הֵאָנֵק דֹּם מֵתִים - מנהגי האבלות בישראל לפי המקרא



בימינו, לכל קהילה יש מנהגים ומסורת משלה - אלו הגיעו בדרך כלל מהגויים בינהם חיו ישראל, וכל מנהג שמקורו מחוץ לכתובים - מנהג עובדי אלילים הוא. ולכן אספנו את כל הפסוקים מהתנ״ך, שמהם נובעים מנהגי האבלות האמיתיים - והיחידים - של ישראל. בחלקו השני של המאמר נביא מנהגים מקולקלים שהתפשטו בישראל, והדרכים לתיקונם.


כששומעים על המוות: קריעת בגדים (האבל קורע לעצמו את הגדיו), לבישת שק, צום

  • וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו וַיִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים: (בראשית לז, לד)

  • וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל יוֹאָב וְאֶל כָּל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ קִרְעוּ בִגְדֵיכֶם וְחִגְרוּ שַׂקִּים וְסִפְדוּ לִפְנֵי אַבְנֵר וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד הֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמִּטָּה: (שמואל ב ג, לא)

  • וַיַּחֲזֵק דָּוִד בִּבְגָדָו וַיִּקְרָעֵם וְגַם כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ: וַיִּסְפְּדוּ וַיִּבְכּוּ וַיָּצֻמוּ עַד הָעָרֶב עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ וְעַל עַם יְהוָה וְעַל בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי נָפְלוּ בֶּחָרֶב: (שמואל ב א, יא-יב)


לאחר הקבורה - הספד ולאחריו בכי

  • בֶּן אָדָם הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת מַחְמַד עֵינֶיךָ בְּמַגֵּפָה וְלֹא תִסְפֹּד וְלֹא תִבְכֶּה וְלוֹא תָבוֹא דִּמְעָתֶךָ׃ (יחזקאל כד, טז)

  • וַיִּשָּׂא הַנָּבִיא אֶת נִבְלַת אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיַּנִּחֵהוּ אֶל הַחֲמוֹר וַיְשִׁיבֵהוּ וַיָּבֹא אֶל עִיר הַנָּבִיא הַזָּקֵן לִסְפֹּד וּלְקָבְרוֹ: וַיַּנַּח אֶת נִבְלָתוֹ בְּקִבְרוֹ וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו הוֹי אָחִי: (מלכים א יג, כט)

  • וַיִּקְבּרוּ אֶת אַבְנֵר בְּחֶבְרוֹן וַיִשָּׂא הַמֶּלֶךְ אֶת קוֹלוֹ וַיֵּבְךּ אל קֶבֶר אַבְנֵר וַיִּבְכּוּ כָּל הָעָם: (שמואל ב ג, לב)

  • וַתָּמׇת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ׃ (בראשית כג, ב) יוצא דופן כי היה אבינו צריך לקנות חלקת קבר.


תוכן ההספד – קריאת צער ודברי שבח על המת

  • לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה אֶל יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֹא יִסְפְּדוּ לוֹ הוֹי אָחִי וְהוֹי אָחוֹת לֹא יִסְפְּדוּ לוֹ הוֹי אָדוֹן וְהוֹי הֹדֹה׃ (ירמיהו כב, יח)


הספד ולאחריו אבל, זמן האבל 7 ימים