אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ - תורת הגמול


אָבוֹת אכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִּקְהֶינָה זהו משל שפשט בישראל בימי החורבן שבו אכילת הבוסר משולה לחטא ואבדן חדות השיניים לעונש. המשל היווה את התפיסה הרווחת בעם שלפיה אין סיכוי לשנות את גורל החורבן שנגזר בעטיים של מעשי אבותיהם, אך באמת, יותר מעשרים שנה קרא ירמיהו לעם ולגדוליו לחזור ממעשיהם ולא שמעו. עד הרגע האחרון ממש יכלה ירושלים להנצל מחורבן לו רק היה המלך צדקיהו שומע בקול ה׳ ונכנע למלך בבל: וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל צִדְקִיָּהוּ כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אִם יָצֹא תֵצֵא אֶל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל וְחָיְתָה נַפְשֶׁךָ וְהָעִיר הַזֹּאת לֹא תִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ וְחָיִתָה אַתָּה וּבֵיתֶךָ: אך צדקיהו הלא מאמין התעלם מירמיהו ניסה לברוח, נתפש, עוּוָר והוגלה - וגורל העיר ידוע.


המשל נושא המסר בעייתי, שכן הוא מנוגד למצווה לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ: (דברים כד, טז) ומנוגד לאמת הפנימית של כל איש ואישה - מי יסכים להענש בשל חטאי אבותיו, ואיזה הורה יסכים שבניו יענשו במקומו? יחזקאל בן בוזי הכהן הוא נביא הגלות בבבל, ובפיו דבר ה׳ המתקומם על משול משל השקר והתפיסה המעוותת של תורת הגמול (פרק יח).


בשפה פשוטה וברורה ה׳ מודיע את גמול הצדיק, גמול בנו הרשע, גמול בן צדיק לאיש רשע, וגמול השבים מדרכיהם. נבואתו מובאת בתוספת כותרות, מילות קישור והבהרות בסיסיות למושגים.


וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר: מַה לָּכֶם אַתֶּם מֹשְׁלִים אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִּקְהֶינָה: חַי אָנִי נְאֻם יְהוָה אִם יִהְיֶה לָכֶם עוֹד מְשֹׁל הַמָּשָׁל הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל: הֵן כָּל הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן לִי הֵנָּה הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת:


מעלות הצדיק וגורלו


וְאִישׁ כִּי יִהְיֶה צַדִּיק וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה: אֶל הֶהָרִים לֹא אָכָל [לא אכל מציד ומתקרובת עבודת אלילים] וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא אֶל גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל [ע״ז] וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא וְאֶל אִשָּׁה נִדָּה לֹא יִקְרָב: וְאִישׁ לֹא יוֹנֶה חֲבֹלָתוֹ חוֹב יָשִׁיב גְּזֵלָה לֹא יִגְזֹל לַחְמוֹ לְרָעֵב יִתֵּן וְעֵירֹם יְכַסֶּה בָּגֶד: בַּנֶּשֶׁךְ לֹא יִתֵּן וְתַרְבִּית לֹא יִקָּח מֵעָוֶל יָשִׁיב יָדוֹ מִשְׁפַּט אֱמֶת יַעֲשֶׂה בֵּין אִישׁ לְאִישׁ: בְּחֻקּוֹתַי יְהַלֵּךְ וּמִשְׁפָּטַי שָׁמַר לַעֲשׂוֹת אֱמֶת צַדִּיק הוּא חָיֹה יִחְיֶה נְאֻם יְהוָה:


ונולד בן רשע לאיש הצדיק


וְהוֹלִיד בֵּן פָּרִיץ [מלשון פריצת גדרות] שֹׁפֵךְ דָּם וְעָשָׂה אָח מֵאַחַד מֵאֵלֶּה: וְהוּא אֶת כָּל אֵלֶּה [שעשה הצדיק] לֹא עָשָׂה כִּי גַם אֶל הֶהָרִים אָכַל וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּא: עָנִי וְאֶבְיוֹן הוֹנָה גְּזֵלוֹת גָּזָל חֲבֹל לֹא יָשִׁיב וְאֶל הַגִּלּוּלִים נָשָׂא עֵינָיו תּוֹעֵבָה עָשָׂה: בַּנֶּשֶׁךְ נָתַן וְתַרְבִּית לָקַח וָחָי לֹא יִחְיֶה אֵת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה עָשָׂה מוֹת יוּמָת דָּמָיו בּוֹ יִהְיֶה:


ונולד בן צדיק לאיש הרשע