top of page
וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים

ספר חנוך א׳ 

ויהי בימים ההם וירדו בני האלהים הקדושים ממרומי השמים ויאחדו זרעיהם עם בני האדם: לפני הדברים האלה נעלם חנוך ואיש מבני האדם לא ידע איפה נעלם ואיו ומה היה לו: ובימים ההם קיבל חנוך ספרי קנאה וזעם וספרי רוגז וטרוד ואלו מעשיו עם העירים וימיו עם הקדושים:

ויהי כי רבו בני האדם בימים ההם ובנות יפות ונאות יולדו להם: ויראו אותן המלאכים בני השמים ויחמדו אותן וידברו איש אל רעהו לכה נבחרה לנו נשים מבנות האדם ונולידה לנו בנים: ויאמר אליהם עזאזל והוא נשיאם יראתי פן תמאנו לעשות את הדבר הזה והיתי אני לבדי נושא העון הגדול: ויענוהו כולם ויאמרו השבע נשבע כלנו והתקשרנו בחרם בינותנו לבלתי סור מן העצה הזאת ובה נעשה את המעשה הזה: אז נשבעו כולם יחד ויתקשרו בינהם בחרם: ויהיו כולם מאתים מלאך וירדו בימי ירד על ראש הר חרמון ויקראו להר חרמון כי בו נשבעו והחרימו בינהם:

ויקחו להם הם וכל האחרים עמהם נשים ויבחרו להם איש אחת אחת ויחלו לבוא אליהן וידבקו בהן וילמדון קסמים וכשפים ויורון לכרות שורשים וצמחים: והן הרו ותלדנה גבורים גדולים שלושת אלפי אמה גבהם אשר אכלו את כל יגיע בני האדם: וכאשר לא יכלו עוד בני האדם לכלכלם ויהפכו הגבורים נגדם ויאכלו את בני האדם: וכשהחלו לחטוא בעוף ובחיה ובשרץ ובדגה ולאכל איש את בשר רעהו ולשתות את דמו אז קוננה הארץ על בני החמס: ויהי כאשר גוועו בני האדם ויזעקו ותעל שועתם השמימה ותתחננה נפשות האנשים אל קדושי השמים לאמור הגישו משפטינו לפני עליון:

אז השקיפו מיכאל ואוריאל ורפאל וגבריאל משמים ויראו את הדם הרב אשר נשפך על הארץ ואת כל החמס הנעשה על הארץ: וידברו זה אל זה הארץ נעדרת יושביה צועקים וקול צעקתם מגיע עד שער השמים: ויאמר מיכאל אל רפאל אני לא אהיה בעד החוטאים לעיני האדון כי אדון הרוחות קצף עליהם יען עשותם בדמות האדון: ויהי בעמדם לפני אדון הרוחות ויאמרו אל אדני האדונים אלהי האלהים מלך המלכים כסא כבודך בכל דורות העולמים ושמך קדוש ומהולל ומבורך לעולם: אתה עשית כל ולך כח על כל והכל גלוי ופתוח לעיניך והכל תראה ואין דבר יכול להסתר ממך: אתה ראית את אשר עשה עזאזל אשר לימד את כל החמס על הארץ ויגל מסתרי עולם אשר נעשו בשמים ואשר לדעת שאפו בני האדם: ותשחת כל הארץ בלמוד מעשי עזאזל ושמחזי אשר לו נתת את הכח למשול בחבריו אשר עמו: וילכו יחד אל בנות האדם על הארץ וישכבו עמהן ויטמאו ויגלו להן כל החטאים והנשים ילדו את הגיבורים ותימלא כל הארץ דם וחמס: ועתה הנה נפשות המתים קוראות ושולחות תחנוניהן עד שערי השמים ותאניתן ואנחותיהן עלו מפני מעשי החמס אשר נעשו על הארץ ולא תוכלנה לצאת: ואתה יודע כל דבר בטרם יהיה ואתה ראית את הדברים ההם ותישאם ולא אמרת לנו דבר לעשות להם על אלה ועתה הגידה חפצך ונעשה עמדם בעבור זה:

אז העליון הגדול והקדוש דיבר וישלח את אוריאל אל נח בן למך ויאמר אליו: לך אל נח ואמרת אליו בשמי הסתירה ראשך וגילית לו את הקץ הבא כי כל הארץ תכחד ומבול יבוא על כל הארץ ומחה את כל אשר עליה: ועתה למדהו להמלט ונשאר זרעו לכל דורות העולם: 

ועוד אמר ה׳ אל רפאל אסור את עזאזל בידיו ורגליו והשלכתו אל החשך וכיסית את פניו לבל יראה אור ועשית פתח אל המדבר אשר בדודאל והשלכתו שמה ושמת עליו סלעים קשים וחדים: וישב שם עד עולם וכתבת עליו את כל החטא וביום הדין הגדול יושלך אל תוך האש: וריפאת את הארץ אשר השחיתו המלאכים ובישרת את רפואת הארץ כי ירפא לארץ ולא יכחדו כל בני האדם מפני כל הרזים אשר גילו העירים:

ואל גבריאל אמר העליון צא לקראת הממזרים המתועבים והכחדת את בני הזימה בני העירים והוצאתם מתוך האנשים ושלחתם איש ברעהו למען ישמידו איש את אחיו במלחמה: כי אורך ימים לא יהיה להם ולאשר ישאלו ממך אבותיהם לתקוותם בשגם חייהם ימשכו לעולם וכי כל איש מהם יחיה חמש מאות שנה אל תשמע: והשמדת את כל רוחות התאווה את בני העירים יען אשר חמסו את בני האדם ובערת את כל החמס מעל פני הארץ:

ויאמר ה׳ אל מיכאל לך ואסרת את שמחזי ורעיו אשר עמו שהתחברו אל נשים ויטמאו בטומאתן: וכאשר ירצחו כל בניהם ויראו בהישמד בניהם ואהובותיהם תאסרם לשבעים דור מתחת לגבעות הארץ עד יום דינם וכלאתם עד כלות המשפט אשר לעולמי עולמים: אז יובאו אל תחתיות האש אל הצער והמאסר והיו כלואים בו לעולם: ואשר יבוער וישמד מהם יאסר אתם יחד עד סוף כל הדורות:

וביום ההוא ענה מיכאל לרפאל ויאמר כח הרוח יעבירני וירגיזני מפני קשי דין הנסתרות ודין המלאכים מי יוכל לשאת את הדין הקשה אשר נחרץ ואשר ימסו לפניו: ומיכאל ענה שנית ויאמר אל רפאל מי הוא אשר לבו לא ירך מזה וכליותיו לא תשתוננה בדבר המשפט הזה אשר יצא עליהם בשל אשר הביאו לזאת: ועל כן יביא עליהם את המשפט הנסתר לעולמי עולמים כי גם מלאך גם אדם לא יקחו בו חלק והם לבדם קיבלו משפטם לעולמי עולמים:

ואלה שמות נשיאיהם שרי העשרות: עזאזל הוא הגדול בהם שמיחזה הראשון ארתקף השני רמאל הוא השלישי כוכביאל הרביעי ארזיל החמישי אעמאל השישי דניאל השביעי זיקיאל השמיני ברקאל התשיעי עשהאל העשירי: חרמני האחד עשר מטראל שנים עשר עננאל השלושה עשר סתואל ארבעה עשר שמשיאל חמישה עשר סהריאל ששה עשר: תמיאל שבעה עשר טוריאל שמונה עשר יומיאל תשע אשר יהדיאל העשרים.

ואלה ראשי מלאכיהם ושמותיהם מהם שר מאה ומהם שר חמישים ומהם שר עשרה: שם הראשון יקון הוא אשר התעה את כל בני האלהים ויורידם על הארץ ויתעם בבנות האדם: והשני היה שמו עזביאל והוא יעץ לבני המלאכים עצה רעה ויתעם עד טמאם את בשרם בבנות האדם: והשלישי היה שמו עדריאל הוא אשר הראה לבני האדם את חבלי המות את השריון ואת המגן ואת חרב המלחמה ואת כל כלי המות לבני האדם: ומידו יצאו על יושבי הארץ למן היום ההוא ועד עולם והוא התעה את חוה: והרביעי היה שמו פונמואה הוא הורה לבני האדם את המר ואת המתוק ואת כל מסתרי חכמתם: והוא לימד את האדם לכתוב בדיו עפצים ובנייר ובזה חטאו רבים מן העולם ועד היום הזה ועד העולם: כי בני האדם לא נבראו לחזק את אמונתם בעט ובדיו עפצים: כי לא נברא האדם בדרך אחרת מן המלאכים כי אם להיות טהורים וצדיקים והמוות המכלה כל לא יגיע אליהם ורק בדעתם יאבדו: והחמישי שמו היה כשדיא הוא אשר הראה לבני האדם כל מכות השדים והרוחות הרעות ומכות העובר בבטן אשר יפול ומכות הנפש נשיכות פתן וקטב ישוד צהרים ואת בן הנחש נקרא טבעת: עזאזל הראם את אשר יבוא אחריהם ויודיעם את מחצבות האדמה ומלאכת מחשבתן וצמידים ועדיים ומעשה הפוך וכל האבנים היפות וליפות את גבות העינים וכל צבעי רקמתיים: שמחזאי לימד כשפים ולחשים וכרות שורשים ארמרוס התר כשפים ברקיאל חזות בכוכבים כוכביאל מערכת הכוכבים ותמיאל ראות בכוכבים וסהריאל תקופת הירח: ותהי רשעה רבה ויעשו זימה ויתעו וישחיתו את כל דרכיהם: 

וזאת פקודת כזביאל אשר הראה לקדושים את שר השבועה ושמו ביקא ומושב יקרו בשמים ממעל: הוא אמר למיכאל להראותו את השם הנעלם למען יוכל להזכירו בשבועה ולמען אשר יחרדו מפני השם ההוא אלה שהראו לבני האדם את הנסתרות והלחש: ואלה הם מסתריו וזה כח השבועה כי כבירה ועצומה היא וישם הקדוש הגדול את השבועה הזאת ביד מיכאל: בשבועה הזאת נתלה הרקיע בשמים בטרם נבראה תבל מן העולם ועד עולם: והארץ נוסדה על המים וממסתרי ההרים יזלו מים טובים אל החיים למן בריאת תבל ועד עולם: ובשבועה ההיא נברא הים ואת החול שם לו גבול לעת קצף ולא יעבור למן בריאת תבל ועד עולם: ובשבועה ההיא חוזקו תהומות ויעמדו ולא ינועו ממקומם למן העולם ועד העולם: ובשבועה ההיא ישלימו השמש והירח מהלכם ולא יסורו מפקודתם למן העולם ועד העולם: ובשבועה ההיא ישלימו הכוכבים את מהלכם ויקרא להם בשמותיהם והם יענוהו מן העולם ועד העולם: וכן רוחות המים וכל הרוחות המנשבות ודרכיהם מכל אגודות הרוחות: ובה משומרים קולות הרעם ואור הברק ומשומרים בה אוצרות הברד ואוצרות הכפור ואוצרות האד ואוצרות המטר והטל: כל אלה יאמנו ויודו לפני אדון הרוחות וישבחהו בכל כוחם ותודתם היא כל מזונם והם יודו וישבחו וירוממו את שם אדון הרוחות לעולמי עולמים: ועליהם קיימת כל השבועה הזאת ובה הם משומרים ודרכיהם משומרים ומהלכם לא יפרע:
 

ספר 2 - זכרון בקשת העירים

זכרון בקשת העירים

 

לפני הדברים האלה נעלם חנוך ואיש מבני האדם לא ידע איפה נעלם ואיו ומה היה לו: בימים ההם קיבל חנוך ספרי קנאה וזעם וספרי רוגז וטרוד ואלו מעשיו עם העירים וימיו עם הקדושים:


ואנכי חנוך ברכתי את ה׳ הגדול מלך העולמים והנה העירים קראו אלי חנוך הסופר: ואשמע קול מלאך אומר אלה הם המלאכים אשר ירדו אל הארץ ויגלו את אשר נסתר מבני האדם ויתעו את בני האדם לחטוא: ויאמרו אלי חנוך אתה סופר הצדק לכה והודעת לעירי השמים אשר עזבו שמי מעלה את המקום הקדוש לעולם ויטמאו בנשים ויעשו כמעשי בני האדם ויולידו בנים: השחת השחיתו הרבה על הארץ ותחת ששמחו בבניהם יראו ברצח אהוביהם ועל הכחד בניהם יקוננו ויתפללו לחיי נצח ולא יהי להם שלום ורחמים מחילת חטא:

וילך חנוך ויאמר אל עזאזל לא יהי לך שלום דין קשה יצא לאסרך: ולא תהי לך חנינה ורחמים על החמס אשר הורית ועל כל מעשי הרשע והפשע והחטא אשר הראית לאנשים: ואלך ואדבר אל כולם יחד ויראו ופחד ורעד אחזום: ויבקשו ממני לכתוב בקשה בעדם כי ימצאו סליחה ולהעלות בקשתם לפני אדני השמים כי מעתה לא יוכלו הם לדבר עמו ולא לשאת את עיניהם למרום מחרפת עוונותיהם אשר עליהם נדונו: ואכתוב את זכרון בקשתם ואת התפילה לנפשותיהם ומעשיהם ותחנוניהן לסליחה ולארך אפים לכל אחד מהם: ואלך ואשב על מימי דן בארץ דן אשר מימין לחרמון ואקרא את זכרון בקשתם עד אשר נרדמתי:

והנה חלום בא אלי וארא מראות קצף ויבוא קול מצווה עלי לדבר אל בני מרום ולהזהירם: והמראה הנראה אלי במראה הנה ככה: עבים קראוני וערפל בקשני ומהלך הכוכבים והמאורות הריצוני ויבהילוני והרוחות במראה העיפוני ויעלוני וישאוני אל השמים: ואבוא עד אשר קרבתי אל חומה בנויה אבני בדולח ומוסבה לשונות אש ויחל המראה להפחידני: ואבוא אל תוך לשונות האש ואקרב אל בית גדול והוא בנוי אבני בדולח וקירות הבית היו כעין מרצפת אבני בדולח ורצפתו הייתה בדולח: כיפתו היתה כעין שביל הכוכבים והמאורות ובינהם היו כרובי אש ושמיהם מים: ואש לוהטת הקיפה את הקירות ופתחיהם היו לוהטים אש: ואבוא אל הבית ההוא ושם חם כאש וקר כקרח כל תענוג חיים לא היה בתוכו ופחד כיסני ורעד אחזני:

ועוד אני מתחלחל ורועד ואפול על פני וארא עוד במראה והנה בית שני גדול מהראשון והוא בנוי להבת אש: ונעלה היה בכל רוב הדר וכבוד וגודל עד לאין יכולת לתאר את הדרו ואת גדלו: רצפתו הייתה אש וממעל לו ברקים ומרוצת הכוכבים וכיפתו גם היא אש לוהטת וכל הפתחים היו פתוחים לפני: ואביט וארא שם כסא כבדולח רם מראהו וסביבו כשמש זורח ושם מראה הכרובים: ומתחת לכסא יצאו נהרות אש לוהטת עד לאין יכולת להביט והכבוד הגדול ישב עליו ומעילו הזהיר משמש והלבין מכל שלג: וכל מלאך לא יוכל לבוא ולא יוכל לראות את פני הכבוד וההדר וכל בשר לא יוכל לראותו: האש הלוהטת הייתה מסביב לו ואש גדולה עמדה לפניו ואיש מסביב לא יכל לקרוב אליו: רבי רבבות עמדו לפניו ולא היה לו חפץ בכל יועץ: וקדושי הקדושים הקרובים אליו לא התרחקו בלילה ולא הלכו מפניו:

ועד אז היתי נופל על פני רועד ומסווה היה על פני באשר רעדתי: ויקראני ה׳ בפיו ויאמר אלי קרב הנה חנוך אל קול קדשי: ואחד הקדושים נגש אלי ויעוררני ויעמידני ויקריבני אל הפתח ואני הורדתי פני מטה: ויאמר אלי אל תירא חנוך איש צדיק וסופר צדק קרב הנה ושמע קולי: לך והגדת אל עירי השמים אשר שלחוך לבקש בעדם עליכם לבקש בעד אנשים ולא אנשים בעדכם: למה עזבתם את השמים הקדושים והעליונים מעולם ותיטמאו עם בנות האדם: ותקחו לכם נשים ותעשו כבני הארץ ותשכבו עמהן ותולידו בנים גיבורים ואתם קדושי רוח החיים חיי נצח: בבשר ובדם אדם חמדתם ותעשו בנים בשר ודם כמעשי בני האדם המתים והאובדים: כי על כן נתתי להם נשים לעבר אותן ולהוליד בנים על ידן לבל ינתק זרעם על הארץ: ואתם הייתם בני רוח החיים חיי נצח ובני אלמוות לכל דורות העולם ועל כן לא יעדתי לכם נשים כי בני רוח בשמים משכנם:

ועתה הגיבורים אשר נולדו מרוח ובשר רוחות רעות יקראו ועל הארץ יהי משכנם: רוחות רעות יצאו מגויותיהם כי מנשים נולדו ומעירים קדושים תחילתם ושרשם הראשון: רוחות הארץ אשר נולדו על הארץ משכנם על הארץ יהי ורוחות השמים בשמים משכנם יהי. ועל הארץ רוחות הגיבורים יהיו מענים ומדכאים משחיתים ומתנפלים על האדם ועושים רעות ומעשי עמל והרס: והרוחות ההן לא יאכלו כל מאכל כי אם ירעבו ויצמאו ויביאו כשלון uתתנשאנה על בני האדם ועל הנשים כי על כן מהן יצאו: רוחותיהן ותשחתנה בלי משפט עד יום האחרית הדין הגדול אשר בו יכלה העולם והעירים והרשעים כולם יכלו: ועתה העירים אשר שלחוך לבקש בעדם אשר היו לפני כן בשמים תאמר להם: אתם הייתם בשמים אבל הרזים כולם עוד לא נגלו אליכם ורק אחדים הודעתי לכם: ואלה בקשי לבכם הודעתם לנשים וברזים אלה נשים ואנשים עשו רעות על הארץ ואמרת אליהם אין שלום לכם:

וכאשר הקיצותי באתי אליהם והם היו יושבים כולם נאספים יחד אבלים באבלים אשר בין לבנון ושניר ופניהם חפו: ואספר להם את כל המראות אשר ראיתי בשינה ואחל לדבר דברי צדק ולהזהיר את עירי השמים:

זה ספר דברי הצדק והאזהרה לעירים כמצוות הקדוש הגדול במראה ההוא אשר ראיתי בשנתי: בלשון בשר אגיד עתה באשר נתן האל הגדול פה לאנשים לדבר ולב להבין: וכאשר ברא ויתן לאדם כח להבין דברי חכמה כן ברא גם אותי ויתן לי להזהיר את העירים בני השמים: אני כתבתי את בקשתכם ובמראי ראיתי כי בקשתכם לא תנתן לכם כל ימי עולם ודין נחרץ עליכם: מעתה לא תעלו למרום עד עולם ויצאה הגזרה לאסרכם בארץ לכל ימי עולם: ולפני כן תראו בהכחד בניכם האהובים ולא יהי לכם כל נחת מהם כי יפלו לפניכם בחרב: בקשתכם בעדם לא תנתן אף כי תבכו ותתחננו ותדברו את כל הדברים הנמצאים בספר אשר כתבתי:
 

ספר 3 - מסתרי השמים והארץ

מסתרי השמים והארץ

ויעלה את רוחי בשמי השמים וארא שם כעין בניין עשוי בדולח ובתוך האבנים לשונות אש חיה וארא שני נהרות אש ואור האש מאיר כספיר: ותרא רוחי והנה אש תיסוב סביב הבית ההוא ונהרות מלאים אש מתלקחת על ארבע כנפותיו הסבו את הבית ההוא:

ואחרי כן ראיתי אלפי אלפים ורבוא רבבות המון לאין מספר וחשבון עומדים לפני אדון הרוחות: ושם ראו עיני את כל אשר אינם ישנים לעולם עומדים לפניו וברכו ואמרו ברוך אתה וברוך שמך לעולמי עולמים: ועל ארבעת עברי אדני הרוחות ראיתי ארבעה פנים שונים מאלו אשר אין שינה להם ואשמע קול ארבעת הפנים ההם משבחים לפני אדון הכבוד: הקול הראשון ברך את אדון הרוחות מעולם ולעולם: וקול שני שמעתי מברך את הבחיר ואת הבחירים התלוים באדון הרוחות: וקול שלישי שמעתי מבקש להתפלל על כל יושבי הארץ ומתחנן בשם אדון הרוחות: ואשמע את הקול הרביעי מגרש את המשטינים ועוצר בעדם מלבוא לפני אדון הרוחות ולהאשים את יושבי הארץ:

אחרי כן שאלתי את מלאך השלום ההולך איתי אשר הראני את כל הנסתרות מי הם ארבעת הפנים אשר ראיתי ואשר דבריהם שמעתי וכתבתי: ויאמר אלי הראשון הוא מיכאל הרחום וארך האפים והשני הממונה על כל מחלה ופצע בני האדם הוא רפאל: והשלישי ממונה על כל גבורה הוא גבריאל והרביעי ממונה על התשובה והתקווה לנוחלי חיי נצח פנואל שמו: אלה הם ארבעת מלאכי אדון הרוחות והם ארבעת הקולות אשר שמעתי בימים ההם: ואלמד את שמותיהם כי המלאך ההולך איתי ויראני את כל הנסתרות הודיעני את שמותיהם:

ומיכאל וגבריאל ורפאל ופנואל והמלאכים הקדושים אשר ממעל לשמים יוצאים ובאים בבית ההוא ומלאכים קדושים לרוב בלי מספר סובבים לבית ההוא: וארא את בני האלהים הקדושים והם הולכים על להבות אש מלבושיהם ועטיפיהם לבנים ופניהם מאירים כשלג: ואיתם ראש הימים ראשו היה לבן ונקי כצמר ולבושו לא יתואר: ומסביב לו מלאכים כרובים ואופנים עומדים והמה לא ישנו ושמרו את כסא כבודו: וראש הימים בא עם מיכאל וגבריאל רפאל ופנואל ואלפי אלפים מלאכים בלי מספר: ויגש אלי וישאל לי לשלום בקולו ויאמר אלי אתה הוא בן האדם אשר נולד לצדקה וצדקה תנוח עליך וצדקת ראש הימים לא תעזבך: ואפול על פני לפני אדון הרוחות ורוחי נהפכה ואקרא בקול גדול ברוח עוז ואברך ואשבח וארומם והברכות ההן אשר יצאו מפי היו לרצון לפני ראש הימים: ויאמר אלי המלאך אדון הרוחות שואל לך לשלום בשם העולם הבא כי משם יצא שלום למן בריאת העולם וכן יהי לך לעולם ולעולמי עולמים: והצדקה לא תעזבך לעולם וכל אשר ילכו בדרכיך יהיה חלקם ומקומם אתך ולא יפרדו מאתך לעולם ולעולמי עולמים: 

ומלאך אחד מראשי המלאכים אחזני ביד ימיני ויקימני ויביאני אל מסתרי הרחמים ויראני את כל מסתרי הצדק: במקום ההוא ראו עיני את מקום הבחירים והאמונה והצדק יהיו בימיהם והצדיקים והבחירים יהיו לפניו בלי מספר לעולמי עולמים: וארא את משכנם תחת כנפי אדון הרוחות וכל הצדיקים והבחירים האירו לפניו כמאורות אש ופיהם מלא ברכה ושפתותיהם משבחות את שם אדון הרוחות: שם חמדתי לשכון ורוחי אוותה את המשכן ההוא כי כן הוחלט עלי מלפני אדון הרוחות ושם היה חלקי מקדם: רבות הביטו עיני אל המקום ההוא ואברכהו ואשבחהו לאמור ברוך הוא וברוך יהי מראשית ועד עולם ופני שונו עד אשר לא יכלתי להביט עוד:

שם ראיתי מראה שני משכנות משכנות הבחירים ומקום מנוחת הקדושים: שם ראו עיני את מקומות מנוחת הקדושים עם מלאכי קדשו והם בקשו ופצרו והתפללו בעד בני האדם וצדקה הייתה שוטפת לפניהם כמים ורחמים כטל עלי ארץ כן יהיה בתוכם לעולמי עולמים: בימי דינם יברכוהו על הרחמים אשר חלק להם: אז ברכתי אני לאדוני הכבוד ואדבר אליו ואזמר גדלו כיאה:

וישאוני ויביאוני אל מקום אשר הנמצאים שם היו כאש לוהטת ובחפצם הופיעו כאנשים: ויראוני את כל מסתרי קצות השמים וכל אוצרות הכוכבים והמאורות אשר משם יצאו מלפני הקדושים: וארא מקום המאורות והרעם והברקים כולם וקצה העמק אשר שם קשת אש וחצים ואשפתם וחרב אש: 

ויקחוני אל המים החיים ואל אש המערב המקבלת את השמש בבואה: ואבוא אל נהר האש והאש תיזל כמים וזורמת אל הים הגדול לצד מערב ותזרום בלי הפוגה: ולא עמדה ממרוצתה יומם ולילה כי אם נעה תמיד ואשאל לאמר מדוע לא תנוח: ויענני רעואל אחד המלאכים הקדושים אשר אתי ויאמר מרוצת האש הזאת אשר ראית היא אש המערב הדולקת אחר כל מאורות השמים:   

ראיתי הרי חושך והרי חורף ומקוה מים היוצאים מתהום: וארא את פי התהום היא פי כל נהרות הארץ: ראיתי את המקום בו נאצרות כל הרוחות וארא איך הוא יסד בהם את כל הבריאה ואת מוסדות הארץ: וארא את אבן פינת הארץ וארא את ארבע הרוחות אשר תשאנה את הארץ ואת עמודי השמים: וארא את הרוחות אשר תפרושנה את כיפת השמים ותחנותן בין שמים וארץ והן עמודי השמים: ראיתי את הרוחות הסובבות את השמים והן נושאות את השמש מערבה בהקפתה ואת הירח ואת כל הכוכבים: ראיתי את רוחות הארץ הנושאות את העננים וראיתי את נתיבות המלאכים וראיתי את רקיע השמים בקצה הארץ:

ראיתי שבעה הרים גבוהים והם גבוהים מכל ההרים אשר על הארץ ומהם כפור יצא: ראיתי שבעה נהרות על הארץ גדולים מכל הנהרות מהם אחד יצא מן המערב ושפך מימיו אל הים הגדול: ושנים מהם מצפון עד הים ובאו ושפכו מימיהם אל הים במזרח: וארבעת הנותרים יצאו מפאת צפון אל הים שנים אל ים סוף ושנים אל הים הגדול: והם נשפכים שמה ולא נשפכים אל השממה כדברי אנשים: וגם שבעה איים גדולים ראיתי בים שנים בארץ וחמישה בים הגדול: ולאחר שראיתי את הנהרות הגדולים ואבוא אל מקום החושך הגדול ואל מקום אשר כל בשר יגיע: 

ואעבר אל מקום אשר שם בהו וארא שם מעשה נורא: וארא תהום עמוקה ובתוכה עמודי אש יורדים ואין מידה להם לגובה ולעומק: ומעבר התהום ההיא ראיתי מקום ללא רקיע השמים ממעל לו ולא קרקע מוסדה מלמטה לו: לא היו מים עליו ולא עוף כי אם מקום שממה ונורא היה: איום המראה שראיתי שם שבעה כוכבי שמים גדולים כהרים קשורים יחדיו מלמעלה ובוערים באש: ואומר מה חטאתם כי נאסרו ועל מה הושלכו הנה: ויאמר המלאך המקום הזה הוא קצה השמים והארץ והוא בית אסורים לכוכבים ולצבאות השמים: והכוכבים המתגוללים באש המה הכוכבים אשר עברו מצות ה׳ בתחילת עלותם כי לא באו בעתם: ויקצוף עליהם ויאסרם עד הזמן אשר תתם חטאתם בשנת מסתר:

ומשם הלכתי אל מקום אחר אשר היה נורא מזה וארא אש גדולה שם בוערת ולוהטת והמקום שם בקוע עד תכלית תהום והוא מלא עמודי אש גדולים מורדים: ולא יכלתי להשקיף על רחבו ועל גדלו ולא יכלתי לשער את היקפו: ואומר מה נורא המקום הזה ומה איום להביט אליו: ויענני אוריאל אחד המלאכים הקדושים אשר אתי ויאמר חנוך למה תירא ככה ותרעד: ואען מפני המקום הנורא ומפני מראה הצער הזה: ויאמר אלי המקום הזה הוא בית אסורים למלאכים ופה יהיו אסורים לעולם: ויאמר אלי אוריאל פה יעמדו המלאכים שרוחותיהם לבשו צורות אחרות ויתחברו עם בנות האדם: ותטמאנה את האנשים ותתעינה לזבוח לשדים כלאלהים: שם יעמדו עד יום הדין הגדול שבו ידונו עד כלותם ולנשיהם של המלאכים אשר תעו לא יהי שלום: 

ושם ראו עיני בעשות מלאכים את כליהם כבלי ברזל ואין שעור למשקלם: ואשאל את מלאך השלום ההולך איתי לאמור למי מכינים את הכבלים האלה: ויאמר אלי את אלה מכינים בעד צבאות עזאזל לקחת אותם ולהשליכם אל תחתית שאול וכיסו את לחייהם באבנים חדות כאשר צווה אדון הרוחות: ומיכאל וגבריאל ורפאל ופנואל המה יקחו אותם ביום הגדול ההוא וישליכום אל התנור הבוער למען יפרע אדון הרוחות מהם בשל רשעותם בשמעם אל השטן ובהתעותם את יושבי הארץ: ואשמע את מיכאל עונה ואומר המשפט הזה אשר בו ישפטו המלאכים עדות הוא אל המלכים ואל התקיפים ואל מושלי הארץ:

ואביט ואפן אל חלק הארץ האחר וארא שם נחל עמוק בוער באש: ויאמר אלי המלאך לשם יביאו את המלכים ואת התקיפים וישליכום אל הנחל העמוק הזה: וכאשר ימלא הנחל בבחיריהם ואהוביהם ימי חייהם יתמו: ראיתי שם כעין ענן ולא יכלתי להביט אליו מרב עמקו וארא להבת אש בהירה נושבת וכעין זוהר סובב ומעופף הנה והנה: ואשאל את אחד המלאכים הקדושים אשר היו עמדי ואומר אליו מה הדבר הזורח הזה אשר איננו רקיע כי אם להבת אש בוערת בלבד וקול בכי וצעקה ויללה וכאב חזק: ויאמר אלי המקום הזה אשר ראית אליו תושלכנה נפשות החוטאים המגדפים ועושי רשע וההופכים את כל אשר דיבר הקדוש בפי הנביאים על הבאות: 

ומשם הלכתי אל מקום אחר במערב ויראוני הר גדול וארוך וסלע קשה וארבעה מקומות יפים ומרחב להם ובתוכם עומק ומדרון חלק מאד כגלגל וחושך להביט שמה: ויען רפאל אחד המלאכים הקדושים אשר איתי ויאמר אלי המקומות היפים והמקומות העמוקים האלה הם מקומות הדין למען יבואו בהם רוחות נפשות המתים ולכך נבראו וכל נפשות בני האדם יאספו הנה: ואשאל על זה ועל מקומות הדין מדוע נבדלו האחד מן השני: 


ויענני ויאמר אלי שלשה אלה נעשו למען תבדלנה נפשות המתים ולהפריד נפשות הצדיקים אשר מעיין מים מאירים להן: והמקומות האלה נעשו להושיב אותם עד בוא עתם בבוא יום הדין הגדול עליהם: וכן יש מקום לרשעים שבמותם בארץ דין לא נעשה להם בחייהם: פה תבדלנה נפשותיהם בעינוי גדול ובמצוקה עד יום הדין הגדול לאלה אשר יקוללו עד עולם פה יאסרם לעולם ויגמול לנפשותיהם: וכן יעשה לנפשות האנשים אשר לא היו צדיקים כי אם חוטאים גמורים ואל פושעים כמוהם התחברו אבל נפשותיהם לא תהרגנה ביום הדין ולא תוקמנה מזה: ועוד מקום נעשה להפריד את הנפשות המתאוננות אשר ראו בהשמדן כשנהרגו בימי החטאים: אז ברכתי לאדון הכבוד ואמר ברוך ה׳ אדני הצדק המושל עד עולם:
 
וישאוני דרום אל מקום אחר בארץ ויראוני הרי אש הבוערים יומם ולילה: ואלך לעברם וארא שבעה הרים גבוהים ונהדרים וכולם שונים זה מזה והאבנים עליהם נהדרות ויפות ולכולן מראה נכבד שלושה לפאת מזרח קשורים זה על זה אחד פנינה ואחד ישפה ואשר לצד דרום אבן אודם: ושלושה לפאת דרום קשורים זה על זה וגיאיות עמוקים עקומים בינהם ולא קרבו זה אל זה וההר השביעי אשר בתווך מאבן הפוך וגבהו עד השמים אשר שם כסא ה׳ ומראשות הכסא היה ספיר: וההרים מוקפים עצי בושם ובינהם עץ אשר לא הריחותי עוד ריח כריחו ולא היו אחרים כמהו: ויהי ריחו טוב מכל ריח ועלהו ופרחו ועצו לא יבלו לעולם ופריו יפה ודומה לתמר: ואומר מה יפה העץ הזה ומה טוב מראהו ועלהו נאה ופרחו עדין מאד למראה: ויען מיכאל אחד המלאכים הקדושים והנכבדים אשר אתי והוא אחראי עליהם: וישאל אלי חנוך למה תשאלני על ריח העץ הזה ולמה תפצר לדעת: ואענהו לאמר אני חנוך רצוני לדעת הכל וברצוני לדעת על העץ הזה: ויען לאמר ההר הגבוה הזה אשר ראית אשר ראשו ככסא אלהים הוא הכסא אשר ישב עליו הקדוש הגדול אדני הכבוד מלך העולם ברדתו לפקוד את הארץ בחסד: ובעץ הבושם הזה לא יוכל לגעת כל בשר בלי רשות עד יום הדין הגדול אחרי אשר יפרע והביא הכל עד תכליתו לעולם ואז ינתן לצדיקים ולענווים: מפריו ינתנו חיים לבחירים והוא ינטע מצפון למקום הקדוש ואל עבר בית הקדוש מלך העולם ישתל: אז יגילו הצדיקים בשמחה ויעלזו במקום הקודש וריחו יבוא בעצמותיהם והאריכו ימים על הארץ כאשר חיו אבותיך ובימיהם לא יגע בהם כל יגון ומחלה ותלאה ונגע: ואברך את אלהי הכבוד מלך העולם אשר הכין כאלה לאנשים צדיקים וברא כאלה לתת להם:

ואלך משם אל טבור הארץ וארא מקום מבורך מלא מים ובו ענפים ודליות קיימות וצצות מתוך עץ כרות: ושם ראיתי הר קדוש ונחל מים מתחת ההר השוטף לכוון דרום: וארא לצד מזרח הר אחד גבוה מזה ובינהם גיא עמוק וצר גם בו שטף מים אל מול ההר: ולמערב משם הר אחר שפל מזה ולא גבוה וגיא במורד שני ההרים עמוק ויבש: וכל הגאיות עמוקים וצרים מסלע קשה ועצים נטועים עליהם: ותמהתי על הסלעים ותמהתי על הגאיות תמה הייתי מאד: ואומר למה הארץ המבורכת הזאת מלאה כולה עצים והגיא המקולל הזה בתווך: ויען רפאל אחד המלאכים הקדושים אשר איתי ויאמר הגיא המקולל הזה הוא למקוללים לעד: פה יאספו המקוללים יחד עם כל המבטאים בשפתיהם דברי בלע נגד ה׳ ועל כבודו ידברו קשות פה יאספו יחדו ופה מקום דינם: באחרית הימים יהיה להם מחזה דין צדק בפני הצדיקים המברכים על רחמי אדון הכבוד מלך העולם בימים ההם: ועיני ראו שם את כל החוטאים המגורשים הכופרים בשם אדון הרוחות הנסחבים משם ואין להם תקומה מפני הגמול היוצא מאת אדון הרוחות: וכל מלאך לא יעצור וכל כח לא יוכל לעכב כי יפקוד דין לכולם והוא ידין את כולם בפניו: 

ואחרי אשר ראיתי את מסתרי השמים ואיך תחלק הממלכה ואיך מעשי האדם במאזנים ישקלו: מזה הלכתי לצד מזרח בין הרי המדבר וארא ככר שוממה מלאה עצים וזרעים ומים נטפו מעליהם: זרם שוטף כביר מצד צפון ומצד מערב ומכל רוח ירדו מים וקצף וטל: ומשם הלכתי אל מקום אחר במזרח רחוק מהמדבר ואקרב לצד ההר הזה ושם ראיתי עצי ריח המלאים ריח לבונה ומור והעצים דומים לעץ שקד: ממעל להם על הר המזרח לא רחוק ראיתי מקום אחר גיא מלא מים אשר לא יחרבו: וארא עץ יפה והוא דומה לעצי ריח כעץ שרף מסטיק: ולפאת הגאיות האלה ראיתי קנמון בושם ואחרי אלה קרבתי אל המזרח: וארא הרים אחרים ובינהם עצים ומהם נוזל כעין נקטר הנקרא צרי וחלבנה: ומעבר להרים האלה ראיתי הר אחר למזרח קצות הארץ אשר שם עצי אהלים וכל העצים היו מלאים שקדים קשים: וכאשר יקח איש מן הפרי הזה יטב לו מכל בושם: ואחרי עצי הבשמים האלה כאשר השקפתי אל הצפון מעל להרים ואראה שבעה הרים מלאים נרד נבחר ועצי בושם וקנמון ופלפל: 

ומשם הלכתי אל מעל לראשי כל ההרים האלה הרחק לפאת מזרח הארץ ואעבר על ים סוף וארחק ממנו ואעבור מעל המלאך זוטיאל: ואבוא אל גן הצדק וארא עצים גדולים צומחים שם יפים מאד ויקרים וריחם טוב ועץ הדעת טוב ורע אשר ממנו יאכלו וידעו דעת רבה: העץ ההוא דומה בגבהו לאשוח ועליו דומים לעלי חרוב ופריו לאשכולות גפן יפה מאד וריח העץ נודף למרחוק ואומר מה יפה העץ ומה נחמד מראהו: ויענני רפאל המלאך הקדוש אשר איתי ויאמר אלי הוא עץ הדעת אשר ממנו אכלו אביך הזקן ואמך הזקנה לפניך וילמדו דעת טוב ורע ועינהם נפקחו וידעו כי ערומים הם ויגורשו מן הגן:


ומשם הלכתי אל קצות הארץ וארא שם חיות גדולות ושונות זו מזו ועופות שונים ליופי וקול האחד שונה מן האחר: ומזרחה לחיות ההן ראיתי את כנפות הארץ אשר שם ינוחו השמים ושם שערי שמים פתוחים: וארא בצאת כוכבי השמים בשערים ואספור את השערים אשר בהם יצאו ואכתוב את כל מוצאיהם כל אחד ואחד למספרם ולשמותיהם מהלכם ומעמדם ומועדיהם וחדשיהם כאשר הראני אוריאל המלאך הקדוש אשר איתי: הוא הראה כל דבר וכתבם לי גם שמותיהם כתב לי וחוקיהם וחברתם:

ושם ראו עיני את מסתרי הברק והרעם ומסתרי הרוחות איך יחלקו לנשוב על הארץ ומסתרי העבים והטל: ושם ראיתי את המקום אשר ממנו יצאו ואת המקום אשר ממנו יחולק עפר הארץ: ושם ראיתי חדרי אוצרות סגורים אשר משם יחלקו הרוחות חדר הברד חדר האד והקיטור ואת חדרי העבים אשר ינוחו על הארץ מראשית העולם: וארא חדרי השמש והירח אשר משם יצאו ושמה ישובו ומבואם הנהדר ואיך אחד יותר מכובד מהאחר ואיך לא יעזבו את מהלכם ולא יוסיפו על מהלכם ולא יגרעו ממנו והם שומרים אמונתם זה לזה בשבועה אשר התקשרו בה: 

ספר 4 - מהלך המאורות

מהלך מאורות השמים

 

זהו ספר מהלך מאורות השמים כל אחד ואחד למשפחותיהם לממשלותיהם ולזמניהם לשמותיהם ולמקומות מולדתם ולחדשיהם אשר הראני אוריאל המלאך הקדוש אשר אתי: והוא מנהלם והוא הראני את סדרם לכל שנות תבל עד תושלם הבריאה החדשה אשר תעמוד לנצח: ויראני את כל חוקי המאורות לכל יום ולכל מועד ממשל ולכל שנה ולצאתה ולמשפטה בכל חודש ובכל שבוע: וזה מראה כל מאור ופרשתו אשר הראני אוריאל המלאך הראש שהוא מנהיגם. 

 

ואלה שמות השמש הראשון חרס והשני חמה ולירח ארבעה שמות השם הראשון אישוניה השני לבנה השלישי בן כֶּסה והרביעי ירח: אלה הם שני המאורות הגדולים בשמים עיגולם כעיגול השמים ולשניהם גודל עיגול שווה: לעיגול השמש שבעה חלקי אור נוספים הניתנים ממנו במידה וקצב אל הירח עד אשר יתמלא הירח בחלק השביעי של השמש: ויצאו בשערי המזרח על פני השמים אל דרום והם מעריבים ובאים בשערי המערב וסבו לצפון: וראשונה יצא המאור הגדול ושמו שמש וסביבתו סביבת השמים כלו מלא אש מאירה ובוערת על פני השמים: והרוח ינהיג את המרכבות אשר יעלה בהן השמש אל הדרום ויעריב מן השמים ושב דרך צפון לבוא אל המזרח ונוהל עד בואו אל השער:

וזה חוק המאורות הראשון למאור השמש מוצאו בשערי מזרח השמים ומבואו בשערי מערב השמים מימין השערים האלה ומשמאלם חלונות רבים ומהם יצא חום על פני הארץ כשיפתחו בעתיהם הידועים: וארא ששה שערים אשר בהם יצא השמש וששה שערים אשר בהם יעריב השמש: וגם הירח יזרח ויעריב בשערים האלה ששה במזרח וששה במערב ואחריו מנהלי הכוכבים עם הכוכבים אשר הם מנהלים וכלם יישירו ללכת זה אחרי זה:

 

בחודש הראשון יצא השמש בשער הרביעי והוא הגדול מששת השערים במזרח: ולשער הרביעי שנים עשר חלונות פתוחים לרווחה מהם תצא אש כשהם נפתחים בעתם: והשמש יצא דרך השער הרביעי ויזרח בשמים שלשים בוקר ויעריב ויבוא בשער הרבעי במערב השמים: בחודש הזה ילך היום ויארך והלילה ילך וקצר בתשיעית והוא חלק אחד עד הבוקר השלושים: אז היום יגיע לנכון לעשרה חלקים והלילה לנכון לשמונה חלקים: בחודש השני יצא השמש משער המזרח החמישי ובא בשער החמישי במערב וכך יזרח שלושים בוקר: בחודש ההוא יארך היום והיה לאחד עשר חלקים והלילה יקצר והיה והיה לשבעה חלקים: בחודש השלישי שב ויצא מן שער הששי במזרח ובא בשער הששי במערב שלשים ואחד בוקר על פי האות שלו: ביום ההוא יארך היום מן הלילה והיום יהיה פי שנים מן הלילה והיה היום לשנים עשר חלקים והלילה יקצר והיה לששה חלקים ושב השמש למזרח: ובחודש הרביעי יצא מן השער הששי במזרח ובא בשער הששי במערב: וכעבור שלושים בוקר יקצר היום בחלק אחד בדיוק והיה לאחד עשר חלקים והלילה לשבעה: ובחודש החמישי יצא השמש בשער החמישי לשלושים בקר והעריב בשער המערב החמישי: ביום ההוא יחסר היום שני חלקים והיה היום לעשרה חלקים והלילה לשמונה חלקים: ובחודש הששי יצא השמש וזרח מהשער הרביעי לשלשים ואחד בוקר לפי האות שלו ובא בשער הרביעי במערב: ביום ההוא ישוה אור היום ללילה והלילה יהיה לתשעה חלקים והיום לתשעה חלקים:

 

בחדש השביעי יצא השמש בשער הרביעי ובא בשער הרביעי במערב לשלושים בוקר: וביום ההוא יארך הלילה מן היום והיום יקצר עד הבוקר השלושים והלילה יהיה נכון לעשרה חלקים והיום לשמונה חלקים: ובחודש השמיני יצא השמש מן השער השלישי במזרח ובא בשער השלישי במערב ושב אל המזרח: וביום ההוא יהיה הלילה לאחד עשר חלקים והיום לשבעה חלקים: ובחודש התשיעי יצא השמש מן השער השני במזרח ובא והעריב בשער השני וזרח שלושים ואחד בוקר לפי האות שלו: ביום ההוא יארך הלילה והיה פי שנים מן היום והלילה יהיה נכון לשנים עשר חלקים והיום לששה:

ובחודש העשירי יצא השמש מן השער הראשון במזרח והעריב בשער הראשון במערב השמים לשלושים ואחד בוקר לפי האות שלו ובלילה ההוא ימעט הלילה בארכו בתשיעית והיה הלילה לאחד עשר חלקים והיום לשבעה חלקים: בחודש עשתי עשר יצא השמש מן השער השני במזרח ובא בשער השני במערב לשלשים בוקר בזרחו ובהעריבו: וביום ההוא ימעט הלילה בארכו והיה הלילה לעשרה חלקים והיום לשמונה: ושב למזרח בחודש השנים עשר וזרח בשער השלישי לשלשים ואחד בוקר והעריב במערב השמים: ביום ההוא יתמעט הלילה והיה לתשעה חלקים והיום לתשעה חלקים ושוה הלילה ליום: והשנה היא בימיה לנכון שלוש מאות ששים וארבעה ובזה ישלים השמש את מחלקותיו ושב והקיף את מחלקותיו: 

 

ואורך היום והלילה וקוצר היום והלילה נבדלים הם בשל מהלך השמש אשר יעלה מעלה לקצר את היום ולהאריך את הלילה: על כן יארך מהלכו מיום ליום ויקצר מהלכו מלילה ללילה: ויצא המאור הגדול שנקרא שמש לעולמי עולמים כאשר צוה אדני: כצאתו כן יבוא ולא יתמעט ולא ינוח כי אם ירוץ יומם ולילה ואורו שבעתים מאור הירח ובגודל ישוו שניהם:

 

וזה מהלך ראשון לירח ובכל חודש ישנה צאתו ובואו וימיו כימי השמש וכן יזרח: ותקופתו כתקופת השמים ומרכבתו אשר ירכב עליה תנשא על ידי הרוח ואור ניתן לו במידה: וכשימלא הירח כל ארבע עשר חלקי אורו יהיה זה החלק השביעי מכל אורו של השמש: והיום הראשון יקרא מולד כי ביום ההוא יראה עליו האור ואורו יתמלא אליו מהשמש ויתגבר עד יום ארבעה עשר וישלם כל אורו בשמים: והירח במלוא אורו יעלה בלילה באותה העת שהשמש ירד במערב וכל הלילה יאיר הירח עד זרוח השמש ממולו בבוקר בעת יעריב: ובאותו צד ממנו התמלא אור הירח שמה ישוב להתמעט עד יעלם כל האור וימי הירח יחלפו והיה עיגול ריק בלי אור: 

ולעין אדם בלילה יראה עשרים יום בכל חודש ועשרה ימים לא יראה כי ביום יראה כעין הרקיע כי אין בו כל דבר מלבד אורו:

 

וראשונה יצא במזרח יחד עם השמש בשער אשר בו יצא השמש וכעלותו יראה חצי שביעית אורו בשמים: ובזרוח השמש יזרח הירח אתו וקיבל עוד חצי שביעית מחלק האור ובלילה ההוא יעריב הירח עם השמש והחשיך הלילה ההוא: וחציו האחד של הירח יכיל חצי שביעית אחת מכל האור אשר לו ושאר עיגולו ריק בלי אור ונטה מזריחת השמש וביתר ימיו יאיר בלילה: וביום החמישה עשר השלים את כל אורו: ולאחר השלימו את אורו יתמעט ובהתמעטו יקטן ביום הראשון לארבעה עשר חלקי אורו: בשני יתמעט לשלושה עשר חלקי אור בשלישי יתמעט לשנים עשר ברביעי לאחד עשר חלק: בחמישי יתמעט לעשרה חלקים בשישי יתמעט לתשעה חלקים בשביעי יתמעט לשמונה חלקים: בשמיני יתמעט לשבעה בתשיעי יתמעט לששה בעשירי יתמעט לחמישה באחד עשר יתמעט לארבעה בשנים עשר יתמעט לשלושה: בשלושה עשר יתמעט לשנים בארבעה עשר יתמעט לחצי שביעית וכל הנותר באורו יתמעט ביום החמישה עשר: ואכתוב את חדשיהם כמו שהם ומראה אוריהם עד עבור חמישה עשר יום:

 

וארא מהלך אחר וחוק לו ואיך לפי החוק ההוא יעשה הירח מהלך חדשו: ובחדשים מיועדים ישנה את תקופתו ובחדשים מיועדים ילך במהלכו המיוחד: בשבעה שביעיות יחידות ישלים את כל אורו במזרח ובשבעה חלקים יחידים ישלים את כל חשכו במערב: בשני חדשים יעריב הירח עם השמש בשני השערים אשר באמצע בשער השלישי והרביעי: ויצא לשבעה ימים (מהשלישי) וסבב ושב דרך השער אשר שם יצא השמש והשלים את כל אורו: ונטה מן השמש ולשמונה ימים יבוא בשער הששי (במקום מהרביעי) אשר ממנו יצא השמש: וכצאת השמש מן השער הרביעי יצא הירח מהשער החמישי לשבעה ימים ושב שבעה ימים בשער הרביעי והשלים את כל אורו: ונטה ובא בשער הראשון בשמונת ימים ושב עוד הפעם בשבעה ימים בשער הרביעי אשר ממנו יצא השמש:

 

כן ראיתי את תקופותיהם לפי סדר חדשיהם בזרוח ובהעריב השמש בימים ההם: ועודף השמש והכוכבים יגיע לששה ימים בחמש שנים ששת הימים יגיעו לשלושים יום וחסרו השמש והכוכבים חודש שלושים יום: בעת צאתו יראה לשלשה חדשים שלושים יום החודש ולשלושה חדשים יראה תשעה ועשרים יום החודש: וישלים התמעטותו בתקופתו הראשונה בשער הראשון במאה ושבעים ושבעה יום: ואת חסרון חמשת הימים מתקופת השמש ישלים כאשר ישלים את תקופתו כמשטר הכוכבים: בשלוש שנים יהיו אלף תשעים ושנים ימים ובחמש שנים אלף שמונה מאות ועשרים יום ובשמונה שנים יהיו אלפים ותשע מאות ושנים עשר יום: ובשלוש שנים יגיעו ימי הירח לאלף וששים ושנים בשלוש שנים ובחמש שנים יהיו אלף ושבע מאות ושבעים יום ויחסרו חמישים יום: ובשמונה שנים יהיו לירח אלפים שמונה מאות ושלושים ושנים ימים והיו כל הימים אשר יחסרו בשמונה שנים שמונים יום: והשמש והכוכבים יוציאו את כל השנים לנכון ולא יעדיפו או יחסירו את מושבותם יום אחד עד עולם ושלמו את השנים בצדק נכון שלוש מאות וששים וארבעה ימים: והשנה תשלם לנכון לפי מושבות העולם ומושב השמש הזורח מן השערים אשר בהם יזרח ויעריב:

 

חוק הכוכבים אשר מספר כל ימיהם אשר ילך השמש בשמים בבואו ובצאתו בשערים שלושים יום עם שרי האלפים בסדר הכוכבים ועם ארבעת הימים הנוספים המבדילים בין ארבעת חלקי השנה אשר ינהיגום ויבואו אתם: ובהם יתעו אנשים ולא יחשבום בחשבון השנה כי טועים הם האנשים ולא ידעום כמשפטם: כי הם בחשבון השנה יבואו ובאמת ירשמו עד עולם אחד בשער הראשון ואחד בשער השלישי ואחד ברביעי ואחד בשישי והשנה תשלם בשלוש מאות וארבעה וששים יום: והדבר קיים והחשבון שלם כי המאורות והחדשים והמועדים והשנים והימים הראני אוריאל ויגל לי וישימם בלבי כאשר צווה אותו אדון בריאת התבל וצבא השמים: ולו השלטון על לילה ויום בשמים להאיר אור לבני האדם שמש ירח וכוכבים וכל צבא השמים הסובבים בגלגליהם:

 

ואלה הם שמות מנהיגיהם השומרים שיבואו בעתיהם למקומותיהם למערכותיהם לחדשיהם בממשלתם ובמושבותיהם: ארבעת מנהיגיהם השומרים המבדילים את ארבעת חלקי השנה יבאו בראשונה ואחריהם שנים עשר מנהיגי המערכות המבדילים את החדשים ושרי אלפים המחלקים את הימים לשלוש מאות וששים יום ואחד מן שרי האלפים ההמה ינתן בין מנהיג למנהיג ומנהיגיהם הם המחלקים: ואלה שמות מנהיגי המערכות המחלקים את ארבעת חלקי השנה מלכיאל אלימלך ומלאיאל ונראל:

 

אלה השלושה אדנראל ויהושעאל ויעלומיאל ילכו אחרי מנהיגי המערכות המחלקים את ארבעת חלקי השנה: בראשית השנה יזרח בראשונה ומשל מלכיאל הנקרא תימני ושמש וחום כל ימי ממשלתו אשר ישלוט תשעים ואחד יום: ואלה אותות הימים הנראים עלי ארץ בימי ממשלתו זעה וחום ועצבון וכל העצים יעשו פרי ועלים יצאו על כל העצים ובשל קציר החטה ופרחי שושנים וכל הפרחים יצאו בשדה ועצי החרף יבשו: המנהיג השני אחריו הוא אלימלך שנקרא שמו שמש מזהיר וכל ימי אורו אחד ותשעים יום: ואלה אותות ימיו על הארץ חום ויובש והעצים יוציאו פרים גמור ויבשלו ויבש פרים והצאן תתחברנה ותעוברנה ויאסף כל פרי הארץ וכל אשר בשדה ובגת אלה יהיו בימי ממשלתו:

 

ומנהלי שרי האלפים אשר על כל הבריאה ועל כל הכוכבים עם ארבעת הימים הנוספים ישמשו את ארבעת הימים אשר לא נחשבו בחשבון השנה: ובהם יטעו האנשים כי המאורות ההם ישמשו באמונה את מושבות העולם אחד בשער השמים הראשון ואחד בשער השלישי אחד בשער הרביעי ואחד בשער השישי וסדר העולם נשלם בשלוש מאות וששים וארבעה פרקים: כי את האותות והזמנים והשנים והימים הראני אוריאל המלאך אשר אדון הכבוד שמהו לעולם על כל מאורות השמים בשמים ובתבל למשול על פני השמים ולהֵראות על הארץ ולהיות מנהיגי היום והלילה והם השמש והירח והכוכבים וכל הבריות הסובבות בכל מרכבות השמים: ואוריאל המלאך הקדוש מנהיג לכלם והוא הראני את מושבותיהם ואכתוב את מושבותיהם כאשר הראני:

ויראני אוריאל בקצות השמים שנים עשר שערים פתוחים לרווחה מסביב למרכבת השמש בשמים אשר מתוכם תצאנה קווי השמש: וכשיפתחו לרווחה יעברו בעדם הרוחות ונשיבת הטל: שנים עשר שערים ראיתי בשמים בקצות הארץ אשר מהם יצאו השמש הירח והכוכבים וכל צבא השמים ממזרח וממערב: וחלונות פתוחים רבים לצפונם ולדרומם וחלון אחד בעתו מוציא חם כשערים ההם אשר מהם יצאו הכוכבים היוצאים לפי פקודתו להם ואשר שמה יעריבו במספרם: וארא מרכבות בשמים רצות בתבל ממעל ומתחת לשערים האלה ואשר בהם יסבו הכוכבים אשר לא יעריבו: ואחד יגדל מכולם והוא יסובב בתבל כלה: ושנים עשר השערים פתוחים אל כל הרוחות אשר מהם תצאנה הרוחות ונשבו על הארץ: שלשה מהם פתוחים נגד פני השמים במזרח ושלשה במערב ושלשה אל ימין השמים ושלשה אל השמאל: בארבעה מאלה תצאנה רוחות ברכה ושלום ומשמונה מהם תצאנה רוחות מחבלות כשהן משתלחות והביאו שחיתה לכל הארץ ויושביה:

והרוח הראשונה מן השערים ההם הנקראת קדים תצא דרך השער הראשון אשר במזרח הנוטה אל דרום ממנה יצא שממון בצורת חום חורב ושחיתה: ומן השער השני במרכז יצא במידה הצדק וממנו יצא מטר ופריה ושלום וטל ובשער השלישי אשר לצד צפון יצא הקור והיובש: ואחרי אלה תצאנה הרוחות הדרומיות בשלושה שערים בשער הראשון מהם המוטה למזרח תצא הרוח החמה: ובשער התיכון (האמצעי) הקרוב אליו יצאו מתוכו ריחות טובים וטל ומטר ושלום וחיים: ובשער השלישי אשר מצד מערב יצא מתוכו טל ומטר וארבה ושממון: ואחרי אלה יצאו הרוחות המערביות בשלושה שערים מן השער הראשון הפונה לצפון יצאו טל וכפור וקרה ושלג וקרח: ומן השער התיכון יצא טל ומטר ושלום וברכה ובשער השלישי אשר מצד דרום יצא מתוכו בצורת ושממון וחרב ושחיתה: ואחרי אלה תצא רוח צפון בשלושה שערים מן השער הקרוב למזרח ויצאו טל ומטר וארבה ומהפכת והרס: ומן השער התיכון יצאו חיים מטר טל ושלום ובשער השלישי מצד מערב יצאו מתוכו ענן וכפור ושלג וגשם וטל וארבה: והרוח הראשונה תקרא קדים כי קדמונית היא והשניה תקרא דרומית כי הרם המבורך לעולם ירד שם: והרוח השלישית מים מערבית שמה כי שם כל מאורות השמים יערבו וירד אורם: והרוח הרביעית ושמה צפון נחלקה לשלושה חלקים מהם הראשון הוא למשכן האנשים והשני מכיל מימי ימים ותהומות ויערות ונהרות וחושך וקיטור והחלק השלישי יכיל את גן הצדק: ובזה יתמו שנים עשר השערים לארבע רוחות השמים וכל חוקיהם וכל פגעם וכל שלומם הראיתי למתושלח בני:

 

ובימים ההם ענה אוריאל המלאך ויאמר אלי חנוך הנה הראיתיך הכל ואגל לך הכל למען תראה את השמש ואת הירח ואת מנהיגי כוכבי השמים ואת המלאכים המסובבים אותם מעשיהם ועתיהם ומוצאיהם: ​ובימי החוטאים תקצרנה השנים וזרעם באדמותיהם ובשדותיהם יאחר וכל דבר על הארץ ישונה ולא יראה בעתו והשמים יעצרו והגשם יכלא: ופרי האדמה בימים ההם אפל יהיה ולא יגדל בזמנו ופרי העץ יכלא: והירח ישנה את חוקו ולא יראה בעתו ובימים ההם יראה השמש בשמים והיה מהלך בקצות המרכבה הגדולה במערב והרבה להאיר ממשפט האור ובצורת גדולה תבא בקצות העגלות אשר במערב: ורבים מראשי הכוכבים יעברו חוקם ולא יראו בזמנם המיועד וחדל משטר הכוכבים: ויושבי הארץ יטעו בהם במחשבותם ויסורו מדרכיהם ויחטאו כי לאלהים יחשבום ורבתה הרעה עליהם משפט יבוא עליהם לאבד הכל:

ספר 5 - חזרת חנוך לארץ

חזרת חנוך לארץ

 

 

והמלאכים הקדושים ההם הקריבוני וישימוני על הארץ לפני פתח ביתי ויאמרו אלי הודע הכל לבנך למתושלח: והראית לכל בניך כי כל בשר לא יצדק לפני ה׳ כי הוא בוראם: שנה אחת נעזבך עם בניך עד התחזקת וצווית ללמד את בניך וכתבת להם והעידות הכל לבניך ובשנה האחרת יקחוך מקרבם: יאמץ לבך כי הטוב יודיע צדקה לטוב צדיק עם צדיק ישמח וברכו זה את זה: והחוטאים עם החוטאים ימותו ופושע עם פושע יטבע: ויכלו לדבר אלי ואבוא אל אנשי ביתי בברכי לאדון העולם:

 

ועתה מתושלח בני קרא אלי את כל אחיך ואספה לי את כל בני אמך כי הדיבר קורא אלי ורוח נשפכה עלי למען אראכם את כל אשר יקרה עד העולם: וילך מתושלח ויקרא אליו את כל אחיו ויאסוף את בני משפחתו: וידבר אל בני הצדק ויאמר שמעו בני חנוך את דברי אביכם והאזינו היטב לאמרי פי: העידותי בכם ואגידה לכם אהובי אהבו יושר ולכו בו ואל תקרבו בלב ולב אל איש ישר ואל תתחברו אל אנשי לב ולב: רק בדרך צדק תלכו בני ותנחה אתכם בנתיבות טובות וחסד אליכם יחובר: כי ידעתי כאשר החמס ירב ומשפט גדול יעשה על הארץ כל הרשעה תתום ושרשה וכל בנינה יהרס:

התבוננו אל כל המעשים אשר בשמים אל המאורות הם לא ישנו את דרכיהם ולא יעברו חוק מערכתם והם יעלו ויבואו כולם במשפט איש בעתו: ראו את הארץ והתבוננו אל המעשים הנעשים עליה מראשון ועד אחרון כי לא ישונה כל מעשה האלהים בהראותו: ראו את החורף איך מלאה כל הארץ מים ועננים וטל ומטר ינוחו עליה: התבוננו וראו את העצים הנראים כמו ייבשו וישירו את עליהם זולתי ארבעה עשר עצים אשר לא ישירו כי אם יעמדו בעליהם הישנים עד בוא חדשים תחתיהם לאחר שנים ושלושה חורפים: ושובו והתבוננו אל ימי הקיץ בהיות השמש ממעל לארץ ואתם תבקשו מסתור וצל מלהט השמש והארץ גם היא תחר מלהט חורב ואתם לא תוכלו לדרוך על הארץ ועל הסלעים מרוב חומם: התבוננו בהתכסות העצים עלים ירוקים ובעשותם פרי ושימו לבבכם אל כל אלה ודעו כי החי לעולם עשה את כל אלה: וראו איך הימים והנהרות יפעלו את פעולתם יחד ומעשיו יבאו לפניו שנה שנה ומפניו יכנעו ולא יוחלפו כי אם כאשר צווה אלהים כן יעשה כל:

ומי מכל בני האדם אשר יוכל לשמוע את קול הקדוש ולא יחרד ומי יוכל חשוב מחשבותיו: ומי הוא אשר יוכל לדעת מעשי השמים ובריאתם ומי תיכן רוח או נפש ומי יוכל לדבר עליהם או לעלות ולראות את כל קצותיהם ולהכירם או לעשות כמוהם: ומי בכל האנשים אשר יוכל לדעת מה רוחב הארץ וארכה ואשר הראו לו את מידת כל: היש אדם אשר יוכל להשיג אורך השמים וגובהם ועל מה נוסדו ומה מספר הכוכבים ואיפה ינוחו כל המאורות:

 

ואחרי כן הואיל חנוך הסופר להגיד מתוך הספרים הכתובים בידו את כל החכמה הזאת המהוללה בפי כל אדם והשופטת את כל הארץ לכל בניו היושבים על הארץ ולכל הדורות הבאים אשר יעשו ישר ושלום: ויאמר חנוך על בני הצדק ועל בחירי העולם ועל נטע היושר אדבר אליכם בני אני חנוך: ואודיעכם את הדברים האלה כאשר נגלו אלי במראה השמים ואשר ידעתי מדברי מלאכי הקודש ואשר למדתי מעל לוחות השמים: 

 

ויחל חנוך להגיד מתוך הספר ויאמר: אני נולדתי השביעי בשבוע הראשון בהיות עוד משפט וצדק ואחרי יקום בשבוע השני רשע גדול ותרמית תצמח: ואז יהיה הקץ הראשון לאדם וככלותו תגדל הרשעה וחוק יושם לחוטאים: ואחרי כן בסוף השבוע השלישי אדם יבחֵר לנטע משפט צדק ואחרי כן יצמח נטע הצדק לנצח: ואחרי כן בשבוע הרביעי בסופו יראו הצדיקים מראות קדושים בריתו לדורי דורות ונחלה תנתן להם: ואחרי כן בסוף השבוע החמישי יבנה בית לתפארת ומלכות עד עולם: ואחרי כן בשבוע הששי יתעוורו כל אשר יחיו בו ויסירו כולם את לבם מן החכמה: ובו אדם יעלה ובסופו בית המלכות ישרף באש וכל זרע השורש הנבחר יפוזר: ואחרי כן בשבוע השביעי יקום דור תהפוכות ורבים מעשיו וכל מעשיו יהיו מעשי תהפוכות: ובסופו יבחרו הצדיקים הנבחרים מנטע צדק העולם אשר תנתן להם שבעתיים חכמת כל בריאתו: והיתה עוד רשעה על הארץ וכל מעשי רשע וחמס ופשע ירבו פי שנים: וכאשר ירבו חטא ורשע ונאצה וחמס בכל המעשים וכחש ופשיעה וטומאה יגברו תבוא פורענות גדולה מן השמים על כל אלה: 

 

והאדון הקדוש יצא בזעם ועברה לעשות משפט עלי ארץ ואז יעקר החמס משורשיו והרשעה והתרמית ימחו מתחת השמים: וכל צלמי הגויים והיכליהם ומגדליהם ינתנו לשריפת אש ויכחדו מן הארץ ויושלכו אל משפט האש ואבדו בזעם ובמשפט איום לעולם: ואחרי העקר שרשי הרשע החוטאים בחרב ישמדו והמחרפים בכל מקום יכרתו וכל חורשי חמס וכל עושי מעשי חרוף בחרב יאבדו: אז יהיה השבוע השמיני שבוע הצדק והצדיקים יקיצו משנתם וחכמה תקום וניתנה להם: והחוטאים ימסרו בידי הצדיקים וחרב תנתן להם לעשות משפט צדק בבני החמס: ובאחריתו יקנו בתים בצדקתם ובית יבנה למלך הגדול לתפארת עד העולם: ואחרי כן בשבוע התשיעי יגלה משפט הצדק לכל העולם וכל מעשי הרשעים יחלפו מן הארץ וכל אדם יביט אל דרך הישר: ואחרי כן בשבוע העשירי בחלק השביעי בו יהיה משפט עולם על העירים הגדולים אשר בו יקח נקם מן המלאכים: והרקיע הראשון יעבור ויחלוף ורקיע חדש יראה וכל צבא השמים יאירו שבעתים: ואחרי כן יהיו שבועות רבים בלי מספר עד העולם וכלם יהיו בטוב ובצדק וחטא לא יזכר עוד עד עולם:

 

ועתה אומר לכם בני אהבו צדק ולכו בו כי ראוים דרכי הצדק לאחוז בהם ודרכי הרשע יכלו פתאום ואבדו: ולאנשים ידועים בדור יגלו דרכי החמס והמות והם ירחקו מהם ולא ילכו בם: ועתה אומר אני לכם הצדיקים אל תלכו בדרכי רשע ובדרכי מוות ואל תקרבו אליהם פן תאבדו: ובקשתם ובחרתם לכם צדק וחיים והלכתם בדרכי שלום וחייתם והייתם מאושרים ושמרתם את דברי במחשבות לבבכם ואל ימחו מעל לבבכם: וידעתי כי החטאים יפתו אנשים לבזות את החכמה לבל ימצא לה מקום וכל עצה לא תחסר להם:

 

אוי להם לבונים בתי חמס ורשע ושמו תרמית יסודם כי פתאום יהרסו ואין שלום להם: אוי לבונים בתיהם בחטא כי מכל יסודותיהם יהרסו ובחרב יפלו והרוכשים זהב וכסף פתאום במשפט יאבדו: אוי לכם עשירים כי בטחתם בעשרכם ומעשרכם תפרדו כי לא זכרתם את העליון בימי עשרכם ועשיתם נבלה ורשע: ולכן היו מוכנים ליום שפוך דם ויום חושך יום הדין הגדול: כן אומר אני ומודיע לכם כי בוראכם יפילכם ולמפלתכם לא יהא רחמים ובוראכם ישמח לאובדנכם: ​

 

מי יתן עיני מים ואבכה עליכם ושפכתי עליכם כענן מים למען ינוח לי מיגון לבבי: מי נתן לכם לזרוע שנאה ולעשות רשע הלא משפט יבוא עליכם החטאים: ואתם הצדיקים אל תיראו מפני החטאים כי ישוב אדני הרוחות ונתנם בידכם ועשיתם בהם משפט כחפצכם: אוי לכם המטילים קללות וחרמים שאין להם התרה רפואה תרחק מכם מפני חטאיכם: אוי לכם הגומלים רעה לאחיכם ולשכניכם כי כמעשיכם תיגמלו: אוי לכם עדי שקר והשוקדים על חמס כי פתאום תאבדו: אוי לכם החטאים על רדפכם צדיקים כי תמסרו אותם לרשע ויכבד עליכם עולו: קוו צדיקים כי פתאום יאבדו החטאים מפניכם ולכם יהי השלטון עליהם כחפציכם: וביום מצוקת החטאים ירומו בניכם ועלו כנשרים וגבהו מדיות קנכם: ואתם הסובלים אל תיראו כי רפואה תהי לכם ואור בהיר יאיר לכם ושמע מנוחה תשמעו מן השמים:

 

אוי לכם חטאים כי עשרכם ידמה אתכם לצדיקים אך לבכם יוכיח כי חטאים אתם ויעיד נגדכם לזכרון רשעתכם: אוי לכם האוכלים חלב חטה ועוז שורש המעין ישתו ואת הענוים תרמסו בכוחכם: אוי לכם השותים מים מכל מקור כי פתאום יבוא גמולכם וכליתם ויבשתם כי עזבתם מקור מים חיים: אוי לכם עושי רשע ותרמית וגידופים זכרון יהיה נגדכם לרעה: אוי לכם עריצים המדכאים צדיקים בכוחם כי יום מפלתכם ויום משפטכם בא וימים רבים וטובים יבאו לצדיקים: וצדיקים יהיו בימים ההם תוכחה לחטאים ולרשעים: ובימים ההם כשמעכם קול תפילת הצדיקים תבוא תפילת הצדיקים אל אדון הרוחות ולכם נכונו ימי משפט: דעו החטאים כי תהיו לחרפה ואבדתם ביום משפט הרשע: ולא יהיה גורלכם כגורל הצדיקים והדבר יהיה בכם לעדה כי חברים היתם לחטאים: ידוע יהי לכם כי העליון יזכור להשמידכם ומלאכי שמים ישמחו למפלתכם: מה תעשו חטאים ואנה תנוסון ביום המשפט? וכל דברי רשעתכם יקראו לפני הגדול הקדוש ופניכם יחפו והוא יזרה כל מעשה הנוסד ברשע: 

 

אוי לכם חטאים אשר בים וביבשה כי רעה הפקודה נגדכם: אוי לכם האוצרים כסף וזהב בלא צדק ואומרים עשור עשרנו ויהי לנו רכוש ונאצור כל אשר חפצנו: ועתה נעשה ככל אשר יזמנו כי אצרנו כסף ואוצרותינו מלאים כמו מים ורבים עבדים בבתינו: אכן כמים ימסו שקריכם כי עשרכם לא יקום ומהרה יעזב מכם כי אספתם את כל אלה ברשע והיתם לקללה רבה:

ועתה אני נשבע גם לכם הכסילים כי רעות רבות תראו על הארץ: יען אתם הגברים תשימו עליכם עדיים יותר מן הנשים ורקמה יותר מן הבתולות במלכות ובגודל ובשלטון ובכסף ובזהב ובארגמן ובכבוד ובאוכל כמים ישפכו: ועל כן אין בהם תורה וחכמה ועל כן יאבדו יחד עם עשרם ויחד עם כל תפארתם וכבודם: בחרפה ובהרג ובסבל גדול תושלכנה נפשותיהם אל תנור האש: נשבעתי לכם חטאים כי כהר אשר לא יהיה לעבד וכגבעה לא תהיה שפחה כן החטא לא נשלח על הארץ רק האדם בנפשו ברא אותו וקללה רבה תהיה על כל עושהו: ורחם משׁכיל לא ניתן לאשה כי אם בגלל מעשי ידיה תמות בלי בנים: נשבעתי לכם חטאים בקדוש הגדול כי כל מעשיכם הרעים גלוים בשמים וממעשה לחצכם לא כוסה ולא נסתר דבר: ואל תדמו בנפשכם ואל תאמרו בלבבכם כי לא ידעתם ולא ראיתם כי כל חטא נכתב יום יום בשמים לפני העליון: וידעתם מעתה כי כל רשע אשר הרשעתם יכתב יום יום עד דינכם: 

 

אוי לכם האוילים כי באולתכם תאבדו יען כי אל החכמים לא תשמעו ואת הטוב לא תבקשו: היו נכונים ליום הדין הגדול ליום מצוקה וחרפה גדולה לנפשותיכם ולכן אל תקוו לחיות כי אם תחלפו ותמותו אין לכם כפרה: אוי לכם ערלי לב עושי רע ואוכלי דם השמחים לאכול ולשתות ולשבוע מכל הדברים הטובים אשר שם אל עליון על הארץ לרוב לא יהי שלום לכם: אוי לכם כותבי שקר ודוברי רשע אשר יכתבו שקריהם למען ישמעו אליהם אנשים: ואוי לכם עושי רשע ומתפארים בדברי שקר וכבוד כי אבוד תאבדו וחיים טובים לא יהיו לכם: אוי לכם אוהבי מעשי רשע אל תקוו לטוב דעו כי בידי הצדיקים תנתנו והם יערפוכם והמיתוכם ולא ירחמו עליכם: 

 

אוי לכם השמחים במצוקת הצדיקים כי לא תאספו אלי קבר: אוי לכם המבטלים את דברי הצדיקים כי לא תהיה לכם כל תקוה לחיים: אוי לכם ההופכים דברי יושר ועוברים חקות עולם ועושים נפשם כאנשים בלי חטא ברגלים תירמסו על הארץ: ופועלי רשע לשכניהם לא יהי להם שלום אך פתאום מות ימותון:

אוי לכם חטאים ביום המצוקה הגדולה כי תציקו אל הצדיקים ותשרפום באש כי גמול מעשיכם יעשה לכם: אוי לכם עקשי לב שוקדי מזמות רע והמיעצים לרשע פחד יבוא עליכם ולא תעזרו: אוי לכם חטאים מדברי פיכם וממעשי ידכם אשר עשתה רשעתכם בלהבת אש נושבת תשרפו: ודעו כי מן המלאכים ידרוש את מעשיכם ויעידו השמש והירח והכוכבים על חטאותיכם ועל עשותכם על הארץ משפט רשע בצדיקים: והעיד בכם כל ענן ואד וטל ומטר כי כולם ימנעו בגללכם מרדת והם את עונותיכם יפקדו: וכאשר ירדו עליכם הכפור וכל סופות שלג בקרתם ובכל מכותיהם בימים ההם לא תוכלו לעמוד בפניהם:

והמשתחוים לאבנים ועושים פסילי זהב וכסף ועץ וחומר בלי דעת והמשתחוים לרוחות רעות ולשדים ולכל משגה האלילים לא ימצאו כל תשועה מהם: ואשמו באוולת לבם ועיניהם תתעוורנה בפחד לבם ובמראות חלומותיהם: באלה ירשיעו ופחדו כי כל מעשיהם עשו בשקר וישתחוו לאבן לכן כהרף עין יאבדו: ובימים ההם אשרי כל לוקחי דברי חכמה ומבינים בה ושומרים דרכי עליון והולכים בדרך צדקו ואינם מרשיעים עם הרשעים כי הם יוושעו:

 

אוי לכם מפיצי רע בין אחיכם כי ביסורים תמותו: אוי לכם מניחי יסודות תרמית ושקר והשופכים רוח ממר על הארץ כי בזה יסופו: אוי לכם בוני בתיהם בעמל אחרים וכל חומר בנינם לבני חטאת וקורות רשע אומר אני לכם לא יהי שלום לכם: אוי לעוזבי נחלת עולם ודרך אבותם ונפשותם ודבקו באלילים ותועי כי לא תהי להם מנוחה: אוי לכם עושי רשע ועוזרי חמס והורגי אחיהם במסתרים כי הוא יוריד את כבודכם והביא כאב אל לבכם והעיר את חרון אפו והשמיד כולכם בחרב וכל הקדושים והצדיקים יזכרו את חטאותיכם:

 

ובימים ההם יהרגו אבות ובניהם במקום אחד ואחים יפלו יחד עד אשר ישטפו נחלים מדמם: כי איש לא ימנע את ידו מהמית את בניו ואת בני בניו והחוטא לא ימנע את ידו מאחיו הנכבד: מעלות השמש ועד בואו ימיתו איש את אחיו והסוס עד צואר יחצה בדמי החטאים והעגלה עד גבהה תטבע: בימים ההם ירדו המלאכים אל מקומות הסתר ואספו יחד למקום אחד את מורידי החטא והעליון יקום ביום הדין לעשות דין גדול בחטאים: ועל כל הצדיקים והקדושים יפקיד שומרים מתוך מלאכי הקודש לשמרם כבת עינו עד שומו קץ לכל רשע וחטא ואם גם ישנו הצדיקים שנה כבירה לא יפחדו: והחכמים ילמדו את האמת ובני הארץ יראו את החכמים בבטחונם והבינו את דברי הספר הזה והכירו כי עשרם לא יוכל להצילם במהפכת חטאותיהם:

בני השמים התבוננו אל השמים ואל כל מעשי העליון ויראתם מפניו ואל תרעו לפניו: אם יסגור את חלונות השמים ועצר את המטר ואת הטל מרדת בגללכם על הארץ מה תעשו: התביאו שי אל המטר כדי שלא ימנע מרדת עליכם והאם הטל יקבל זהב וכסף מאתכם: בעת ישלח את זעמו עליכם בגלל מעשיכם לא תוכלו לקרוא אליו כי דברתם דברים קשים של גאווה ובוז נגד צדקו ולא יהי שלום לכם: הלא תראו את מלחי האניות בנוע אניותיהם מפני הגלים ומסערות הרוחות והם בצרה גדולה: ויראו פן ירד כל הונם וטובם אתם אל הים כי טובות לא ינבא להם לבם כי הים יבלעם ואבדו בתוכו: הלא הים כולו וכל מימיו וכל תנועתו מעשי העליון הם והלא הוא עשה חק למעשיו ושם חול גבול לו: מגערתו יבש הים וכל דגתו וכל אשר בו ימות ואתם החטאים אשר על הארץ לא תיראו מפניו? הלא הוא עשה את השמים ואת הארץ וכל אשר בהם ומי נתן דעת ובינה לכל מתנועע על הארץ ובים? הנה יראו מלחי האניות את הים והחטאים לא יראו את העליון:

 

ואתם קשי לב לא נאמנתם ולא עשיתם את מצוות ה׳ כי אם פשעתם ותדברו גבוהה ודברים קשים תגדילו בפיכם הטמא לא יהי שלום לכם: לכן תקללו את ימיכם ושנות חייכם תכרתנה ותרבינה בקללות עולם ולא יהי לכם חסד: בימים ההם יהיה שמכם לקללת עולם בפי הצדיקים ובשמכם יקוללו כל המקללים וכל החוטאים יחד: ולבחירים תהי אורה ושמחה ושלום והם ירשו ארץ: ואז תנתן לבחירים חכמה והם יחיו כולם ולא יחטאו עוד לא בזדון ולא בשגגה כי הם החכמים ענוים יהיו: ולא ישובו לפשוע ולא יאשמו כל ימי חייהם ולא ימותו במגפת קצף ומספר ימיהם ימלאו וארכו ימיהם בשלום ושנות שמחתם תרבינה באושר עולם כל ימי חייהם:

בימים ההם אשר ישלח עליכם אש נוראה אנה תנוסון ואיפה תושעו וכאשר ישלח קולו נגדכם הלא תבהלו ותפחדו: וכל המאורות יבהלו בפחד גדול וכל הארץ תבהל ותרעד ותחת: וכל המלאכים ימלאו את פקודתם וביקשו להיסתר מפני הכבוד הגדול ובני הארץ ירעדו ויחילו ואתם החטאים תקוללו לעולם ולא יהי שלום לכם: בימים ההם היכונו הצדיקים לשאת את תפילותיכם ולשימן לעדות לפני המלאכים למען ישימו עון החטאים לזכרון לפני העליון: 

 

ובימים ההם יתעוררו העמים ומשפחות הלאומים יקומו ביום הכליון: ויצאו השדודים וטרפו את ילדיהם ועזבום ואת עולליהם יעזבו בעודם יונקים ולא ישובו אליהם ועל אהוביהם לא ירחמו וילדיהם יאבדו על ידם: וגם נשבעתי לכם החטאים כי ליום שפך דם הוכנה החטאת:

 

ואתןָ נפשות הצדיקים אל תיראנה וקוו אל היום אשר בו תמותו בצדק: ואל תעצבו אם נפשכם לשאול ירדה ביגון ואם בחייכם בשרכם לא ראה בטובה כראוי לטובכם וחיכיתם ליום משפט החטאים וליום קללה ותוכחה: ואחרי מותכם יאמרו עליכם החטאים כמותנו אנו מתו הצדיקים ומה שכר יקבלו הם בעד מעשיהם: הראיתם את הצדיקים מה אחריתם כל חמס לא נמצא בהם עד מותם: הלא כמונו מתו גם הם ביגון ובחשך ומה יתרון להם עלינו: ומה יקבלו אם יראו בוראם הנה מתו גם המה ומעתה עד נצח לא יראו אור: אומר אני לכם חטאים רב לכם לאכול ולשתות ולחמוס ולחטוא ולהפשיט אנשים עירומים ולצבור עושר ולראות ימים טובים: כי תאבדו ותהיו כלא הייתם ונפשותיכם ביגון שאול תרדנה: ועושי צדקה ימותו על מעשי בני האדם ובשל מעשי הרשעים יאספו: 

 

אוי לכם החטאים המתים בכובד חטאיכם: הדומים לכם יאמרו עליכם מאושרים החטאים הם ראו כל ימיהם בטוב: ועתה מתו באושר ובעושר ולא ראו צרה ורצח בחייהם וימותו בכבוד ומשפט לא נעשה בהם בחייהם: אך נפשותיהם שאול תורדנה ואומללים יהיו במצוקתם הגדולה ובחשכה ובלהבה בוערת תבאנה נפשותיהם בעת בוא המשפט הגדול לכל דורות העולם אוי לכם כי לא יהי שלום לכם:

ואם תאמרו אתם החטאים כל חטאינו לא ידרשו ולא יכתבו דעו כי בכל זאת חטאיכם נכתבים יום יום: 

 

ועתה הראיתי לכם כי אור וחשך יום ולילה יראו את כל חטאיכם: אל תרשיעו בלבכם ואל תשקרו ואל תטו דברי יושר ואל תכחישו דברי הקדוש והגדול ואל תרוממו את אליליכם: כי כל שקריכם וכל רשעתכם לא לצדקה יהיו לכם כי אם לחטאה גדולה: ועתה ידעתי את הסוד הזה כי החטאים יחליפו הרבה ויטו דברי יושר וידברו דברי רשע וישקרו ויעשו מעשים גדולים ויכתבו ספרים לחזק על דבריהם:

 

ועתה נשבעתי לכם הצדיקים בכבוד הגדול והמפואר והגיבור ובעוז מלכותו וגדלו נשבעתי לכם: כי ידעתי רזים וקראתי את החקוק על לוחות השמים וראיתי את הספרים הקדושים ומצאתי את הכתוב בהם על הצדיקים: כי כל טוב ושמחה ותפארת נכונו להם ורשומים לנפשות המתים בצדק וכי רב טובה תנתן להם חלף עמלם ורב חלקם מחלק החיים: ונפשותיהם לא תאבדנה וזכרונם לא יסוף מלפני הגדול לכל דורות העולם:

ואתם הצדיקים והטובים אשר בחיים אל תאמרו לאמר בחיי מצוקתנו רב עמלנו: וכל צער ראינו ורעה רבה מצאתנו ואכלתנו ומעטים היינו ותקצר רוחנו בעמלנו ונכרתנו ולא מצאנו עוזר לנו במאמר ובמעשה: ובדבר עוננו נכחדנו ולא ראינו חיים מיום ליום קיוינו להיות הראש ונהי הזנב: רבות עמלנו ולא היה לנו שכר בעמלנו ונהי מאכל לחטאים ולחומסים והם הכבידו את עוּלם עלינו: ושונאינו ומכינו משלו בנו ולפני שונאינו כפפנו את ערפנו והם לא ריחמו עלינו: ביקשנו להמלט מאיתם ולנוח ולא מצאנו מקום להמלט ולהיושע מהם: ובריבנו עמם צעקנו אל המושלים במצוקתנו ושווענו נגד הבולעים אותנו והם לא ראו צעקתנו ולא שמעו קולנו: והם עזרו לחומסים ולבולעים אותנו ואשר המעיטונו והם הסתירו את חמסם ולא הסירו מעלינו את על הבולעים אותנו: ויזרונו וימיתונו ויסתירו את רצחם ולא זכרו כי הרימו את ידיהם נגדנו:

 

נשבעתי לכם הצדיקים כי המלאכים יזכירוכם לטובה בשמים לפני הכבוד הגדול ושמותיכם יכתבו לפניו בראשונה: קוו כי לפנים היתם עצובים בצרה ובעני ועתה תראו ותזהירו כמאורות שמים ושערי שמים יפתחו לכם: ובזעקכם זעקה משפט יופיע לכם כי כל מצוקתכם תבוא על המושלים ועל כל אשר עזרו לחומסיכם: אל תיראו צדיקים בראותכם את החטאים עושים חיל ומצליחים בדרכיהם אל תתחברו אליהם כי אם תרחקו מחמסם: לכו בדרכי יושר בחייכם קוו ואל תעזבו את תקוותכם כי שמחה גדולה תהיה לכם כמלאכי שמים: ואני ובני נתחבר אתכם לעולם ושלום יהי לכם שמחו בני היושר: מה עליכם לעשות עליכם לא להחבא ביום הדין הגדול פן תמצאו כחטאים ומשפט עולם ירחק מכם לכל דורות העולם:

 

ולנפשות הענווים ואשר עינו את בשרם ואשר ניתנו לחרפה ביד אנשים רשעים שכרם נכון מאת האלהים: אשר אהבו את האלהים ולא אהבו זהב כסף או כל דבר טוב אשר בעולם ואך לעינוים נתנו את בשרם: ואשר מעולם לא התאוו למאכלי הארץ כי אם חשבו את נפשם לרוח עובר וישמרו זאת וה׳ הרבה לנסותם ונפשותיהם נמצאו טהורות למען יברכו את שמו: וכל ברכותיהם הנכונות כתובים בספרים והוא יעד להם את שכרם כי נמצאו אוהבים לאל מנפשותיהם ואף אם נרמסו ברגלי אנשים רעים וישמעו מפיהם כלימות ובוז ויהיו לחרפה: 

 

ועתה אקרא לנפשות הטובים אשר מדור האור ואהפוך את כל אשר נולדו בחושך אשר בבשרם לא קיבלו את הכבוד כראוי לאמונתם: ויביא את אוהבי שם קדשו אל אור זורח ויושיבם איש איש על כסא כבודו: ויזהירו לעולם כי צדק משפט האלהים ולנאמנים הוא יתן אומן במושב צדיקים: ויראו את אשר נולדו בחשך משלכים אל החשך והצדיקים יזהירו: והחטאים ראו בזהרם ויאנחו וגם הם ילכו אל אשר נכתבו להם שם ימים ועתים.

 

אתם אשר עשיתם טוב תחכו לימים ההם אשר יסופו עושי רשע ויסוף כח הרשעים: ואתם חכו עד אשר יחלוף החטא כי שמות החטאים ימחו מספר החיים ומספרי הקדושים וזרעם יכחד לעולם ונפשותיהם תומתנה ובאש תשרפנה והילילו במקום מדבר שממה אין שם ארץ:

 

ועתה מתושלח בני כל אלה אספר לך וכתבתי לך וגיליתי לך הכל ונתתי לך ספרים על כל אלה ואתה בני תשמור את הספרים מיד אביך למען תמסרם לדורות העולם: חכמה נתתי לך ולבניך אשר יהיו לך למען אשר יתנו לבניהם לדורות את החכמה הזאת הנעלית ממחשבתם: והמבינים אותה לא ינומו והקשיבו ללמוד את החכמה הזאת ונעמה לאוכליה ממאכלי תאווה: אשרי כל הצדיקים ההולכים בדרך צדקה ואין בהם חטא כחוטאים:

 

אך כאשר יכתבו באמונה את כל דברי בלשונותיהם ולא ישנו ולא יחסרו מדברי כי אם יכתבום באמונה את כל אשר העידותי בראשונה עליהם: אז ידעתי סוד אחר כי ספרים ינתנו לצדיקים ולחכמים ללמוד בם להיות לשמחה וליושר ולחכמה רבה: ואז כל הצדיקים אשר למדו בהם את כל דרכי היושר יאמינו בהם וישמחו בם ויבואו על שכרם:

 

ועתה מתושלח בני אראך את כל המראות אשר ראיתי ואספרם לפניך: שני מראות ראיתי לפני נשאי לאשה את אמך והאחד לא ידמה לשני וארא מראה נורא ועליהם התפללתי אל אדני:

 

שוכב הייתי בבית מהללאל אבי הזקן וארא במראה והנה התמוטטו השמים ויבקעו ויפלו לארץ: וכאשר נפלו לארץ וארא והנה הארץ נבלעה בתהום גדולה והרים נתלו על הרים וגבעות על גבעות טבעו ועצים גבוהים נעקרו משרשיהם ויפלו ויטבעו בתוך התהום: ודבור בא אז לפי ואשא קולי ואקרא ואומר גוועה הארץ: ומהללאל אבי הזקן העירני כי שכבתי אצלו ויאמר אלי למה תצעק ככה בני ולמה תיילל: ואגיד לו את כל המראה אשר ראיתי ויאמר אלי נוראות ראית בני מראה קשה בחלומך מסתרי כל חטאת הארץ בתהום תטבע וחרבן גדול תחרב: בני כל זה יבוא מן השמים על הארץ וחרבן גדול יהיה על הארץ: ועתה בני יען כי אמונה בך קומה והתחננת לאדון הכבוד למען ישאיר שארית על הארץ ולבל יחריב את כל הארץ: 

 

ובצאתי וארא את השמים ואת השמש יוצא במזרח ואת הירח יורד במערב וכוכבים אחדים ואת הארץ כולה וכל דבר כאשר הכינהו מבראשית: ואברך את אדון המשפט וארוממנהו אשר הוציא את השמש מחלונות המזרח ויעל ויזרח על פני השמים וינשא וילך בדרך אשר הראהו: ואשא את ידי בצדק ואברך את הקדוש והגדול ואשיח ברוח פי ובלשון בשר אשר עשה אלהים לבני אדם למען ידברו בה ויתן להם רוח ולשון ופה למען ישיחו בהם: ברוך אתה ה׳ המלך הגדול והגבור אדון כל בריאת השמים ואדני כל הארץ וממשלתך ומלכותך וגדלך יעמדו לעולם ולעולמי עולמים ושלטונך לכל דורי הדורות: וכל השמים כסאך לעולם וכל הארץ הדום רגליך לעולם ולעולמי עולמים: כי אתה עשית כל ואתה תמשול בכל וכל דבר לא יפלא ממך: חכמה לא תעבור ממכון כסאך ולא תחלוף מפניך ואתה תדע ותראה ותשמע הכל ואין כל דבר נסתר ממך כי בידך הכל: ועתה מלאכי שמיך הרשיעו ועל בשר אדם יהיה אפך עד יום הדין הגדול: ועתה אלהים אדני ומלך גדול אתחנן ואשאל ממך לקבל תפילתי להשאיר לי שארית עלי ארץ לבלתי השחית בשר אדם ולעשות הארץ שממה להיות חרבן עולם: ועתה אדני מחה מעל הארץ את הבשר אשר עורר את אפך ובשר הצדק והיושר תקים לנטוע זרע עולם ואל תסתר פניך מתפילת עבדך אדני:  

 

אחרי זה קמתי ואתפלל ואתחנן ואשאל ואכתוב את תפילתי לדורות עולם ואראך הכל מתושלח בני: 

 

מראה הקץ (גורל האומות)

 

וישא חנוך את קולו ויאמר אל מתושלח בנו אליך בני אדבר דברי הטה אזנך לשמע מראה חלום אביך: לפני נשאי את עדנה אמך וארא במשכבי והנה בן בקר יוצא מן הארץ ובן הבקר היה לבן: ואחריו יצאה פרה ואתה יצאו עגלה ושני בני בקר אחד מהם שחור והשני אדום: ויגח בן הבקר השחור את האדום וירדפהו על הארץ ומאז לא יכלתי לראות עוד את בן הבקר האדום: ובן הבקר השחור גדל ועגלת הבקר באה אתו וארא פרים רבים יצאו ממנו אשר דמו אליו והלכו אחריו: והפרה הראשונה יצאה מאת פני בן הבקר הראשון לבקש את בן הבקר האדום ולא מצאתו ותקונן קינה גדולה עליו ותחפשהו: וארא עד אשר בא אליה בן הבקר הראשון וינחמה ולמן העת ההיא לא געתה עוד: ואחרי כן ילדה בן בקר לבן אחר ואחריו ילדה בני בקר ופרות שחורות: 

 

וארא בשנתי את בן הבקר הלבן ההוא והנה גדל גם הוא ויהי לבן בקר גדול לבן וממנו יצאו בני בקר לבנים לרוב וידמו לו: והם החלו להוליד בני בקר לבנים רבים אשר דמו האחד להשני: וארא עוד בעיני כאשר ישנתי וארא את השמים ממעל והנה כוכב נפל מן השמים ויקם ויאכל וירעה בין הפרים ההם: ואחרי כן ראיתי את הפרים הגדולים והשחורים והנה החליפו כולם את רפתיהם ומרעיהם ואת בני בקרם ויחלו לתנות האחד עם השני: ועוד ראיתי במראה ואביט אל השמים והנה ראיתי כוכבים רבים יורדים ונופלים מן השמים אל הכוכב הראשון ההוא ויהיו לבני בקר בין בני הבקר השחור ההוא וירעו עמהם: ואביט אל הכוכבים וארא והנה כלם מוציאים ערותיהם כסוסים ויחלו לעלות על הפרות ותעוברנה כלן ותלדנה פילים גמלים וחמורים: וכל הפרים יראו וחרדו מפניהם אך הם החלו לנשכם בשיניהם ולבלעם ולנגחם בקרניהם: ויחלו לבלוע את הפרים ההם והנה כל בני הארץ החלו לרעוד ולפחד ולברוח מפניהם: ועוד ראיתי בהחילם לנגח זה את זה ולבלוע זה את זה והארץ החלה לזעוק:

 

ואשא עיני שנית אל השמים וארא במראה והנה ירדו מן השמים דמויות אנשים לבנים אחד יצא מן המקום ההוא ושלושה עמדו: והשלושה אשר יצאו באחרונה אחזוני בידי וישאוני מעם משפחות הארץ ויעלוני אל מקום גבוה ויראוני מגדל נישא מעל לארץ וכל הגבעות היו שפלות ממנו: ויאמרו אלי שבה פה עד אשר תראה את כל אשר יבוא על כל הפילים והגמלים והחמורים ועל הכוכבים ועל הפרים:

​וארא את האחד מן הארבעה ההם אשר יצא בראשונה ויאחז את הכוכב הראשון ההוא אשר נפל מן השמים ויאסור את רגליו ואת ידיו וישליכהו אל תהום והתהום צרה היא ועמוקה ונוראה וחשוכה: ואחד מן הארבעה שלף חרב ויתנה אל הפילים והגמלים והחמורים ויחלו להכות זה את זה וכל הארץ רעדה בגללם: עוד אני רואה במראה והנה אחד מן הארבעה אשר יצאו השליך עליהם אבנים מן השמים ויאסף ויקח את כל הכוכבים הגדולים אשר ערוותיהם כערוות סוסים ויאסרו את כלם בידיהם וברגליהם וישליכום אל תהום הארץ:

 

ואחד מן הארבעה הלך אל הפר הלבן ויודע לו סוד מבלי שיחרד הוא נולד פר ויהי לאדם ויבן לו תיבה גדולה וישב בתוכה ושלושה פרים ישבו אתו בתיבה והיא מכסה עליהם: ואשא את עיני וארא גג גבוה ועליו שבע ארובות והארובות מזילות מים רבים אל תוך קדרה אחת: וארא עוד והנה מעינות נפתחו בארץ על פני החצר הגדולה ההיא והמים החלו לגבור ולהתנשא על הארץ וארא את הקדרה עד אשר כל פניה כוסו מים: והמים והחשכה והאד גברו עליה וארא את גובה המים ויגבהו המים מעל גובה הקדרה ויזרמו מעל שולי הקדרה ויקומו על הארץ: וכל הבקר בקדרה נאספו יחדיו עד אשר ראיתי בטובעם ויבלעו ויאבדו במים: וכל הפרים והפילים והגמלים והחמורים צללו עד הקרקע עם כל החי עד אשר לא יכלתי עוד לראותם והם לא יכלו להמלט ויאבדו ויצללו בתהמות והתבה שטה על פני המים:

 

וארא עוד במראה עד אשר ארבות המים הורחקו מעל הגג הגבוה ומעינות הארץ נסכרו ופיות אחרות נפתחו: ויחלו המים לרדת אל תוכן עד אשר נגלתה הארץ והתבה נחה על הארץ והחשך חלף והופיע האור: והפר הלבן אשר היה לאדם יצא מן התיבה ושלשת הפרים אתו ואחד משלשת הפרים היה לבן ואחד מהם היה אדום כדם ואחד שחור והפר הלבן נפרד מאתם: ויחלו להוליד את חיית השדה ואת העופות ויהיו כלם מהם למשפחותיהם אריות ונמרים וזאבים וכלבים וצבועים ותנים וחזירי יער ושועלים ושפנים וחזירים ונצים ואיות ודיות ונשרים ועורבים ויחלו לנשוך איש את רעהו ובתוכם נולד פר לבן: 

 

והפר הלבן ההוא אשר נולד בתוכם הוליד פרא ופר לבן איתו ויפרה וירבה הפרא חמור הבר במאד: והפר הלבן אשר נולד מהפר ההוא הוליד חזיר יער שחור ושה לבן וחזיר היער ההוא הוליד חזירים רבים והשה ההוא הוליד שנים עשר צאן: וכאשר גדלו שנים עשר הצאן ההם ויתנו את האחד מהם לחמורים והחמורים נתנו גם הם את השה ההוא לזאבים והשה גדל בין הזאבים: ואדני הצאן הביא את עשתי עשרה הצאן להיות עם השה האחד ולרעות איתו בין הזאבים וירבו ויהיו לעדרי צאן רבים: ויחלו הזאבים לירוא מפניהם וילחצום עד אשר איבדו את בניהם וישליכו את עולליהם אל נהר מים רבים והצאן החלו לזעוק על אודות עולליהם ולשווע אל אדוניהם: ושה אחד ניצל מן הזאבים ברח וימלט אל חמורי הבר: 

 

וארא את הצאן בבכותם ובזעקם ובבקשם את אדניהם בכל כוחם עד אשר ירד אדני הצאן לקול הצאן מזבול מרום ויבא אליהם וירעם: ויקרא אל השה אשר נמלט מן הזאבים וידבר אליו על הזאבים אשר יעיד בהם לבלתי נגוע בצאן: והשה הלך אל הזאבים כדבר האדון ושה אחר פגשהו וילך איתו ושניהם הלכו ויבאו יחד אל אספת הזאבים וידברו אליהם ויעידו בהם לבל יגעו עוד בצאן: וארא אז את הזאבים בלחצם מאד את הצאן בכל כוחם והצאן זעקו: ויבא אדוניהם אל הצאן ויחל להכות בזאבים ההם והזאבים החלו לילל והצאן החרישו ויחדלו לזעוק מאז: וארא את הצאן עד אשר יצאו מן הזאבים ועיני הזאבים חשכו ויצאו הזאבים ההם לרדוף אחרי הצאן בכל חילם: ואדני הצאן הלך אתם לנחותם וכל צאנו הלכו אחריו ופניו היו מאירים ונכבדים ונוראים למראה: 

 

ויחלו הזאבים לרדוף אחרי הצאן עד אשר הגיעו אל ים מים: וים המים נבקע והמים עמדו מזה ומזה לפניהם ואדונם הוליכם ויתיצב בינהם ובין הזאבים: ולא ראו עוד הזאבים את הצאן ההולכים בתוך ים המים וירדפו הזאבים אחרי הכבשים וירוצו אחריהם אל תוך ים המים: ובראותם את אדני הצאן וישובו ויברחו מפניו וים המים התאסף ויהי עד מהרה כמבריאתו והמים שטפו ויגבהו עד כסותם את הזאבים: וארא עד אשר אבדו כל הזאבים אשר רדפו אחרי הצאן ויטבעו: והצאן עברו בתוך המים ביבשה ויצאו אל המדבר אשר אין שם לא מים ולא דשא ויחלו לפקוח עינהם ויראו וארא את אדני הצאן ברעותו אותם ובתתו להם מים ודשא ואת השה בלכתו ובנחותו אותם: והשה עלה על ראש הסלע הגבוה ואדני הצאן שלחהו אליהם:

ואחרי כן ראיתי את אדני הצאן עומד לפניהם ומראהו גדול ונורא ונשגב וכל הצאן ראוהו ויראו מפניו: וכלם פחדו ורעדו מפניו ויצעקו אל השה אשר אתם אשר היה בתוכם ״לא נוכל לעמד לפני אדנינו להביט אליו״: והשה אשר נחם עלה אל ראש הסלע ועיני הצאן החלו להתעור ולסור מן הדרך אשר הראה להם והשה לא ידע זאת: ויקצוף אדני הצאן עליהם קצף גדול ויודע זאת לשה ההוא וירד מראש הסלע ויבא אל הצאן וימצא את רובם עיניהם עוורות והם סוררים: ובראותם אותו ויראו וירעדו מפניו ויחפצו לשוב אל מכלאותיהם: והשה לקח עוד שיות אחרים אתו ויבוא אל הצאן אשר סררו ויחל להמיתם והצאן יראו מפניו וישב את הצאן אשר סררו וישובו אל מכלאותיהם:

 

וארא במראה הזה עד אשר היה השה לאיש ויבן בית לאדני הצאן ויבא את כל הצאן אל הבית ההוא: וארא עד אשר שכב השה אשר פגש את השה אשר נָחָם וארא עד אשר כל גדולי הצאן גוועו והקטנים עמדו במקומם ויבאו אל מרעה ויקרבו אל נחל מים: ואז השה מנהלם אשר היה לאדם נפרד מאתם וישכב וכל הצאן בקשוהו ויצעקו על אודותיו צעקה גדולה: וארא עד אשר חדלו מצעוק על אודות השה ויעברו את נחל המים:

 

ותקומנה שיות אחרות למנהלים תחת המנהלים אשר שכבו ויעזבום ותנחֵנה אותן: וארא עד אשר באו הצאן אל מקום טוב אל וארץ נחמדה ונכבדה וארא עד אשר הצאן שבעו והבית ההוא בתוכם בארץ החמדה: ופעמים נפקחו עינהם ופעמים עוורוּ עינהם עד אשר קם שה אחד וינהלם וישיבם כולם ועינהם נפקחו: והכלבים והשועלים וחזירי היער החלו לבלוע את הצאן עד אשר הקים אדני הצאן שה אחר ואיל אחד מקרבם אשר ינהלם: והאיל החל לנגוף מזה ומזה את הכלבים את השועלים ואת חזירי היער ההם: והשה ההוא אשר נפקחו עיניו ראה את האיל אשר היה בקרב הצאן ואשר עזב את כבודו ויחל לנגוף את הצאן וירמוס עליהם וילך בלא דרך: וישלח אדני הצאן את השה אל שה אחר ויקימהו להיות לאיל ולנהל את הצאן תחת האיל אשר עזב את כבודו: וילך אליו וידבר אליו לבדו ויקימהו לאיל ויעשהו לנגיד ולמנהל הצאן ובכל אלה הכלבים לחצו את הצאן: והאיל הראשון רדף אחרי האיל השני ויקם האיל השני ויברח מפניו וארא עד אשר הפילו הכלבים את האיל הראשון:

​​

והאיל השני קם וינהל את הצאן והצאן גדלו ורבו וכל הכלבים והשועלים וחזירי היער יראו ויברחו מפניו והאיל נגף ויהרוג את החיות הרעות: ולחיות הרעות לא היה עוד כח בין הצאן ולא חמסו עוד מהן דבר: והאיל הוליד כבשים רבים וישכב ושה קטן היה תחתיו לאיל ויהי לנגיד ויהי מנהל את הצאן: ויבנה למען הצאן מגדל גבוה וגדול לאדני הצאן והבית היה שפל והמגדל היה רם וגבוה ואדני הצאן שכן במגדל ושלחן מלא הקריבו לפניו:  

 

ועוד ראיתי את הצאן תועים שנית והולכים בדרכים רבות ויעזבו את ביתם ההוא ואדני הצאן קרא לאחדים מקרב הצאן וישלחם אל הצאן והצאן החלו להרוג בהם: ואחד מהם ניצל ולא נהרג ויברח ויצעק על הצאן ויבקשו להמיתו אך אדני הצאן הצילהו מיד הצאן ויעלהו ויושיבהו אצלו: ועוד שיות רבים שלח אל הצאן מקרבם להעיד בהם ולקונן עליהם: אחרי כן ראיתי בעזבם את בית אדני הצאן ואת מגדלו ויסורו כולם מדרכיו ועינהם עוורו: וארא את אדני הצאן בשלחו בעדריהם הרג רב עד אשר זעקו הצאן על ההרג ההוא וישובו אליו: ויתנם ביד האריות והנמרים והזאבים והצבועים והשועלים ובידי כל החיות הרעות והן החלו לטרוף את הצאן: וארא והנה הצאן עזבו את ביתם ואת מגדלם וימסרו כולם בידי האריות ובידי כל החיות הרעות לטרוף ולבלוע אותם: ואני החילותי לזעוק בכל כוחי ולקרוא אל אדני הצאן ולהראות לו על הצאן הנבלעים על ידי כל החיות הרעות: והוא החשה גם אם ראה כי הם נבלעים ונאכלים ונחמסים ויעזבם להיות נבלעים בידי כל החיות: 

 

ויקרא לשבעים רועים ויתן להם את הצאן לרעות אותם וידבר אל הרועים ואל נעריהם ויאמר מעתה ירעה כל איש מכם את הצאן וכל אשר אצוכם תעשו: ואני אמסור אותם לכם במספר והגדתי לכם את מי מהם תאבדו ואבדתם אותם וימסור להם את הצאן:​ ויקרא אל איש אחר ויאמר אליו התבונן אל כל אשר יעשו הרועים לצאן כי יאבדו מהם יותר מאשר צויתים: וכל כליון אשר יעשה ביד הרועים וכל יתרה וכתבת בספר כמה יאבדו במצותי וכמה בשרירותם וכתבת על כל רועה ורועה כל אבדה אשר יעשו: וקראת לפני את אשר יאבדו וכמה נתנו לאבד למען יהיה לי לעד נגדם: וידעתי כל מעשה הרועים ומדותי וראיתי את אשר יעשו אם ישמעו למצותי אשר צויתים אם לא: אך הם אל ידעו זאת ואל תודיעם ואל תזהירם כי אם תכתוב כל אבדות הרועים ואיש איש בעתו והבאת הכל לפני: 

 

וארא עד אשר הרועים רעו איש עתו ויחלו להרוג ולאבד יותר מאשר צֻווּ ויתנו את הצאן ביד האריות והנמרים והם אכלו ובלעו את רב הצאן וחזירי היער אכלו עמדם וישרפו את המגדל ויחריבו את הבית: ואתעצב הרבה מאד על המגדל כי נחרב בית הצאן ואחרי כן לא יכלתי לראות אם באו הצאן אל הבית: והרועים והנלוים אליהם נתנו את הצאן לכל החיות הרעות לבלעם ואיש איש מהם בעתו במספר קבל: וכל אחד משבעים הרועים המית והשמיד יותר מחֻקוֹ ואני החילותי לבכות ולילל על אודות הצאן: וארא במראה גם את הסופר ההוא בכתבו אחת לאחת את כל הנשמדים בידי הרועים יום יום ויהי עולה ומראה את אשר נרשם בספרו לאדני הצאן כל אשר עשו וכל אשר איבדו כל איש מהם וכל אשר נתנו להשמיד: והספר נקרא לפני אדני הצאן ויקח את הספר מידו ויקרא בו ויחתמהו ויניחהו למשמרת:

 

ואחרי כן ראיתי ברעות הרועים שתים עשרה שעה והנה שלושה מן צאן שבו ויבאו ויחלו לקומם כל אשר נפל מן הבית ההוא וחזירי היער ניסו להפריע בעדם ולא יכלו: ויחלו לבנות שנית כמקדם ויקימו את המגדל ויקראו לו המגדל הרם וישובו לערוך שולחן לפני המגדל אך כל הלחם אשר עליו היה טמא ולא טהור: ועם כל אלה נתעוורו עיני הצאן ולא יראו וימסרו אותם בידי רועיהם להשמיד וגם עיני רועיהם נתעורו וירמסו את הצאן ברגליהם ויבלעום: ואדני הצאן החשה עד אשר נפוצו כל הצאן על פני השדה ויתערבו בתוך החיות והרועים לא הצילום מידי החיות: והאיש הכותב את הספר העלהו ויראהו ויקראו לפני אדני הצאן ויתחנן לפניו בעדם ויראהו בספרו את כל מעשי הרועים ויעד לפניו נגד כל הרועים וישימהו לפניו ויצא:

​​

וארא עד אשר שלשים ושבעה רועים רעו ככה את הצאן וכולם כילו את עתותיהם וניתנו לאחרים לרעותם בידהם כל רועה בעתו: ואחרי כן ראיתי במראה את כל עוף השמים באים הנשרים הדיות האיות והעורבים והנשרים היו מנהלים את כל העופות: ויחלו לבלוע את הצאן ולנקר את עינהם ולבלוע את בשרם והצאן זעקו כי נאכל בשרם על ידי העופות: ואני ראיתי ואבךּ בשנתי על הרועים ההמה אשר רעו את הצאן וארא עד אשר נבלעו הצאן על ידי הכלבים והנשרים והאנפות: ולא השאירו להם בשר ועור וגידים לא הותירו רק עצמותיהם לבדן וגם עצמותיהם נפלו לארץ ויתמעטו הצאן: וארא עד אשר היו עוד עשרים ושלושה רועים וישלימו כל אחד בזמנו שמונים וחמישה מועדים:

 

והנה טלאים נולדו לצאן הלבנים ההנה ויחלו לפקוח את עיניהם ולראות ולקרוא אל הצאן ולהעירם: ויצעקו אליהם ואלה לא האזינו אל דבריהם כי חרשים היו מאד ועינהם כהו מאד: וארא במראה והנה התנפלו העורבים על הטלאים ויתפשו מן הטלאים ויקרעום לקרעים ויבלעום: וארא עד אשר צמחו קרנים לטלאים ויגדעו העורבים את קרניהם וארא עד אשר צמחה קרן גדולה לאחד מן הצאן ועיניהם נפקחו: ויבט אליהם ויקרא אל הצאן והאילים ראוהו וכלם רצו אליו:

 

עם כל אלה ראיתי עד אשר הנשרים והדיות והעורבים והאנפות היו טורפים את הצאן ויעטו אליהם ויבלעום עד אשר נדמו הצאן אך האיל בכה וצעק: והעורבים נלחמו ויריבו אתו ויבקשו להוריד את קרנו ולא יכלו לו: וארא עוד אשר באו הרועים והנשרים והדיות והאיות ויקראו אל העורבים כי ישברו את קרן האיל ההוא וילחמו ויריבו אתו והוא רב אתם: ויקבצו יחד כל הנשרים והאריות והעורבים והאנפות ויבאו עמדם כל חיית השדה כלם באו יחד ויעזרו זה לזה לגדוע את קרן הטלה ההוא ויקרא לעזר כי יבוא אליו: וארא עד אשר בא האיש אשר כתב את שמות הרועים ויביאם לפני אדני הצאן הוא ירד לעזרת האיל ויעזרהו ויושיעהו ויראהו הכל: וארא עד אשר נתנה חרב גדולה אל הצאן ויצאו הצאן אל כל חיית השדה להמיתן וכל החיה ועוף השמים נפוצו לפניהם: ​​וארא את האיש אשר כתב את הספר במצות האדון עד אשר פתח את הספר על השמד אשר הביאו שנים עשר הרועים האחרונים וכי השמידו הרבה יתר מן הראשונים וישם אותו לפני אדני הצאן: וארא עד אשר בא אדני הצאן אליהם בחרי אף וכל אשר ראוהו נפוצו וכולם נפלו מלפניו ויקח בידו מטה זעמו ויך את הארץ והארץ נבקעה וכל החיות וכל עופות השמים נפלו מתוך הצאן ויבלעו בארץ ותכס עליהם:

 

וארא עד אשר הוקם כסא בארץ החמדה ואדני הצאן ישב עליו והאחד אשר כתב את הספרים לקח את כל הספרים החתומים ויפתח אותם לפני אדני הצאן: ויקרא האדון אל האנשים ההם אל ארבעת המלאכים הלבנים הראשונים ויצו עליהם להביא לפניו למן הכוכב הראשון אשר הלך בראש הכוכבים אשר ערוותיהם היו כערוות סוסים ויביאו את כולם לפניו: וידבר אל האיש אשר כתב לפניו ויאמר אליו קח את שבעים הרועים אשר מסרתי בידם את הצאן והם לקחו אותם וימיתו מהם יותר מאשר צויתים: וארא והנה כלם אסורים והם עומדים לפניו: ומשפט היה בראשונה על הכוכבים וימצאו חייבים וילכו אל מקום הגזרה ויושלכו אל תוך עמק מלא אש ולהבה ומלא עמודי אש: ושבעים הרועים נשפטו וימצאו חיבים ויושלכו גם הם אל תוך מעמקי האש ההיא:

וארא בעת ההיא והנה נפתח עמק אחד כזה בתוך הארץ והוא מלא אש ויביאו את הצאן העוורים ההם וישפטו כולם וימצאו חייבים ויושלכו אל תוך עמק האש ההוא ויבערו וארא את הצאן ההם והם בוערים ועצמותיהם בוערות והעמק היה מדרום לבית ההוא: ואקום לראות עד אשר כיסו את הבית הישן ההוא וישאו את כל העמודים ואת כל קורות הבית וצעצועיו ויכסום וישאום וישליכום אל מקום אחד בדרום הארץ: וארא עד אשר הביא אדני הצאן בית חדש גדול וגבוה מן הראשון ויקימהו במקום הראשון אשר היה: כל עמודיו היו חדשים וצעצועיו היו חדשים וגדולים מן הראשון הישן אשר נישא משם וכל הצאן היו בתוכו: וארא את הצאן אשר נשארו וכל החיות אשר על הארץ וכל העופות אשר ברקיע השמים נופלים ומשתחוים לצאן ומתחננים אליהם ונשמעים להם לכל דבר:

ואחרי כן אחזוני בידי שלושת לבושי הלבן שהביאוני מעלה בראשונה ויד האיל אחזה בי גם כן ויקחוני ויעמידוני בתוך הצאן ההם לפני היות המשפט: והצאן היו כלם לבנים וצמרם גדול וצח: וכל האובדים והפזורים וכל חיות השדה וכל עוף השמים נאספו בבית ההוא ואדני הצאן שמח שמחה גדולה כי היטיבו מעשיהן ותשבנה אל ביתו: וארא עד אשר הניחו את החרב אשר ניתנה לצאן וישיבוה אל הבית ותחתם לפני האדון: ועיני כולם נפקחו ויראו את הטוב ולא היה בתוכם איש אשר לא ראה: וארא כי הבית היה גדול ורחב ומלא מאד וכל הצאן נקראו אל הבית ולא הכיל אותם: וארא והנה נולד פר אחד לבן וקרניו גדולות וכל חיית השדה וכל עוף השמים יראו מפניו ויתחננו אליו בכל עת: וארא עד אשר שוּנוּ כל משפחותיהם וכלם היו לפרים לבנים ואדון הצאן שמח על כל הפרים: 

 

זה המראה אשר ראיתי בשנתי ואקץ ואברך את אדון הצדק ואתן לו שבח: אחר בכיתי בכי גדול ודמעותי לא חדלו עד אשר לא יכלתי נשוא עוד ובראותי נזלו דמעותי על המראה אשר ראיתי כי הכל יבוא ויקום וכל מעשי האדם לפרטיהם הראתי: בלילה ההוא זכרתי את החלום הראשון עליו בכיתי ואתאבל על ראותי את המראה ההוא: ואנכי חנוך לבדי ראיתי את מראה הקץ וכל איש לא יראה כאשר ראיתי אני:

מראה הקץ
לידת נח

מתושלח קורא לחנוך - לידת נח

ואחר ימים נשא מתושלח בני אשה לבנו למך ותהר לו ותלד בן: ובשרו היה לבן כשלג ופיו אדום כפרח שושן ושער ראשו וקווצתיו כצמר צחר ועיניו יפות ובפקחו את עיניו האירו כשמש וכל הבית היה מאיר מאד: ויקם ביד המילדת ויפתח את פיו ויברך את אדון הצדק: ולמך אביו ירא מפניו וינס ויבא אל מתושלח אביו ויאמר אליו בן מוזר נולד לי משונה ואיננו כאדם: והוא דומה לבני אלהים בשמים ודמותו משונה ועיניו כקרני השמש ופניו מאירים: ואולי איננו ממני כי אם מן המלאכים ואירא פן יהיה אות בימיו על הארץ: ועתה אבקש ממך אבי ואתחנן לפניך כי תלך אל חנוך אבינו וידעת ממנו את האמת כי עם המלאכים שבתו:

וישמע מתושלח את דברי בנו ויבוא אלי אל קצות הארץ ואבוא אליו ואומר אליו הנני בני כי באת אלי: ויען ויאמר בשאלה גדולה באתי אליך ומפני מראה קשה קרבתי: ועתה אבי שמעני ללמך בני נולד בן אשר אין דומה לו וברייתו איננה כבריית איש ומראהו לבן משלג ואדום מפרח שושן ושער ראשו לבן מצמר צחר ועיניו כקרני השמש וכאשר פקח את עיניו האיר כל הבית: ויקם בידי המילדת ויפתח את פיו ויברך את אדון השמים: ולמך אביו פחד וינוס אלי ולא יאמין כי ממנו הוא כי בדמות מלאכי שמים הוא ועתה באתי אליך למען תודיעני את האמת:

ואען ואומר אליו האלהים עושה חדשה על הארץ ואני כבר ראיתי זאת במראה ואודיעך כי בימי ירד אבי עברו מלאכים ממלאכי השמים את דבר אל עליון: ויחטאו ויעברו חוק וידבקו בנשים ויחטאו עמהן וישאו מהן ויולידו מהן בנים ויולידו על הארץ גבורים לא ברוח כי אם בבשר: ומשפט גדול יהיה על הארץ וכליון גדול יבוא עליהם והארץ תטהר מכל טומאה והיה מבול גדול שנה אחת: והבן הזה הנולד לכם ישאר על הארץ ושלשת בניו ימלטו איתו כאשר יגווע כל האדם אשר על הארץ: ועתה הודע ללמך בנך כי הנולד הוא בנו באמת וקראת שמו נח כי הוא ובניו ימלטו מן הכליון אשר יבוא על הארץ בשל כל החטא וכל החמס אשר ייעשה על הארץ בימיו: ואחרי כן ירב החמס על הארץ מאשר נעשה בראשונה כי ידעתי את מסתרי הקדושים כי הוא האדון הראני והודיעני ואקרא אותם בלוחות השמים: וארא כי כתוב עליהם אשר מדור לדור יחטאו עד אשר יקום דור צדק והרשעה תכלה והחטא יעבור מן הארץ וכל טוב יבוא עליה: 

ויהי כשמוע מתושלח את דברי חנוך אביו כי הראהו את כל המעשים בסוד וישוב ויקרא את שם הבן נח כי הוא ינחם את הארץ אחרי הכליון:
 

נח קורא לחנוך

נח קורא לחנוך 

 

ובימים ההם ראה נח את הארץ והנה שקעה וקרוב מועד השמדה: וישא את רגליו וילך משם אל קצווי ארץ ויקרא אל חנוך אביו הזקן ויקרא נח שלוש פעמים בקול מר שמעני שמעני שמעני: והיה רעש גדול על הארץ וקול נשמע מן השמים ויפול נח על פניו: ויאחזו חנוך אביו הזקן בידו ויקימנו ויאמר אליו מדוע צעקת אלי צעקה מרה ותבךּ: ויאמר אל חנוך הגידה לי מה קרה על הארץ שהארץ ככה עייפה ותנוע כי יראתי פן אאבד איתה: ויאמר אליו אכן שאלתי מאת אדון הרוחות על הרעש הזה על הארץ: ופקודה יצאה מלפניו על העירים יושבי הארץ כי מלאה שחיתתם יען אשר לימדו את כל מסתרי המלאכים וכל חמס בני השטן וכל מסתרי כוחותיהם וכל כח המכשפים וכח החבָּרים וכח עושי פסילי מסכה לכל הארץ: ואיך יתהווה הכסף מעפר הארץ ואיך תעשה מתכת מזוקקת מן הארץ: כי עופרת ובדיל אינם מוּצאים מן הארץ כמו הכסף כי מעין הוא המוציא אותם ומלאך עומד בתוכו ונעלה המלאך ההוא: 

 

ויאמר אליו חנוך ברשעתם נחתם משפטם ולא יחשבו לפני האדון וידעו כי תכחד הארץ וכל היושבים עליה: ולא תהי להם פליטה לעולם על הורותם לבני האדם את הנסתרות הם נדונו לעד: ואדון הרוחות חיזק את שמך להיות בין הקדושים וישמרך בין היושבים על הארץ ויחזק מזרעך את זרע הצדק למלכות ולכבוד גדול ומזרעך יצא עם צדיקים וקדושים בלי מספר לעולם:

 

ואחרי כן הראהו את מלאכי החבלה הנכונים לבוא ולפתח את כל שפעת המים אשר מתחת לארץ למען הביא משפט וכליון על כל יושבי הארץ ושוכניה: ואדון הרוחות פקד על המלאכים היוצאים בל ירימו את הידים כי המלאכים ההם היו על שפעת המים: ובימים ההם ישנו מעיני המים ההם את חומם והתקררו כאשר ידונו המלאכים ההמה: בימים ההם המים ההם יהיו למלכים ולתקיפים ולרמים וליושבי הארץ למרפא הנפש והבשר כי רוחם מלאה תאווה וזאת למען יווסרו בבשרם כי כחשו באדון הרוחות: כי מי המשפט האלה היו מרפא למלכים ולתאוות גופם והם לא יראו ולא יאמינו כי המים ההם ישונוּ והיו לאש הבוערת לעולם: כי המשפט יבואם על האמינם בתאוות בשרם וכפרם ברוח ה׳ והם ראו משפטם יום יום ובשמו לא יאמינו: וכשרפת גויותיהם כן ישונה רוחם לעולמי עולמים כי לפני אדון הרוחות לא ידבר איש דבר דופי: 

 

וירא את הנחל ההוא אשר בו הייתה המייה גדולה המיית המים: וכאשר המתכת ההיא נמסה באש יצאה ההמייה והיה שם ריח גפרית ויחובר אל המים ההם: ונחל המלאכים אשר החטיאו את האנשים בער מתחת לארץ ההיא: ובנחלים האלה נמשכו נהרות אש אשר בהם נדונו המלאכים אשר התעו את יושבי הארץ: 

 

ועתה בני אדון הרוחות יודע כי טהור הנך ונקי מאשמה זאת בנסתרות: ואחר כך נתן לו חנוך אביו הזקן את תורת כל הנסתרות ואת דברי ספר המשלים ויאספם יחד למענו ויצא נח מאת פני חנוך:

 

ובימים ההם היה דבר ה׳ אל נח ויאמר אליו נח חלקך בא לפני חלק בלי אשם חלק אהבה ויושר: ועתה יעשו המלאכים תבת עץ והיה כהשלימם את המלאכה ושמתי את ידי עליה ושמרתיה: וממנה יצא זרע חיים וחליפה תבוא בה והארץ לא תשאר בלי יושב: ואני אחזק את זרעך לפני לעולמי עולמים והפיצותי את השוכנים אתך על פני הארץ ולא ידיחו את זרע הצדק כי זרעך יבורך וירב על הארץ בשמי: ואכלא את המלאכים אשר עשו רשע בנחל הבוער אשר הראך לפני כן חנוך אביך הזקן במערב בין הרי זהב וכסף וברזל והמתכת המזוקקת והעופרת:

שלושת המשלים

שלושת המשלים 

מראות החכמה אשר ראה חנוך בן ירד בן מהללאל בן קינן בן אנוש בן שת בן אדם: וזה ראשית דברי החכמה אשר נשאתי קולי לדבר ולהגיד ליושבי ארץ: שמעו ראשונים וראו אחרונים את דברי הקודש אשר אדבר לפני אדון הרוחות: טוב להגידם לראשונים ולא נחשוך ראשית החכמה גם מן האחרונים: עד היום הזה לא ניתנה מעולם מלפני אדון הרוחות כחכמה הזאת אשר קיבלתי בהתאמצי לעשות רצון אדון הרוחות אשר מאיתו ניתן לי חלק בחיי נצח: 

 

שלושה משלים היו לי ואשאם ואביעם לשוכני ארץ:

המשל הראשון כאשר תקום ותופיע עדת הצדיקים והחוטאים יהיו נדונים בחטאיהם וגורשו מעל פני הארץ: וכאשר יופיע הבחיר לעיני הצדיקים אשר מעשיהם נשקלים בידי אדון הרוחות תופיע אורה לצדיקים ולבחירים היושבים על הארץ: ואיפה משכן החוטאים ואיפה מקום המנוחה לאשר כיחשו באדון הרוחות? נוח היה להם שלא נבראו כאשר יגלו מסתרי הצדיקים והחוטאים ידונו והרשעים יטרדו מלפני הצדיקים והבחירים:

וארא שם איש בא בימים וראשו כצמר לבן ואיתו איש אחר ופניו כמראה אדם ופניו מלאים חן כאחד המלאכים הקדושים: ואשאל את המלאך ההולך איתי ומראני את כל הנסתרות על בן האדם ההוא מי הוא ומאין הוא ומדוע הלך עם ראש הימים: ויען ויאמר אלי הוא בן האדם אשר איתו תשכון צדקה והוא מגלה את כל אוצרות הכתרים כי אדון הרוחות בחר בו ובחלקו יתרון בצדקתו לפני אדון הרוחות לעולם: ובן האדם הזה אשר ראית יסיר את המלכים ואת התקיפים ממושבותיהם ואת בעלי הכוח מכסאותיהם ופיתח מוסרות החזקים ושבר שיני החוטאים: והוא יוריד מכסאותיהם ומממלכותיהם את המלכים אשר לא ירוממו וישבחו אל עליון ולא יודו מאין ניתנה להם המלוכה: והוא יפיל את החזקים וימלא פניהם בושת וחושך יהי משכנם ורימה תהי משכבם ולא יקוו לקום ממשכבם יען כי לא עילו את שם אדון הרוחות: והם היו בעלי ברית לעירי השמים וירימו ידם נגד עליון וידרכו על הארץ וישבו עליה והם רודפים את הדבקים בשם אלהי הרוחות: וכל מעשיהם יוכיחו רשעתם וחילם בעשרם ואמונתם באלהים אשר עשו ידיהם ובשם אדון הרוחות יכחשו:

ובעת ההיא נקרא בן האדם ההוא אל פני אדון הרוחות ושמו בא לפני ראש הימים: ובטרם השמש והאותות יבראו ובטרם כוכבי השמים יעשו נקרא שמו מלפני אדון הרוחות: הוא יהיה מטה לצדיקים והקדושים עליו ישענו ולא יפלו ואור לגויים יהיה ותקווה לאבלי לב: ועל כן נסתר ונבחר מלפניו בטרם תברא תבל ועד העולם: וחכמת אדון הרוחות גילתה אותו לקדושים ולצדיקים כי ישמור את חלקם יען שנאו וימאסו בעולם הרשע הזה וישנאו את כל מעשיו ודרכיו והם בשם אדון הרוחות יושעו ובחפצו יחיו והוא יהיה נוקם חייהם: וכל יושבי הארץ לפניו יפלו והשתחוו ושיבחו וברכו והיללו את שם אדון הרוחות: כי חכמה נשפכה כמים וכבוד לא יחדל לפניו עד עולם כי אדיר הוא בכל מסתרי הצדק: והרשעה כצל תעבור ולא תקום כי הבחיר יעמוד לפני אדון הרוחות וכבודו לעולמי עולמים וגבורתו מדור לדור: ובו תשכון רוח החכמה ורוח הבינה ורוח דעת וגבורה ורוח הנאספים בצדק: והוא ידין את הנסתרות ואיש לא יוכל לדבר שקר לפניו כי הוא הבחיר מלפני אדון הרוחות אשר רצה בו:

וכך צוה אדון הרוחות למלכים ולתקיפים ולרמים וליושבי הארץ ויאמר פיקחו עינכם והרימו קרניכם למען תדעו להכיר את הבחיר: ואדון הרוחות הושיבו על כסא כבודו ורוח הצדק נשפך עליו ודבר פיו ימית את החוטאים וכל הרשעים יכחדו מלפניו: וקמו ביום ההוא כל המלכים והתקיפים והרמים מושלי הארץ וראוהו והכירוהו בשבתו על כסא כבודו ובצדק ישפטו בפניו וכל דבר שקר לא יאמר לפניו: ובא עליהם חיל כאשה בציריה בבוא ילדה על פי רחם והיא חלה בלדתה: והביטו אלה אל אלה וחתו והורידו את פניהם וחיל יאחזמו בראותם את בן האדם יושב על כסא כבודו: והמלכים והתקיפים וכל מושלי הארץ יברכו וישבחו וירוממו את המושל על כל נעלם: כי מקדם היה בן האדם נעלם והעליון שמרהו לפני חילו ויגלהו אל הבחירים:

 

ועדת הבחירים והקדושים תזרע וכל הבחירים יעמדו לפניו ביום ההוא וכל המלכים והתקיפים והרמים ומושלי הארץ יפלו לפניו על פניהם והשתחוו וקיוו לבן האדם וביקשוהו ושאלו רחמים מאתו: ואדון הרוחות יאיץ בהם כי ימהרו לצאת מלפניו ופניהם ילבשו בושת וצלמות יכסה פניהם: ונמסרו אל מלאכי המשפט להפרע מהם על דכאם את בניו ואת בחיריו: והיו לראווה לצדיקים ולבחירים והם ישמחו על ענשם כי אדון הרוחות יתן חרון פניו בהם ורוותה מדם חרבו: ביום ההוא ישב הבחיר על כסא הכבוד וברר את מעשיהם ומקומות מנוחתם ויהיו לאין מספר ונפשות הצדיקים בקרבם והקוראים בשם קדשו תחזקנה למראה הבחיר: יהי שם אדון הרוחות מבורך: 

 

-

והמשל השני על הכופרים בשם אדון הרוחות ועל משכן הקדושים: זה גורל החוטאים הכופרים בשם אדני הרוחות אל השמים לא יעלו ואל הארץ לא יבואו ועל כן נשמרו ליום צרה ומצוקה: ביום הצרה אשר בו יצא הרוע על החוטאים מתוך האוצר ויוכיח לאחרים כי ישובו ויעזבו מעשי ידיהם והוא צדיק גם בדינו ובפני כבודו לא יעמדו הפושעים: כבוד לא יהי להם מאת שם אדון הרוחות אך בשמו יושעו ואדון הרוחות ירחמם כי רבים רחמיו: ואשר לא ישובו יאבדו לפניו בדין ומאז לא ירחמם אדון הרוחות:

 

שם ראו עיני עמק רחב ועמוק וכל היושבים על הארץ ועל הים ועל איי הים יביאו אליו מתנות ואשכרים ומנחות והעמק העמוק ההוא לא ימלא: ויהי אחרי כן וארא שנית שפעת עגלות אשר באו על הרוחות ממזרח וממערב דרומה והן נושאות אנשים עד עת הצהרים: והד שאון עגלותיהם נשמע ובהיות הרעש עמודי הארץ נעו מיסודותם וישמע רעש מקצה השמים ועד קציהם ביום אחד: וירגישו הקדושים מן השמים ויפלו כלם וישתחוו אל אדון הרוחות וזה סוף המשל השני: 

 

-

 

ואחל לשאת את המשל השלישי על הצדיקים ועל הבחירים: ברוכים אתם הצדיקים והבחירים כי מפואר יהיה גורלכם: והצדיקים יהיו כאור החמה והבחירים יבלו חייהם באור חיי נצח לבלי קץ וימי הקדושים לאין מספר: ובקשו את האור ומצאו צדק אצל אדון הרוחות ושלום יהיה לצדיקים עם אדני העולם:

בחודש השביעי בארבעה עשר לחודש במשל ההוא ראיתי איך הרעישו את שמי השמים רעש גדול וצבא העליון והמלאכים אלפי אלפים ורבוא רבבות הזדעזעו זעזוע רב: וראש הימים ישב על כסא כבודו והמלאכים והצדיקים עמדו מסביב לו: ורעדה גדולה אחזתני ופחד החזיקני ומתני התחלחלו וכליותי נפתחו ואפול על פני: ומיכאל שלח מלאך אחר מן הקדושים ויקימני ובהקימו אותי שבה רוחי כי לא יכלתי לשאת את מראה הצבא הזה ואת תנודת השמים ורעשם: ומיכאל אמר אלי מה לך כי נרעשת ממראה כזה: עד היום גברו רחמיו והוא היה רחום וארך אפים אל יושבי הארץ: וביום הדין אשר הכין אדון הרוחות תהיה ברית לבחירים ולחוטאים פקודה ומשפט צדק וגמול יבוא אל הכופרים הנושאים את שמו לשוא ואל כל אשר לא יכנעו:

ביום ההוא יהיו שני תנינים נפרדים תנין נקבה הנקרא לויתן השוכן בתהומות ים על מעינות המים: והזכר אשר שמו בהמות והוא ממלא בחזהו מדבר שממה ושמו דונדין אשר מקדם לגן: ושם ישכנו הבחירים והצדיקים אשר משם לוקח אבי הזקן האדם הראשון אשר ברא אדון הרוחות: ואבקש מאת המלאך האחר להראותני את כח התנינים ההם איך נפרדו ביום אחד והושלכו האחד אל תהומות ים והשני אל ארץ יבשת המדבר: ויאמר אלי אתה בן האדם בזה תאבה לדעת את אשר נסתר: ומלאך השלום אשר איתי אמר אלי להראות גודל ה׳ נבראו אלה שני התנינים הערוכים לסעודה כאשר ינוח עליהם משפט אדון הרוחות לבל יהי משפט אדון הרוחות לשוא: והמית את הבנים עם אמותיהם והבנים עם אבותיהם ואחרי כן יהיה המשפט כרחמיו וכאורך אפו:

 

ואחרי כן יאמר לקדושים בשמים לבקש מסתרי הצדקה נחלת האמונה כי האיר כשמש על הארץ והחושך חלף: והיה אור אשר לא יסוף ובמספר הימים לא יבוא כי בראשונה יכחד החושך והאורה תכונן לפני אדון הרוחות: ואדון הרוחות ישכון עליהם ועם בן האדם ההוא יאכלו והקיצו לעולמי עולמים: והצדיקים והבחירים ימלטו ביום ההוא ולא יוסיפו לראות את פני החוטאים והרשעים: והצדיקים והבחירים ינשאו מן הארץ ופניהם לא יפלו עוד ולבשו בגדי תפארת: ואלה יהיו בגדיהם בגדי חיים מאת אדון הרוחות ובגדיהם לא יבלו ותפארתם לא תחלוף מלפני אדון הרוחות:

ותהי שמחה גדולה להם ויברכו וישבחו וירוממו כי שם בן האדם ההוא נגלה אליהם: והוא ישב על כסא כבודו וכל המשפט ניתן לו לבן האדם והוא הסיר את החוטאים אשר תעו ויכחידם מעל פני הארץ: בכבלים יאסרו בירכתי שחת וכל מעשיהם יאבדו מעל פני הארץ ומאז והלאה לא יהי עוד משחת כי בן האדם הופיע וישב על כסא כבודו: וכל רע יחלוף ויעבור מפניו ומאמר בן האדם יקום לפני אדון הרוחות זה משל חנוך השלישי:  

bottom of page