הבן השני ליעקב ולאה

צוואת שמעון

א

ויהי כאשר חלה שמעון ויבואו בניו לראותו ויתחזק וישב וישק להם ויאמר: שמעו בני אל שמעון אביכם ואגידה לכם את אשר בלבבי: אנכי נולדתי ליעקב בן שני לאבי ולאה אמי קראה את שמי שמעון כי שמע אלהים את תפילתה: וחזק מאד הייתי ולא יראתי לעשות דבר ולא פחדתי מכל מפעל: כי קשה היה לבי וכבד לבלי חת וּקרבַּי לבלי רחמים: כי הגבורה ניתנה מאת אל עליון לבני איש בנפשם ובבשרם:


ב

כי בעת נעורי הרביתי לקנא ביוסף כי אהֵבו אבי מכל בניו: ואקשה את לבי להרגו כי שׂר החטא ורוח הקנאה עיורוּ את תבונתי לבלתי התהלך אתו כאח ולבלתי חשׂוך גם את יעקב אבי מצער: ואלהיו ואלהי אבותינו שלח את מלאכו ויצילהו מידי: כי כאשר הלכתי אנכי שכֶמה להביא משחה לעדרים וראובן דותינה מקום היו צרכינו וכל אוצרנו נמכר יוסף לישמעאלים: וראובן בשמעו זאת התאבל כי בקש להשיבו אל אביו: ואנכי בשמעי כאלה ואקצוף על יהודה מאד כי עזבו חי ואהי קוצף עליו חמישה חדשים: ויאסרני ה׳ וימנע ממני את חוזק ידי ותיבש יד ימיני שבעה ימים: ואדע בני כי באה לי זאת בגלל יוסף ואנחם ואבךּ ואתפלל אל ה׳ כי תשוב ידי לאיתנה וארחק מכל קנאה: כי ידעתי כי מעשה רע זמותי לפני ה׳ ולפני יעקב אבי על דבר יוסף אחי בקנאי בו:

ואבי שאלני על נפשי כי ראה כי הלכתי קודר ואומר לו כי עֻניתי בכבדי: כי אנכי הרביתי להתאבל מכולם יען כי אני אשמתי במכירת יוסף: ויהי כאשר באנו מצרימה ויאסור אותי כמרגל ואדע כי בצדק עוניתי ולא נעצבתי: ויוסף היה איש טוב רחום וחנון ורוח ה׳ הייתה בו ולא שמר לי עברתו ויאהבני יחד עם אחי: כל הימים האלה לא הכלימני על המעשה הזה ויאהב אותנו כנפשו ויכבדנו על בניו ויתן לנו עושר ומקנה ותבואות לרוב: וגם אתם בני אהבו איש את אחיו בלב טוב ותסור מכם כל רוח תִגרה: כי היא תרגיז נפש ותשחית בשר ורוגז וריב תביא ותרתיח את הדם ותוליך דעת איש שולל ותביא בַלָהָה לנפש ורעדה לגו: כי גם בשנתו קנאה רעה תתעהו ותאכלהו וברוחות רעות תרעיש את נפשו ותבהיל את בשרו וברעש תידוד שנה מנפשו וכרוח רע ומרעיל יֵראה האיש לבני האדם: ולכן היה יוסף יפה תאר וטוב ראי כי כל רע לא היה בו: ועתה בני היטיבו את לבבכם לפני ה׳ וישרו את דרככם בפני אנשים ותמצאו חן בעיני אלהים ואדם: והשמרו נא גם אתם בני מכל קנאה ותחרות והתהלכו בתם לבב למען יתן ה׳ גם לכם חן וחסד וברכה על ראשיכם כאשר ראיתם ביוסף:

ג

ועתה בני שמעו לי והשמרו מרוח עִוְעִים ומן הקנאה: כי הקנאה תמשול ברוח האדם ולא תתנהו לאכול ולשתות ולעשות טוב: כי בכל מקום תסיתהו להרוג את אשר יקנא בו: וכל עוד האיש אשר יקונא יפרח יבּוֹל המקנא בו: ועל כן שנתים עיניתי נפשי בצום ואדע כי יגאל האיש מקנאה ביראת אלהים: כי כל אשר ינוס אל ה׳ תרחק ממנו הרוח הרעה ודעתו עליו תֵקל: והוא גם את אשר קנא בו ירחם ויסלח לאויביו וככה יסור מקנאה:

השמרו גם מן הזנות כי הזנות היא אם כל רע בהרחיקה מאת ה׳ ובהקריבה לבליעל: ואנכי ראיתי בכתבי ספר חנוך כי בניכם ישחתו בזנות ויצרו לבני לוי בחרב: ולא יוכלו לעמוד בפני לוי כי ילחם את מלחמות ה׳ ויכניע את צבאכֶם: ומתי מספר תהיו ותחלקו בלוי וביהודה ולא יהיה מכם איש למלוכה כאשר נבא גם אבינו בברכותיו: ראו הגדתי לכם הכל למען אהיה נקי מחטאתכם:

ד

ואם תסירו מכם תגרה וכל קשי לבב כשושנה יפרחו עצמותי בישראל וכחבצלת בשדי ביהודה ויהי ריחי כריח הלבנון ותמלא ממני הארץ קדושים לעולמי עולמים וענפיהם למרחוק ישתרעו: ואז ישמד כל זרע כנען ולא תהיה שארית לעמלק ונשמדו כל בני כתים וכל בני חת יכרתו: ואז תכחד ארץ בני חם וכל עמה ישמד ואז תשקט הארץ מרגזה וכל אשר תחת השמים ישקוט ממלחמה: ואז יכבד שם ישראל כי ה׳ אלהים יופיע עלי אדמות: ואז ינתנו כל רוחות התהו למרמס ובני האדם ימשלו ברוחות הרעות: ואז אקום גם אנכי בשמחה ואהלל אל עליון על נפלאותיו:

ועתה בני שמעו אל לוי ואל יהודה ואל תתקוממו לשני השבטים האלה כי מהם תקום לכם ישועת אלהים: כי יקים ה׳ לכם מלוי כהן גדול ומיהודה מלך והוא יושיע את כל הגוים ואת ישראל: ועל כן הנני מצווכם זאת אשר תצוו גם אתם את בניכם למען ישמרו זאת לדורותם:

ה

ויהי כאשר חדל שמעון לצוות את בניו וישכב עם אבותיו והוא בן מאה ועשרים שנה: וישימו אותו בארון עץ למען העלות את עצמותיו חברונה: ויעלו את עצמותיו חרש במלחמת מצרים: כי את עצמות יוסף שמרו המצרים בקברי המלכים כי הגידו להם החרטומים אשר בצאת עצמות יוסף ממצרים יהיה חשך אפלה בארץ ומכה גדולה למצרים אשר לא יכיר איש את אחיהו בנרות: ויבכו בני שמעון את אביהם ויהיו במצרים עד יום צאתם ממצרים ביד משה: