גילויים מהמגילות - על הנף העומר ולוח השנה הירחי

בין מקטעי המגילות מצאנו פיסה מאירת עינים. זמן כתיבתה - בימים בהם בית המקדש עמד ופעל, אך הכהנים המשרתים בו לא קיימו את מועדי ה׳ בזמנם הנכון. הדבר קרה לאחר עזיבת הכהונה הצודקת את המקדש, כששירתו בו כהנים שכירי השלטון היווני ובאי כח הפרושים, שקיימו את מועדי ישראל על פי לוח השנה הירחי. הפיסה נכתבה ביד כהן יודע תורה וצדק, המודע לקלקול הגדול ומזהיר את הקורא שלא ללכת בדרכם.


//כיא שבתון זכרון מקרא קודש הוא יום הנף העומר

___ ואין להקריב עומר ביום שבת קודש
הלוא כתוב מלבד שבתות יהוה ___
גם אין לעשות זכרון עמהם ככל תעות עוורון העם
העושים ככל אשר הראו עֹנניהם ___ ולא מתורת משה//


המידע שמתקבל ממקטע המגילה עשיר ורב:

  • אין לקיים מועדים יחד עם יום השבת - שבתות ה׳ הם ימי זכרון מקרא קודש ואין לעשות עמהם זכרון חג נוסף.

  • יום הנף העומר הוא יום מקרא קודש עצמאי - מאשרת התורה ומגילת המקדש.

  • הכהן מחזק טענתו בעזרת פסוק מן התורה: מִלְּבַד שַׁבְּתֹת יְהוָֹה.

  • אין להקריב עומר ביום שבת - טעות הקשורה לשימוש בלוח השנה הירחי ולהוראת ״ממחרת השבת״.

  • לוח השנה הירחי כבר מוחל בארץ ובמקדש.


גם מתפרש המושג ׳עוננים׳ - החוקרים במאורות השמים להוצאת הזמנים וזו ההוכחה שבעיני כהני הצדק הלוח הירחי הוא לוח אלילי.



שבת היא מקרא הקודש החשוב ביותר


דברי המגילה מתבררים מספר ויקרא פרק כג׳ - בו מובאת רשימת כל מקראי הקודש, הראשון בה היא השבת: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי יְהֹוָה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי: שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַיהֹוָה בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם:אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהֹוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם: אחרי הוראת השב