וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ
מעשה בָּעַל (בל) בבבל
תוספת נוספת לספר דניאל, אשר הוצאה אף היא מן התנ״ך. מקרה אשר קרה בהיות דניאל עבד למלך כורש. בכתוב הזה דניאל מוכיח את הבלי עבודת האלילים למלך, שתוצאת המעשה היא הריסת בית הבעל בבבל בעיר המלוכה.
(א) והמלך אסתיאגש נאסף אל אבותיו וימלוך כורש מלך פרס תחתיו. (ב) ודניאל היה קרוב אל המלך ונכבד בכל אוהביו. (ג) ולאנשי בבל היה אליל ושמו בָּעַל ויקריבו לו יום יום שנים עשר כור סולת אילים ארבעים וששה בת יין. (ד) וגם המלך עבד אותו וילך מדי יום ביומו להשתחוות לו ולדניאל עבד את אלהיו. (ה) ויאמר המלך אל דניאל מדוע לא תשתחווה לבעל אלהי. (ו) ויאמר דניאל לא אשתחווה לפסילים מעשה ידי אדם כי אם לאל חי בורא שמים וארץ ואדון כל בשר. (ז) ויאמר המלך הלא ידעת כי בעל אל חי הוא והלא ראית את אשר הוא אוכל ושותה יום יום. (ח) ויצחק דניאל ויאמר אל יתעה אדני המלך כי חומר הוא מבית ונחושת מחוץ ולא יטעם כל מאומה. (ט) ויחר אף המלך ויקרא לכהני בעל ויאמר אליהם אם לא תגידו לי מי הוא האוכל מזון בל מות תמותון. (י) ואם תראוני כי בעל הוא האוכל ימות דניאל כי חרף אותו. (יא) ויאמר דניאל אל המלך יהי כן כדבריך. (יב) וכהני בל שבעים היו לבד מנשיהם וטפם.
(יג) וילך המלך ודניאל אל בית הבעל. (יד) ויאמרו הכהנים הנה אנחנו יוצאים החוצה ואתה המלך שים נא המאכל ומסכת את היין ושים לפניו וסגור הדלך אחריך וחתום אותה בטבעתך. (טו) ובוא הבוקר והיה כי לא תמצא כי בעל אכל את כולו מות נמותה ואם לא ימות דניאל אשר שקר ענה בנו. (יו) כי כשחוק היה בעיניהם כי בטחו על מבוא נסתר אשר עשו להם תחת השולחן אשר משם באו תמיד לבלוע את כל האוכל. (יז) ויהי כאשר יצָאו וישם המלך את המאכל לפני בעל. (יח) ויצו דניאל את נעריו להביא אפר ויניעהו בכברה על פני כל רצפת ההיכל לעיני המלך. (יט) ויצאו ויסגרו את הדלת ויחתמו אותה בטבעת המלך וילכו.
(כ) והכהנים באו בלילה כדרכם עם נשיהם ובניהם ויאכלו וישתו את כל אשר הושם שם. (כא) וישכם המלך בבוקר ודניאל עמו ויבואו שמה. (כב) ויאמר המלך לדניאל העוד טבעתי במקומה ויען עודנה שם אדני המלך. (כג) ויהי כפתחם הדלת ויבט המלך על השולחן ויקרא בקול גדול ויאמר הבעל גדול אתה וכל רמיה אין בך. (כד) ויצחק דניאל ויעצור את המלך מבוא פנימה ויאמר הבט נא ארצה וראה עקבות מי אלה המה. (כה) ויאמר המלך כפות רגלי אנשים נשים וטף אני רואה. (כו) ויחר אף המלך ויתפוש את הכהנים עם נשיהם וטפם ויראו למלך את הדלתות הנעלמות אשר באו בהנה לאכול את אשר כל השולחן. (כז) ויצו המלך להמיתם ואת בעל נתן ביד דניאל אשר נתץ אותו ויהרוס את היכלו.
התנין בבבל
בסיפור זה דניאל הורג את התנין לו עבדו הבבלים, וניצל ממות מיד אריות. לעזרו נשלח חבקוק הנביא, אשר את זמנו על הארץ לא ידענו מן התנ״ך, והנה בא זה לעזרנו.
(א) ויהי עוד שם תנין גדול ויעבדו אותו אנשי בבל. (ב) ויאמר המלך אל דניאל האף על זה תאמר כי נחושת הוא הנה הוא חי וגם אוכל ולא תאמר כי אל חי הוא לכה אפוא והשתחווה אליו. (ג) ויאמר דניאל את יי אלהי אני עובד כי הוא לבדו אלהים חיים. (ד) ואתה המלך אם תתן את התנין הזה בידי וארגהו בלי חרב ובלי מקל ויאמר המלך הנה הוא בידך. (ה) ויקח דניאל זפת וחֵלֶב ושיער ויזד אותם נזיד ויעש ממנו ככרות וישליכם בפי התנין. (ו) ויבלעם ותבקע בטנו ויאמר דניאל הנה אלהיכם אשר עבדתם. (ז) ויהי כשמוע אנשי בבל ויחר להם מאד ויקהלו על המלך ויאמרו היהודי ימלוך עלינו. (ח) את הבעל הרס ואת התנין הרג וגם את הכהנים המית. (ט) ויבואו אל המלך ויאמרו תנה את דניאל בידינו ואם אין נהרוג אותך ואת ביתך. (י) וכראות המלך כי רגשו עליו מאד והציקוהו ויתן את דניאל בידם. (יא) ויקחוהו וישליכוהו אל בור האריות ויהי שם ששת ימים. (יב) והיו בבור ההוא שבעת אריות ויתנו להם חוקם יום יום שני אנשים ושני כבשים. (יג) ובימים האלה לא נתנו להם מאומה למען יבלעו את דניאל.
(יד) וחבקוק הנביא היה בארץ יהודה ויזד ביום ההוא נזייד ויָפֹת פת בקערה וילך השדה להביאה אל הקוצרים. (טו) ויאמר אליו מלאך יי שא את המאכל הזה אשר בידך אל דניאל אשר בבור האריות בבלה. (יו) ויאמר חבקוק לא ראיתי את בבל ואת הבור לא ידעתי. (יז) ויאחזהו מלאך יי בקדקדו וישאהו בציצת ראשו בעזוז הרוח ויעמידהו על הבור אשר בבבל. (יח) ויקרא חבקוק ויאמר דניאל דניאל קחה נא את המאכל אשר שולח לך יי. (יט) ויאמר דניאל זכרתני יי אשר לא עזבת אוהביך. (כ) ויקם דניאל ויאכל והמלאך השיב את חבקוק למקומו. (כא) ויבוא המלך ביום השביעי לספוד לדניאל ויקרב אל הבור לראות והנה דניאל יושב. (כב) ויקרא בקול גדול ויאמר גדול אתה יי אלהי דניאל ואין אלוה מבלעדיך. (כג) ויצו ויריצוהו מן הבור. (כד) ואת אויבי דניאל אשר הסבו רעתו השליך הבורה ויטרפו לעיניו כרגע. (כה) אז אמר המלך יראו את אלהי שניאל כל יושבי הארץ כי הוא מושיע ועושה אותות ומופתים בארץ כי הציל את דניאל מגוב האריות.
