יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם
יום זכרון תרועה
יום רביעי
1.7
מן התורה
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ: כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָֹה: (ויקרא כג, כד-כה)
וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהיֶה לָכֶם׃ (וידבר כט ,א)
מספר היובלים
אברהם באור כשדים - הוא כלה לדבר ולהתפלל והנה נשלחו דברי ה׳ אליו בידי לאמר קום לֵך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראךּ ואעשך לגוי גדול ורב: ואברכך ואגדל שמך והיית ברוך בארץ ויתברכו בך כל גויי הארץ ואברך מברכיך ומקלליך אאור: והייתי לך לאלהים לבניך ולבני בניך ולכל זרעך אחריך אני אלהיך אל תירא מעתה ועד כל דורות הארץ אני אלהיך: ויאמר אלי ה׳ אלהים פתח פיו ואזניו למען ישמע ודבר בשפה אשר תראה כי שבתה מפי כל בני האדם ומימי המפולת: ואפתח פיו ושפתיו ואחל לדבר עמו עברית בלשון הבריאה: (יב, כב-כו)