הספרים הנזכרים בחנוך א׳, ביובלים ובצוואות (בעקבות ספריית הקודש 2)

ספר חנוך א׳

במסעו חנוך מקבל ספרים על מעשה העירים, הם המלאכים שבאו אל בנות האדם והולידו את הנפילים

ויהי בימים ההם וירדו בני האלהים הקדושים ממרומי השמים ויאחדו זרעיהם עם בני האדם: לפני הדברים האלה נעלם חנוך ואיש מבני האדם לא ידע איפה נעלם ואיו ומה היה לו: ובימים ההם קיבל חנוך ספרי קנאה וזעם וספרי רוגז וטרוד. ואלו מעשיו עם העירים וימיו עם הקדושים:

ספר זכרון בקשת העירים שסרחו

ויבקשו ממני לכתוב בקשה בעדם כי ימצאו סליחה ולהעלות בקשתם לפני אדֹני השמים: כי מעתה לא יוכלו הם לדבר עמו ולא לשאת את עינהם למרום מחרפת עוונותיהם אשר עליהם נדונו: ואכתוב את זכרון בקשתם ואת התפילה לנפשותיהם ומעשיהם לכל אחד מהם ודבר בקשותיהם לסליחה ולארך אפים: ואלך ואשב על מימי דן בארץ דן אשר מימין לחרמון ואקרא את זכרון בקשתם עד אשר נרדמתי:

ספר מהלך מאורות השמים

זהו ספר מהלך מאורות השמים כל אחד ואחד למשפחותיהם לממשלותיהם ולזמניהם לשמותיהם ולמקומות מולדתם ולחדשיהם אשר הראני אוריאל המלאך הקדוש אשר אתי:

ספר הנשמדים בו כתובים היהודים הנהרגים ביד הרועים, הם שרי הארצות ועושי דברם

וארא במראה גם את הסופר ההוא בכתבו אחת לאחת את כל הנשמדים בידי הרועים יום יום ויהי עולה ומניח ומראה את הכל אשר נרשם בספרו לאדני הצאן כל אשר עשו וכל אשר אִבד איש מהם וכל אשר נתנו להשמיד: והספר נקרא לפני אדני הצאן ויקח את הספר מידו ויקרא בו ויחתמהו ויניחהו למשמרת: (חנוך פט)

ספר החטאים

ואל תדמו בנפשכם ואל תאמרו בלבבכם כי לא ידעתם ולא ראיתם כי כל חטא נכתב יום יום בשמים לפני העליון: וידעתם מעתה כי כל רשע אשר הרשעתם יכתב יום יום עד דינכם: (חנוך לד)

ספר הנסתרות, ספר המשלים

ואחר כך נתן לו חנוך אביו הזקן את תורת כל הנסתרות ואת דברי ספר המשלים ויאספם יחד למענו:

ספר היובלים

ספרי חנוך שניתנו לעדות (נבואה) לכל בני האדם לדורותיהם:

(חנוך) הוא הראשון מבני האדם אשר נולדו בארץ אשר למד ספר ומדע וחכמה ויכתוב את אותות השמים בסדר ירחיהם בספר למען ידעו בני האדם את זמן השנים לסדרם לירחיהם: הוא החל לכתוב עדות ויעֵד על משפחת האדם ותולדות הארץ ושבועות היובלים אמר ויגד את ימי השנים וסדר הירחים ויאמר את שבתות השנה כאשר הגדנהו: וירא את אשר היה ובחזון לילה בחלום ראה את אשר יהיה באחרית הימים לכל בני האדם בדורותיהם עד יום הדין: הכל ראה והבין ויכתבהוּ לעדות וישימהוּ לעדות בארץ על כל בני האדם לדורותיהם: (יובלים ד)

ספר היובלים מזכיר את ספר העדות שכתב חנוך ואת ספר החיים

וביום הקללה והמבוכה ובאש הבוערת והאוכלת כאשר שרף את סדום ככה ישרוף את ארצו ואת עירו ואת כל אשר לו: ונמחה מספר עדות בני אדם ולא יבוא בספר החיים כי יאבד ועבר לקללת עולם כי לכל הימים יהיה דינם כי תתחדש בשנאה ובקללה ובקצף ובצער ובחמה ובמכה ובחֹלי עולם: (יובלים לו)

ספר מחלקות העתים שקיבל משה

זה דבר מחלקות העתים לתורה ולתעודה ולמעשה השנים ולשבועי יובליהם בכל שני העולם אשר דבר מלאך האל אל משה בהר סיני: ויהי שם משה על ההר ארבעים יום וארבעים לילה ויראהו ה׳ דברי חלוקת כל ימי התורה והעדות אשר היו ואשר יבואו: ...ואתה כתוב לך את כל הדברים אשר אודיעך היום בהר הזה מראשית ועד אחרית. כל אשר יבוא בכל חלוקת הימים אשר בתורה ובעדות ובשבועות וביובלות עד אשר ארד ושכנתי בתוכם לעולם ועד: ויאמר ה׳ אל מלאך פניו כתוב למשה מראשית הבריאה עד אשר יבנה מקדשי בתוכם לעולמי עולמים ונראתי לעין כל: (יובלים א)

ספר התורה הראשון - המלאך מתכוון לספר שמות שבו מוזכר זבח הפסח

כי כתבתי בספר התורה הראשון אשר בו כתבתי לך לעשתו במועדו יום אחד בשנה וקרבנו אמרתי לך למען יזכרוהו בני ישראל ועשוהו לדורותיהם בחודש הזה יום אחד בכל שנה ושנה: (יובלים ו)

ספר כשפים שהעתיק קינן

וביובל העשרים ותשעה בראשית השבוע הראשון לקח לו ארפכשד אשה רשויה בת שושן בת עילם ותלד לו בן בשנה השלישית בשבוע ההוא ויקרא שמו קינן: ויגדל הבן וילמדו אביו ספר וילך לתור לו מקום אשר יבנה בו עיר: וימצא כתובת אשר חקקו הראשונים בסלע ויקרא את אשר בו ויעתיקהו: וימצא בתוכו חותם תכנית המדע אשר הורו העירים אשר בה יראו כשפי השמש והירח והכוכבים וכל אותות השמים: ויכתוב בספר ולא הגיד מאומה כי ירא להגיד לנח פן יקצוף עליו בעבורו: (יובלים ח)

ספר הרפואות שניתן לנח כנגד נזקי הרוחות הרעות

ויכתוב נח בספר את הכל כאשר לימדנוהו ככל מיני הרפואות ויכלאו הרוחות הרעים מאחרי בני נח: (יובלים י)

יעקב כותב ספרי עדות מלוחות השמים

וירא (יעקב) במראות הלילה והנה מלאך יורד מן השמים ושבעה לוחות בידיו ויתן ליעקב ויקרא את הכתוב בהם אשר יהיה לו ולבניו בכל העולמים: ויראהו את הכתוב בלוחות ויאמר לו אל תבנה את המקום הזה ואל תעשהו מקדש לעולם ואל תשב פה כי לא לך המקום הזה: לך אל בית אברהם אביך ושב שם אצל יצחק אביך עד יום מות אביך כי במצרים תמות בשלום ובארץ הזו תקבר בכבוד בקברות אבותיך עם אברהם ויצחק: אל תירא כי כאשר ראית וקראת כן יהיה הכל ואתה כתוב הכל כאשר ראית וקראת: ויאמר יעקב ואיך אזכור את כל אשר קראתי וראיתי ויאמר לו אני אזכירך הכל: ויעל מאתו ויקץ משנתו ויזכור את כל אשר קרא וראה ויכתוב את כל הדברים אשר קרא ואשר ראה: (יובלים לב)

צוואת יעקב

אז מלאך אלהים ירד מן השמים ושבעה לוחות בידיו ויתן ליעקב ויקרא את הכתוב בהם אשר יהיה לו ולבניו בכל העולמים (מתורגם מארמית).

צוואת אשר

כי קראתי בלֻחות השמים כי שמוע לא תשמעו אליו ופשוע תפשעו בו ולא תלכו בחקות ה׳ כי אם במצוות בני האדם ותשחיתו ותרעו.

צוואות השבטים

בצוואת שמעון - ואנכי ראיתי בכתבי ספר חנוך כי בניכם ישחתו בזנות ויצרו לבני לוי בחרב. ולא יוכלו לעמוד בפני לוי כי ילחם את מלחמות ה׳ ויכניע את צבאכֶם.

בצוואת לוי - ואתם תפוצו בשבי בין הגויים ותהיו שם לחרפה וּלאלה כי הבית אשר בו יבחר ה׳ ירושלם יקרא ככתוב בספר חנוך הצדיק.

בצוואת נפתלי - ואת כל אלה הנני אומר לכם בני כי קראתי בספר חנוך אשר גם אתם תסורו מאחרי ה׳ ותלכו בכל חטאת הגוים ותעשו כל רשעת סדום. והביא ה׳ עליכם שבי ועבדתם שם את אויביכם וצרה וצוקה תכניע אתכם עד השמיד ה׳ את כלכם.

בצוואת בנימין - אחזה והנה גם מעשים לא טובים יהיו בכם כאשר דבר חנוך הצדיק כי זנות סדום תזנו ונשמדתם כמעט ותחדשו את הוללותכם עם הנשים ומלכות ה׳ לא תשכון בינכם כי חיש מהר יסירנה: ואולם מקדש ה׳ בחלקכם יהי ונקבצו שמה שנים עשר השבטים וכל הגויים עד אשר ישלח את ישועתו ויבוא וישקיף עליכם: