שִׁכַּח יְהוָה בְּצִיּוֹן מוֹעֵד וְשַׁבָּת

עד לגילוי מגילות קומראן לא היתה דרך לדעת על לוח השנה המקראי אותו קיימו אבותינו. העובדה שספר היובלים אינו חיצוני לספרות ישראל, והעובדה שלוח השנה הנובע ממנו אפשרי לקיום, מאפשרות לנו לחזור ולקיים את מועדי האמת.

ספר היובלים לקריאה

מתאר בספירת יובלי שנים את קורות אבות עם ישראל, המצוות והמועדים שקיימו.

מיפוי כל התאריכים

כל אירועי ספר היובלים על פי ציר זמן מהבריאה ועד היציאה ממצרים.

שמירת השבת בספר היובלים

בחינת מצוות השבת בספר היובלים מראה דמיון מוחלט למצוות התורה.

מועדי קדש מספר היובלים

התגלויות ה׳ לאבות הפכו למועדי נצח - הם מועדי הקודש של עם ישראל.

לוח שנתי

לוח מועדים ניתן להורדה וכן יומן גוגל (ניתן לסנכרון) ובו מעודכנים כל המועדים.

כל המצוות מספר היובלים

כל המצוות מספר היובלים - הם המקור וההסבר למצוות התורה, בסדר הופעתן.

הלוח המקראי נחשף מספר היובלים

לוח השנה המקראי נחשף מתוך ספר היובלים, והוא אפשרי לביצוע כיום.

על ספר היובלים - גֹדֶר פֶּרֶץ

החידוש הגדול של האתר גֹדֶר פֶּרֶץ הוא בקבלת ספר היובלים, ספר חנוך וצוואת השבטים כספרי אמת שניתנו לאבותינו, בנוסף לחלק ממגילות ים המלח. אפשר להתייחס לספרות בית המקדש שנמצאה בקומראן בשני אופנים: האחד הוא לקבלה ככתוב כיתתי שנכתב כמאתיים שנה לפני חורבן בית שני, ואז מתמודדים עם שאלות של מהות: מדוע נכתבו ספרים אלו? מה היתה מטרת הכותב להמציא לוח שנה שונה מכל הלוחות באזור? ועוד שאלות שנותרות ללא מענה, או שנענות בחוסר הגיון כפי שמעידים אלפי מאמרים ומאות ספרים בנושא שכן באקדמיה מסרבים לקבל את ספר היובלים כספר קדום, שם בוחרים להאמין בנרטיב בו הספר מאוחר ונכתב על ידי סופר מסתורי שכתב את ספר בראשית, ושאין זה ספר אמת.

 

האופן השני הוא להניח שהספר קדום, להשוות בין כתובים ולהווכח שהספר ניתן למשה בזמן האמור בכדי שידעו ישראל את הקורות לפי הזמנים, ושיבינו את המקור לכל המועדים. האומנם נתפלא שמשה יקבל לדעת ולהודיע את מקור המצוות, ואת לוח השנה אותו ישראל עתידים לקיים? ואם לא במעמד ההוא, מיד אחרי כריתת הברית בין ישראל לאלהים, אזי מתי לעם ללמוד את חישוב מועדיו? הלא מלבד הוראה כללית, במקרא אין איזכור לקביעת ראשי שנה או ראשי חדשים. ובכן מתי והיכן וממי למדו ישראל לקיים את המועדים? בטח לא ברבנות.

מתוך ספר היובלים לומדים שהאבות כבר שמרו חלק מחוקי התורה ומצוותיה, וניהלו חייהם לפי לוח שנה בו מועדי הבכורים והשבועות חלו בזמנם המדוייק. אנו גם לומדים שהתגלויות ה׳ לאבותינו הצדיקים הם מקור וטעם לחגים ולמועדים, והן הסיבה ליום תרועה, ליום הכפורים, לחג הסוכות לימי עצרת... לכל מועד בעצם. גם מצוות וארועים שעד היום איש אינו מבין את פִּשרם כפרשת השעיר לעזאזל, מספר הימים השונה לזכר ולנקבה בטומאת היולדת, עולת התמיד, מלחמת יעקב באמורי בחרבו ובקשתו ועוד ועוד - הכל מתפרש באופן בהיר ובתאום מוחלט עם ספר התורה מבראשית ועד יציאת מצרים:

עם זאת, ספר היובלים לא הגיע אלינו במלואו מהמגילות בגרסתו העברית, אלא בשפת געז (אתיופית) והוא תורגם על ידי מספר מתרגמים. ישנם הבדלים בשנות הלידה והפטירה של חלק מאבותינו. למעשה 4 נוסחי תורה נותנים כל אחד שנים אחרות: נוסח המסורה, התרגום הסורי (פשיטתא), הנוסח השומרוני וספר היובלים, ופתרון לדבר אַיִן, ולכן לא ניתן לפסול את הספר על כך.

 

נוסח גֹדֶר פֶּרֶץ הוא נוסח השוואתי בין 4 נוסחים בעברית ואנגלית, ובמהותו מתייחס לנרטיב המקראי כעמוד תווך ולאחריו ספר היובלים.