- בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם וַיֹּאמְרוּ כׇל הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַיהוָה -
וַיִּתֵּן דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ אֶת תַּבְנִית הָאוּלָם וְאֶת בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו וַעֲלִיֹּתָיו וַחֲדָרָיו הַפְּנִימִים וּבֵית הַכַּפֹּרֶת: וְתַבְנִית כֹּל אֲשֶׁר הָיָה בָרוּחַ עִמּוֹ...הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד יְהוָה עָלַי הִשְׂכִּיל כֹּל מַלְאֲכוֹת הַתַּבְנִית:
מגילת תבנית בית המקדש
הוראות לבניית בית המקדש
/עשות ועשיתה /
/למעלות מסבה בבית אשר תבנה י/
עלי ועשיתה את מסבה צפון להיכל בית מרובע מפנה אל פנה עשרים באמה לעומת ארבע פנותיו ורחוק מקיר ההיכל שבע אמות במערב צפונו: ועשיתה רוחב קירו ארבע אמות כהיכל ותוכו ממקצוע אל מקצוע שתים עשרה באמה: ועמוד בתוך באמצעו מרובע רוחבו ארבע אמות לכול רוחותיו://
ת אשר מסביב עולה מעלות א/
הכוהן המשנה/
אל בית הכוהן הגדול/
ובעלית הבית הזה תעשה שער פתוח לגג ההיכל: ודרך עשוי בשער הזה אל פתח גג ההיכל אשר יהיו באים בו לעלית ההיכל: כול בית המסבה הזואת צפו זהב קירותיו ושעריו וגגו מבית ומבחוץ ועמודו ומעלותיו ועשה ככול אשר אנוכי מדבר אליכה: ועשיתה בית לכיור נגב מזרח מרובע לכול רוחותיו אחת ועשרים אמה רחוק מהמזבח חמשים אמה: ורחב הקיר שלוש אמות וגבה עשרים אמה ושערים עשו לה מהמזרח ומהצפון ומהמערב: ורוחב השערים ארבע אמות וגובהמה שבע//
שלוש אמות/
אשמתם לכפר על העם ובעלותם/
לכם ולהקטיר על המזבח העולה ועשיתה בקיר הבית הזה בתים פנימה: ובתוכימה רוחב באמה וגובהמה מן הארץ ארבע אמות מצופות זהב אשר יהיו מניחים שם עליהמה את בגדיהמה אשר יהיו באים בהם למעלה מעל לבית המ בבואם לשרת בקודש://
בית הכיור
ועשיתה תעלה סביב לכיור אצל ביתו: והתעלה הולכת מבית הכיור למחלה יורדת ופושטת אל תוך הארץ אשר יהיו המים נשפכים והולכים אליה ואובדים בתוך הארץ: ולוא יהיה נוגעים בהמה כול אדם כי מדם העולה מתערב במה://
אשר עליהמה ומניחים/
בית הכיור ומשם לכיור/
אליהמה והיוצאים מהמה אל יהיו מקדשים את עמי בבגדי הקודש אשר /
ועשיתמה בית למזרח בית הכיור כמדת בית הכיור: ורחוק קירו מקירו שבע אמות וכול בנינו ומקרותיו כבית הכיור: ושנים שערים לו מצפונו ומדרומו זה נוכח זה כמדת שערי בית הכיור: וכול הבית הזה כולו קירו עשוי חלונים פנימה אטומים שתי אמות רוחבמה בשתי אמות וגובהמה ארבע אמות: דולתים בתים לכלי המזבח למזרקים ולקשואות ולמחתות ולכוננות הכסף אשר יהיו מעלים במה את הקרבים ואת הרגלים על המזבח: ובכלותמה לקטיר//
שחיטת הקרבנות במקדש
נים בלוח נחושת/
ובין העמוד לעמוד/
אשר בין העמודים/
/ים אל בין הגלגלים/
/ים וסוגרים את הגלגלים וא/
ואוסרים את ראשי הפרים אל הטבעות ו/ בטבעות אחר יהיו טובחים אותמה ויהיו כונסים את הדם במזרקות וזורקים אותו על יסוד המזבח סביב: ופותחים את הגלגלים ופושטים את עורות הפרים מעל לבשרמה ומנתחים אותמה לנתחיהמה: ומולחים את הנתחים במלח ומרחצים את הקרבים ואת הכרעים ומולחים במלח: ומקטירים אותמה על האש אשר על המזבח פר ופר ונתחיו אצלו ומנחת סולתו עליו ויין נסכו אצלו וממנו עליו: והקטירו הכוהנים בני אהרון את הכול על המזבח אשה ריח ניחוח לפני יהוה: ועשיתה שלשלות יורדות מן מקרת שני עשר העמודים://
כהן שיכול להכנס לקדש הקדשים
קודש הקודשים/
כול איש אשר לוא/
כול איש אשר לוא קודש
/וכול/ הוא אין הוא כוהן יומת: וכול איש אשר הוא כוהן אשר יבוא והוא/ אין הוא לבוש בגדי הקודש אשר בהמה מלא את ידיו גם המה יומתו: ולוא יחללו את מקדש אלוהיהמה לשאת עוון אשמה למות: וקדשתמה את סביב למזבח ולהיכל ולכיור ולפרור והיה קודש קודשים לעולם ועד: ועשיתה מקום למערב ההיכל סביב פרור עמודים עומדים לחטאת ולאשם מובדלים זה מזה לחטאת הכוהנים ולשעירים ולחטאות העם ולאשמותמה: ולוא יהיו מערבים כולו אלה באלה כי מובדלים יהיו מקומותמה זה מזה למען לוא ישוגו הכוהנים בכול חטאת העם ובכול אלי אשמות לשאת חטא אשמה//
מידות החצר התיכונה (אמצעית)
/שערים ומאה/
/מן המקצוע/
עד פנת השער עשרים ומאה באמה והשער רחב ארבעים באמה לכול רוח ורוח כמדה הזואת: ורוחב קירו שבע אמות וגובהו חמש וארבעים באמה עד מקרת גגו: ורוחב תאיו שש ועשרים באמה ממקצוע אל מקצוע: והשערים הבאים במה והיוצאים במה רוחב השער ארבע עשרה באמה וגובהמה שמונה ועשרים באמה מן הסף עד המשקוף: וגובה המקרה מן המשקוף ארבע עשרה באמה ומקורה כיור ארז מצופה זהב טהור ודלתותיו מצופות זהב טוב: ומפנת השער עד המקצוע השני לחצר עשרים ומאה באמה וככה תהיה מדת כול השערים האלה אשר לחצר הפנימית: והשערים באים פנימה אל תוך החצר//
סידור החצר הפנימית
חדש מהגנות לכול הש/
ה בין החצר הפנימית לעזרת המזבח אשר/
את זבחי שלמי בני ישראל/ולכוהנים/
עש פנות הפרור התחתון עשוים/
ומבשלות אצל השערים משני עברי השער: ועשיתמה בחצר פנימה בית מושבות לכוהנים ושולחנות לפני המושבות בפרור הפנימי אצל קיר החצר החיצון: מקומות עשוים לכוהנים לזבחיהמה ולבכורים ולמעשרות ולזבחי שלמיהמה אשר יהיו זובחים ולוא יתערבו זבחי שלמי בני ישראל בזבחי הכוהנים: ובארבעת מקצועות החצר עשיתה להמה מקום לכירים אשר יהיו מבשלים שמה את זבחיהמה ואת החטאות://
יהיו אוכלים/
שיתמה/
יהיו אוכלים ושותים/
ויואכל לדגן לתירוש וליצהר/
אוכלים אצל שער המערב/
כול עץ אשר יבוא ל/
עליה לבונה ול/
ולימין השער הזה שמה יהיו אוכלים העוף ולתורים ולבני היונה://
חצר שניה
ועשיתה חצר שנית סביב לחצר הפנימית רחוב מאה באמה: ואורך לרוח הקדם שמונים וארבע מאות באמה וככה רוחב ואורך לכול רוחותיה לנגב ולים ולצפון: ורוחב קירה ארבע אמות וגובה שמונה ועשרים באמה: ותאים עשוים לקיר בחוץ מחוץ ובין התאו לתאו שלוש/
מקרת הגג ודלתותיה מצופות זהב/
שפ חצר הזואת//
מחצית השקל
/דור רביעי בן
ישראל להשתחוות לפני כול עדת בני ישראל: לוא תבוא בה אשה וילד עד יום אשר ישלים חוק נפשו ליהוה מחצית השקל חוק עולם לזכרון במושבותיהמה עשרים גרה השקל: וכאשר ישאו ממנו את מחצית השקל לי אחר יבואו מבן עשרים//
שמות השערים והמרחק בינהם
והיו שמות השערים אשר לחצר הזואת על שמות בני ישראל: שמעון לוי ויהודה בקדם מזרח ראובן יוסף ובנימין לנגב דרום: יש שכר זבולון וגד לים דן נפתלי ואשר לצפון: ובין שער לשער מדה מן פנה למזרח צפון עד שער שמעון תשע ותשעים באמה והשער שמונה ועשרים באמה: ומשער שמעון הזה עד שער לוי תשע ותשעים באמה והשער שמונה ועשרים באמה: ומשער לוי עד שער יהודה//
שערי המקדש
רוחב סביב לחצר התיכונה ש/
באורך כאלף ושש מאות באמה מפנה לפנה לכול רוח ורוח כמדה הזאות למזרח ולדרום ולים ולצפון: ורוחב הקיר שבע אמות וגובה תשע ורבעים באמה: ותאים עשוים בין לשעריו מחוץ לעומת המוסד עד עטרותיו שלושה בו שערים במזרח ושלושה בדרום ושלושה לים ושלושה לצפון: ורוחב השערים חמשים באמה וגובהמה שבעים באמה ובין שער לשער מדה שלוש מאות וששים באמה: מן הפנה עד שער שמעון ששים ושלוש מאות באמה ומשער שמעון עד שער לוי כמדה הזואת:ומשער לוי עד שער יהודה כמדה הזואת ששים ושלוש מאות באמה ומשער בנימין עד פנת המערב שלוש מאות וששים באמה: וככה מן הפנה הזואת עד שער יש שכר שלוש מאות וששים באמה ומשער יש שכר עד שער זבולון ששים ושלוש מאות באמה: ומשער זבולון עד שער גד ששים ושלוש מאות באמה ומשער גד עד פנת הצפון שלוש מאות וששים באמה: ומן הפנה הזואת עד שער דן שלוש מאות וששים באמה וככה משער דן עד שער נפתלי ששים ושלוש מאות באמה: ומשער נפתלי עד שער אשר שלוש מאות וששים באמה ומשער אשר עד פנת של המזרח שלוש מאות וששים באמה: ויוצאים השערים מקיר החצר לחוץ שבע אמות ולפניםה באים מקיר החצר שש ושלושים באמה: ורוחב פתחי השערים ארבע עשרה באמה וגובהמה שמונה ועשרים באמה עד המשקוף: ומקורים באדשכים עץ ארז ומצופים זהב ודלתותיהמה מצופות זהב טהור: ובין שער לשער תעשה פנימה נשכות//
ואורכה עשרים באמה והקיר שתים אמות רוחב וגובהה ארבע עשרה באמה עד המשקוף ופתחה שלוש אמות רוחב :וכן תעשה לכול הנשכות ולחדריהמה ופרור רוחב עשר אמות ובין שער לשער תעשה שמונה עשרה נשכה וחדריהמה שמונה עשרה: ובית מעלות תעשה אצל קירות השערים בתוך הפרור עולים מסבות לתוך הפרור השני ולשלישי ולגג: ונשכות בנוית וחדריהמה ופרוריהמה כתחתונות שניות ושלישיות כמדת התחתונות: ועל גג השלישית תעשה עמודים ומקורים בקורות מעמוד אל עמוד
מקום לסוכות גבהים שמונה אמות: והיו הסוכות נעשות עליהמה בכול שנה ושנה בחג הסוכות לזקני העדה לנשיאים לראשי בתי האבות לבני ישראל: ולשרי האלפים ולשרי המאיות אשר יהיו עולים ויושבים שמה עד העלות את עולת המועד אשר לחג הסוכות שנה בשנה: בין שער לשער יהיו יושבים//
אשר בתוך העיר למ/
וחלקתה את הנשכות וחדריהמה משער שמעון עד שער יהודה יהיו לכוהנים ימין שער לוי ושמאול: ולבני אהרון אחיכה תחלק שמונה ומאה נשכה וחדריהמה ושתי סוכותיהמה אשר מעל הגג: ולבני יהודה משער יהודה עד הפנה ארבע וחמשים נשכה וחדריהמה והסוכה אשר מעלהמה: ולבני שמעון משער שמעון עד הפנה השנית נשכותמה וחדריהמה וסוכותהמה: ולבני ראובן מן המקצוע אשר אצל בני יהודה עד שער ראובן שתים וחמשים נשכות וחדריהמה וסוכותמה: ומשער ראובן עד שער יוסף לבני יוסף לאפרים ולמנשה:ומשער יוסף עד שער בנימין לבני קהת מבני הלויים: ומשער בנימין עד פנת המערב לבני בנימין מן הפנה הזאת עד שער יש שכר לבני יש שכר: ומשער אשר עד פנת המזרח לבני אשר שבעים//
וכאשר יה/ שני יהיה בא לשמאול יצא הרישון מימין ולוא יהיו מתערבים אלה באלה ובכליהמה/
משמר אל מקומו וחנו זה בא וזה יוצא ליום השמיני: ומטהרים את הנשכות זואת אחרי זאות לעת תצא הראישונה ולוא תהיה שמה תערובת//
חיל סביב למקדש
ועשיתה רובד סביב לחוץ מחצר החיצונה רחב ארבע עשרה באמה על פי פתחי השערים כולמה: ושתים עשרה מעלה תעשה לו אשר יהיו עולים בני ישראל אליו לבוא אל מקדשי: ועשיתה חיל סביב למקדש רחב מאה באמה אשר יהיה מבדיל בין מקדש הקודש לעיר: ולוא יהיו באים בלע אל תוך מקדשי ולוא יחללוהו: וקדשו את מקדשי ויראו ממקדשי אשר אנוכי שוכן בתוכמה://
מקומות מובדלים לטמאים
ועשיתה שלושה מקומות למזרח העיר מובדלים זה מזה אשר יהיו באים המצורעים והזבים והאנשים אשר יהיה להמה מקרה://
קדושת העיר והבאים אליה
למעלה ולוא למטה והיו עריהמה טהורות וש/ה לעולם:
והעיר אשר אקדיש לשכין שמי ומקדשי בתוכה תהיה קודש וטהורה מכול דבר לכול טמאה אשר יטמאו בה: כול אשר בתוכה יהיה טהור וכול אשר יבוא לה יהיה טהור יין ושמן וכול אוכל וכול מושקה יהיו טהורים: כול עור בהמה טהורה אשר יזבחו בתוך עריהמה לוא יביאו לה כי בעריהמה יהיו עושים בהמה מלאכתמה לכול צורכיהמה: ואל עיר מקדשי לוא יביאו כי כבשרמה תהיה טהרתמה ולוא תטמאו את העיר אשר אנוכי משכן את שמי ומקדשי בתוכה: כי בעורות אשר יזבחו במקדש בהמה יהיו מביאים את יינמה ואת שמנמה וכול אוכלמה לעיר מקדשי: ולוא יגאלו את מקדשי בעורות זבחי פגוליהמה אשר יזבחו בתוך ארצמה: ולוא תטהרו עיר מתוך עריכמה לעירי כי כטהרת בשרו כן יטהרו העורות: אם במקדשי תזבחוהו יטהר למקדשי ואם בעריכמה תזבחוהו וטהר לעריכמה: וכול טהרת המקדש בעורות המקדש תביאו ולוא תטמאו את מקדשי ועירי בעורות פגוליכמה אשר אנוכי שוכן בתוכה://