וַיִּנָּחֶם יְהֹוָה כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ

הסיבות למבול

בראשית ו

ממש בסוף פרשת בראשית, לאחר רשימת יחש של 11 הדורות הראשונים לאנושות, אנו קוראים על חטא המלאכים שלקחו את בנות האדם, על הנפילים שנולדו להם ועל רוע האדם שבא כתוצאה מכך. זו הסיבה למבול והיא שייכת ליחידה הסיפורית בפרשת נח.

בארבעת הפסוקים הראשונים כתוב החטא גדול: וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם: וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגָּם הוּא בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה: הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם:

בני האלהים הם כל המלאכים כפי שמתפרש: וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל יְהוָה וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם: (איוב א, ו). מדובר בבריות רוחניות שלעתים מופיעות בפני בני האדם כאנשים, כמלאכים שבאו לאברהם, או להורי שמשון, ורבים רבים. המלאכים נשלחו ללמד את בני האדם מלאכות לשם היישוב התקין בארץ, גידול מקנה, מוזיקה, חרושת ברזל ואבן כפי שנלמד מבני קין: וַתֵּלֶד עָדָה אֶת יָבָל הוּא הָיָה אֲבִי ישֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה: וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב: וְצִלָּה גַם הִוא יָלְדָה אֶת תּוּבַל קַיִן לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחשֶׁת וּבַרְזֶל וַאֲחוֹת תּוּבַל קַיִן נַעֲמָה: כשראו כי בנות האדם טובות הנה להולדת ילדים, הם באו אליהן כבוא בעל אל אשה ומהכלאה זו של ישות רוחנית ואדם שמהותו חומרית, נוצרו מוטציות ענקי אדם, הם הנפילים, שעם התרבותם בארץ שאינה מוכנה לפרנסם במזון כה רב, השחיתו ואכלו כל חי, וכנלמד מהיובלים גם אדם אכלו. המלאכים נשלחו ללמד את האדם מלאכות אך לימדו אותם כשף, הכנת כלי מלחמה, זימה - הם ובניהם מרדו בבוראם ולקחו את האדם עמם, זו תחילתה של עבודת אלהים אחרים בארץ.

הפסקה המסתורית מתבארת בדקדוק רב בספר היובלים ובספר חנוך, ולא היה זה סוד גדול או תעלומה כפי שמוצג בפי פרשני עבר. ההיפך, משלל המיתוסים והמיתולוגיות בהם אוחזים כלל העמים הקדומים המתארים כולם סיפור דומה, ברור שהאנושות כולה ידעה את הסיבה למבול. גם לנו לפקוח עיניים ולראות שעזאזל אליו נשלח שעיר מלא אשמות ישראל המדברה מדי יום כפורים, הוא לא אחר מראש המלאכים המורדים. ודע קורא נעים, כי אחת מהסיבות העיקריות להסתרת ספר חנוך, ספר היובלים וצוואות השבטים, הוא העיסוק בנושא הזה ממש, שהיה ראשית כל חטאת על פני הארץ, וכה חשוב לפיצוח חידת ימינו אנו.

בארבעת הפסוקים הבאים מובאת נקודת מבטו של האלהים על המעשים: וַיַּרְא יְהֹוָה כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם: וַיִּנָּחֶם יְהֹוָה כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם: וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהֹוָה: בארבעה פסוקים התורה משמיעה את קולה כמספר יודע כל, יודע המחשבה וההרגש בלב כל אדם, ואפילו בלב האלהים הרואה ומבין שיֵצר (מלשון תוצרת) מחשבות לב האדם, שהם המעשים - רק רע. המחשבה, הדיבור והפעולה - שולטים באדם ללא הפוגה, ומבלי טוב וחסד - מה קיום יש לבריאה שכל מהותה היא וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד? ה׳ מחליט על מחיית החי בארץ, ומשאיר תקווה לאנושות שתתחיל שוב מצדיק אחד בדורו, הנה בפרשת נח:

אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ: וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת: וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ: עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר:

מבלי שמונת הפסוקים שבסוף בפרשת בראשית נגיע אל העונש מבלי להבין את הסיבות למבול - החטא ותוצאותיו, או את סיבות ה׳ למתן העונש.