַחַי וְהִתְוַדה עָלָיו את כל עֲוֺנֹת בנֵי יִשְׂרָאֵל וְאת כל פשְׁעֵיהם לְכָל חַטאתָם וְנָתַן אֹתָם עַל רֹאשׁ הַשעִיר וְשִׁלח ביַד אִישׁ עִתי הַמדְברָה׃ וְנָשָׂא הַשעִיר עָלָיו את כל עֲוֺנֹתָם אל ארץ גזֵרָה וְשִׁלח את הַשעִיר במדְבר׃ ובָא אַהֲרֹן אל אֹהל מוֹעֵד ופָשַׁט את בגְדֵי הַבד אֲשׁר לָבַשׁ בבֹאוֹ אל הַקדשׁ וְהִניחָם שָׁם׃ וְרָחַץ את בשָׂרוֹ בַמיִם במָקוֹם קָדוֹשׁ וְלָבַשׁ את בגָדָיו וְיָצָא וְעָשָׂה את עֹלָתוֹ וְאת עֹלַת הָעָם וְכִפר בעֲדוֹ ובְעַד הָעָם׃ וְאֵת חֵלב הַחַטאת יַקְטִיר הַמזְבחָה׃ וְהַמְשַׁלחַ את הַשעִיר לַעֲזָאזֵל יְכַבס בגָדָיו וְרָחַץ את בשָׂרוֹ במיִם וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹא אל הַמחֲנה׃ וְאֵת פר הַחַטאת וְאֵת שְׂעִיר הַחַטאת אֲשׁר הובָא את דמָם לְכַפר בקדשׁ יוֹצִיא אל מִחוץ לַמחֲנה וְשָׂרְפו בָאֵשׁ את עֹרֹתָם וְאת בשָׂרָם וְאת פרְשָׁם׃ וְהַשרֵף אֹתָם יְכַבס בגָדָיו וְרָחַץ את בשָׂרוֹ במיִם וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹא אל הַמחֲנה׃ (ויקרא טז ג-כח)


אַךְ בעָשׂוֹר לַחֹדשׁ הַשבִיעִי הַזה יוֹם הַכפרִים הוא מִקְרָא קֹדשׁ יִהְיה לָכם וְעִניתם את נַפְשֹׁתֵיכם וְהִקְרַבְתם אִשה לַיהוָֹה: וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂו בעצם הַיוֹם הַזה כי יוֹם כפרִים הוא לְכַפר עֲלֵיכם לִפְנֵי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכם: כי כָל הַנפשׁ אֲשׁר לֹא תְעֻנה בעצם הַיוֹם הַזה וְנִכְרְתָה מֵעַמיהָ: וְכָל הַנפשׁ אֲשׁר תעֲשׂה כל מְלָאכָה בעצם הַיוֹם הַזה וְהַאֲבַדְתי את הַנפשׁ הַהִוא מִקרב עַמה: כל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂו חֻקת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכם בכֹל משְׁבֹתֵיכם: שַׁבת שַׁבתוֹן הוא לָכם וְעִניתם את נַפְשֹׁתֵיכם בתִשְׁעָה לַחֹדשׁ בערב מֵערב עַד ערב תשְׁבתו שַׁבתכם: (ויקרא כג, כז-לב)

ובעָשׂוֹר לַחֹדשׁ הַשבִיעִי הַזה מִקְרָא קֹדשׁ יִהְיה לָכם וְעִניתם את נַפְשֹׁתֵיכם כל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂו: וְהִקְרַבְתם עֹלָה לַיהֹוָה רֵיחַ נִיחֹחַ פר בן בקָר אחָד אַיִל אחָד כבָשִׂים בנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תמִימִם יִהְיו לָכם: ומִנְחָתָם סֹלת בלולָה בַשמן שְׁלֹשָׁה עשְׂרֹנִים לַפר שְׁנֵי עשְׂרֹנִים לָאַיִל הָאחָד: עִשרוֹן עִשרוֹן לַכבשׂ הָאחָד לְשִׁבְעַת הַכבָשִׂים: שְׂעִיר עִזים אחָד חַטאת מִלבַד חַטאת הַכפרִים וְעֹלַת הַתמִיד ומִנְחָתָה וְנִסְכיהם: (וידבר כט ז-יא)

וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃  

על תכנו של ספר היובלים

מתוך ספר היובלים לומדים על המקור האמיתי למועדי ישראל. ארועי מפתח והתגלויות ה׳ לאבותינו הצדיקים הם המקור לחגים ולמועדים, ושם נמצאת הסיבה ליום תרועה, ליום הכפורים, לחג הסוכות לימי עצרת... גם מצוות וארועים שעד היום איש אינו מבין את פשרם כפרשת השעיר לעזאזל, מספר הימים השונה לזכר ולנקבה בטומאת היולדת, עולת התמיד, מלחמת יעקב באמורי בחרבו ובקשתו ועוד ועוד - הכל בהיר ובתאום מוחלט עם ספר התורה מבראשית ועד יציאת מצרים: