בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ - קללת יהושֻע בוני יריחו


מתוך מקטע מגילת ספר יהושע מצאנו שתי תוספות חשובות לנוסח התורה שבידינו, האחת היא תהִלת יהושע לאחר הכיבוש המופלא של העיר יריחו, והשנייה היא הסיבה לקללת יהושע את בוניה העתידיים של העיר יריחו, העיר הגדולה הראשונה שעמדה בדרכם של ישראל עם הכניסה לארץ ישראל מעברו המזרחי של הנהר, ובה נעסוק:


ארון הברית, הכהנים והצבא סבבוה 6 ימים וביום השביעי וַיָּרַע הָעָם וַיִּתְקְעוּ בַּשֹּׁפָרוֹת וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הָעָם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר וַיָּרִיעוּ הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה וַתִּפֹּל הַחוֹמָה תַּחְתֶּיהָ וַיַּעַל הָעָם הָעִירָה אִישׁ נֶגְדּוֹ וַיִּלְכְּדוּ אֶת הָעִיר: (יהושע ו, כ) העיר וכל אשר בה הוחרמו לה׳, ולמעט רחב ומשפחתה איש לא ניצל, ואת העיר וכל אשר בה החרימו ושרפו באש. בעת ההיא קילל יהושע בשבועה את מי שיבנה מחדש את העיר: וַיַּשְׁבַּע יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶת יְרִיחוֹ בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ: (יהושע ו, כו)


מממצאי המגילות עולה שיהושע חזה את העתיד שבו העיר תשוב להיות מעוז רשע, נבואה שהתגשמה בימיו של אחאב מלך ישראל: וַיַּעַשׂ אַחְאָב בֶּן עָמְרִי הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה מִכֹּל אֲשֶׁר לְפָנָיו: וַיְהִי הֲנָקֵל לֶכְתּוֹ בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת אִיזֶבֶל בַּת אֶתְבַּעַל מֶלֶךְ צִידֹנִים וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֶת הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ: וַיָּקֶם מִזְבֵּחַ לַבָּעַל בֵּית הַבַּעַל אֲשֶׁר בָּנָה בְּשֹׁמְרוֹן: וַיַּעַשׂ אַחְאָב אֶת הָאֲשֵׁרָה וַיּוֹסֶף אַחְאָב לַעֲשׂוֹת לְהַכְעִיס אֶת יְהוָֹה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִכֹּל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו: בְּיָמָיו בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי אֶת יְרִיחֹה בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ וּבִשְׂגיב צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן: (מלכים א׳ טז, ל-לד)




״...גבורותיו /

אין לי משגב בלתו /

והבינותי כי אין כמהו /

ואין אלוה זולתו ואין צור מבלעדיו /

כי אל דעות הוא / וחשך אין עמו / ואין כל האדם אשר / ברוך יהוה אלהי ישראל.


בעת אשר כלה ישוע להלל בתהלות ויאמר: ארור האיש אשר יבנה את העיר הזאת, בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה, והנה איש ארור בליעל עומד להיות פח יקוש לעמו ומחתה לכל שכניו, ועמד לשים שני בנים להיות שניהם כלי חמס, ושבו ובנו את העיר הזאת ויציבו לה חומה ומגדלים לעשות לעוז רשע, ועשו רעה גדולה בבני יעקב ושפכו דם בישראל ושערוריה באפרים, ועשו חנופה בארץ ונאצה גדולה כמים על חל בת ציון ובחוק ירושלם...״





התגשמות הנבואה ממוקמת בסיכום תועבות אחאב כרוצה לציין את הקשר שבו נבנתה העיר ואת חשיבותה בהקשר לפולחן הבעל המצריך ממאמיניו קרבנות אדם, ולהיותה מעוז לפשע ורשע, חמס ושפיכות דמים. אחאב הוא איש הבליעל, ושני בניו הם אחזיה ויורם. ׳ועשו חנופה בארץ׳ - אלו החטאים מהם תחנף הארץ ותקיא את יושביה:


עבודה זרה:

  • וְהָאָרֶץ חָנְפָה תַּחַת יֹשְׁבֶיהָ כִּי עָבְרוּ תוֹרֹת חָלְפוּ חֹק הֵפֵרוּ בְּרִית עוֹלָם: (ישעיהו כד, ה)

שפיכות דמים:

  • הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ וְלָאָרֶץ לֹא־יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ: (וידבר לה, לג)

  • וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי דַּם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִים: (תהלות קו, לח)

זנות:

  • וְהָיָה מִקֹּל זְנוּתָהּ וַתֶּחֱנַף אֶת הָאָרֶץ וַתִּנְאַף אֶת הָאֶבֶן וְאֶת הָעֵץ: (ירמיהו ג,ט) האבן הן מצבות הבעל, והעץ היא האשרה:

  • הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר הֲיָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד הֲלוֹא חָנוֹף תֶּחֱנַף הָאָרֶץ הַהִיא: (ירמיהו ג, א)



תהלת יהושע


״...גבורותיו /

אין לי משגב בלתו /

והבינותי כי אין כמהו /

ואין אלוה זולתו ואין צור מבלעדיו /

כי אל דעות הוא / וחשך אין עמו /

ואין כל האדם אשר /

ברוך יהוה אלהי ישראל.