ההבדלים בין נוסח המסורה ובין מגילות המקדש

מעניין לראות, שקיים שוני קל בין נוסח המסורה לתורה שבתנ״כינו לבין נוסח התורה שבמגילות הגנזך. בהיות נוסח המסורה מאוחר למגילות, מתבקשת ההבנה שבמגילות מובא הנוסח הקרוב ביותר אל המקור, שכן המגילות הוחבאו שנים רבות לפני הסגר נוסח המסורה, ובכתובים לעולם הקודם צודק. כמה רבות בשנים? אמנם ההערכות לגבי זמן כתיבת המגילות הבל ותהו המה, ואמת אין בן.

 אם בדיקת פחמן 14 תתיימר לקבוע זמנן של המגילות - הרי שטווח הטעות הוא בן מאות שנים, והבדיקה אינה מביאה בחשבון תהליכים אקלימיים ודומיהם שיכולים להשפיע על הבדיקה. במחקר המגילות ידוע מכבר על זיהום הדגימות שנגרם מחמרי הדבקה וחמרי ניקוי שבהם השתמשו בעת הגילוי, מבלי שחששו אז שמא יפגעו בתוצאות בדיקה בעתיד טכנולוגי יותר מזמנם. למעשה גם אם בדיקת פחמן 14 תדייק ותקבע את השנה המדוייקת, תהא זו השנה בה הכינו את הגויל, ואינה מעידה על זמן הכתיבה.

אם בדיקה פלאוגרפית, החוקרת את הכתב והתפתחותו הגרפית, תנסה לקבוע זמנן, הרי שלא מדובר ביותר מניחוש של חוקר זה או אחר במקרה הטוב או קביעה על פי דרישת מממנים במקרה הרע, כידוע במחקר האקדמי.

ואנו - רק אל כתבי הקודש נשואות עינינו, התנ״ך והמגילות עצמן, אין עדים נאמנים יותר מהמה, והם מעידים שהמגילות הוסתרו עוד בזמן שבית המקדש היה קיים, שכן הכהנים שלחו מכתב אל הכהן הגדול במקדש וחבר מרעיתו החומסים את הקודש, בנסיון לקרב לבבם אל עבודת ה׳ הנכונה ואל המועדים אשר זנחו, במגילת ׳מקצת מעשי התורה׳.

ועל העמוני והמואבי והממזר ופצוע הדכה וכרות השפכה שהם באים בקהל‏ ונשים‏ לוקחים להיותם עצם ולהיות יראים מהמקדש:

ואף על הסומים‏ שאינם רואים להזהר מכל תערובת ותערובת אשר אינם‏ רואים: ואף על החרשים שלוא‏ שמעו חוק ומשפט וטהרה ולא שמעו משפטי‏ ישראל כי שלוא ראה ולוא שמע לוא ידע‏ לעשות והמה באים לטהרת המקדש:

ואף על המוצקות ‏אנחנו אומרים שהם שאין בהם‏ טהרה ואף המוצקות‏ אינם מבדילות בין הטמא לטהור כי לחת המוצקות‏ והמקבל מהמה כהם לחה אחת:

עונות זכור‏ את‏ דויד שהיא איש חסדים אף היא‏ נצל מצרות רבות ונסלוח לו//

ואף אנחנו כתבנו אליך מקצת מעשי התורה שחשבנו לטוב לך ולעמך שראינו עמך ערמה ומדע תורה הבן בכל אלה ובקש מלפנו שיתקן את עצתך והרחיק ממך מחשבות רעה ועצת בליעל בשל שתשמח באחרית העת במצאך מקצת דברינו כן ונחשבה לך לצדקה בעשותך הישר והטוב לפנו לטוב לך ולישראל:

על מגילת ׳מקצת מעשי התורה׳ נדבר רבות בספר מגילות המקדש אותו אנחנו מתעתדים להוציא לאור בעזר אלהינו ית׳, ובקרוב נכתוב עליו דברים.

נחזור אל המגילות אליהן התכוונו בראשית הדברים, אלו שנוסחן שונה מנוסח המסורה:

מגילה 4Q158

ויותר יעקוב ל‏בדו שמה ויאבק איש

יעקב בהאבקו עמו‏ ו‏יאחזהו‏ ויאמר‏ אליו

אלי‏  ויאמר לו מה שמכה‏ ויאמר‏ לו

ועם‏ אנשים ותוכל‏  וישאל יעקוב‏ ו‏יאמר הגיד‏ נא‏ לי מה שמכה

ויברך אותו שם ויאמר לו יפרכה יהוה וירב‏כה

דעת ובינה ויצילכה מכול חמס ו

עד היום הזה ועד דורות עולמים

וילך לדרכו בברכו אותו שם ויקרא יעקב

‏ לו השמש כאשר עבר את פנואל

ביום ההואה ויאמר אל תואכל

‏ על שתי כפות הירך עד היום הזה‏..                                 

נוסח המסורה:

וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר: וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ: וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי: וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל: וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם: וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי: וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ: עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה:  (בראשית לב, כה-לג)

מגילה ‎4Q223

 ‏ואת‏ הארץ והפריתיכה והרביתיכה במאוד מאוד ומלכים ממכה יהיו

‏וימשלו בכול מדרוך כף רגל בני אדם.‏ ואתן לזרעכה את כול הארץ אשר תחת השמים וימשלו בכול הגוים כרצונם ואחר יקחו את כול הארץ וירשוה לעולם. ויכל לדבר אתו ויעלה מעליו ויבט יעקוב עד אשר עלה השמימה‏ ‏ וירא במראה הלילה והנה מלאך‏//            

נוסח המסורה: 

וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ: וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים שִׁמְךָ יַעֲקֹב לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל: וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים אֲנִי אֵל שַׁדַּי פְּרֵה וּרְבֵה גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ: וְאֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ: וַיַּעַל מֵעָלָיו אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ: (בראשית לה, ט-יג)

ובכן מה משמעות הדברים? האם עורכי המסורה עשו בה כחפצם ומחקו פסוקים מן התורה? השערה מסוג זה אינה זרה לנו, וראינו העלם פסוקים במקרים רבים, ולדוגמה מקרה קרבן העצים.

ישנה השערה נוספת. ששרי הקודש, הכהנים הסופרים שהעתיקו תמיד את מגילות התורה והגו בהן, ידעו דברים נוספים על הכתוב בתנ״ך, כפי שמגלה לנו מגילת המקדש ומגילות פשרים כגון פשר חבקוק, פשר ישעיהו ופשר נחום.

לנו נראה, שאלו ואלו דברי אמת, כלומר ישנם פעמים שבעלי המסורה הוציאו פסוקים כשהדבר שרת את אחת מהמטרות הרבות שלהם, כהסתרת לוח השנה הכהני, וישנם פעמים שסופרים הוסיפו בהעתקה בנוח עליו הרוח וללא ספק בשאלת האורים והתומים.

וכל מקרה יבחן לגופו של עניין.

מגילת ספר ויקרא כתובה בדעץ (פליאו)