תהלים או תהלות?

תהִלה היא מילה נקבה משורש ה.ל.ל, משמעותה היא לשבח ולפאר. בתנ״ך נמצאנה גם בצוּרָת יחידה וגם בצורת הרבּוֹת תהִלות 59 פעמים במקרא. למילה תהִלה אין צורת זכר ׳תהיל׳, ולא תהילים ברבים.

מדוע נוהגים כיום לקרוא לספר התפילות של ישראל בשם תהילים? בכדי להבין זאת יש צורך בהקדמות.​

1. ​​​הבדלים בין זכר לנקבה במקרא גלויים וברורים, הזכר חשוב מהנקבה:

• הולדת נשים כמעט ולא מצוינת במקרא.

• האיש מקבל את שם אביו: וַיִּתיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם לבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְגֻלְגְּלֹתָם: הבן מתייחס אל אביו[1] ורק גברים מִתְפָּקְדים.

• הוכחה במצוות הנדרים - ערך הנפשות של הגבר גבוה משל האשה: וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְעַד בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף בְּשֶׁקֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃ וְאִם נְקֵבָה הִוא וְהָיה עֶרְכְּךָ שְׁלֹשִׁים שָׁקֶל׃ (ויקרא כז, א-ד)

​

2.  כידוע, לשון הקודש מבדילה בין מילים זכריות לנקביות, וישנן מילים שהן גם זכר וגם נקבה: יד, רוח, שמש, דרך ועוד רבות, ולכך תכלית.

3. ישנן מילים מסויימות שמופיעות לעתים שלא במינן הרגיל, מדובר במילים זכריות מובהקות, אך באופן נדיר ותמיד עם מטרה מוגדרת, נמצא שימוש להן גם בצורת נקבה. דוגמה טובה לתופעה ניתן לראות במילה ׳מחנה׳ המופיע פעמיים באותו הפסוק, פעם בזכר ופעם בנקבה: וַיֹּאמֶר (יעקב) אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה׃ (בראשית לב, ט) ומשמעו: המחנה שיוכה הוא המחנה החלש ולכן מיוחס כנקבה, והמחנה הנשאר לפליטה, הוא החזק ולכן מקבל ייחסו זכרי. דוגמה נוספת בהיות אליהו במערה: והִנֵּה יהוָה עֹבֵר וְרוּחַ גְּדֹולָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יְהוָה: (מלכים א יט, א)״ רוח גדולה וחזק - נקבה וזכר. הרוח היה חזק יותר משהיתה גדולה.

​​

​

האם ישנו מסר שרצו להעביר לנו משני מין המילים מתהלות לתהילים?

​

לדברי החכם יצחק בער לוינזון (ריב״ל) יש כוונה מאחורי המעשה: ״ידוע שבלשון הערבית, כשרוצה לבזות ולגנות איזה דבר יתארהו בשם נקבה [קוראן סורה 4 117] וכן נוהגים לפעמים גם העברים בתנ״ך, וכן התלמוד מפרש כמה פעמים עניינים על זה האופן, וכן בלשון רוסיה לפעמים התואר זכר בסימן נקבה מורה הגנות והבזיון, וכן בלשון פולניא״ (ריב״ל ׳בית האוצר׳ מחברת ראשונה)

​

ובכן, מה דחף את מחבלי כרם ה׳ צבאות להפוך את פנייתו הכנועה של האדם אל אלהיו – בתפילה או בתחינה או בהודיה (כולן מילים נקביות), למילה זכרית רבים לתהלים המבטאת חוזק, דרישה ואולי קשי-ערף? הלא את ה׳ האלהים יש להציבו בעמדת החוזק! 

לא נקבל את הרעיון שמדובר בשינוי שקרה במהלך הזמנים, כי מצאנו שהתופעה מאוחרת בזמן. אלו מספר חכמים שלא החליפו את המילה תהלות בכתביהם, ואולי השינוי חל אחריהם:

• מוזכר גם בספר 'מלא חפניים' שהדפיס א. גייגר והביא את דבריו של היש"ר מקנדיאה בחלק הגרמנית שבספר, בהערות בעברית הערה 1 עמ' 82: "ואמר בספר תהלות ׳ישלח בם ערוב׳" (1810-1874)

• מלבי"ם בפירוש לשמואל ב כב: "ופירוש המזמור היקר הלז כתוב אתי בספר תהלות כי שם מקומו". (1809-1879)

• פתח תקווה החכם מרדכי סולטנסקי זצ"ל 281: "ובפרט במליצת השירים ומזמורים בתהלות". (1772-1862)

• 'פינת יקרת', יצחק החזן, אגרת היש"ר מקנדיאה עמ' 221: "ובפרט ספר תהלות וה' מגילות". (מאה 15)

• 'ספר המבחר וטיב המסחר', החכם אהרן בן יוסף הראשון עמ' כב': "וכן הזכר בתהלות". (מאה 13)

• 'גן עדן', החכם אהרן ניקומודיאו עא' (ע׳ תפילה פ' א): "ודוד תקן המשמרות וחבר ספר תהלות". (1300-1369)

• 'אשכל הכפר', החכם יהודה הדסי עמ' יא' א-אף: "בעמו אלה רבים בברכות נעים זמירות ספר תהלות". (מאה 12)

​

​

הכותרת: עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ׃ (ישעיהו מג, כא) – אל יתבלבל הקורא לחשוב שהמילה עַם מקבלת התייחסות נקבית בגלל מילת היחס ״זוּ״, משום שלמילה ״זו״ שבמקרא משמעות נוספת, והיא ׳אשר׳, רוצה לומר ה׳ יתברך: עם אשר יצרתי לי, תהלתי יספרו, ועלינו הדור האחרון נאמר: לֹא נְכַחֵד מִבְּנֵיהֶם לְדוֹר אַחֲרוֹן מְסַפְּרִים תְּהִלּוֹת יְהוָה וֶעֱזוּזוֹ וְנפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה׃ (תהלות עח, ד)

באותו האופן רק ב׳היפוך מינים׳ קרה ל׳עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים׳. בתורה כתוב: וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים׃ (שמות לד, כח) על עשרת הדברים, דברי ה׳ שניתנו בהר חורב, אך הן נקראות בפי כל ׳עשרת הדברות׳ (דברה=נ׳) הצרוף ׳עשרת הדברות׳ הוא גם טעות לשונית, משום שאם דברה היא נקבה, יש לומר ׳עשר הדברות׳ וקשה להבין, איך נפלו שתי טעויות לשוניות בביטוי אחד?

​

עשרת הדברים הם דברי הברית בין ה׳ לישראל, ברית עולם אשר לא תשכח, כפי שקרא להם ה׳ ״דברי״: הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי אם כן מדוע ביקשו להחליש ולהנמיך את עשרת המצוות, שהן מקור ואב לכל המצוות האחרות בתורה במעמד ההיסטורי החשוב ביותר בתולדות העם, השמים והארץ? והנה בעזרת ספרות ענֵפה ומדרשי אגדות הפכו לדברות חלשות וקלושות, לנקבות. יש במעשה מן ההתרסה והביזוי של הכתובים ושפת הקודש בכלל והאלהים בפרט.

אם נמצא משמעות לנקביות או זכריות של המילים, נוכל לדעת אם החלפת מין המילה בשני המקרים הללו מכוונת היא, ומאיזה טעמים נעשתה.

[1] התיילדות לפי האם ביהדות היא טעות והטעייה. אם נקבע מין הילוד על פי האם, האב יכול להיות מכל עם - וכך אכן קרה בישראל עד לחוסר ידיעה מוחלט מזרעו של מי אנו כיום. לא רק שבכל התנ״ך ההיפך הוא הנכון, אלא שמדובר בעסקי עבודה זרה, כי הנה ישנה חשיבות גדולה ביותר למוצא האם במקומות רחוקים מהיהדות, וקרובים בינהם: בחוקי ההתיילדות הכנעניים, בנצרות ובכשף.