top of page
לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם

זכרון בקשת העירים

ספר ראשון


ויהי בימים ההם וירדו בני האלהים הקדושים ממרומי השמים ויאחדו זרעיהם עם בני האדם: לפני הדברים האלה נעלם חנוך ואיש מבני האדם לא ידע איפה נעלם ואיו ומה היה לו: ובימים ההם קיבל חנוך ספרי קנאה וזעם וספרי רוגז וטרוד ואלו מעשיו עם העירים וימיו עם הקדושים:

ויהי כי רבו בני האדם בימים ההם ובנות יפות ונאות נולדו להם: ויראו אותן המלאכים בני השמים ויחמדו אותן וידברו איש אל רעהו לכה נבחרה לנו נשים מבנות האדם ונולידה לנו בנים: ויאמר אליהם עזאזל והוא נשיאם יראתי פן תמאנו לעשות את הדבר הזה והייתי אני לבדי נושא העוון הגדול: ויענהו כולם ויאמרו הישבע נישבע כולנו והתקשרנו בחרם בינותנו לבלתי סור מן העצה הזאת ובסוד נעשה את המעשה הזה: אז נשבעו כולם יחד ויתקשרו בינותם בחרם ויהיו כולם מאתים מלאך: וירדו בימי ירד על ראש הר חרמון ויקראו להר חרמון כי בו נשבעו ועשו חרם בינהם: ואלה שמות נשיאיהם עזאזל הוא הגדול בהם ארכִבה רמאל כוכביאל תמיאל רמיאל דניאל זכיאל ברקיאל שמחזַי ארמרוס בטריאל ענניאל: זקיאל סמפספא סתראל טוראל יומיאל ארזיל אלה הם שרי העשרות:

ויקחו להם השרים ופקודיהם נשים ויבחרו להם איש אחת אחת ויחלו לבוא אליהן וידבקו בהן ויורון לכרות שורשים וצמחים וילמדון קסמים וכשפים: עזאזל לימד את בני האדם לעשות חרבות ומאכלות ומגינים ושריונות ויודיעם את מחצבות האדמה ומלאכת מחשבתן ומעשה צמידים ועדיים ומעשה הפוך ליפות את גבות העינים וכל האבנים היפות וכל צבעי רקמתיים ויראם את העתיד: שמחזאי לימד כשפים ולחשים וכרות שורשים ארמרוס התֵר כשפים ברקיאל חזוֹת בכוכבים כוכביאל את מערכת הכוכבים תמיאל ראות בכוכבים וסהריאל תקופת הירח: ותהי רשעה רבה ויעשו זימה ויתעו וישחיתו את כל דרכיהם: והנשים הרו ותלדנה גיבורים גדולים שלושת אלפי אמה גבהם אשר אכלו את כל יגיע בני האדם וכאשר לא יכלו עוד בני האדם לכלכלם ויהפכו הגבורים נגדם ויאכלו את בני האדם: וכשהחלו לחטוא בעוף ובחיה ובשרץ ובדגה ולאכל איש את בשר רעהו ולשתות את דמו אז קוננה הארץ על בני החמס:

[מקום ספר הענקים]

ואנכי חנוך ברכתי את ה׳ הגדול מלך העולמים והנה הקדושים קראו אלי חנוך הסופר: ואשמע קול מלאך אומר אלה הם המלאכים אשר ירדו אל הארץ ויגלו את אשר נסתר מבני האדם ויתעו את בני האדם לחטוא: ויאמרו אלי חנוך אתה סופר הצדק לכה והודעת לעירי השמים אשר עזבו שמי מעלה את המקום הקדוש לעולם ויטמאו בנשים ויעשו כמעשי בני האדם: השחת השחיתו הרבה על הארץ ולא יהי להם שלום ומחילת חטא: ותחת ששמחו בבניהם יראו ברצח אהוביהם ועל הכחד בניהם יקוננו והתפללו לנצח ורחמים ושלום לא יהיו להם:

וילך חנוך ויאמר אל עזאזל לא יהי לך שלום דין קשה יצא לאסרך: ולא תהי לך חנינה ושאלת רחמים על החמס אשר הורית ועל כל מעשי הרשע והפשע והחטא אשר הראית לאנשים: ואלך ואדבר אל כלם יחד ויירָאו ופחד ורעד אחזום: ויבקשו ממני לכתוב בקשה בעדם כי ימצאו סליחה ולהעלות בקשתם לפני אדֹני השמים: כי מעתה לא יוכלו הם לדבר עמו ולא לשאת את עינהם למרום מחרפת עוונותיהם אשר עליהם נדונו: ואכתוב את זכרון בקשתם ואת התפילה לנפשותיהם ומעשיהם לכל אחד מהם ודבר בקשותיהם לסליחה ולארך אפים: ואלך ואשב על מימי דן בארץ דן אשר מימין לחרמון ואקרא את זכרון בקשתם עד אשר נרדמתי:

והנה חלום בא אלי וארא מראות קצף ויבוא קול מצוה עלי לדבר אל בני מרום ולהזהירם: והמראה הנראה אלי במראה הנה ככה: עבים קראוני וערפל בקשני ומהלך הכוכבים והמאורות הריצוני ויבהילוני והרוחות במראה העיפוני ויעלוני וישאוני אל השמים: ואבוא עד אשר קרבתי אל חומה בנויה אבני בדולח ומוסַבָּה לשונות אש ויחל המראה להפחידני: ואבוא אל תוך לשונות האש ואקרב אל בית גדול והוא בנוי אבני בדולח וקירות הבית היו כעין מרצפת אבני בדולח ורצפתו הייתה בדולח: כִּפתו היתה כעין שביל הכוכבים והמאורות ובינהם היו כרובי אש ושְמיהם מים: ואש לוהטת הקיפה את הקירות ופתחיהם היו לוהטים אש: ואבוא אל הבית ההוא ויהי חם כאש וקר כקרח כל תענוג לא היה בתוכו ופחד כיסני ורעד אחזני:

ועוד אני מתחלחל ורועד ואפול על פני וארא עוד במראה: והנה בית שני גדול מהראשון וכל הפתחים היו פתוחים לפני והוא בנוי לַהֶבֶת אש: ונַעֲלֶה היה בכל רֹב הדר וכבוד וגודל עד לאין יכולת לתאר לכם את הדרו ואת גדלו: ורצפתו הייתה אש וממעל לו ברקים ומרוצת הכוכבים וכפתו גם היא אש לוהטת: ואביט וארא שם כסא רם מראהו כבדולח וסביבו כשמש זורח ושם מראה הכרובים: ומתחת לכסא יצאו נהרות אש לוהטת עד לאין יכולת להביט: והכבוד הגדול ישב עליו ומעילו הִזהיר משמש והלבין מכל שלג: כל מלאך לא יכול לבוא ולא יכול לראות את פני הכבוד וההדר וכל בשר לא יכול לראותו: האש הלוהטת הייתה מסביב לו ואש גדולה עמדה לפניו ואיש מסביב לא יכל לקרוב אליו רבי רבבות עמדו לפניו ולא היה לו חפץ בכל יועץ: וקדושי הקדושים הקרובים אליו לא התרחקו בלילה ולא הלכו מפניו:

ועד אז היתי נופל על פני רועד ומסווה היה על פני באשר רעדתי ויקראני ה׳ בפיו ויאמר אלי קרב הנה חנוך אל קול קדשי: ואחד הקדושים נגש אלי ויעוררני ויעמידני ויקריבני אל הפתח ואני הורדתי פני למטה: ויען ויאמר אלי ואני שמעתי את קולו אל תירא חנוך איש צדיק וסופר צדק קרב הנה ושמע קולי: לך והגדת אל עירי השמים אשר שלחוך לבקש בעדם - עליכם לבקש בעד אנשים ולא אנשים בעדכם: למה עזבתם את השמים הקדושים והעליונים מעולם ותשכבו עם נשים ותיטמאו עם בנות האדם: ותקחו לכם נשים ותעשו כבני הארץ ותולידו בנים גבורים ואתם קדושי רוח החיים חיי נצח ותיטמאו בנשים ותולידו: בבשר ובדם אדם חמדתם ותעשו בנים בשר ודם כמעשי בני האדם המתים והאובדים: על כן נתתי להם נשים לעבר אותם ולהוליד בנים על ידן לבל ינתק זרעם על הארץ: ואתם הייתם בני רוח חיים חיי נצח ובני אלמוות לכל דורות העולם ועל כן לא ייעדתי לכם נשים כי בני רוח בשמים משכנם:

ועתה הגבורים אשר נולדו מרוח ובשר - רוחות רעות יקראו על הארץ ועל הארץ יהי משכנם: רוחות רעות יצאו מגויותיהם כי מאנשים נולדו ומעירין קדישין תחילתם ושרשם הראשון: ורוחות השמים בשמים משכנם יהי ורוחות הארץ אשר נולדו על הארץ משכנם על הארץ יהי: ורוחות הגבורים יהיו מענים מדכאים משחיתים מתנפלים על האדם ועושים רעות ומעשי הרס על הארץ ועושים עמל: הם לא יאכלו אוכל כי אם ירעבו ויצמאו ויביאו כשלון: והרוחות ההן תתנשאנה על בני האדם ועל הנשים כי על כן מהן יצאו: ובמות הענקים כשהרוחות תצאנה מנפשותם ותשחתנה בלי משפט: כן תשחיתנה עד יום האחרית הדין הגדול אשר בו יכלה העולם הגדול והעירים והרשעים כולם יכלו: ועתה העירים אשר שלחוך לבקש בעדם אשר היו לפני כן בשמים תאמר להם: אתם הייתם בשמים אבל הרזים כולם לא נגלו עוד אליכם ורק אחדים הודעתי לכם: ואלה בקשי לבכם הודעתם לנשים וברזים אלה נשים ואנשים יעשו רעות על הארץ ואמרת אליהם אין שלום לכם:


וכאשר הקיצותי באתי אליהם והם היו יושבים כלם נאספים יחד אבלים באבלים אשר בין לבנון ושניר ופניהם חפו: ואספר להם את כל המראות אשר ראיתי בשינה ואחל לדבר דברי צדק ולהזהיר את עירי השמים:

ספר דברי הצדק והאזהרה לעירים כמצוות הקדוש הגדול במראה ההוא: אשר ראיתי בשנתי אגיד עתה בלשון בשר אשר נתן האל הגדול פה לאנשים לדבר ולב להבין: כאשר ברא ויתן לאדם כח להבין דברי חכמה כן ברא גם אותי ויתן לי להזהיר את העירים בני השמים: אני כתבתי את בקשתכם ובמראִי ראיתי ככה כי בקשתכם לא תנתן לכם כל ימי עולם ודין נחרץ עליכם: ומעתה לא תעלו למרום עד עולם ובארץ יצאה הגזרה לאסרכם לכל ימי עולם: ולפני כן תראו בהכחד בניכם האהובים ולא יהי לכם כל נחת מהם כי יפלו לפניכם בחרב: ובקשתכם בעדם לא תנתן ואף כי תבכו ותתחננו ותדברו את כל הדברים הנמצאים בספר אשר כתבתי:

ואלה שמות המלאכים ההם הראשון בהם הוא עזאזל השני ארטקיפא והשלישי ארמן והרביעי כוכביאל החמישי טוריאל השישי רמיאל השביעי דניאל השמיני נקאל התשיעי ברקיאל העשירי שמחזי האחד עשר ארמרוס השנים עשר בטריאל השלושה עשר בססאל הארבעה עשר חננאל החמישה עשר טראל והששה עשר סמפסאל השבעה עשר יתראל השמונה עשר תומיאל התשעה עשר טראל והעשרים רומיאל והעשרים ואחד חזיזאל:

bottom of page