אמינות ספר חנוך ב׳



רקע וגילוי


הספר חנוך ב׳ ידוע גם כ׳חנוך הסלאווי׳ שהגיע מהביזנטיון לבולגריה, רוסיה וסרביה בזמן התהוות הביבליה הסלאווית, ונמצאו לו שתי גרסאות, קצרה וארוכה. מצד לשונו והיכולת לתרגמו לשפות אחרות עולה ששפת המקור שלו היא עברית ואצלנו בשיטה אחרת, לפיה אם שמות האנשים והמקומות מתפרשים בשפה העברית בלבד - זוהי הוכחה לכך ששפת הכתיבה היתה עברית.



תוכן הספר


בספר הראשון (פרקים א-כ) מתוארת עליתו של חנוך השמימה בידי 2 מלאכים, מפגשו עם ה׳ ותאור מעשה הבריאה מפיו, חשיבות הספרים שכתב, את חזרתו לשלושים יום להורות מצוות ואזהרות ולקיחתו הסופית מן הארץ. תאור כמעט זהה של שבעת הרקיעים נמצא במגילת צוואת לוי. עלייתו בשמים עלייתו דרך שבעה רקיעים אמנם אינה מוזכרת בחנוך א׳, שם התוכן מבולבל־פסוקים, אך מראות דומים מאד חנוך רואה שם. מלבד זאת תכני שני הספרים דומה רק הניסוח טוב יותר בחנוך ב׳.


בחלקו השני של הספר נשאל מתושלח בנו מהאנשים להיות כהן לה׳ ומתוארת כהונתו של ניר, נכדו, שגם היא זמנית עד להולדת מלכיצדק ולידתו המופלאה כלידת הצלוב וכלידת דמויות ראשיות רבות בעולם האלילי. בגרסה הארוכה מובא גם תאור קצר של המבול. לתוספת זו של כהונת מלכיצדק בספר חנוך ב׳ ואזכור השם בתורה ובתהלות נתייחס במאמר נפרד בעזר האל, כעת נדירהו מספרייתנו וגם מרעיוננו. במאמר זה, בכתבנו ׳חנוך ב׳ בכל מקום התייחסותנו לגרסה הקצרה בלבד.



הספרים המוזכרים בחנוך ב׳ ועל מה כתב חנוך

  • מעשי השמים והארץ וכל היסודות

  • מנין המלאכים ושירת בני החיל

  • חיי בני אדם

  • המצוות

  • התוכחות

  • על האותות לכל הבריאה

  • ספר נשמות בני האדם ומקומותיהם



אמינות חנוך ב׳


מדובר בספר בהיר, מאוחד וכתוב ברצף סיפורי ומבחינה זו גרסת ספר חנוך ב׳ מסתברת כאמינה יותר מגרסת ספר חנוך א׳. מעקב אחר שמות הספרים המוזכרים בו וההתייחסות הרבה לחשיבות הפצת הספרים וביאורם, מביאה אותנו לעקוב אחר סדרם ושמותיהם, ולפי כך להרכיב את ספר חנוך האמיתי, כי בלתי ניתן להתעלם מן השפה האחידה שבשני הספרים שמסמרים נטועות ניתנו מרועה אחד, ונקל לנבון לראות.