מתי מתחיל היום בתנ״ך?

מועד זבח הפסח הוא מקרה יחיד בתורה שבו החג חל בערב, החל משקיעת השמש. בליל היציאה ממצרים הצטוו בני ישראל לקחת גדי ולשחטו בין הערביים: והיה לָכֶם למִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יום לַחֹדֶש הַזה ושָׁחֲטוּ אֹתוֹ כל קהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם... וַיהי בַּחֲצִי הַלַילָה וַיהוָה הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם כלומר ביום ה- 14 בין הערביים, בין שקיעת השמש ללילה שחטו את הפסח, משום שבלילה ההוא הוציא ה׳ את בני ישראל ממצרים לאחר שהכה בהם כל בכור, את הלילה הזה יש לזכור במעשה מדי שנה – על קרבן הפסח להשחט בבית המקדש בלבד באותו היום והשעה ממש, לדורותינו. זו הוראה ייחודית שאינה חלה על אף אחד מחגי ישראל שניתנו ע״י משה בתורה כי לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיהוָה לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיהוָה שִׁמֻּרִים לְכׇל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם.

וההוכחה: היום החמש עשרה ממחרת הפסח: וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן מִמׇּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה לְעֵינֵי כׇּל מִצְרָיִם: (וידבר לג, ג)

הבוקר שלמחרת הוא ׳חג המצות׳ ואינו נחשב על חג הפסח, המתייחס אך ורק לזבח בין הערביים, והוא אינו מקרא קודש: בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַיהוָה: וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חַג הַמַּצּוֹת לַיהוָה שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ: (ויקרא כג, ה-ו)

​בספר היובלים הוראת הפסח מבוארת תוך כדי מתן גבולות היום: ביום הארבעה עשר לחודש הראשון בין הערבים משלישית היום [החלק השלישי של היום, תחילת הערב] עד שלישית הלילה [עד הלילה עצמו, השליש השלישי של היום] כי שני חלקי היום ניתנו לאור ושלישית לערב: [ובאמת היום מורכב משש עשרה שעות אור ושמונה שעות לילה בממוצע] זה הוא אשר צווך לעשותו בין הערבים: ולא יהיה זבחו כל עת האור כי אם בעת קרוב הערב ואכלוהו לעת ערב עד שלישית הלילה והנותר מכל בשרו משלישית הלילה באש ישרפוהו: ככתוב: וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ: (שמות יב, י)

אַךְ בעָשׂוֹר לַחֹדשׁ הַשבִיעִי הַזה יוֹם הַכפרִים הוא מִקְרָא קֹדשׁ יִהְיה לָכם וְעִניתם את נַפְשֹׁתֵיכם וְהִקְרַבְתם אִשה לַיהוָֹה:...  שַׁבת שַׁבתוֹן הוא לָכם וְעִניתם את נַפְשֹׁתֵיכם בתִשְׁעָה לַחֹדשׁ בערב מֵערב עַד ערב תשְׁבתו שַׁבתכם: (ויקרא כג, כז;לב)

מצוות יום הכפורים מוזכרת בתורה 4 פעמים, אך רק כאן כתובה ההוראה ״בתשיעי לחודש בערב מערב עד ערב״ וזו סתירה ברורה לראשית הפסקה ״אַךְ בעָשׂוֹר לַחֹדשׁ הַשבִיעִי הַזה יוֹם הַכִּפֻרִים הוא״. המילה ״אך״ משמעה כאן הוא רק, בלבד. האם מדובר בתוספת מאוחרת אותה ניתן לייחס לבעלי המסורה שמגמתם התבררה לא פעם להתחיל את היום ההלכתי בערב? 

כשהיום מתחיל בבוקר, יום הכיפורים חל ביום העשירי לחודש ולא בערב היום הקודם משום שזמן התענית הוא באור - מן הבוקר ועד הערבת השמש. וכשבוחנים את כל הצומות במקרא מוצאים שהכולם מתקיימים במשך היום עד הערב: וַיַעֲלוּ כל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וכל הָעָם וַיָּבֹאוּ בֵית אֵל וַיִּבכּוּ וַיֵּשְׁבוּ שָׁם לִפְנֵי יְהוָה וַיָצוּמוּ בַיוֹם הַהוּא עַד הָעָרֶב וַיַעֲלוּ עֹלוֹת וּשְׁלָמִים לִפְנֵי יְהוָה׃ (שופטים כ, כו) וַיִּסְפְּדוּ וַיִּבְכּוּ וַיָּצֻמוּ עַד הָעָרֶב עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ וְעַל עַם יְהוָה וְעַל בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי נָפְלוּ בֶּחָֽרב׃ (שמואל ב א, יב). על כל הצומות במקרא כאן. 

מעניין לדעת, שלא נמצא אף אזכור של הביטויים 'ערב שבת' או מוצאי שבת' או ׳הבדלה׳ בתנ״ך, בספר חנוך, ספר היובלים, או במגילות בית המקדש.

בעיני רבים הדוגמה הזו מהווה הוכחה לכך שהשבת מתחילה ביום שישי בערב:

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צָלֲלוּ שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם לִפְנֵי הַשַּׁבָּת וָאֹמְרָה וַיִּסָּגְרוּ הַדְּלָתוֹת וָאֹמְרָה אֲשֶׁר לֹא יִפְתָּחוּם עַד אַחַר הַשַּׁבָּת וּמִנְּעָרַי הֶעֱמַדְתִּי עַל הַשְּׁעָרִים לֹא יָבוֹא מַשָּׂא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת: (נחמיה יג, יט) ואמנם ניתן להבין כן, שערי העיר נסגרו בעת שקיעת השמש, ופרשו ׳צללו׳ מלשון הצללים המתארכים בערב ולפי זה הוכיחו שהשבת מתחילה בשישי בערב. אולם מספר פרקים קודם לכן כתוב שהוראה זו היתה תקפה בכל יום: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִבְנְתָה הַחוֹמָה וָאַעֲמִיד הַדְּלָתוֹת וַיִּפָּקְדוּ הַשּׁוֹעֲרִים וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַלְוִיִּם:... וָאֹמַר לָהֶם לֹא יִפָּתְחוּ שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם עַד חֹם הַשֶּׁמֶשׁ וְעַד הֵם עֹמְדִים יָגִיפוּ הַדְּלָתוֹת וֶאֱחֹזוּ וְהַעֲמֵיד מִשְׁמְרוֹת יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אִישׁ בְּמִשְׁמָרוֹ וְאִישׁ נֶגֶד בֵּיתוֹ: (ז, א;ג)

אם כן את השערים והדלתות סגרו מן הערב ועד הצהרים למחרת בכל יום מלבד יום השבת, שאז לא פתחום כלל עד יום ראשון כמו שקראנו קודם: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צָלֲלוּ שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם לִפְנֵי הַשַּׁבָּת וָאֹמְרָה וַיִּסָּגְרוּ הַדְּלָתוֹת וָאֹמְרָה אֲשֶׁר לֹא יִפְתָּחוּם עַד אַחַר הַשַּׁבָּת וּמִנְּעָרַי הֶעֱמַדְתִּי עַל הַשְּׁעָרִים לֹא יָבוֹא מַשָּׂא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת: (יג, יט) ביום שבת לא פתחו כלל את השערים עד ליום ראשון בצהרים, וזאת בכדי שלא יכנסו המוכרים להכין מרכולתם ולמכור ביום השבת לפי שנהגו ללון שם, אך אם ההוראה היתה תקפה לכל יום, אין ממנה אף הוכחה! 
וצללו גם מלשון ירידה מטה.
​

קידוש הלילה שלפני מקרא הקודש הוא מעבר על הציווי: את כל הַדָבָר אשֶר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנוּ׃ החי חייו לפי הלוח הירחי חוטא בהוספת קודש על חול בקדשו את ערב וליל היום השישי, ובכל חג, מועד וצום. כל המנהגים והמסורות שנמסרו הקשורים לכך כמו ׳הדלקת נרות שבת׳ או ׳קידוש׳ ביין ולחם ומלח - זרים לתורה, ומזרים נמסרו לישראל.
 
התנ״ך מספר על העוול שיגרמו שונאי ה׳ לתורת ולעם ה׳. אלו פסוקים על שינוי מכוון של מועדים:
 

• שָׁאֲגוּ צֹרְרֶיךָ בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶךָ שָׂמוּ אוֹתֹתָם אֹתוֹת׃ (תהלות עד, ד)

• אָמְרוּ בְלִבָּם נִינָם יָחַד שָׂרְפוּ כָל מוֹעֲדֵי אֵל בָּאָרֶץ׃ (תהלות עד, ח)

• כּי לֹא שָׁלוֹם יְדַבֵּרוּ וְעַל רִגְעֵי אֶרֶץ דִּבְרֵי מִרְמוֹת יַחֲשֹׁבוּן׃ (תהלות ה, כ)

• וּדְבָרִים לְצַד הָעֶלְיוֹן יְדַבֵּר וְאֶת קְדוֹשֵׁי הָעֶלְיוֹנִים יְעַנֶּה וְיַחְשֹׁב לְשַׁנּוֹת זְמַנִּים וְדָת וְיִנָּתְנוּ בְיָדוֹ עַד מוֹעֵד וּמוֹעֲדִים וַחֲצִי מוֹעֵד: (דניאל ז, כה)

אולי לשיטתם, אם יפרו את חקות היום והלילה, תופר הברית עם בית דוד והברית עם הכהנים והלויים. כֹּה אָמַר יְהוָה אִם תָּפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי הַיוֹם ואת בּרִיתי הַלּילה וּלבִלְתי הֱיוֹת יומָם וָלַילָה בּעִתּם׃ גם בְּרִיתִי תֻפַר אֶת דָּוִד עַבְדִּי מִהְיוֹת לוֹ בֵן מֹלֵךְ עַל כִּסְאוֹ וְאֶת הַלְוִיִּם הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתָי׃ אולי אם יפרו את חקות היום והלילה, ה׳ לא רק ימאס בישראל, ולא רק ימאס בהנהגת בית דוד אלא לא ישוב את שבותם, ולא ירחם על עמו: כֹּה אָמַר יְהוָה אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי׃ גַּם זֶרַע יַעֲקוֹב וְדָוִד עַבְדִּי אֶמְאַס מִקַּחַת מִזַּרְעוֹ מֹשְׁלִים אֶל זֶרַע אַבְרָהָם יִשְׂחָק וְיַעֲקֹב כִּי אשוּב אֶת שְׁבוּתָם וְרִחַמְתִּים׃

תקוותם תקוות הבל ויגעתם שוא, כי נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם, ה׳ בא איתנו בברית ולא יפרה לעולמי עד.

בשאלה מתי מתחיל היום עסקו פרשנים באופן ישיר ועקיף – רס"ג, רד"ק, אבן עזרא, אברבנאל – כולם קובעים את התחלת היום בערב. מבחינתם הביטוי וַיהִי עֶרֶב וַיהִי בֹקֶר הוא סיכומו של יום אחד, על אף שהכתוב לעיל אינו סוד[8]. הרשב״ם, נכדו של רש״י ופרשן פשט מוערך לכשעצמו, למרות ואולי בגלל סבו כמעט והוביל למהפֵכה מחשבתית. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד׃ לדעת רשב"ם בריאת העולם החלה בבוקר עם בריאת האור ולקראת הבוקר שלמחרת נשלם היום הראשון. על רעיון זה חוזר רשב"ם שש פעמים בפירושו לפרק א' בבראשית, כי כן נאמר בששת ימי המעשה שבבריאה, ואלו הם דבריו:

״ויהי ערב ויהי בוקר - אין כתוב כאן ׳ויהי לילה ויהי יום׳ אלא ׳ויהי ערב׳, שכן העריב יום ראשון ושקע האור, ׳ויהי בוקר׳ בוקרו שלאחר הלילה, שעלה עמוד השחר - הרי הושלם יום א' מן השישה ימים שאמר ה', ואח"כ התחיל יום שני שבו ויאמר אלוהים יהי רקיע. ולא בא הכתוב לומר שהערב והבוקר יום אחד הם, כי לא הֻצרכנו לפרש אלא איך היו שישה ימים, שנגמר הלילה והבקיר יום - הרי נגמר יום אחד והתחיל יום שני.״

לשיטתו ברור ומוכרח שהבריאה התחילה ביום, דהיינו בבוקר ולא בלילה: ויבדל אלוהים בין האור ובין החשך: קודם היה האור ואחריו החושך, כלומר קודם היום ואחריו הלילה. שהרי תחילת סידור העולם היה במאמר "יהי אור" (בראשית א, ג).

פירושו הסעיר רבים, ומנהיגי הטעות שפירוש זה הגיע לידיהם הפעילו את אחד מהפרשנים הפורים באותה תקופה - אברהם אבן עזרא - שהתנגד באופן פעיל כל כך לפרוש רשב״ם עד שחיבר את "איגרת השבת". בחיבורו טען שקיבל איגרת מהשבת עצמה! וזו התקוממה במילים עזות נגד פירוש הרשב״ם, ובה תוכן כפרני במהותו שכן חילל את השבת בכדי להגן עליה: 

"...ויען ויאמר אליי ציר (שליח) השבת: ״הנה הוגד לי אשר הביאו תלמידיך אל ביתך אתמול ספרים פירושי התורה, ושם כתוב לחלל את השבת, ואתה תאזור בעבור כבוד השבת להילחם במלחמת התורה עם אויבי השבת ולא תישא פני איש". ואקיץ, ותפעם רוחי עליי ונפשי נבהלה מאוד, וארחץ ידי ואוציא הספרים (שקיבלתי) חוצה אל אור הלבנה, והנה כתוב שם פירוש: וַֽיהִי עֶרֶב וַיהִי בֹקֶר  - והוא אומר "כאשר היה בוקר יום שני עלה יום א' שלם, כי הלילה הולך אחר היום"! וכמעט קרעתי בגדי, וגם קרעתי זה הפירוש, כי אמרתי - טוב לחלל שבת ולא יחלל ישראל שבתות הרבה אם יראו זה הפירוש הרע... ואדור נדר אם אתן שנת לעיניי אחר צאת יום הקדוש עד שאכתוב איגרת לבאר את ראשית יום התורה, להרים מכשול ולהסיר פח ומוקש..."

חמת זעמו של אבן עזרא השתיקה את הנושא ופירושו המהפכני של הרשב"ם שקע בתהום הנשייה הפיזי - הפרוש נעלם לשנים רבות - למרות שלא הטיף כלל לשנות סדרי יום וזמני חג, רק הסביר את סדר הבריאה לפי פשט הפסוקים על־פי דעתו.

חשוב לציין - אבן עזרא הוא פרשן חתרני עם שיטה מיוחדת. כמעט לכל פסוק ועניין טרח לחבר כמה פרושים שונים ולעתים מתנגדים כאילו רצה להכריח שבעים פנים ודעות מתנגדות. רוב פרושיו רחוקים מפשט הכתובים ודבוקים באגדות חז״ל ואמונות ודעות שמוצאן מהאיסלאם אותם הכניס בנדיבות ובכוונה אל פרושיו, וזה ידוע.  

אנו רואים שלכל אורך התנ"ך אורך היום מקויים בביטוי ׳יום ולילה׳ – ובאמת לא מן ההגיון לומר זאת על יום שמתחיל בערב, כי על כך היה לומר ׳לילה ויום׳. ישנם רק 16 פסוקים המקדימים לילה ליום וערב לבוקר לעומת 83 פסוקים בהם היום קודם ללילה!
​
הפסוקים התומכים ביום שתחילתו בבוקר וסופו בבוקר הבא מובאים מהתורה, נשנים בנביאים, ומשולשים בכתובים:
​

1. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד׃ (בראשית א, ה)

2. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים׃ (בראשית א, יד)

3. וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים׃ (בראשית א, טז)

4. וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב׃ (בראשית א, יח)

5. כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה אָנֹכִי מַמְטִיר עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וּמָחִיתִי אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי...׃ (בראשית ז, ד)

6. ויְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה׃ (בראשית ז, יב)

7. עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ׃ (בראשית ח, כב)

8. טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה׃ (בראשית לא, לט)

9. הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי׃ (בראשית לא, מ)

10. ... ויהוה נִהַג רוּחַ קָדִים בָּאָרֶץ כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלָּיְלָה הַבֹּקֶר הָיָה וְרוּחַ הַקָּדִים נָשָׂא אֶת הָאַרְבֶּה׃ (שמות י, יג)

11. וַיהוה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה׃ (שמות יג, כא)

12. לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם׃ (שמות י, כב)

13. וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה׃ (שמות כד, יח)

14. ויְהִי שָׁם עִם יהוה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית׃ (שמות לד, כח)

15. כִּי עֲנַן יהוה עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם׃ (שמות מ, לח)

16. וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה שִׁבְעַת יָמִים וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת יהוה וְלֹא תָמוּתוּ כִּי כֵן צֻוֵּיתִי׃ (ויקרא ח, לה)

17. וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר וְנַעֲלָה הֶעָנָן בַּבֹּקֶר וְנָסָעוּ אוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה וְנַעֲלָה הֶעָנָן וְנָסָעוּ׃ (במדבר ט, כא)

18. וַיָּקָם הָעָם כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלַּיְלָה וְכֹל יוֹם הַמָּחֳרָת וַיַּאַסְפוּ אֶת הַשְּׂלָו הַמַּמְעִיט אָסַף עֲשָׂרָה חֳמָרִים...׃ (במדבר יא, לב)

19. ...שָׁמְעוּ כִּי אַתָּה יהוה בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה יהוה וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה׃ (במדבר יד, יד)

20. ... וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי׃ (דברים ט, ט)

21. וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה נָתַן יהוה אֵלַי אֶת שְׁנֵי לֻחֹת הָאֲבָנִים לֻחוֹת הַבְּרִית׃ (דברים ט, יא)

22. וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יהוה כָּרִאשֹׁנָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי עַל כָּל חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר חֲטָאתֶם לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יהוה לְהַכְעִיסוֹ׃ (דברים ט, יח)

23. וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יהוה אֵת אַרְבָּעִים הַיּוֹם וְאֶת אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה אֲשֶׁר הִתְנַפָּלְתִּי כִּי אָמַר יהוה לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם׃ (דברים ט, כה)

24. וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וַיִּשְׁמַע יהוה אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא לֹא אָבָה יְדוָד הַשְׁחִיתֶךָ׃ (דברים י, י)

25. לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל׃ (יהושע א, ח)

26. וַיִּפְשַׁט גַּם הוּא בְּגָדָיו וַיִּתְנַבֵּא גַם הוּא לִפְנֵי שְׁמוּאֵל וַיִּפֹּל עָרֹם כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלָּיְלָה ...׃ (שמואל א יט, כד)

27. וַיְמַהֵר שָׁאוּל וַיִּפֹּל מְלֹא קוֹמָתוֹ אַרְצָה וַיִּרָא מְאֹד מִדִּבְרֵי שְׁמוּאֵל גַּם כֹּחַ לֹא הָיָה בוֹ כִּי לֹא אָכַל לֶחֶם כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלָּיְלָה׃ (שמואל א כח, ח)

28. וַתִּקַּח רִצְפָּה בַת אַיָּה אֶת הַשַּׂק וַתַּטֵּהוּ לָהּ אֶל הַצּוּר מִתְּחִלַּת קָצִיר עַד נִתַּךְ מַיִם עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְלֹא נָתְנָה עוֹף הַשָּׁמַיִם לָנוּחַ עֲלֵיהֶם יוֹמָם וְאֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה לָיְלָה׃ (שמואל ב כא, י)

29. וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יהוה קְרֹבִים אֶל יהוה אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ׃ (מלכים א ח, נט)

30. וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב׃ (מלכים א יט, ח)

31. וּבָרָא יהוה עַל כָּל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה׃ (ישעיהו ד, ה)

32. מִדֵּי עָבְרוֹ יִקַּח אֶתְכֶם כִּי בַבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יַעֲבֹר בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה וְהָיָה רַק זְוָעָה הָבִין שְׁמוּעָה׃ (ישעיהו כח, יט)

33. דּוֹרִי נִסַּע וְנִגְלָה מִנִּי כְּאֹהֶל רֹעִי קִפַּדְתִּי כָאֹרֵג חַיַּי מִדַּלָּה יְבַצְּעֵנִי מִיּוֹם עַד לַיְלָה תַּשְׁלִימֵנִי׃ (ישעיהו לח, יב)

34. שִׁוִּיתִי עַד בֹּקֶר כּאֲרִי כֵּן יְשַׁבֵּר כָּל עַצְמוֹתָי מִיּוֹם עַד לַיְלָה תַּשְׁלִימֵנִי׃ (ישעיהו לח, יג)

35. וּפִתְּחוּ שְׁעָרַיִךְ תָּמִיד יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא יִסָּגֵרוּ לְהָבִיא אֵלַיִךְ חֵיל גּוֹיִם וּמַלְכֵיהֶם נְהוּגִים׃ (ישעיהו ס, יא)

36. עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ הַמַּזְכִּרִים אֶת י יהוה אַל דֳּמִי לָכֶם׃ (ישעיהו סב, ו)

37. מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה אֵת חַלְלֵי בַת עַמִּי׃ (ירמיהו ח, כג)

38. וְהֵטַלְתִּי אֶתְכֶם מֵעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם אַתֶּם וַאֲבוֹתֵיכֶם וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֶת אֱלֹהִים אֲחֵרִים יוֹמָם וָלַיְלָה אֲשֶׁר לֹא אֶתֵּן לָכֶם חֲנִינָה׃ (ירמיהו טז, יג)

39. כֹּה אָמַר יהוה נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו יהוה צְבָאוֹת שְׁמוֹ׃ (ירמיהו לא, לה)

40. כֹּה אָמַר יהוה אִם תָּפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי הַיּוֹם וְאֶת בְּרִיתִי הַלָּיְלָה וּלְבִלְתִּי הֱיוֹת יוֹמָם וָלַיְלָה בְּעִתָּם׃ (ירמיהו לג, כ)

41. כֹּה אָמַר יהוה אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי׃ (ירמיהו לג, כה)

42. לָכֵן כֹּה אָמַר יהוה עַל יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דָוִד וְנִבְלָתוֹ תִּהְיֶה מֻשְׁלֶכֶת לַחֹרֶב בַּיּוֹם וְלַקֶּרַח בַּלָּיְלָה׃ (ירמיהו לו, ל)

43. וְכָשַׁלְתָּ הַיּוֹם וְכָשַׁל גַּם נָבִיא עִמְּךָ לָיְלָה וְדָמִיתִי אִמֶּךָ׃ (הושע ד, ה)

44. כִּי אִם בְּתוֹרַת יהוה חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה׃ (תהלות א, ב)

45. יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת׃ (תהלות יט, ג)

46. אֱ‍לֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי׃ (תהלות כב, ג)

47. כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ סֶלָה׃ (תהלות לב, ד)

48. הָיְתָה לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ׃ (תהלות מב, ד)

49. יוֹמָם יְצַוֶּ֬ה יהוה ׀חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שירה עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי׃ (תהלות מב, ט)

50. יוֹמָם וָלַיְלָה יְסוֹבְבֻהָ עַל חוֹמֹתֶיהָ וְאָוֶן וְעָמָל בְּקִרְבָּהּ׃ (תהלות נה, יא)

51. לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃ (תהלות עד, טז)

52. בְּיוֹם צָרָתִי אֲדֹנָי דָּרָשְׁתִּי יָדִי לַיְלָה נִגְּרָה וְלֹא תָפוּג מֵאֲנָה הִנָּחֵם נַפְשִׁי׃ (תהלות עז, ג)

53. וַיַּנְחֵם בֶּעָנָן יוֹמָם וְכָל הַלַּיְלָה בְּאוֹר אֵשׁ׃ (תהלות עח, יד)

54. יהוה אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי יוֹם צָעַקְתִּי בַלַּיְלָה נֶגְדֶּךָ׃ (תהלות פח, ב)

55. יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה׃ (תהלות קכא, ו)

56. יֹאבַד יוֹם אִוָּלֶד בּוֹ וְהַלַּיְלָה אָמַר הֹרָה גָבֶר׃ (איוב ג, ג)

57. צָעַק לִבָּם אֶל אֲדֹנָי חוֹמַת בַּת צִיּוֹן הוֹרִידִי כַנַּחַל דִּמְעָה יוֹמָם וָלַיְלָה אַל תִּתְּנִי פוּגַת לָךְ אַל תִּדֹּם בַּת עֵינֵךְ׃ (איכה ב, יח)

58. כַּאֲשֶׁר נָתַתִּי אֶת לִבִּי לָדַעַת חָכְמָה וְלִרְאוֹת אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ כִּי גַם בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה שֵׁנָה בְּעֵינָיו אֵינֶנּוּ רֹאֶה׃ (קהלת ח, טז)

59. תְּהִי נָא אָזְנְךָ קַשֶּׁבֶת וְעֵינֶיךָ פְתֻוּחוֹת לִשְׁמֹעַ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ אֲשֶׁר אָנֹכִי מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ הַיּוֹם יוֹמָם וָלַיְלָה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ וּמִתְוַדֶּה עַל חַטֹּאות בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חָטָאנוּ לָךְ וַאֲנִי וּבֵית אָבִי חָטָאנוּ׃ (נחמיה א, ו)

60. וַנִּתְפַּלֵּל אֶל אֱלֹהֵינוּ וַנַּעֲמִיד מִשְׁמָר עֲלֵיהֶם יוֹמָם וָלַיְלָה מִפְּנֵיהֶם׃ (נחמיה ד, ג)

61. וּבְעַמּוּד עָנָן הִנְחִיתָם יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לַיְלָה לְהָאִיר לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ׃ (נחמיה ט, יב)

62. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֹא עֲזַבְתָּם בַּמִּדְבָּר אֶת עַמּוּד הֶעָנָן לֹא סָר מֵעֲלֵיהֶם בְּיוֹמָם לְהַנְחֹתָם בְּהַדֶּרֶךְ וְאֶת עַמּוּד הָאֵשׁ בְּלַיְלָה לְהָאִיר לָהֶם וְאֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ׃ (נחמיה ט, יט)

63. וְאֵלֶּה הַמְשֹׁרְרִים רָאשֵׁי אָבוֹת לַלְוִיִּם בַּלְּשָׁכֹת (פטירים) [פְּטוּרִים] כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה עֲלֵיהֶם בַּמְּלָאכָה׃ (דהי״א ט, לג)

64. לִהְיוֹת עֵינֶיךָ פְתֻחוֹת אֶל הַבַּיִת הַזֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ לָשׂוּם שִׁמְךָ שָׁם לִשְׁמוֹעַ אֶל הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה׃ (דהי״ב ו, כ)

65. בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ׃ (תהלות צ, ו)

66. בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל׃ (בראשית מט, כז)

67. וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב׃ (שמות יח, ג)

68. וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב׃(שמות יח, יד)

69. אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׃ (שמות כט, לט)

70. זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַיהוה בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת מִנְחָה תָּמִיד מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתָהּ בָּעָרֶב׃ (ויקרא ו, יג)

71. אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׃ (במדבר כח, ד)

72. וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּשֶׂם שָׁאוּל אֶת הָעָם שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וַיָּבֹאוּ בְתוֹךְ הַמַּחֲנֶה בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּכּוּ אֶת עַמּוֹן עַד חֹם הַיּוֹם וַיְהִי הַנִּשְׁאָרִים וַיָּפֻצוּ וְלֹא נִשְׁאֲרוּ בָם שְׁנַיִם יָחַד׃ (שמואל א׳ יא, יא)

73. וְהָעֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר וְלֶחֶם וּבָשָׂר בָּעָרֶב וּמִן הַנַּחַל יִשְׁתֶּה׃ (מלכים א׳ יז, ו)

74. ויצוהו הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן לֵאמֹר עַל הַמִּזְבֵּחַ הַגָּדוֹל הַקְטֵר אֶת עֹלַת הַבֹּקֶר וְאֶת מִנְחַת הָעֶרֶב וְאֶת עֹלַת הַמֶּלֶךְ וְאֶת מִנְחָתוֹ וְאֵת עֹלַת כָּל עַם הָאָרֶץ וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם וְכָל דַּם עֹלָה וְכָל דַּם זֶבַח עָלָיו תִּזְרֹק וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת יִהְיֶה לִּי לְבַקֵּר׃ (מלכים ב׳ טז, טו)

75. בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ׃ (תהלות צ, ו)

76. מִבֹּקֶר לָעֶרֶב יֻכַּתּוּ מִבְּלִי מֵשִׂים לָנֶצַח יֹאבֵדוּ׃ (איוב ד, כ)

77. בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ כִּי אֵינְךָ יוֹדֵע אֵי זֶה יִכְשָׁר הֲזֶה אוֹ זֶה וְאִם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים׃ (קהלת יא, ו)

78. וַיָּכִינוּ הַמִּזְבֵּחַ עַל מְכוֹנֹתָיו כִּי בְּאֵימָה עֲלֵיהֶם מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת וַיַּעֲל עָלָיו עֹלוֹת לַיהוה עֹלוֹת לַבֹּקֶר וְלָעָרֶב׃ (עזרא ג, ג)

79. להַעֲלוֹת עֹלוֹת לַיהוה עַל מִזְבַּח הָעֹלָה תָּמִיד לַבֹּקֶר וְלָעָרֶב וּלְכָל הַכָּתוּב בְּתוֹרַת יהוה אֲשֶׁר צִוָּה עַל יִשְׂרָאֵל׃ (דברי הימים א טז, מ)

80. וְלַעֲמֹד בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר לְהֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַיהוה וְכֵן לָעָרֶב׃ (דברי הימים א כג, ל)

81. הִנֵּה אֲנִי בוֹנֶה בַּיִת לְשֵׁם יהוה אֱלֹהָי לְהַקְדִּישׁ לוֹ לְהַקְטִיר לְפָנָיו קְטֹרֶת סַמִּים וּמַעֲרֶכֶת תָּמִיד וְעֹלוֹת לַבֹּקֶר וְלָעֶרֶב לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֳדָשִׁים וּלְמוֹעֲדֵי יהוה אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם זֹאת עַל יִשְׂרָאֵל׃ (דברי הימים ב ב, ג)

82. וּמַקְטִרִים לַיהוה עֹלוֹת בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב בָּעֶרֶב וּקְטֹרֶת סַמִּים וּמַעֲרֶכֶת לֶחֶם עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהוֹר וּמְנוֹרַת הַזָּהָב וְנֵרֹתֶיהָ לְבָעֵר בָּעֶרֶב בָּעֶרֶב כִּי שֹׁמְרִים אֲנַחְנוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת יהוה אֱלֹהֵינוּ וְאַתֶּם עֲזַבְתֶּם אֹתוֹ׃ ( דברי הימים ב יג, יא)

83. וּמְנָת הַמֶּלֶךְ מִן רְכוּשׁוֹ לָעֹלוֹת לְעֹלוֹת הַבֹּקֶר וְהָעֶרֶב וְהָעֹלוֹת לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֳדָשִׁים וְלַמֹּעֲדִים כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת יהוה: (דברי הימים ב לא, ג)

​
​​​
הפסוקים בהם הלילה קודם ליום והבוקר לערב - 
​
מדוע שנמצא בתנ"ך פסוקים המקדימים לילה ליום, אם אין זה כך? אם נברר כל פסוק לגופו והקשרו, נגלה כי ללילה שאחריו יום, יש משמעות נוספת: זהו משל לצרה שאחריה תגיע ישועה, כמובטח מפי נביאינו. הלילה מתאר תקופה קשה, לא ברורה אף מפחידה. היום והאור שאחריו, מציין את סופה של תקופה רעה ותחילתה של תקופה חדשה.
​

1. כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּ֪ים בִּרְצוֹנוֹ בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי  וְלַבֹּקֶר רִנָּה׃( תהלות ל, ו)  

2. וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ׃ (דברים כח, סו)  

3. חוֹמָה הָיו עָלֵינוּ גַּם לַיְלָה גַּם יוֹמָם כָּל יְמֵי הֱיוֹתֵנוּ עִמָּם רֹעִים הַצֹּאן  (שמואל א׳ כה, טז)

4. לִהְיוֹת עֵינֶךָ פְתֻחֹת אֶל הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיוֹם (מלכים א' ח, כט) 

5. עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי׃ (תהלות נה, יח)

6. וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל סָבִיב למַּחֲנֶה׃ (שמות טז, יג)

7. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּתֵת יְהוָה לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ (שמות טז, ח)

8. הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם בַּדֶּרֶךְ לָתוּר לָכֶם מָקוֹם לחֲנֹתְכֶם בָּאֵשׁ לַיְלָה לַרְאֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ וּבֶעָנָן יוֹמָם׃ (דברים א, לג)

9. וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ׃ (דברים כח, סו)

10. חוֹמָה הָיוּ עָלֵינוּ גַּם לַיְלָה גַּם יוֹמָם כָּל יְמֵי הֱיוֹתֵנוּ עִמָּם רֹעִים הַצֹּאן׃ (שמואל א כה, טז)

11. לִהְיוֹת עֵינֶךָ פְתֻחוֹת אֶל הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיוֹם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם לִשְׁמֹעַ אֶל הַתְּפִלָּה...׃ (מלכים א׳ ח, כט)

12. אֲנִי יהוה נֹצְרָהּ לִרְגָעִים אַשְׁקֶנָּה פֶּן יִפְקֹד עָלֶיהָ לַיְלָה וָיוֹם אֶצֳּרֶנָּה׃ (ישעיהו כז, ג)

13. לַיְלָה וְיוֹמָם לֹא תִכְבֶּה לְעוֹלָם יַעֲלֶה עֲשָׁנָהּ מִדּוֹר לָדוֹר תֶּחֱרָב לְנֵצַח נְצָחִים אֵין עֹבֵר בָּהּ׃ (ישעיהו לד, י)

14. ... תֵּרַדְנָה עֵינַי דִּמְעָה לַיְלָה וְיוֹמָם וְאַל תִּדְמֶינָה כִּי שֶׁבֶר גָּדוֹל נִשְׁבְּרָה בְּתוּלַת בַּת עַמִּי מַכָּה נַחְלָה מְאֹד׃ (ירמיהו יד, יז)

15. לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם׃ (תהלות צא, ה)

16. גַּם בָּעֵת הַהִיא אָמַרְתִּי לָעָם אִישׁ וְנַעֲרוֹ יָלִינוּ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלָם וְהָיוּ לָנוּ הַלַּיְלָה מִשְׁמָר וְהַיּוֹם מְלָאכָה׃ (נחמיה ד, טז)