וַיְהִי כׇּל יְמֵי לֶמֶךְ שֶׁבַע וְשִׁבְעִים שָׁנָה וּשְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה

ספר חנוך א׳

ספר למך (ארמית)

הא באדין חשבת בלבי די מן עירין הריאתא ומן קדישין זרעא ולנפילין‏ ולבי עלי משתני על עולימא דנא‏.


באדין אנה למך אתבהלת ועלת על בתאנוש אנתתי‏ ואמרת‏ הא‏ אנה מועד בעליא במרה רבותא במלך כול עלמים‏. בני שמין עד כולא בקושטא תחוינני הן בקושטא‏ תחוינני ולא בכדבין ‏הדא במלך כול עלמים עד בקושט עמי תמללין ולא בכדבין‏.


אדין בתאנוש אנתתי בחלץ תקיף עמי מללת ובכת‏ ואמרת יא אחי ויא מרי דכר לך על עדינתי א//׺׺׺‏

בחום ענתא ונשמתי לגו נדנהא ואנה בקושט כולא אחוינך‏ שגי לבי עלי אדין אשתני וכדי חזת בתאנוש אנתתי די אשתני אנפי עלי‏. באדין אנסת רוחהא ועמי תמלל ולי תאמר יא מרי ויא אחי‏ דכר לך‏ עדינתי יאמיא אנה לך בקדישא רבא במלך שמי‏א די מנך זרעא דן ומנך הריונא דן ומנך נצבת פריא דן‏, ולא מן כול זר ולא מן כול עירין ולא מן כול בני שמין‏ למא צלם‏ אנפיך כדנא עליך שנא ושחת ורוחך כדן עליבא‏ ארי אנה‏ בקושט ממללא עמך.


באדין אנה למך רטת על מתושלח אבי וכולא לה חוית‏ חנוך‏ אבוהי וכולא מנה ביצבא ינדע בדי הוא רחים ורעי אלהא ועם קדישיא‏ עדבה פליג ולה מחוין כולא‏.


וכדי שמע מתושלח פתגמיא אלן‏ רט לחנוך אבוהי למנדע מנה כולא ‏בקושטא רעותה ואזל לארקבת לפרוין ותמן אשכחה לחנוך‏ אבוהי‏. ו‏אמר לחנוך אבוהי יא אבי ויא מרי די אנה לך אתית‏ די אמר לך דאל תרגז עלי די להכא אתית לך‏//

דחיל לעליך//‏

ארו ביומי ירד אבי//

על ארעא כולהא//

ארעי לימא דן//

ישים ארע//

ארעא‏ ׺ וכען אזל//

הוא בקשוט די לא בכדבין//