וַאֲנִי נָתַ֧תִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי׃

לקח מן האמורי בחרבו ובקשתו?

בראשית מח, כב

רבים משתוממים על דברי יעקב אלו, שלא נמצא להם מקור בתורה, אזכור בנביאים או רמז בכתובים. האם התרחש אי פעם ארוע שכזה? אכן כן,  מלחמת יעקב ובניו באמורי מתוארת בפירוט רב ב׳ספר היובלים׳.

ובשנה הששית לשבוע הזה ליובל הארבעים וארבעה ההוא שלח יעקב את בניו לרעות את צאנו ונעריו עמהם אל מדבר שכם: ויזעקו עליהם שבעת מלכי האמורי להרגם מן המארב תחת העצים ולבוז את מקניהם ונשיהם. ויעקב ולוי ויהודה ויוסף היו בבית אשר בו יצחק אביהם כי עצבהו רוחו ולא יכלו לעזבו ובנימין הוא הקטן לכן ישב אצל אביו.

ויבאו מלכי תפוח ומלכי ארשה ומלכי שרגן ומלכי שלה ומלכי געש ומלך בית חורון ומלך מעני שכיר וכל היושבים בהר ההוא אשר ישבו בחרשת ארצה כנען. ויגידו ליעקב כי הנה מלכי האמורי סבבו את בניו ויבוזו את מקניהם: ויקם מביתו הוא ושלשת בניו וכל עבדי אביו ועבדיו ויצאו עליהם כששת אלפים איש שולף חרב.

ויכום במדבר שכם וירדפו אחרי הבורחים ויכום לפי חרב ויהרגו את ארשה ואת תפוח ואת שרגן ואת שלה ואת מעני שכיר ואת געש: ויאסוף את מקנהם ויגבר עליהם וישם מס עליהם החומש מפרי ארצם ויבן את ארבל ואת תמנת חרס:
וישב בשלום ויעש עמהם שלום ויהיו לו עבדים עד יום רדתו הוא ובניו מצרימה:
ספר היובלים (לד, א-ט)