נשבעתי לכם חטאים כי כהר אשר לא יהיה לעבד וכגבעה לא תהיה שפחה כן החטא לא נשלח על הארץ רק האדם בנפשו ברא אותו וקללה רבה תהיה על כל עושהו ורחם משׁכיל לא ניתן לאשה כי אם בגלל מעשי ידיה תמות בלי בנים[1]. נשבעתי לכם חטאים בקדוש הגדול כי כל מעשיכם הרעים גלוים בשמים וממעשה לחצכם לא כוסה ולא נסתר דבר. ואל תדמו בנפשכם ואל תאמרו בלבבכם כי לא ידעתם ולא ראיתם כי כל חטא נכתב יום יום בשמים לפני העליון[2] וידעתם מעתה כי כל רשע אשר הרשעתם יכתב יום יום עד דינכם.

 

אוי לכם חטאים אשר בים וביבשה כי רעה הפקודה נגדכם. אוי לכם האוצרים כסף וזהב בלא צדק ואומרים עשור עשרנו ויהי לנו רכוש ונאצור כל אשר חפצנו[3] ועתה נעשה ככל אשר יזמנו כי אצרנו כסף ואוצרותינו מלאים כמו מים ורבים עבדים בבתינו. אכן כמים ימסו שקריכם כי עשרכם לא יקום ומהרה יעזב מכם כי אספתם את כל אלה ברשע והיתם לקללה רבה. אומר אני לכם חטאים רב לכם לאכול ולשתות ולחמוס ולחטוא ולהפשיט אנשים עירומים[4] ולצבור עושר ולראות ימים טובים כי תאבדו ותהיו כלא הייתם ונפשותיכם ביגון שאול תרדנה.

 

אוי לכם ערלי לב עושי רע ואוכלי דם השמחים לאכול ולשתות ולשבוע מכל הדברים הטובים אשר שם אל עליון על הארץ לרוב לא יהי שלום לכם. אוי לכם האוכלים חלב חטה ועוז שורש המעין ישתו ואת הענוים תרמסו בכוחכם. אוי לכם עשירים כי בטחתם בעשרכם ולא זכרתם את העליון בימי עשרכם ועשיתם נבלה ורשע ומעשרכם תפרדו. אוי לכם חטאים כי עשרכם ידמה אתכם לצדיקים אך לבכם יוכיח כי חטאים אתם ויעיד נגדכם לזכרון רשעתכם[5]. כן אומר אני ומודיע לכם כי בוראכם יפילכם ולמפלתכם לא תהא רחמים ובוראכם ישמח לאובדנכם. ולכן היו מוכנים ליום שפוך דם ויום חושך יום הדין הגדול.

 

אוי לכם השותים מים מכל מקור כי פתאום יבוא גמולכם וכליתם ויבשתם כי עזבתם מקור מים חיים[6]. אוי לכם עושי רשע ותרמית וגידופים זכרון יהיה נגדכם לרעה. אוי לכם עריצים המדכאים צדיקים בכוחם כי יום מפלתכם ויום משפטכם בא. אוי לכם החטאים על רדפכם צדיקים כי תמסרו אותם לרשע ויכבד עליכם עולו. אוי לכם המטילים קללות וחרמים שאין להם התרה רפואה תרחק מכם מפני חטאיכם. אוי לכם הגומלים רעה לאחיכם ולשכניכם כי כמעשיכם תיגמלו ופועלי רשע לשכניהם לא יהי להם שלום אך פתאום מות ימותון.

 

[1] תֵּן לָהֶם יְהוָה מַה תִּתֵּן תֵּן לָהֶם רֶחֶם מַשְׁכִּיל וְשָׁדַיִם צֹמְקִים: (הושע ט, יד)

[2] יְהוָה צַדִּיק בְּקִרְבָּהּ לֹא יַעֲשֶׂה עַוְלָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר מִשְׁפָּטוֹ יִתֵּן לָאוֹר לֹא נֶעְדָּר וְלֹא יוֹדֵעַ עַוָּל בֹּשֶׁת: (צפניה ג, ה)

[3] עִם מְלָכִים וְיֹעֲצֵי אָרֶץ הַבֹּנִים חֳרָבוֹת לָמוֹ: אוֹ עִם שָׂרִים זָהָב לָהֶם הַמְמַלְאִים בָּתֵּיהֶם כָּסֶף: (איוב ג, יד-טו)

[4] עָרוֹם יָלִינוּ מִבְּלִי לְבוּשׁ וְאֵין כְּסוּת בַּקָּרָה: (איוב כד, ז)

[5] יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ: (קהלת ה, יב)

[6] מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְהוָה כׇּל עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ יסוּרַי בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים אֶת יְהוָה: (ירמיהו יז, יג)