וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים
התנ״ך מאמת את ספר חנוך ב
חשד הוא, שמחצית מספר חנוך ב׳ (פרקים א-יב) הוא גרסתו האמיתית של ספר ׳מסתרי השמים והארץ׳ שבקובץ ספרי חנוך א׳, ומחציתו השנייה (פרקים יג-כ) שייכים לספר ׳חזרת חנוך למתושלח׳, ויש לעיין עוד רבות. עם זאת לקחנו את ספר חנוך ב׳ ואימתנו חלק מדעותיו באמצעות פסוקי התנ״ך שלא משאירים מקום לספק בדבר הרעיונות שבו, הן לגבי האלהים, חוקותיו ומצוותיו, ומבנה השמים והארץ.
״שמעו בנָי לא אדע אנה אני הולך או את אשר יקרה אותי. ועתה בני אל תסורו מאחרי האלהים התהלכו לפני ה׳ ואת משפטיו תשמֹרו. אל תמנעו מתפילה לשלומכם לבל ימעיט ה׳ את עמל ידיכם ואל תחסרו ממנחות ה׳ ולא יחסר ה׳ את המביאים לו מנחה מהון אוצרותיהם. ברכו את ה׳ גם בבכורות עדרכם גם בבכורות בקרכם והיתה עליכם הברכה לעולם. אל תסורו מאחרי ה׳ ואל תשתחוו לאלהי הבל לאלהים אשר לא עשו את השמים ואת הארץ ואת שאר הבריות כי הם ואשר ישתחו להם יאבדו וחזקו את לבותיכם ביראתו. ועתה בני איש אל יבקשני עד אשר ישיבני ה׳ אליכם״
כַּבֵּד אֶת יְהוָה מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כּל תְּבוּאָתֶךָ: (משלי ג, ט)
כּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ: (דברים טו, יט)
לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל נֵכָר: (תהלות פא, י)
כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר כִּי יְהוָה קַנָּא שְׁמוֹ אֵל קַנָּא הוּא: (שמות לד, יד)
וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכל לְבָבְךָ וּבְכל נַפְשְׁךָ וּבְכל מְאֹדֶךָ: (דברים ו, ה)
וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְוֹתָיו כּל הַיָּמִים: (דברים יא, א)
״ואֵמוֹד את מהלכיהם ואחשב את אורם והנה לשמש אור פי שבעה מאשר לירח״
וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים בְּיוֹם חֲבֹשׁ יְהוָה אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא: (ישעיהו ל, כו)
״ויעמידוני ברקיע הראשון ויראוני ים רב מאד גדול מיָם הארץ״
הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם: [תהלות קמח, ד)
וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן: (בראשית א, ז)
״ויאמרו אלי האנשים חנוך המקום הזה הוכן לרשעים לפני האלהים העושים רעות עלי ארץ כשפים קסמים נחושי שדים והמתהללים במעשיהם הרעים והגונבים נפשות אדם בסתר ומדכאים עניים. וגוזלים את רכושם והם מעשירים מרכוש אחרים בחמסם אותם ואשר בכחם להשביע ימיתו ברעב ואשר בכחם להלביש יוציאו עירומים. והם לא ידעו את בוראם ומשתחווים למעשי ידיהם הנתעבים לכל אלה הוכן המקום הזה נחלת עולם״
וְהִנֵּה הוֹלִיד בֵּן וַיַּרְא אֶת כּל חַטֹּאת אָבִיו אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּרְאֶה וְלֹא יַעֲשֶׂה כָּהֵן:
לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף: (דברים יח, י)
לֹא תִּרְצָח לֹא תִּנְאָף לֹא תִּגְנֹב לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר: (שמות כ, יג)
וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ אֱלִילִים לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו: (ישעיהו ב, ח)
״ומהם אשר ירדו על הארץ מכסא ה׳ למקום חרמון ויפרו את השבועה על אדמת הר חרמון ויקחו להם נשים ויטמאו את הארץ במעשיהם. ובנות האדם עשו רעה רבה וכל הימים פועלות עוול עושות תבל ונולדים ענקים ואימים גדולים וההשחתה רבה״
וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ
הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם: (בראשית א-ב;ד)
הָאֵמִים לְפָנִים יָשְׁבוּ בָהּ עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם כָּעֲנָקִים: (דברים ב, י)
״וסרפין וכסאות ומלאי עינים עשרה גדודים ומעמד אור האופנים ואירא ואפחד פחד גדול״
וְכל בְּשָׂרָם וְגַבֵּהֶם וִידֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם וְהָאוֹפַנִּים מְלֵאִים עֵינַיִם סָבִיב לְאַרְבַּעְתָּם אוֹפַנֵּיהֶם: (יחזקאל י, יב)
״כרובים סרפין מסביב לכסא יעמדו ובעלי שש כנפים מכסים כסאו שרים בקול נמוך לפני ה׳ קדוש קדוש קדוש אלהי הצבאות מלא השמים והארץ כבודך״
שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף: (ישעיהו ו, ב)
״כי כל הנשמות הוכנו לפני בריאת העולם״
כִּי לֹא לְעוֹלָם אָרִיב וְלֹא לָנֶצַח אֶקְּצוֹף כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי: (ישעיהו נז, טז)
הֵן כּל הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן לִי הֵנָּה הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת: (יחזקאל יח, ד)
״כי עוד לפני היות כל נראה היתי אני לבדי עובר כשמש ממזרח למערב וממערב למזרח. ואומר להעמיד את היסודות ולברוא את הבריאה הנראית״
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ: (בראשית א, א)
שְׁמַע אֵלַי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל מְקֹרָאִי אֲנִי הוּא אֲנִי רִאשׁוֹן אַף אֲנִי אַחֲרוֹן: (ישעיהו מב, יח)
״לכל צבא השמים יצרתי תכונת אש ואֵצו כי יעמוד כל אחד על משמרתו״
עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט: (תהילים קד, ד)
״את הים אספתי למקום אחד ואקשרהו בחול ואומר לים הנה שמתי לך גבול עולם ולא תשבר במימיך״
הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ נְאֻם יְהֹוָה אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם חק עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ וְלֹא יוּכָלוּ וְהָמוּ גַלָּיו וְלֹא יַעַבְרֻנְהוּ: (ירמיהו ה, כב)
״ואעש לו את השמים פתוחים למען ישמע את שירת המלאכים אומרים שירת נצח ואור בלי חושך היה תמיד בגן״
וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יְהוָה אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהִים בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן: (בראשית ג, ח)
״ואין יועץ ואין יורש לבריאתי אני הוא לנצח ולא נעשתי בידים״
כֹּה אָמַר יְהוָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְהוָה צְבָאוֹת אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים: (ישעיהו מד, ו)
אֶת מִי נוֹעָץ וַיְבִינֵהוּ וַיְלַמְּדֵהוּ בְּאֹרַח מִשְׁפָּט וַיְלַמְּדֵהוּ דַעַת וְדֶרֶךְ תְּבוּנוֹת יוֹדִיעֶנּוּ: (ישעיהו מ, יד)
״ועיני רואות הכל ואם אביט על הכל ועמדו ורעדו מפחד ואם אסיר פני ואבדו כולם״
הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ: (תהלות קד, לב)
״ואתן לך חנוך את מיכאל שר צבאותי להשגיח על כתב ידך ועל כתבי ידי אבותיך אדם ושת ואנוש וקינן ומהללאל וירד אביך ולא אאבדם עד דור אחרון״
וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל הָעֹמֵד עַל בְּנֵי עַמֶּךָ וְהָיְתָה עֵת צָרָה אֲשֶׁר לֹא נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָ כָּל הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר: (דניאל יא, יא)
״אני כתבתי את משכני הרוח ואחקור וארא איך נושאי מפתחותיהם ישאו את המשקלות ואת המידות ובראשונה ישימו במשקלות ואחרי כן במידות ובכשרון יוציאו במידה על הארץ פן בנשימה כבדה ימיטו את הארץ״
לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה: (איוב כה, כה)
״ומשכנות העננים וחקותיהם וכנפיהם ומשפט נשיאתם מטר ונטפי מטר הכל אני חקרתי. ואכתוב את דרך הרעם והברק״
בַּעֲשֹׂתוֹ לַמָּטָר חֹק וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת: (איוב כח, כו)
״ושומרים הועמדו על ידי השערים הגדולים מאד ממזרח שמש מלאכי להט השרים בלי הרף שירי נצח והשמחים לבוא הצדיקים״
הסיבה לכתיבת ספר חנוך ניתנה מפי ה׳: ונתת להם את הספרים הכתובים בידך וקראו והכירו אותי הבורא הכל והבינו כי אין עוד מלבדי. ומסרו את הספרים הכתובים בידך בנים לבנים ודור לדור ומשפחה למשפחה.