בהוֹדוֹת וְהלֵל לאלֹהִים בְּתוֹך כּבְשָן האֶש - תוספת לספר דניאל פרק ג׳

בפרק ג׳ מעמיד נבוכדנצר צלם זהב בבקעת דוּרא ומכריח את בני עמו ואת נציגי כל המדינות עליהן הוא שולט להשתחוות לו. שדרך, מישך ועבד נגו, שהם חנניה, מישאל ועזריה, עומדים באמונתם ואינם כורעים ואינם משתחווים. בעקבות הלשנת הכשדים המלך זועם ומשליך אותם אל כבשן האש. מִקָרַתו של מלאך ה׳ הנערים לא ניזוקים כלל, ונבוכדנצר מבין כי ה׳ הוא האלהים, חוזר בתשובה ומפאר אל עליון.


לסיפור הזה שייכת תוספת ״חיצונית״ כלומר שלא נכנסה לקאנון התנכ״י והיא מכילה את תפילת עזריה, פרטים אחדים על הסקת כבשן האש והנס, ושירת ההודיה של חנניה מישאל ועזריה.


שלמה פלסנר (פלעסנר) תרגם את המקור הארמי שהיה בידו, ואת תרגומו נציג, אך ארמית אינה השפה בה נכתבו התוספות כי אם עברית. כי איך ישפכו גידופים על שונאיהם בשפה הכשדית אותה הם דוברים ואיך יתפללו לה׳ מצילם אם לא בשפת הקודש? ומי לא יראה כי רוח ה׳ נושבת מהן?


מקום התוספות הוא בין השלכת הנערים לכבשן לבין השתאותו של נבוכדנצר למראה ארבעה אנשים בכבשן במקום שלוש. תירגמנו את פרק ג׳ מספר דניאל מארמית לעברית, ואת התפילה והשירה הצבנו במקומם המיועד.


(א) ויעש נְבוּכַדְנֶצַּר צֶלֶם זהב שִשִים אמה גֹבְהוֹ וֶשֶש אמה רָחֶבּוֹ וַיֶקִימֵהו בְּבִקְעת דוּרה בְּאֶרֶץ בָּבֶל: וישְלח נְבוּכַדְנֶצַּר הַמֶּלֶך ויכַנֵּס אֶת הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים, הַסְּגָנִים וְהַפַּחוֹת הַיּוֹעֲצִים הַגִּזְבָּרִים הַשּׁוֹפְטִים הַשּׁוֹטְרִים וְכָל שַׁלִּיטֵי הַמְּדִינוֹת אשֶר יבוֹאוּ לַחֲנֻכַּת הַצֶּלֶם אֲשֶׁר הֵקִים נְבוּכַדְנֶצַּר הַמֶּלֶךְ: ויתְכָּנְסו הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים הַסְּגָנִים וְהַפַּחוֹת הַיּוֹעֲצִים הַגִּזְבָּרִים הַשּׁוֹפְטִים הַשּׁוֹטְרִים וְכָל שַׁלִּיטֵי הַמְּדִינוֹת לַחֲנֻכַּת הַצֶּלֶם אֲשֶׁר הֵקִים נְבוּכַדְנֶצַּר הַמֶּלֶךְ ויעמדו מוּל הַצֶּלֶם אֲשֶׁר הֵקִים נְבוּכַדְנֶצַּר:


ויען הַכָּרוֹז בְעָז יֵאַמֶר אליכם הָעַמִּים הָאֻמּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת: כאֲשֶׁר תִּשְׁמְענה אֳזְנִיכֶם אֶת קוֹל הַקֶּרֶן הֶחָלִיל הַנֵּבֶל הַכִּנּוֹר הַמִּנִּים הָעוּגָב וְכָל מִינֵי הַזֶּמֶר פּוֹל תִפְּלוּ לפני לצֶלֶם הַזָּהָב אֲשֶׁר הֵקִים נְבוּכַדְנֶצַּר הַמֶּלֶךְ וְסַגוֹד תִסְגְּדוּ לו: ואשר לא יִפֹּל וְלא יִסְגֹּד בָּהּ בַּעת יֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן אֵשׁ יוקדת:


ויהי בשמוע כָּל הָעַמִּים אֶת קוֹל הַקֶּרֶן הֶחָלִיל הַנֵּבֶל הַכִּנּוֹר הַמִּנִּים וְקול מיני הזמר: ויפּלְוּ כּל העמִים הלְאוּמִים וְהַלְּשׁוֹנוֹת ויסֶגדו לְצֶלֶם הַזָּהָב אֲשֶׁר הֵקִים נְבוּכַדְנֶצַּר הַמֶּלֶךְ: ויבואו אֲנָשִׁי