הספרים הנזכרים בחנוך א׳, ביובלים ובצוואות (בעקבות ספריית הקודש 2)


ספר חנוך א׳


במסעו חנוך מקבל ספרים על מעשה העירים, הם המלאכים שבאו אל בנות האדם והולידו את הנפילים


ויהי בימים ההם וירדו בני האלהים הקדושים ממרומי השמים ויאחדו זרעיהם עם בני האדם: לפני הדברים האלה נעלם חנוך ואיש מבני האדם לא ידע איפה נעלם ואיו ומה היה לו: ובימים ההם קיבל חנוך ספרי קנאה וזעם וספרי רוגז וטרוד. ואלו מעשיו עם העירים וימיו עם הקדושים:



ספר זכרון בקשת העירים שסרחו


ויבקשו ממני לכתוב בקשה בעדם כי ימצאו סליחה ולהעלות בקשתם לפני אדֹני השמים: כי מעתה לא יוכלו הם לדבר עמו ולא לשאת את עינהם למרום מחרפת עוונותיהם אשר עליהם נדונו: ואכתוב את זכרון בקשתם ואת התפילה לנפשותיהם ומעשיהם לכל אחד מהם ודבר בקשותיהם לסליחה ולארך אפים: ואלך ואשב על מימי דן בארץ דן אשר מימין לחרמון ואקרא את זכרון בקשתם עד אשר נרדמתי:



ספר מהלך מאורות השמים


זהו ספר מהלך מאורות השמים כל אחד ואחד למשפחותיהם לממשלותיהם ולזמניהם לשמותיהם ולמקומות מולדתם ולחדשיהם אשר הראני אוריאל המלאך הקדוש אשר אתי:



ספר הנשמדים בו כתובים היהודים הנהרגים ביד הרועים, הם שרי הארצות ועושי דברם


וארא במראה גם את הסופר ההוא בכתבו אחת לאחת את כל הנשמדים בידי הרועים יום יום ויהי עולה ומניח ומראה את הכל אשר נרשם בספרו לאדני הצאן כל אשר עשו וכל אשר אִבד איש מהם וכל אשר נתנו להשמיד: והספר נקרא לפני אדני הצאן ויקח את הספר מידו ויקרא בו ויחתמהו ויניחהו למשמרת: (חנוך פט)



ספר החטאים


ואל תדמו בנפשכם ואל תאמרו בלבבכם כי לא ידעתם ולא ראיתם כי כל חטא נכתב יום יום בשמים לפני העליון: וידעתם מעתה כי כל רשע אשר הרשעתם יכתב יום יום עד דינכם: (חנוך לד)



ספר הנסתרות, ספר המשלים


ואחר כך נתן לו חנוך אביו הזקן את תורת כל הנסתרות ואת דברי ספר המשלים ויאספם יחד למענו:



ספר היובלים


ספרי חנוך שניתנו לעדות (נבואה) לכל בני האדם לדורותיהם:


(חנוך) הוא הראשון מבני האדם אשר נולדו בארץ אשר למד ספר ומדע וחכמה ויכתוב את אותות השמים בסדר ירחיהם בספר למען ידעו בני האדם את זמן השנים לסדרם לירחיהם: הוא החל לכתוב עדות ויעֵד על משפחת האדם ותולדות הארץ ושבועות היובלים אמר ויגד את ימי השנים וסדר הירחים ויאמר את שבתות השנה כאשר הגדנהו: וירא את אשר היה ובחזון לילה בחלום ראה את אשר יהיה באחרית הימים לכל בני האדם בדורותיהם עד יום הדין: הכל ראה והבין ויכתבהוּ לעדות וישימהוּ לעדות בארץ על כל בני האדם לדורותיהם: (יובלים ד)



ספר היובלים מזכיר את ספר העדות שכתב חנוך ואת ספר החיים


וביום הקללה והמבוכה ובאש הבוערת והאוכלת כאשר שרף את סדום ככה ישרוף את ארצו ואת עירו ואת כל אשר לו: ונמחה מספר עדות בני אדם ולא יבוא בספר החיים כי יאבד ועבר לקללת עולם כי לכל הימים יהיה דינם כי תתחדש בשנאה ובקללה ובקצף ובצער ובחמה ובמכה ובחֹלי עולם: (יובלים לו)


<