top of page
וַיְהִי כׇּל יְמֵי לֶמֶךְ שֶׁבַע וְשִׁבְעִים שָׁנָה וּשְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה

ספר חנוך א׳

ספר למך (ארמית)

הא באדין חשבת בלבי די מן עירין הריאתא ומן קדישין זרעא ולנפילין‏ ולבי עלי משתני על עולימא דנא‏.


באדין אנה למך אתבהלת ועלת על בתאנוש אנתתי‏ ואמרת‏ הא‏ אנה מועד בעליא במרה רבותא במלך כול עלמים‏. בני שמין עד כולא בקושטא תחוינני הן בקושטא‏ תחוינני ולא בכדבין ‏הדא במלך כול עלמים עד בקושט עמי תמללין ולא בכדבין‏.


אדין בתאנוש אנתתי בחלץ תקיף עמי מללת ובכת‏ ואמרת יא אחי ויא מרי דכר לך על עדינתי א//

בחום ענתא ונשמתי לגו נדנהא ואנה בקושט כולא אחוינך‏ שגי לבי עלי אדין אשתני וכדי חזת בתאנוש אנתתי די אשתני אנפי עלי‏. באדין אנסת רוחהא ועמי תמלל ולי תאמר יא מרי ויא אחי‏ דכר לך‏ עדינתי יאמיא אנה לך בקדישא רבא במלך שמי‏א די מנך זרעא דן ומנך הריונא דן ומנך נצבת פריא דן‏, ולא מן כול זר ולא מן כול עירין ולא מן כול בני שמין‏ למא צלם‏ אנפיך כדנא עליך שנא ושחת ורוחך כדן עליבא‏ ארי אנה‏ בקושט ממללא עמך.


באדין אנה למך רטת על מתושלח אבי וכולא לה חוית‏ חנוך‏ אבוהי וכולא מנה ביצבא ינדע בדי הוא רחים ורעי אלהא ועם קדישיא‏ עדבה פליג ולה מחוין כולא‏.


וכדי שמע מתושלח פתגמיא אלן‏ רט לחנוך אבוהי למנדע מנה כולא ‏בקושטא רעותה ואזל לארקבת לפרוין ותמן אשכחה לחנוך‏ אבוהי‏. ו‏אמר לחנוך אבוהי יא אבי ויא מרי די אנה לך אתית‏ די אמר לך דאל תרגז עלי די להכא אתית לך‏//

דחיל לעליך//‏

ארו ביומי ירד אבי//

על ארעא כולהא//

ארעי לימא דן//

ישים ארע//

ארעא‏ ׺ וכען אזל//

הוא בקשוט די לא בכדבין//

חלקי ספר חנוך א׳

על ספר חנוך ב׳

מצאנו היתכנות לכך שפרקים מספר חנוך ב׳ הוצאו מספר חנוך א׳ והורחקו ממנו בכוונה תחילה.

20 פרקיו הראשונים של ספר חנול ב׳ העוסקים בעלייתו השמימה ומינויו/הקדשתו על ידי ה׳ לתפקיד סופר צדק הכותב את כל מעשי האדם חסרה מספר חנוך א׳ ומובאת כאן בשלמות. גם דבריו אל בני ביתו בספר חנוך א׳, כשנשלח אליהם לתת את הכתובים ולהפרד, חסרה בהם השלמות והאחידות שבחנוך ב׳. הכתובים אינם מתנגדים אלא משלימים זה את זה ולכן בעינינו קריאתו מועילה ביותר להשלמת הארועים בסיפור.

פרקי התוספת העוסקת בשושלת ניר ומלכיצדק שנבחר כביכול לכהונת עולם (ואינה מובאת בנוסחנו) היא תוספת קדם-נוצרית ממקור אלילי קדום, כנעני המתנגדת לתורת ישראל, שהרי הכהונה ניתנה לשבט לוי ומתוכו לאהרון בן קהת בן עמרם ובניו. אמנם התורה מודיעתנו על אי היתכנות זו בספר בראשית במפגש מלכיצדק ואברהם, בהיות מלכיצדק מלך שלם גם מלך וגם כהן לאל עליון, כמקובל בגויים, שם המלך הוא גם הכהן הראש. לעומת אלו, בעם ישראל התפקידים ניתנו לשני משיחים: כהן לה׳ מזרע אהרן ומלך מזרע יהודה.

על כן לא הבאנו בתוך ספר חנוך ב׳ את חלקו המיותר, אותו ניתן לקרוא כאן.


נעיר, שעל פי הדברים הללו, בתקופה מאוחרת יותר, כהני בית חשמונאי שלקחו לעצמם את המלוכה יחד עם שרות הכהונה התנגדו בזאת למצוות ה׳, והוכיחו בכך נאמנותם לשיטה אחרת.

bottom of page