- בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם וַיֹּאמְרוּ כׇל הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַיהוָה -
אהללה נא אנשי חסד אבותינו בדורותם
תהלת אבות עולם מבן סירא
א) אהללה נא אנשי חסד אבותינו בדורותם.
ב) רב כבוד חלק עליון וגדלו מימות עולם.
ג) דורי ארץ במלכותם ואנשי שם בגבורתם.
ג) היועצים בתבונתם וחוזי כל בנבואתם.
ד) שרי גוים במזמתם ורוזנים במחקרותם.
ד) חכמי שיח בספרתם ומושלים במשמרותם.
ה) חוקרי מזמור על חוק נושאי משל בכתב.
ו) אנשי חיל וסמכי כח ושוקטים על מכונתם.
ז) כל אלה בדורם ומימיהם תפארתם.
ח) יש מהם הניחו שם להשתענות בנחלתם.
ט) ויש מהם אשר אין לו זכר וישבתו כאשר שבתו.
י) כאשר לא היו היו ובניהם מאחריהם.
יא) כולם אלה אנשי חסד ותקותם לא תשבת.
יב) עם זרעם נאמן טובם ונחלתם לבני בניהם.
יג) עד עולם יעמד זכרם וצדקתם לא תשכח.
יד) גויתם בשלום נאספו ושמם חי לדור ודור.
טו) חכמתם תשנה עדה ותהלתם יספר קהל.
טז) חנוך נמצא תמים והתהלך עם יהוה ונלקח אות דעת לדור ודור.
יז) נח צדיק נמצא תמים לעת כלה היה תחליף.
יז) בעבורו היה שארית ובבריתו חדל מבול.
יח) באות עולם נכרת עמו לבלתי השחית כל בשר.
יט) אברהם אב המון גוים לא נתן בכבודו מום.
כ) אשר שמר מצות עליון ובא בברית עמו.
כ) בבשרו כרת לו חק ובניסוי נמצא נאמן.
כא) על כן בשבועה הקים לו לברך בזרעו גוים.
(א) להנחילם מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ.
כב) וגם ליצחק הקים בן בעבור אברהם אביו.
כב) ברית כל ראשון נתיו וברכה נחה על ראש ישראל.
כג) ויכוננהו בברכה ויתן לו נחלתו.
כג) ויציבהו לשבטים לחלק שנים עשר.
כד) ויוצא ממנו איש מוצא חן בעיני כל חי.
א) אהוב אלהים ואנשים משה זכרו לטובה.
ב) ויכבדהו אלהים ויאמצהו במרומים.
ג) בדבריו האותות מהרו ויחזקהו לפני מלך.
ג) ויצוהו אל העם ויראו את כבודו.
ד) באמונתו ובענותו בחר בו מכל בשר.
ו) וישמיעהו את קולו ויגישהו לערפל.
ז) וישם בידו מצוה תורת חיים ותבונה.
ח) ללמד ביעקב חוקיו ועדותיו ומשפטיו לישראל.
ט) וירם קדוש את אהרן למטה לוי וישימהו לחק עולם.
י) ויתן עליו הוד וישרתהו בכבודו.
יא) ויאזרהו בתועפות ראם וילבישהו פעמונים.
יב) וילבישהו כליל תפארת ויפארהו בכבוד ועוז.
יג) מכנסים כתנות ומעיל ויקיפהו פעמונים.
יד) ורמונים המון סביב לתת נגינה בצעדיו.
טו) בגדי קודש זהב תכלת וארגמן מעשה חשב.
טז) חשן משפט אפוד ואזור ושני תולעת מעשה אורג.
יז) אבני חפץ על החשן פתוחי חותם במלואים.
יח) כל אבן יקרה לזכרון בכתב חרות למספר בני ישראל.
יט) עטרת פז מעיל ומצנפת וציץ חרות חותם קדש.
כ) הוד כבוד ותהלת עז מחמד עין ומכלל יופי.
כא) לפניו לא היה כן כן לעולם לא ילבשם זר.
כב) האמין לו ולבניו כזה וכן בניו לדורותם.
כג) מנחתו כליל תקטר בכל יום צמיד פעמים.
כד) וימלא משה את ידו וימשחהו בשמן הקדש.
כה) ותהי לו ברית עולם ולזרעו כימי שמים.
כו) לשרת ולכהן לו ולברך את עמו בשמו.
כז) ויבחר בו מכל חי להגיש עלה וחלבים.
כח) ולהקטיר ריח ניחח ואזכרה ולכפר על בני ישראל.
כט) ויתן לו מצותיו וימשילהו בחוק ומשפט.
ל) וילמד את עמו חק ומשפט את בני ישראל.
לא) ויחרו בו זרים ויקנאו בו במדבר.
לב) אנשי דתן ואבירם ועדת קרח בעזוז אפם.
לג) וירא יהוה ויתאנף ויכלם בחרון אפו.
לד) יבא להם אות ויאכלם בשביב אשו.
לה) ויוסף לאהרן כבודו ויתן לו נחלתו.
לו) ראשית קדש נתן לו לחם אשי יהוה יאכלון.
לז) לחם פנים חלקו ומתנה לו ולזרעו.
לח) אך בארצם לא ינחל ובתוכם לא יחלק נחלה.
לט) אשי יהוה חלקו ונחלתו בתוך בני ישראל.
מ) וגם פינחס בן אלעזר בגבורה נחל שלישי.
מא) בקנאו לאלוה כל ויעמוד בפרץ עמו.
מב) אשר נדבו לבו ויכפר על בני ישראל.
מג) לכן גם לו הכין חק ברית עולם לכלכל מקדש.
מד) אשר תהיה לו ולזרעו כהונה גדולה על עולם.
מה) וגם בריתו עם דוד בן ישי למטה יהודה.
מו) נחלת אש לפני כבודו נחלת אהרן לכל זרעו.
מז) ועתה ברכו נא את יהוה הטוב.
מח) המעטר אתכם כבוד ויתן לכם חכמת לב.
מט) למען לא ישכח טובכם וגבורתכם לדורות עולם.
א) גבור בן חיל יהושע בן נון משרת משה בנבואה.
א) אשר נוצר להיות בימיו תשועה גדולה לבחיריו.
ב) להנקם נקמי אויב ולהנחיל את ישראל.
ב) מה נהדר בנטותו יד בהניפו כידון על עיר.
ג) מי הוא לפניו יתיצב כי מלחמות יהוה נלחם.
ד) הלא בידו עמד השמש יום אחד כשנים היה.
ה) כי קרא אל אל עליון כאכפה לו אויביו מסביב.
ה) ויענהו אל עליון באבני ברד ואלגביש.
ו) השליך על גוי אויב ובנוסם האביד כולם.
ו) למען דעת כל גוי חרם כי צופה יהוה מלחמתם.
ז) וגם כי מלא אחרי אל ובימי משה עשה חסד.
ז) הוא וכלב בן יפנה להתיצב בפרע קהל.
ח) להשיב חרון מעדה ולהשבית דבה רעה.
ח) לכן גם הם בשנים נאצלו משש מאות אלף רגלי.
ט) להביאם אל נחלתם ארץ זבת חלב ודבש.
ט) ויתן לכלב עצמה ועד שיבה עמדה עמו.
י) להדריכו על במתי ארץ וגם זרעו ירש נחלה.
י) למען דעת כל זרע יעקב כי טוב למלא אחרי יהוה.
יא) והשופטים איש בשמו כל אשר לא נשא לבו.
יא) ולא נסוג מאחרי אל יהי זכרם לברכה.
יב) תפרחנה עצמותם כשושנה ושמם תחליף לבניהם.
יג) אוהב עמו ורצוי עושהו המשואל מבטן אמו.
(ג) נזיר יהוה בנבואה שמואל שופט ומכהן.
יג) בדבר אל הכין ממלכת וימשח נגידים על עם.
יד) במצות יהוה צוה עדה ויפקד אלהי יעקב.
טו) באמונת פיו דרוש חזה וגם בדברו נאמן רועה.
טז) וגם הוא קרא אל אל כאפכה לו אויביו מסביב.
טז) בעלתו טלה חלב וירעם משמים יהוה.
יז) בפרע אדיר נשמע קולו ויכנע נציבי צר ויאבד כל סרני פלשתים.
יח) ועת נוחו על משכבו העיד יהוה ומשיחו.
יט) כפר ונעלם ממי לקחתי וכל אדם לא ענה בו.
יט) וגם עד עת קצו נכון נמצא בעיני יהוה.
כו) בעיני כל חי וגם אחרי מותו נדרש.
כא) ויגד למלך דרכיו וישא מארץ קולו בנבואה.
א) וגם אחריו עמד נתן להתיצב לפני דוד.
ב) כי כחלב מורם מקדש כן דוד מישראל.
)ג לכפירים שחק כגדי ולדבים כבני בשן.
ד) בנעוריו הכה גבור ויסר חרפת עולם.
ד) בהניפו ידו על קלע וישבר תפארת גלית.
ה) כי קרא אל אל עליון ויתן בימינו עז.
ה) להדוף את איש יודע מלחמות ולהרים את קרן ישראל.
ו) על כן ענו לו בנות ויכנוהו ברבבה.
ו) בעטותו צניף נלחם ומסביב הכניע צר.
ז) ויתן בפלשתים ערים ועד היום שבר קרנם.
ח) בכל מעשהו נתן הודות לאל עליון באמרי כבוד.
ח) בכל לבו אוהב עשהו ובכל יום הודה לו בזמירות.
ט) בגינות שיר הכין לפני מזבח וקול מזמור ונבלים תקן.
י) ויתן לחגים בכל שנה ושנה הוד פאר וכבוד.
י) בהללו את שם קדשו לפני בקר ירן משפט.
יא) גם יהוה העביר פשעו וירם לעולם קרנו.
יא) ויתן לו חוק ממלכת וכסאו הכין עד ירושלם.
יב) וּבַעֲבוּרוֹ עָמַד אַחֲרָיו בֵּן מַשְׂכִּיל שׁוֹכֵן לָבֶטַח.
יג) שְׁלֹמֹה מלך בימי שלוה ואל הניח לו מסביב.
יד) אשר הכין בית לשמו ויצב לעד מקדש.
טו) מה חכמת בנעוריך ותצף כיאר מוסר.
טז) ארץ כסית בחכמתך ותקלס במרום שירה.
יז) בשיר משל חידה ומליצה עמים הסערתה.
יח) נקראת בשם הנכבד הנקרא על ישראל.
יח) ותצבר כברזל זהב וכעפרת הרבית כסף.
יט) ותתן לנשים כסלך ותמשילם בגויתך.
כו) תתן מום בכבודך ותחלל את יצועיך.
כ) להביא אף על צאצאיך ואנחה על משכבך.
כא) לחלק העם לשני שבטים ומאפרים ממלכת חמס.
כב) אבל אל לא יטוש חסד ולא יפיל מדבריו ארצה.
כב) לא יכרית לבחיריו נין ונכד וזרע אוהבו לא ישמיד.
כג) ויתן ליעקב שארית ולבית דוד ממנו שרש.
כג) וישכב שלמה מיושש ויעזב אחריו מנון.
כד) רחב אולת וחסר בינה רחבעם הפריע בעצתו עם.
כד) עד אשר קם אל יהי לו זכר.
כד) ירבעם בן נבט אשר חטא והחטיא את ישראל.
כה) ויתן לאפרים מכשול להדיחם מאדמתם.
כה) ותגדל חטאתו מאד ולכל רעה התמכר.
א) עד אשר קם נביא כאש ודבריו כתנור בוער.
ב) וישבר להם מטה לחם ובקנאתו המעיטם.
ג) בדבר אל עצר שמים ויורד שלוש אשות.
ד) מה נורא אתה אליהו ואשר כמוך יתפאר.
ה) המקים גוע ממות ומשאול כרצון יהוה.
ו) המוריד מלכים על שחת ונכבדים ממטותם.
ז) המושח מלא תשלומות ונביא תחליף תחתיך.
ח) השמע בסיני תוכחות ובחורב משפטי נקם.
ט) הנלקח בסערה מעלה ובגדודי אש שמים.
י) הכתוב נכון לעת להשבית אף לפני חרון אל.
י) להשיב לב אבות על בנים ולהכין שבטי ישראל.
יא) אשרי ראך ומת ואשריך כי חיה תחיה.
יב) אליהו שבאוצר נסתר ונמלא רוחו אלישע.
יב) פי שנים אותות הרבה ומופתים כל מוצא פיהו.
יג) מימיו לא זע מכל ולא משל ברוחו כל בשר.
יג) כל דבר לא נפלא ממנו ומתחתיו נברא בשרו.
יד) בחייו עשה נפלאות ובמותו תמהי מעשה.
טו) בכל זאת לא שב העם ולא חדלו מחטאתם.
טו) עד אשר נסחו מארצם ויפוצו בכל הארץ.
טז) וישאר ליהודה מזער ועוד לבית דוד קצין.
טז) ויש מהם עשו יושר ויש מהם הפליאו מעל.
יז) יחזקיהו חזק עירו בהטות אל תוכה מים.
יז) ויחצב כנחשת צורים ויחסום הרים מקוה.
יח) בימיו עלה סנחריב וישלח את רבשקה.
יח) ויט ידו על ציון ויגדף אל בגאונו.
יט) אז נמוגו בגאון לבם ויחילו כיולדה.
כו) יקראו אל אל עליון ויפרשו אליו כפים.
כא) ויך את מחנה אשור ויהמם במגפה.
כב) כי עשה יחזקיהו את הטוב ויחזק בדרכי דוד.
כב) כאשר צוהו ישעיה הנביא המהלל בנביאים.
כג) בימיו עמד השמש ונוסף על חיי המלך.
כד) ברוח גבורה חזה אחרית וינחם אבלי ציון.
כה) עד עולם הגיד נהיות ונסתרות לפני בואן.
א) שם יאשיהו כקטורת סמים וממלה מעשה רוקח.
א) בחך כדבש ימתיק זכרו וכמזמור על משתה היין.
ב) כי נחל על משובתינו וישבת תועבות הבל.
ג) ויתם אל אל לבו ובימי חמס עשה חסד.
ד) לבד מדויד יחזקיהו ויאשיהו כלם השחיתו.
ד) ויעזבו תורת עליון מלכי יהודה עד תמם.
ה) ויתן קרנם לאחור וכבודם לגוי נבל נכרי.
ו) ויציתו קרית קדש וישמו ארחתיה.
ו) ביד ירמיהו כי ענוהו והוא מרחם נוצר נביא.
ז) לנתוש ולנתוץ ולהאביד להרוס וכן לבנות לנטע ולהשגיב.
ח) יחזקאל ראה מראה ויגד זני מרכבה.
ט) וגם הזכיר את איוב ומכלכל כל דרכי צדק.
י) וגם שנים עשר הנביאים תהי עצמתם פרחת מתחתם.
י) אשר החלימו את יעקב וישגבהו באמונת תקוה.
יא) מה נהללה את זרבבל והוא על יד ימין כחותם.
יב) גם יהושע בן יהוצדק אשר במצוק הקימו מזבח.
יב) וירימו היכל קדש ומכונן לכבוד עולם.
יג) נחמיה יאדק זכרו המקים את חרבתינו.
יג) וירפא את הריסתינו ויצב דלתים ובריח.
יד) מעט נוצרו על הארץ כחנוך וגם הוא נלקח פנים.
טו) כיוסף אם נולד גבר וגם גויתו נפקדה.
טז) ושם ושת ואנוש נפקדו ועל כל חי תפארת עמם.