וַיִּתֵּן דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ אֶת תַּבְנִית הָאוּלָם וְאֶת בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו וַעֲלִיֹּתָיו וַחֲדָרָיו הַפְּנִימִים וּבֵית הַכַּפֹּרֶת: וְתַבְנִית כֹּל אֲשֶׁר הָיָה בָרוּחַ עִמּוֹ...הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד יְהוָה עָלַי הִשְׂכִּיל כֹּל מַלְאֲכוֹת הַתַּבְנִית:

מגילת תבנית בית המקדש

הוראות לבניית בית המקדש

 

/עשות ועשיתה‏ /

/למעלות מסבה‏ בבית אשר תבנה‏ י/

עלי ועשיתה את מסבה צפון להיכל בית מרובע מפנה אל פנה עשרים באמה לעומת ארבע פנותיו ורחוק מקיר ה‏היכל שבע אמות במערב צפונו: ועשיתה רוחב קירו ארבע אמות כהיכל ותוכו ממקצוע אל מקצוע שתים עשרה באמה:‏ ועמוד בתוך באמצעו מרובע רוחבו ארבע אמות לכול רוחותיו‏://  

ת אשר מסביב עולה מעלות א‏/

 

הכוהן המשנה/

אל בית הכוהן הגדול/‏

ובעלית הבית הזה תעשה שער פתוח לגג ההיכל: ודרך עשוי בשער הזה‏ אל פתח גג ה‏היכל אשר יהיו באים בו לעלית ההיכל: כול בית המסבה הזואת צפו זהב קירותיו ושעריו וגגו מבית ומ‏בחוץ ועמודו ומעלותיו ועשה ככול אשר אנוכי מדבר אליכה: ועשיתה בית לכיור נגב מזרח מרובע לכול רוחותיו אחת ועשרים אמה רחוק מהמזבח חמשים אמה: ורחב הקיר שלוש אמות וגבה ע‏שרים אמה‏ ושערים עשו לה מהמזרח ומהצפון ומהמערב: ורוחב השערים ארבע אמות וגובהמה שבע//
 

שלוש אמות‏/

אשמתם לכפר על העם ובעלותם‏/

לכם ולהקטיר על המזבח העולה‏ ועשיתה בקיר הבית הזה בתים‏ פנימה: ובתוכימה רוחב‏ ב‏אמה וגובהמה מן הארץ ארבע אמות‏ מצופות זהב‏ אשר יהיו מניחים‏ שם עליהמה את בגדיהמה אשר יהיו באים‏ בהם למעלה מעל לבית המ בבואם לשרת בקודש://‏

 

בית הכיור

 

ו‏עשיתה תעלה סביב לכיור אצל ביתו: ‏והתעלה הולכת‏ מבית‏ הכיור למחלה יורדת‏ ופושטת אל תוך הארץ אשר יהיו המים נשפכים והולכים אליה ואובדים בתוך הארץ: ולוא יהיה נוגעים בהמה כול אדם כי מדם העולה מתערב במה://

אשר עליהמה ומניחים/‏  

בית‏ הכיור ומשם לכיור/‏    

אליהמה‏ והיוצאים מהמה אל‏ יהיו מקדשים את עמי בבגדי הקודש אשר‏ /

‏ועשיתמה בית למזרח בית ה‏כיור‏ כמדת‏ בית הכיור: ו‏רחוק קירו מקירו שבע אמות וכול בנינו ומקרותיו כבית הכיור: ושנים שערים לו מצפונו ומדרומו זה נוכח זה כמדת שערי‏ בית הכיור: וכול הבית הזה כולו קירו עשוי חלונים פנימה אטומים שתי אמות רוחבמה בשתי אמות וגובהמה ארבע אמות: דולתים בתים לכלי המזבח למזרקים ולקשואות ולמחתות ולכוננות הכסף אשר יהיו מעלים במה את הקרבים ואת הרגלים על המזבח‏: ובכלותמה לקטיר//

 

 

שחיטת הקרבנות במקדש

 

נים‏ בלוח נחושת/

ובין העמוד לעמוד/‏  

אשר בין העמודים/

/ים אל בין‏ הגלגלים‏/   

/ים וסוגרים את הגלגלים וא/

ואוסרים את ראשי הפרים אל הטבעות ו‏/ בטבעות אחר יהיו טובחים אותמה ויהיו כונסים את הדם‏ במזרקות וזורקים אותו על יסוד המזבח סביב‏: ופותחים את הגלגלים ופושטים את עורות הפרים מעל לבשרמה ומנתחים אותמה לנתחיהמה: ומולחים את הנתחים במלח ומרחצים את הקרבים ואת הכרעים ומולחים במלח: ומקטירים אותמה על האש אשר על המזבח פר ופר ונתחיו אצלו ומנחת סולתו עליו ויין נסכו אצלו וממנו עליו: והקטירו הכוהנים בני אהרון את הכול על המזבח אשה ריח ניחוח לפני יהוה:‏ ועשיתה שלשלות יורדות מן מקרת שני עשר העמודים://


 

כהן שיכול להכנס לקדש הקדשים


קודש הקודשים/‏  

כול איש אשר לוא/

כול איש אשר לוא‏ קודש

/וכול‏/ הוא אין הוא כוהן יומת: וכול איש אשר‏ הוא‏ כוהן אשר יבוא והוא/ אין הוא לבוש בגדי הקודש אשר בהמה מלא את ידיו גם המה יומתו: ולוא יחללו את מקדש אלוהיהמה לשאת עוון אשמה למות: וקדשתמה את סביב למזבח ולהיכל ולכיור ולפרור והיה קודש קודשים לעולם ועד‏: ועשיתה מקום למערב ההיכל סביב פרור עמודים עומדים לחטאת ולאשם מובדלים זה מזה לחטאת הכוהנים ולשעירים ולחטאות העם ולאשמותמה: ולוא יהיו מערבים כולו אלה באלה כי מובדלים יהיו מקומותמה זה מזה למען לוא ישוגו הכוהנים בכול חטאת העם ובכול אלי אשמות לשאת חטא אשמה//‏ ‏     


 

מידות החצר התיכונה (אמצעית)
 

/שערים ומאה‏/

/מן המקצוע/

עד פנת השער עשרים ומאה באמה ו‏השער רחב ארבעים באמה‏ לכול רוח ורוח כמדה הזואת‏: ורוחב קירו‏ שבע אמות וגובהו חמש‏ וארבעים באמה עד מקרת גגו: ורוחב תאיו‏ שש ועשרים באמה ממקצוע אל מקצוע: והשערים הבאים במה וה‏יוצאים במה רוחב השער ארבע‏ עשרה באמה וגובהמה שמונה ועשרים באמה מן הסף עד המשקוף: וגובה המקרה מן המשקוף ארבע עשרה באמה ומקורה כיור ארז מצופה זהב טהור ודלתותיו מצופות זהב טוב‏: ‏ומפנת השער עד המקצוע השני לחצר עשרים ומאה באמה וככה תהיה מדת כול השערים האלה אשר לחצר הפנימית: והשערים באים פנימה אל תוך החצר//


 

סידור החצר הפנימית

 

חדש מהגנות לכול הש/

ה בין‏ החצר‏ הפנימית לעזרת ה‏מזבח אשר/‏

את זבחי שלמי בני ישראל‏/ולכוהנים/

עש‏ פנות‏ הפרור התחתון עשוים/

ומבשלות אצל ה‏שערים משני‏ עברי‏ השער: ועשיתמה בחצר פנימה בית מושבות לכוהנים ושולחנות לפני המושבות בפרור הפנימי אצל קיר‏ החצר החיצון: מקומות עשוים לכוהנים לזבחיהמה ולבכורים ולמעשרות ולזבחי שלמיהמה אשר יהיו זובחים ולוא‏ יתערבו‏ זבחי שלמי בני ישראל בזבחי הכוהנים‏: ובארבעת מקצועות החצר עשיתה‏ להמה מקום לכירים אשר יהיו מבשלים שמה את זבחיהמה‏ ו‏את החטאות://

 

יהיו אוכלים/   

שיתמה/‏

יהיו אוכלים ושותים/‏    

ויואכל  לדגן לתירוש וליצהר‏/    

אוכלים אצל שער המערב/

כול עץ אשר יבוא ל/

עליה לבונה ול/

ולימין ה‏שער הזה‏ שמה יהיו אוכלים‏ העוף ולתורים ולבני היונה://

 

חצר שניה

ועשיתה‏ חצר שנית סביב לחצר הפנימית רחוב מאה באמה: ואורך לרוח הקדם שמונים וארבע מאות באמה וככה רוחב ואורך לכול רוחותיה לנגב ולים ולצפון: ורוחב קירה‏ ארבע אמות וגובה שמונה ועשרים באמה: ותאים עשוים לקיר בחוץ‏ מחוץ ובין התאו לתאו שלוש/

מקרת הגג ודלתותיה מצופות זהב/

שפ חצר הזואת‏//


 

מחצית השקל
 

/דור רביעי‏ בן

ישראל‏ להשתחוות לפני כול עדת בני ישראל:‏ לוא תבוא בה אשה וילד עד יום אשר ישלים חוק‏ נפשו ליהוה מחצית השקל חוק עולם לזכרון במושבותיהמה עשרים גרה השקל: וכאשר ישאו ממנו את מחצית השקל לי אחר יבואו מבן עשרים//

 

 

שמות השערים והמרחק בינהם


והיו שמות השערים אשר לחצר הזואת על שמות בני ישראל: שמעון לוי ויהודה בקדם מזרח‏ ראובן יוסף ובנימין לנגב דרום: יש שכר זבולון וגד לים דן נפתלי ואשר לצפון: ובין שער לשער מדה מן פנה למזרח צפון עד שער שמעון תשע ותשעים באמה והשער שמונה ועשרים באמה: ומשער‏ שמעון‏ הזה עד שער‏ לוי תשע ותשעים באמה והשער שמונה ועשרים באמה: ומשער לוי עד שער יהודה//


 

שערי המקדש

רוחב סביב לחצר התיכונה ש/

באורך כאלף ושש‏ מאות ב‏אמה מפנה לפנה לכול רוח ורוח כמדה הזאות למזרח ולדרום ולים ולצפון: ורוחב הקיר שבע אמות וגובה תשע ורבעים באמה: ותאים‏ עשוים בין לשעריו מחוץ לעומת המוסד עד עטרותיו שלושה בו‏ שערים במזרח ושלושה בדרום ושלושה לים ושלושה לצפון: ורוחב השערים חמשים באמה וגובהמה שבעים באמה ובין שער לשער‏ מדה‏ שלוש מאות וששים באמה: מן הפנה עד שער שמעון ששים ושלוש מאות באמה ומשער שמעון עד שער לוי כמדה הזואת:ומשער‏ לוי עד שער יהודה כמדה הזואת ששים ושלוש מאות באמה ומשער בנימין עד פנת המערב‏ שלוש מאות וששים באמה: וככה מן הפנה‏ הזואת עד שער יש שכר שלוש מאות וששים ב‏אמה ומשער יש שכר עד שער זבולון ששים ושלוש‏ מאות באמה: ומשער זבולון עד שער גד ששים ו‏שלוש מאות באמה ומשער‏ גד עד פנת הצפון‏ שלוש מאות וששים באמה: ‏ו‏מן הפנה הזואת עד שער דן שלוש מאות וששים באמה וככה משער דן עד שער נפתלי ששים ושלוש מאות באמה: ומשער נפתלי עד שער אשר שלוש מאות וששים באמה ומשער אשר עד פנת‏ של המזרח שלוש מאות וששים באמה: ויוצאים השערים מקיר החצר לחוץ שבע אמות ולפניםה באים מקיר החצר שש ושלושים באמה: ורוחב פתחי השערים ארבע עשרה באמה וגובהמה שמונה ועשרים באמה עד המשקוף: ומקורים באדשכים עץ ארז ומצופים זהב ודלתותיהמה מצופות זהב טהור: ‏ובין שער לשער תעשה פנימה נשכות//


 

ואורכה‏ עשרים באמה והקיר שתים אמות רוחב‏ וגובהה ארבע עשרה באמה‏ עד המשקוף ופתחה‏ שלוש אמות רוחב‏ :וכן תעשה‏ לכול הנשכות ולחדריהמה‏ ופרור‏ רוחב עשר אמות ובין שער לשער תעשה שמונה‏ עשרה נשכה וחדריהמה שמונה עשרה: ובית מעלות תעשה אצל קירות השערים בתוך הפרור עולים מסבות לתוך הפרור השני ולשלישי ולגג: ונשכות בנוית וחדריהמה ופרוריהמה כתחתונות שניות ושלישיות כמדת התחתונות: ועל גג השלישית תעשה עמודים ומקורים בקורות מעמוד אל עמוד

מקום לסוכות גבהים שמונה אמות: והיו הסוכות נעשות עליהמה בכול שנה ושנה בחג הסוכות לזקני העדה לנשיאים לראשי בתי האבות לבני ישראל: ולשרי האלפים ולשרי המאיות אשר יהיו עולים ויושבים שמה עד‏ העלות את עולת המועד אשר לחג הסוכות שנה בשנה: בין שער לשער יהיו יושבים//‏    

 

אשר בתוך העיר למ/

וחלקתה את‏ הנשכות וחדריהמה‏ משער שמעון עד שער יהודה יהיו לכוהנים ימין שער לוי ושמאול: ולבני אהרון אחיכה תחלק‏ שמונה ומאה נשכה וחדריהמה ושתי סוכותיהמה אשר מעל הגג: ולבני יהודה משער יהודה עד הפנה ארבע וחמשים נשכה וחדריהמה והסוכה אשר מעלהמה: ולבני שמעון משער שמעון עד הפנה השנית נשכותמה וחדריהמה וסוכותהמה: ולבני ראובן מן המקצוע אשר אצל בני יהודה עד שער ראובן שתים וחמשים נשכות וחדריהמה וסוכותמה: ומשער ראובן עד שער יוסף לבני יוסף לאפרים ולמנשה:ומשער יוסף עד שער בנימין לבני קהת מ‏בני‏ הלויים: ומשער בנימין עד פנת המערב לבני בנימין מן הפנה הזאת עד שער יש שכר לבני יש שכר: ומשער אשר עד פנת המזרח לבני אשר‏ שבעים//

 

וכאשר י‏ה‏/ שני יהיה בא לשמאול יצא הרישון מימין ולוא‏ יהיו מתערבים אלה באלה ובכליהמה‏/

משמר אל מקומו וחנו זה בא וזה יוצא ליום השמיני: ומטהרים את הנשכות זואת אחרי זאות ל‏עת תצא הראישונה ולוא תהיה שמה תערובת//

 

חיל סביב למקדש

 

ועשיתה רובד סביב לחוץ מחצר החיצונה רחב ארבע עשרה באמה על פי פתחי השערים כולמה: ושתים עשרה מעלה תעשה לו אשר יהיו עולים בני ישראל אליו לבוא אל מקדשי‏: ועשיתה חיל סביב למקדש רחב מאה באמה אשר יהיה מבדיל בין מקדש הקודש לעיר: ולוא יהיו באים בלע אל תוך מקדשי ולוא יחללוהו: וקדשו את מקדשי ויראו ממקדשי אשר אנוכי שוכן בתוכמה‏://

 

 

מקומות מובדלים לטמאים

 

ועשיתה שלושה מקומות למזרח העיר מובדלים זה מזה אשר יהיו באים המצורעים והזבים והאנשים אשר יהיה להמה מקרה://


 

קדושת העיר והבאים אליה

 

ל‏מעלה ולוא למטה‏ והיו‏ עריהמה טהורות וש/ה לעולם:   

והעיר אשר אקדיש לשכין שמי ומקדשי בתוכה‏ תהיה קודש וטהורה מכול דבר לכול טמאה אשר יטמאו בה: כול אשר בתוכה יהיה טהור וכול אשר יבוא לה יהיה טהור יין ושמן וכול אוכל וכול מושקה יהיו טהורים: כול עור בהמה טהורה אשר יזבחו בתוך עריהמה לוא יביאו לה כי בעריהמה יהיו עושים בהמה מלאכתמה לכול צורכיהמה: ואל עיר מקדשי לוא יביאו כי כבשרמה תהיה טהרתמה ולוא תטמאו את העיר אשר אנוכי משכן את שמי ומקדשי בתוכה: כי בעורות אשר יזבחו במקדש בהמה יהיו מביאים את יינמה ואת שמנמה וכול אוכלמה לעיר מקדשי: ולוא יגאלו את מקדשי בעורות זבחי פגוליהמה אשר יזבחו בתוך ארצמה: ולוא תטהרו עיר מתוך עריכמה לעירי כי כטהרת בשרו כן יטהרו העורות: אם במקדשי תזבחוהו יטהר למקדשי ואם בעריכמה תזבחוהו וטהר לעריכמה: וכול טהרת המקדש בעורות המקדש תביאו ולוא תטמאו את מקדשי ועירי בעורות פגוליכמה אשר אנוכי שוכן בתוכה://