מסתרי השמים והארץ

ויעלה את רוחי בשמי השמים וארא שם כעין בניין עשוי בדולח ובתוך האבנים לשונות אש חיה: ותרא רוחי והנה אש תיסוב סביב הבית ההוא ונהרות מלאים אש מתלקחת על ארבע כנפותיו הסבו את הבית ההוא: ומסביב לו מלאכים כרובים ואופנים עומדים והמה לא ישנו ושמרו את כסא כבודו: וארא מלאכים לאין מספר אלפי אלפים ורבוא רבבות סובבים לבית ההוא ומיכאל וגבריאל ורפאל ופנואל והמלאכים הקדושים אשר ממעל לשמים יוצאים ובאים בבית ההוא וּמלאכים קדושים לרב בלי מספר: ואיתם ראש הימים ראשו היה לבן ונקי כצמר ולבושו לא יתואר:

וארא את בני האלהים הקדושים והם הולכים על להבות אש מלבושיהם ועטיפיהם לבנים ופניהם מאירים כשלג: וארא שני נהרות אש ואור האש מאיר כספיר ואפול על פני לפני אדון הרוחות ורוחי נהפכה ואקרא בקול גדול ברוח עֹז ואברך ואשבח וארומם: והברכות ההן אשר יצאו מפי היו לרצון לפני ראש הימים: וראש הימים בא עם מיכאל וגבריאל רפאל ופנואל ואלפי אלפים מלאכים בלי מספר: והוא נגש אלי וישאל לי לשלום בקולו ויאמר אלי אתה הוא בן האדם אשר נולד לצדקה וצדקה תנוח עליך וצדקת ראש הימים לא תעזבךָּ:

ויאמר אלי המלאך הוא שואל לך לשלום בשם העולם הבא כי משם יצא שלום למן בריאת העולם וכן יהי לך לעולם ולעולמי עולמים: והצדקה לא תעזבך לעולם וכל אשר ילכו בדרכיך יהיה חלקם ומקומם אתך ולא יפרדו מאתך לעולם ולעולמי עולמים: וכן יהיה אורך ימים עם בן האדם ההוא ולצדיקים יהי שלום ודרך ישרה בשם אדון הרוחות לעולמי עולמים:
​
ואחרי כן ראיתי אלפי אלפים ורבוא רבבות המון לאין מספר וחשבון העומדים לפני אדון הרוחות: ושם ראו עיני את כל אשר אינם ישנים לעולם עומדים לפניו וברכו ואמרו ברוך אתה וברוך שמך לעולמי עולמים: ועל ארבעת עברי אדֹנֵי הרוחות ראיתי ארבעה פנים שונים מאלו אשר אין שינה להם ואלמד את שמותיהם כי המלאך ההולך איתי הודיעני את שמותיהם והראני את כל הנסתרות:
​
ואשמע קול ארבעת הפנים ההם משבחים לפני אדון הכבוד: הקול הראשון ברך את אדון הרוחות מעולם ולעולם: וקול שני שמעתי מברך את הבחיר ואת הבחירים התלוים באדון הרוחות: וקול שלישי שמעתי מבקש להתפלל על כל יושבי הארץ ומתחנן בשם אדון הרוחות: ואשמע את הקול הרביעי מגרש את המשטינים ועוצר בעדם מלבוא לפני אדון הרוחות ולהאשים את יושבי הארץ: אחרי כן שאלתי את מלאך השלום ההולך איתי אשר הראני את כל הנסתרות מי הם ארבעת הפנים אשר ראיתי ואשר דבריהם שמעתי וכתבתי: ויאמר אלי הראשון הוא מיכאל הרחום וארך האפים והשני הממונה על כל מחלה ופצע בני האדם הוא רפאל: והשלישי ממונה על כל גבורה הוא גבריאל והרביעי ממונה על התשובה והתקווה לנוחלי חיי נצח פנואל שמו: אלה הם ארבעת מלאכי אדון הרוחות והם ארבעת הקולות אשר שמעתי בימים ההם:

ומלאך אחד מראשי המלאכים אחזני ביד ימיני ויקימני ויביאני אל כל מסתרי הרחמים ויראני את כל מסתרי הצדק: ובמקום ההוא ראו עיני את מקום הבחירים והאמונה והצדק יהיה בימיהם והצדיקים והבחירים יהיו לפניו בלי מספר לעולמי עולמים: וארא את משכנם תחת כנפי אדון הרוחות וכל הצדיקים והבחירים האירו לפניו כמאורות אש ופיהם מלא ברכה ושפתותיהם משבחות את שם אדון הרוחות: שם חמדתי לשכון ורוחי איותה את המשכן ההוא ושם היה חלקי מקדם כי כן הוחלט עלי מלפני אדון הרוחות: רבות הביטו עיני אל המקום ההוא ואברכהו ואשבחהו לאמור ברוך הוא וברוך יהי מראשית ועד עולם ופני שונו עד אשר לא יכלתי להביט עוד:

וישאוני ויביאוני אל מקום אחד אשר הנמצאים שם הם כאש להטת ובחפצם הופיעו כאנשים: ויביאוני אל מקום סופה ואל הר אשר קצה ראשו מגיע השמימה: ויראוני את כל מסתרי קצות השמים וכל אוצרות הכוכבים והמאורות אשר משם יצאו מלפני הקדושים: וארא מקום המאורות והרעם והברקים כולם וקצה העמק אשר שם קשת אש וחצים ואשפתם וחרב אש: ויקחוני אל המים החיים ואל אש המערב המקבלת את השמש בבואה: ואבוא אל נהר אש והאש תיזל כמים וזורמת אל הים הגדול לצד מערב: ראיתי את הנהרות הגדולים ואבוא אל מקום החושך הגדול ואל מקום אשר כל בשר יגיע: ראיתי הרי חושך והרי חורף ומקוה מים היוצאים מתהום: וארא את פי התהום היא פי כל נהרות הארץ: ראיתי את המקום בו נאצרות כל הרוחות וארא איך הוא יסד בהם את כל הבריאה ואת מוסדות הארץ: וארא את אבן פינת הארץ וארא את ארבע הרוחות אשר תשאנה את הארץ ואת עמודי השמים: וארא את הרוחות אשר תפרושנה את כיפת השמים ותחנותן בין שמים וארץ והם עמודי השמים: ראיתי את הרוחות הסובבות את השמים והן נושאות את השמש מערבה בהקפתה ואת הירח ואת כל הכוכבים: ראיתי את רוחות הארץ הנושאות את העננים וראיתי את נתיבות המלאכים וראיתי את רקיע השמים מעל בקצה הארץ:

ראיתי שבעה הרים גבוהים והם גבוהים מכל ההרים אשר על הארץ ומהם כפור יצא: ראיתי שבעה נהרות על הארץ גדולים מכל הנהרות מהם אחד יצא מן המערב ושפך מימיו אל הים הגדול: ושנים מהם מצפון עד הים יבאו ושפכו מימהם אל הים במזרח: וארבעת הנותרים יצאו מפאת צפון אל הים שנים אל ים סוף ושנים אל הים הגדול והם משתפכים שמה: ולא נשפכים אל השממה כדברי אנשים וגם שבעה איים גדולים ראיתי בים ובארץ שנים בארץ וחמישה בים הגדול:
​
וישאוני דרום וארא מקום הבוער יומם ולילה ושם שבע גבעות אבנים נהדרות שלוש לצד מזרח ושלוש לצד דרום: ומן האבנים הצבעוניות האלה אשר לצד מזרח אחת פנינה ואחת ישפה ואשר לצד דרום אבן אודם: וזו אשר בתוך הגיעה עד השמים אשר שם כסא ה׳ מאבן פוך ומראשות הכסא היה ספיר: וראיתי אש להטת על כל הגבעות וראיתי שם מקום מעבר לארץ הגדולה שם נקוו המים יחד:

ואעבר אל מקום אשר שם בֹהוּ וארא שם מעשה נורא: וארא תהום עמוקה ובתוכה עמודי אש יורדים ואין מידה להם לגובה ולעומק: ומעבר התהום ההיא ראיתי מקום ללא רקיע השמים ממעל לו ולא קרקע מוסדה מלמטה לו לא היו מים עליו ולא עוף כי אם מקום שממה ונורא היה: איום המראה שראיתי שם שבעה כוכבי שמים גדולים כהרים קשורים יחדיו מלמעלה ובוערים באש: ואומר מה חטאתָם כי נאסרו ועל מה השלכו הנה: וכחקרי אותם אמר המלאך המקום הזה הוא קצה השמים והארץ והוא בית אסורים לכוכבים ולצבאות השמים: והכוכבים המתגוללים באש המה הכוכבים אשר עברו מצות ה׳ בתחילת עלותם כי לא באו בעתם: ויקצוף עליהם ויאסרם עד הזמן אשר תִתָם חטאתם בשנת מסתר:

ומשם הלכתי אל מקום אחר אשר היה נורא מזה וארא אש גדולה שם בוערת ולוהטת והמקום שם בקוע עד תכלית תהום והוא מלא עמודי אש גדולים מורדים: ולא יכלתי להשקיף על רחבו ועל גדלו ולא יכלתי לשער את היקפו: ואומר מה נורא המקום הזה ומה איום להביט אליו: ויענני אוריאל אחד המלאכים הקדושים אשר אתי ויאמר חנוך למה תירא ככה ותרעד ואען מפני המקום הנורא ומפני מראה הצער הזה: ויאמר אלי המקום הזה הוא בית אסורים למלאכים ופה יהיו אסורים לעולם: ויאמר אלי אוריאל פה יעמדו המלאכים שהתחברו עם נשים ורוחותיהם לבשו צורות אחרות ותטמאנה את האנשים ותָתעינה לזבוח לשדים כלאלהים עד יום הדין הגדול שבו ידוֹנו עד כלותם: ולנשיהם של המלאכים אשר תעו לא יהי שלום: ושם ראו עיני בעשותם את כליהם כבלי ברזל ואין שעור למשקל: ואשאל את מלאך השלום ההולך איתי לאמור למי מכינים את הכבלים האלה: ויאמר אלי את אלה מכינים בעד צבאות עזזאל לקחת אותם ולהשליכם אל תחתית שאול וכסו את לחייהם באבנים חדות כאשר צווה אדון הרוחות: ומיכאל וגבריאל ורפאל ופנואל המה יקחו אותם ביום הגדול ההוא וישליכום ביום ההוא אל התנור הבוער למען יפרע אדון הרוחות מהם בשל רשעותם בשמעם אל השטן ובהתעותם את יושבי הארץ:

ואביט ואפן אל חלק הארץ האחר וארא שם נחל עמוק בוער באש: לשם יביאו את המלכים ואת התקיפים וישליכום אל הנחל העמוק הזה: וכאשר ימלא הנחל בבחיריהם ואהוביהם ימי חייהם יתמו: ראיתי שם כעין ענן בלתי נראה כי מרב עמקו לא יכלתי להביט אליו וארא להבת אש בהירה נושבת וכעין זהר סובבים ומעופפים הנה והנה: ואשאל את אחד המלאכים הקדושים אשר היו עמדי ואומר אליו מה הדבר הזורח הזה אשר איננו רקיע כי אם להבת אש בוערת בלבד וקול בכי וצעקה ויללה וכאב חזק: ויאמר אלי המקום הזה אשר תראה אליו תושלכנה נפשות החוטאים והמגדפים ועושי רשע וההופכים את כל אשר דיבר ה׳ בפי הנביאים על הבאות:

ומשם הלכתי אל מקום אחר ויראני במערב הר גדול וארוך וסלע קשה וארבעה מקומות יפים ומרחב להם ובתוכם עומק ומדרון חלק מאד כגלגל ועמוק וחושך להביט שמה: ויען רפאל אחד המלאכים הקדושים אשר איתי ויאמר אלי המקומות היפים והמקומות העמוקים האלה הם מקומות הדין למען יבואו בהם רוחות נפשות המתים ולכך נבראו כדי שכל נפשות בני האדם יאספו הנה: והמקומות האלה נעשו להושיב אותם עד בוא עתם יום דינם בבוא יום הדין הגדול עליהם:
​
ואשאל על זה ועל מקומות הדין מדוע נבדלו האחד מן השני: ויענני ויאמר אלי שלשה אלה נעשו למען תבדלנה נפשות המתים ולהפריד נפשות הצדיקים אשר מעין מים מאירים להן: וכן יש מקום לרשעים שבמותם בארץ דין לא נעשה להם בחייהם: פה תבדלנה נפשותיהם בעינוי הגדול הזה עד יום הדין הגדול ותהי מצוקה ועינוי לאלה אשר יקוללו עד עולם פה יאסרם לעולם ויגמול לנפשותיהם: כן נעשָׂה לנפשות האנשים אשר לא היו צדיקים כי אם חוטאים גמורים ואל פושעים כמוהם התחברו אבל נפשותיהם לא תהרגנה ביום הדין ולא תוקמנה מזה: ומקום להפריד את הנפשות המתאוננות אשר ראו בהשמדן כשנהרגו בימי החטאים: אז ברכתי לאדון הכבוד ואמר ברוך ה׳ אדני הצדק המושל עד עולם:
​
מזה הלכתי אל מקום אחר מערבה לקצות הארץ: וארא אש בערת הזורמת בלי הפוגה ולא עמדה ממרוצתה יומם ולילה כי אם נעה תמיד ואשאל לאמר מדוע לא תנוח: ויענני רעואל אחד המלאכים הקדושים אשר אתי ויאמר מרוצת האש הזאת אשר ראית היא אש המערב הדולקת אחר כל מאורות השמים:

מזה הלכתי אל מקום אחר בארץ ויראני הרי אש הבוערים יומם ולילה: ואלך לעברם וארא שבעה הרים נהדרים וכלם שונים זה מזה והאבנים נהדרות ויפות ולכלן מראה נכבד ופניהן יפים שלשה לפאת מזרח קשורים זה על זה ושלשה לפאת דרום קשורים זה על זה וגיאיות עמוקים עקומים ולא קרב זה אל זה וההר השביעי בתוך אלה: בגבהם נמשלו לכסא מלוכה והם מוקפים עצי בשם ובינהם עץ אשר לא הריחותי עוד ריח כריחו ולא היו אחרים כמהו: ויהי ריחו טוב מכל ריח ועליהו ופרחו ועצו לא יבלו לעולם ופריו יפה ודומה לַתמר: ואוֹמר מה יפה העץ הזה ומה טוב מראהו ועלהו נאה ופרחו עדין מאד למראה: ויען מיכאל אחד המלאכים הקדושים והנכבדים אשר אתי והוא אחראי עליהם: וישאל אלי חנוך למה תשאלני על ריח העץ הזה ולמה תפצר לדעת: ואענהו לאמר אני חנוך רצוני לדעת הכל וברצוני לדעת על העץ הזה: ויען לאמר ההר הגבוה הזה אשר ראית אשר ראשו ככסא אלהים הוא כסאו אשר ישב עליו הקדוש והגדול אדוני הכבוד מלך העולם ברדתו לפקוד את הארץ בחסד: ובעץ הבושם הזה לא יוכל לגעת כל בשר בלי רשות עד יום הדין הגדול אחרי אשר יפרע והביא הכל עד תכליתו לעולם ואז ינתן לצדיקים ולענוים: מפריו ינתנו חיים לבחירים והוא ינטע מצפון למקום הקדוש ואל עבר בית ה׳ מלך העולם ישתל: אז יגילו בשמחה ויעלזו במקום הקודש וריחו יבֹא בעצמותיהם והאריכו ימים על הארץ כאשר חיו אבותיך ובימיהם לא יגע בהם כל יגון ומחלה ותלאה ונגע: ואברך את אלהי הכבוד מלך העולם אשר הכין כאלה לאנשים צדיקים וברא כאלה לתת להם:

ואלך משם אל טבור הארץ וארא מקום מבורך מלא מים ובו ענפים ודליות קיימות וצצות מתוך עץ כרוּת: ושם ראיתי הר קדוש ונחל מים מתחת ההר השוטף לכוון דרום: וארא לצד מזרח הר אחד גבוה מזה ובינהם גיא עמוק וצר גם בו שטף מים אל מול ההר: ולמערב משם הר אחר שפל מזה ולא גבוה וגיא במורד שני ההרים עמוק ויבש: וכל הגאיות עמוקים וצרים מסלע קשה ועצים נטועים עליהם: ותמהתי על הסלעים ותמהתי על הגאיות תמה הייתי מאד: ואומר למה הארץ המבורכת הזאת מלאה כלה עצים והגיא המקולל הזה בתווך: ויען רפאל אחד המלאכים הקדושים אשר איתי ויאמר הגיא המקולל הזה הוא למקוללים לעד: פה יאספו המקוללים יחד עם כל המבטאים בשפתיהם דברי בלע נגד ה׳ ועל כבודו ידברו קשות פה יאספו יחדו ופה מקום דינם: באחרית הימים יהיה להם מחזה דין צדק בפני הצדיקים המברכים על רחמי אדון הכבוד מלך העולם כל הימים ההם:

ועיני ראו שם את כל החוטאים המגורשים הכופרים בשם אדון הרוחות הנסחבים משם ואין להם תקומה מפני הגמול היוצא מאת אדון הרוחות: וכל מלאך לא יעצור וכל כח לא יוכל לעכב כי יפקוד דין לכולם והוא ידין את כלם בפניו: שם ראיתי מראה שני משכנות משכנות הבחירים ומקום מנוחת הקדושים: שם ראו עיני את משכנות הקדושים ומקומות מנוחתם עם מלאכי קדשו והם בקשו ופָצרו והתפללו בעד בני האדם וצדקה הייתה שוטפת לפניהם כמים ורחמים כטל עלי ארץ כן יהיה בתוכם לעולמי עולמים: בימי דינם יברכוהו על הרחמים אשר חלק להם: אז ברכתי אני לאדוני הכבוד ואדבר אליו ואזמר גדלו כיאה:
​
ואחרי אשר ראיתי את מסתרי השמים ואיך תחלק הממלכה ואיך מעשי האדם במאזנים ישקלו: מזה הלכתי לצד מזרח בין הרי המדבר וארא ככר שוממה מלאה עצים וזרעים ומים נטפו מעליהם: זרם שטף כביר מצד צפון ומצד מערב ומכל רוח ירדו מים קצף וטל: ומשם הלכתי אל מקום אחר רחוק מהמדבר ואקרב לצד מזרח ההר הזה ושם ראיתי עצי ריח המלאים ריח לבונה ומור והעצים דומים לעץ שקד: ממעל להם על הר המזרח לא רחוק ראיתי מקום אחר גיא מלא מים אשר לא יחרבו: וארא עץ יפה והוא דומה לעצי ריח כעץ שרף מסטיק: ולפאת הגאיות האלה ראיתי קנמון בשם ואחרי אלה קרבתי אל המזרח: וארא הרים אחרים ובינהם עצים ומהם נוזל כעין נקטר הנקרא צרי וחלבנה: ומעבר להרים האלה ראיתי הר אחר למזרח קצות הארץ אשר שם עצי אהלים וכל העצים היו מלאים שקדים קשים: וכאשר יקח איש מן הפרי הזה ייטב לו מכל בשם: ואחרי עצי הבשמים האלה כאשר השקפתי אל הצפון מעל להרים ואראה שבעה הרים מלאים נרד נבחר ועצי בושם וקנמון ופלפל: ומשם הלכתי אל מעל לראשי כל ההרים האלה הרחק לפאת מזרח הארץ ואעבר על ים סוף וארחק ממנו ואעבור מעל המלאך זוטיאל:

ואבוא אל גן הצדק וארא עצים גדולים צומחים שם יפים מאד ויקרים וריחם טוב ועץ הדעת טוב ורע אשר ממנו יאכלו וידעו דעת רבה: העץ ההוא דומה בגבהו לאשוח ועליו דומים לעלי חרוב ופריו לאשכולות גפן יפה מאד וריח העץ נודף למרחוק ואומר מה יפה העץ ומה נחמד מראהו: ויענני רפאל המלאך הקדוש אשר איתי ויאמר אלי הוא עץ הדעת אשר ממנו אכלו אביך הזקן ואמך הזקנה לפניך וילמדו דעת טוב ורע ועינהם נפקחו וידעו כי ערומים הם ויגורשו מן הגן:
​
ומשם הלכתי אל קצות הארץ וארא שם חיות גדולות ושונות זו מזו ועופות שונים ליופי וקול האחד שונה מן האחר: ומזרחה לחיות ההן ראיתי את כנפות הארץ אשר שם ינוחו השמים ושם שערי שמים פתוחים: וארא בצאת כוכבי השמים בשערים ואספור את השערים אשר בהם יצאו ואכתוב את כל מוצאיהם כל אחד ואחד למספרם ולשמותיהם מהלכם ומעמדם ומועדיהם וחדשיהם כאשר הראני אוריאל המלאך הקדוש אשר אתי: הוא הֶראה כל דבר וכתבם לי גם שמותיהם כתב לי וחקֻיהם וחברתם:
​
ושם ראו עיני את מסתרי הברק והרעם ומסתרי הרוחות איך יחלקו לנשוב על הארץ ומסתרי העבים והטל: ושם ראיתי את המקום אשר ממנו יצאו ואת המקום אשר ממנו יחֻלק עפר הארץ: ושם ראיתי חדרי אוצרות סגורים אשר משם יחלקו הרוחות חדר הברד חדר האד והקיטור ואת חדרי העבים אשר ינוחו על הארץ מראשית העולם: וארא חדרי השמש והירח אשר משם יצאו ושמה ישובו ומבואם הנהדר ואיך אחד יותר מכובד מהאחר ואיך לא יעזבו את מהלכם ולא יוסיפו על מהלכם ולא יגרעו ממנו והם שומרים אמונתם זה לזה בשבועה אשר התקשרו בה: (ט-טו)